שיווק לעורכי דין לקהל דובר ערבית

משרד שרוב לקוחותיו מדברים ערבית עובד בשוק שנראה דומה לשוק העברי, עם אותם תחומים, אותם בתי משפט ואותם כללי אתיקה. ההבדל הוא בשפה של החיפוש, בשפה של השיחה הראשונה, ובכמה תחומים שבהם הלקוחות מגיעים עם שאלות שמשרד אחר לא נתקל בהן כל יום. בעמוד הזה אנחנו מפרקים את ההבדלים האלה להחלטות מעשיות, עם המספרים שמאחוריהן.

מי הקהל, ובאיזו שפה הוא מחפש

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ערב יום העצמאות ה־78 באפריל 2026 חיו בישראל 10.244 מיליון בני אדם, מתוכם 2.157 מיליון ערבים, 21.1% מהאוכלוסייה. חוק יסוד הלאום קובע בסעיף 4 שעברית היא שפת המדינה, ושלשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה. בפועל, לקוח שגדל בבית דובר ערבית עובד מול מערכת המשפט בעברית, ובוחר עורך דין בשפה שנוחה לו.

זה יוצר שלוש קבוצות של מחפשים, וכל אחת מגיעה לאתר אחרת:

הקבוצה השלישית היא הגדולה בדרך כלל, וקל לפספס אותה. לקוח דובר ערבית שמקליד בעברית לא יודע מראש אם המשרד ידבר איתו בערבית. אם השורה ״מדברים ערבית״ מופיעה ליד מספר הטלפון ובתיאור בגוגל, הוא יודע את זה לפני שהתקשר.

מה ההשלמה האוטומטית מגלה על החיפוש בערבית

בדקנו באוקטובר 2026 את ההשלמה האוטומטית של גוגל לביטויים בערבית ובעברית, בממשק בעברית. אלה הממצאים העיקריים:

• ״محامي طلاق״ (עורך דין גירושין). ההשלמות כוללות את ירושלים, חיפה, נצרת, עכו, באר שבע, אום אל־פחם ו״בצפון״, וגם ״محامي طلاق شرعي״ ו״محامي طلاق في إسرائيل״. כלומר, אנשים מחפשים בערבית עם שם עיר, בדיוק כמו בעברית, ומבחינים בין ההליך השרעי לאחר.
• ״محامي تأمين وطني״ (עורך דין ביטוח לאומי). ההשלמות הן באר שבע, נצרת, ירושלים, אום אל־פחם וחיפה. זה תחום שבו כמעט כל ההשלמות מקומיות לישראל.
• ״محامي اراضي״ (עורך דין קרקעות). ההשלמות כוללות חיפה, נצרת, אום אל־פחם, שפרעם, ״אדמות חקלאיות״ ו״בישראל״, לצד ההשלמות ״בפלסטין״ ו״בירדן״.
• ״محكمة شرعية״ (בית דין שרעי). ההשלמות כוללות סח׳נין, ירושלים, חיפה, טייבה, עכו ובאר שבע. אלה חיפושי ניווט, לא חיפושים של מי שמחפש עורך דין.
• ״עורך דין ערבי״. ההשלמות בעברית כוללות ״באר שבע״, ״לענייני משפחה״, ״פלילי״, ״תעבורה״, ״גירושין״ ו״דיני עבודה״, וגם ״דרוש עורך דין דובר ערבית״, שהוא חיפוש של מעסיקים ומחפשי עבודה.

הממצא הכי חשוב לפרסום הוא מה שמופיע לצד ההשלמות הישראליות. ״محامي جنائي״ (עורך דין פלילי) משלים גם לקהיר, ריאד, ג׳דה, דמאם ודובאי. ״محامي نفقة״ (עורך דין מזונות) משלים לריאד, ג׳דה ואל־מנסורה. ״محامي ميراث״ (עורך דין ירושה) משלים לירדן, מצרים, תוניסיה, עומאן וכוויית. הערבית מדוברת במדינות רבות, והביטויים הכלליים בה משותפים למחפשים בכולן. קמפיין בערבית שלא מסנן את זה משלם על קליקים של אנשים שלא יכולים להיות לקוחות של משרד בישראל. איך מסננים מוסבר בהמשך, בחלק על הפרסום.

מה שההשלמה לא מראה הוא נפח. היא לא אומרת כמה אנשים חיפשו כל ביטוי, ולכן היא כלי לגלות ניסוחים ולא למדוד ביקוש. השיטה המלאה, כולל Search Console ודוח מונחי החיפוש, נמצאת במדריך על מחקר מילות מפתח לעורכי דין.

תחומים שבהם הקהל הזה מגיע עם שאלות משלו

כל התחומים פתוחים לכל לקוח, אבל בכמה מהם יש לשאלות של לקוח דובר ערבית מבנה אחר, והעמודים באתר צריכים לענות עליו.

דיני משפחה וערכאה דתית. לפי ויקיפדיה, סמכות בתי הדין השרעיים מוגבלת לבעלי דין מוסלמים, והיא צומצמה מאז קום המדינה לנישואין, גירושין ובמידה ניכרת ירושה. סעיף 3(ב1) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לדון גם בענייני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית של בית דין דתי לפי דבר המלך במועצה, למעט ענייני נישואין וגירושין. התוצאה היא שלקוח מוסלמי בהליך גירושין שואל איפה יתבררו המזונות, המשמורת והרכוש. ההשלמה ״محامي طلاق شرعي״ מראה שהלקוחות מכירים את ההבחנה. עמוד שמסביר אותה בערבית פשוטה, בלי להבטיח תוצאה, עונה על השאלה שבגללה הלקוח מחפש. הרקע הכללי על שיווק בתחום נמצא בעמוד על שיווק משרד לדיני משפחה.

ביטוח לאומי. ההשלמות בערבית לתחום כמעט כולן ערים בישראל, כולל באר שבע ואום אל־פחם. זה תחום שבו שכר הטרחה מוגבל בחוק, והחשבון של כמה מותר לשלם על פנייה שונה. הפירוט בעמוד על שיווק משרד לביטוח לאומי.

קרקעות, תכנון ובנייה. ״محامي اراضي״ משלים לאדמות חקלאיות ולערים בצפון. חוק קמיניץ, תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שהתקבל באפריל 2017, מאפשר בעיקר אכיפה מנהלית על עבירות בנייה בלי הליך בבית משפט, והחמיר את העונשים. לפי ויקיפדיה, הטענות נגדו הועלו בעיקר בחברה הערבית. משרד שעוסק בזה צריך עמודים שמסבירים מה עושים כשמגיע קנס או צו, ולא רק עמוד כללי על נדל״ן. ההבדלים בשיווק משרד לנדל״ן מפורטים בעמוד על שיווק משרד למקרקעין ונדל״ן.

ירושות. שאלות על חלוקת עיזבון במשפחה מוסלמית או נוצרית, ועל הערכאה שבה מגישים, דורשות עמוד נפרד מעמוד הצוואות הכללי. מה שמיוחד לתחום עצמו נמצא בעמוד על שיווק לירושות וצוואות.

פלילי, תעבורה ודיני עבודה. ״עורך דין פלילי ערבי״, ״עורך דין תעבורה ערבי״ ו״עורך דין דיני עבודה ערבי״ מופיעים בהשלמות בעברית. בתחומים האלה הלקוח לרוב מחפש בעברית ורוצה לדבר בערבית, ולכן העמוד בעברית צריך לומר שבמשרד מדברים ערבית כבר בשורה הראשונה.

כמה משרדים מתחרים, ואיפה

לפי מאגר עורכי הדין של הנהלת בתי המשפט (אוגוסט 2025), יש בישראל 66,359 עורכי דין פעילים, ול־42,062 מהם כתובת משרד ידועה ב־864 יישובים. בספירה של טופדין לפי תחום מוצהר יש בכל התחומים יחד רק 20,167 הצהרות על תחום עיסוק, ועורך דין יכול להצהיר על כמה תחומים. אין במאגר שדה של שפה או מגזר, ולכן אין נתון פומבי על מספר עורכי הדין שמשרתים לקוחות בערבית.

מה שכן אפשר לראות הוא את הצפיפות בערים. לפי אינדקס טופדין, שמשלב את מאגר הנהלת בתי המשפט עם ספר עורכי הדין של הלשכה מינואר 2023, בנצרת רשומים 414 עורכי דין, בנוף הגליל 213, בעכו 175 ובחיפה 2,048. בתל אביב־יפו רשומים 8,705, פי 21 בערך מנצרת. במפה המקומית של גוגל משרד בנצרת מתחרה מול מאות משרדים ולא מול אלפים, ולכן פרופיל עסק מסודר עם ביקורות עדכניות יכול להזיז אותו מהר יחסית.

נתון נוסף מאותו אינדקס נוגע לנוטריונים, התחום היחיד שבו טופדין מפרסם פילוח לפי שפה. לפי טופדין יש 140 נוטריונים לערבית, לעומת 1,304 לאנגלית, פי 9.3. משרד שיש בו נוטריון לערבית יכול לציין זאת, כי סעיף 3(ב)(3) לכללי הפרסומת מתיר לציין שעורך הדין הוא נוטריון.

הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר, למי שמשווק אחד מהתחומים, מראה את אותה תמונה ארצית. על דיני משפחה הצהירו 1,252 עורכי דין, על דיני עבודה 1,323, על פלילי 864 ועל מקרקעין 3,500. טופדין מציין שהתחומים מוצהרים ולא נבדקו.

אתר בשתי שפות, ההחלטות הטכניות

אתר בשתי שפות הוא לא אתר עם כפתור ״ערבית״ שמתרגם את התפריט. גוגל מפרסמת הנחיות ברורות לאתרים בכמה שפות, וכולן חלות כאן:

• כתובת נפרדת לכל שפה. גוגל ממליצה על כתובות שונות לכל גרסת שפה של עמוד, ולא על עוגיות או הגדרות דפדפן שמחליפות את התוכן באותה כתובת. בפועל זה נראה כמו /ar/ לפני כל עמוד בערבית.
• שפה אחת בכל עמוד. גוגל ממליצה על שפה אחת לתוכן ולניווט בכל עמוד, ולא על תרגום צד לצד. עמוד שחציו בעברית וחציו בערבית קשה לגוגל לסווג.
• בלי הפניה אוטומטית לפי שפה. גוגל ממליצה לא להעביר משתמשים אוטומטית מגרסה אחת לאחרת, כי זה עלול למנוע ממשתמשים ומגוגל לראות את כל הגרסאות. במקום זה שמים קישור בולט לגרסה בשפה השנייה.
• hreflang דו כיווני. כל גרסה מפנה לעצמה ולכל הגרסאות האחרות. לפי גוגל, אם שני עמודים לא מפנים זה לזה, התגיות לא נלקחות בחשבון.
• תרגום מלא ולא רק של התבניות. גוגל מזהירה שתרגום של התפריט והכותרות בלבד, כשהתוכן נשאר בשפה אחת, יוצר חוויה גרועה. לפי גוגל, היא מזהה את שפת העמוד בעצמה ולא לפי תכונת lang.

שתי השפות נכתבות מימין לשמאל, ולכן הפריסה של האתר מתאימה לשתיהן. מה שכן צריך לבדוק הוא את הגופן. לא כל גופן עברי כולל אותיות ערביות, וכשהן חסרות הדפדפן מחליף אותן בגופן ברירת מחדל שנראה זר לשאר העמוד. גם הצהרת הנגישות והבדיקה שלה צריכות לכסות את העמודים בערבית, כמו שמוסבר בעמוד על נגישות אתר של משרד עורכי דין.

כמה עמודים לתרגם תלוי בכמה פניות מגיעות בערבית. טבלת ההחלטה שאנחנו משתמשים בה:

הספים בטבלה הם כלל אצבע שלנו ולא נתון מחקרי. המדד הנכון הוא שדה ״שפת הפנייה״ ברישום הפניות, שעליו נרחיב בהמשך. איך בונים את עמודי התחום עצמם, ומה חייב להופיע בהם, מוסבר במדריך מה חייב להיות באתר של עורך דין ובעמוד על בניית אתרים לעורכי דין.

פרסום בגוגל בערבית, מה השתנה ב־2026

עד ספטמבר 2026 קמפיין בגוגל אדס הוגדר לשפה מסוימת, למשל עברית או ערבית. לפי עמוד העזרה של גוגל, החל מספטמבר 2026 הגדרת השפה ברמת הקמפיין מוסרת מקמפיינים בחיפוש. לפי Search Engine Journal, השינוי חל על קמפיינים בחיפוש, על AI Max לחיפוש ועל מלאי החיפוש ב־Performance Max. גוגל מעריכה אם המשתמש מבין את השפה של המודעה ושל עמוד הנחיתה, ומסיקה אילו שפות הוא מבין לפי שפת החיפוש, הגדרות המשתמש ואותות נוספים. כשלחיפוש יש שפה ברורה, מודעה ועמוד נחיתה באותה שפה מקבלים עדיפות.

לשינוי הזה שלוש השלכות על משרד שמשרת קהל דובר ערבית:

1. עמוד הנחיתה קובע. מודעה בערבית שמובילה לעמוד בעברית שולחת לגוגל אות סותר. כל מודעה בערבית מובילה לעמוד בערבית.
2. קבוצת מודעות לכל שפה. כשהשפה כבר לא מוגדרת בקמפיין, ההפרדה עוברת לקבוצות המודעות ולביטויים. קבוצה לביטויים בערבית עם מודעות בערבית, וקבוצה לביטויים בעברית עם מודעות בעברית. כך הדוח מראה כמה עולה פנייה בכל שפה.
3. שם המשרד בשתי השפות. בחיפושים על שם המשרד, שנראים זהים בכמה שפות, גוגל נשענת על אותות אחרים ועל השפה המועדפת של המשתמש. כדאי שיהיו מודעות מותג בשתי השפות.

הבעיה השנייה היא המיקום. כמו שראינו בהשלמה האוטומטית, ביטויים כלליים בערבית משותפים למחפשים בכל העולם הערבי. גוגל אדס מאפשרת לבחור בין ״Presence or interest״, שמגיעה גם לאנשים שהביעו עניין באזור המטורגט, לבין ״Presence״, שמיועדת למי שרוצה להגיע רק למשתמשים שנמצאים באזור. לקמפיין של משרד בישראל בוחרים ב־Presence, ומוסיפים רשימת מילות שלילה בערבית.

רשימת פתיחה, מבוססת על ההשלמות שראינו, לפני התאמה למשרד:

הערבית מוסיפה את אותה בעיה שיש בעברית עם תחיליות. ״الأردن״ ו״بالأردن״ הן מחרוזות שונות. לכן כל מילה חשובה נכנסת בכל הצורות שמופיעות בדוח מונחי החיפוש. העקרונות, סוגי ההתאמה והתחזוקה השבועית מפורטים במדריך על מילות שלילה לעורכי דין, וניהול הקמפיין כולו בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין.

תקציב לקמפיין בערבית, חישוב לדוגמה

הדוגמה כאן היא משרד של שלושה עורכי דין בעיר מעורבת, שמשווק דיני משפחה וביטוח לאומי. נניח לצורך הדוגמה ריטיינר של 5,000 ש״ח ו־4,000 ש״ח מדיה בחודש, ושהמשרד רוצה שלושה לקוחות חדשים בחודש מהקמפיין בערבית. אלה מספרים לדוגמה, לא המלצה.

אין מדד פומבי שמפריד בין מחיר קליק בחיפושים בערבית לבין חיפושים בעברית. לכן החישוב מתחיל ממדד BoostIt לענף ״משפט, נוטריונים ואזרחות״. המחיר החציוני לקליק בענף הוא ₪16.4, והטווח המקובל הוא ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים יחד. העלות החציונית לפנייה בענף היא ₪108, כמעט כמו החציון של כל הענפים (₪105), והרבע הטוב של המפרסמים משלם ₪67 או פחות. שיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%, והוא כולל לחיצות על כפתורי חיוג ווואטסאפ.

המחשבון שמתחת לעמוד מוגדר עם אותם ערכים. החישוב ביד:

1. פניות נדרשות. שלושה לקוחות חלקי 20% סגירה הן 15 פניות בחודש.
2. קליקים נדרשים. 15 חלקי 18.4% הם 81.5 קליקים. המחשבון מעגל ל־82.
3. תקציב מדיה חודשי. 81.5 קליקים כפול 16.4 ש״ח הם כ־1,337 ש״ח.
4. תקציב יומי ממוצע. 1,337 חלקי 30.4 ימים הם כ־44 ש״ח ביום.

אותו מספר קליקים עולה כ־978 ש״ח אם הקליק עולה 12 ש״ח, וכ־2,364 ש״ח אם הוא עולה 29 ש״ח. הפער הזה הוא הסיבה שלא קובעים תקציב קבוע לשנה. אחרי חודשיים בודקים את המחיר בפועל לקליק בערבית ומעדכנים.

שאר תקציב המדיה, 4,000 פחות 1,337, כלומר 2,663 ש״ח, הולך לקמפיין בעברית. במחיר החציוני הוא קונה כ־162 קליקים (2,663 חלקי 16.4), ובעלות החציונית לפנייה כ־24.7 פניות (2,663 חלקי 108). כל תקציב המדיה יחד, 4,000 חלקי 108, מביא כ־37 פניות מדודות בעלות החציונית.

בדיקת החזר, עם הנחה נוספת לדוגמה של 10,000 ש״ח שכר טרחה ממוצע לתיק. עלות השיווק החודשית היא 9,000 ש״ח, ולכן נקודת האיזון היא 0.9 תיק בחודש. שלושת הלקוחות מהקמפיין בערבית לבדם מכניסים 30,000 ש״ח. אם שכר הטרחה של המשרד נמוך יותר, למשל בתחום שבו הוא מוגבל בחוק, את אותו חשבון עושים במחשבון ההחזר על ריטיינר. איך מגיעים לתקציב ממספר התיקים מוסבר גם בעמוד של מחשבון תקציב הפרסום בגוגל.

השיחה הראשונה בשפה שבה פנו

פנייה בערבית שנענית בעברית, או שמגיעה לתא קולי בעברית, היא פנייה שעלולה ללכת למשרד אחר. במשרד שבו רק עורך דין אחד דובר ערבית, כל הפניות בערבית תלויות בשאלה אם הוא פנוי.

החשבון, עם מספרים לדוגמה. 40 פניות בחודש, מתוכן 30% בערבית, כלומר 12. אם רבע מהן לא נענות בזמן כי מי שדובר ערבית בדיון, אלה 3 פניות. אם הן היו נסגרות באותו שיעור כמו האחרות, 20%, אלה 0.6 תיק בחודש. כפול 10,000 ש״ח לתיק, עד 6,000 ש״ח בחודש ועד 72,000 ש״ח בשנה. זו הערכה עליונה, כי חלק מהפונים היו בוחרים משרד אחר בכל מקרה. את המספרים של המשרד אפשר להכניס במחשבון פניות שהולכות לאיבוד.

מה עובד במשרדים כאלה:

• תא קולי והודעת פתיחה בשתי השפות. ההודעה אומרת מתי חוזרים, בערבית ובעברית.
• הודעות וואטסאפ מוכנות בערבית. תשובה ראשונה, בקשה לפרטים בסיסיים ואישור פגישה, מנוסחות מראש ונבדקות על ידי עורך דין. הנוסחים בעברית ושאר ההגדרות נמצאים במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד עורכי דין.
• מי עונה כשדובר הערבית לא פנוי. מזכירה או מוקד שמדברים ערבית, שאוספים פרטים וקובעים שיחה חוזרת. מוקד חיצוני מחייב הסכם עיבוד מידע.
• שדה שפה בכל פנייה. בלי השדה הזה אי אפשר לדעת כמה פניות הגיעו בערבית, ואי אפשר להחליט אם להרחיב את האתר בערבית.

איך מחברים את כל הערוצים לרשימה אחת, ואיך מגדירים זמן מענה, מוסבר בעמוד על ניהול פניות.

פרופיל עסק בגוגל וביקורות בשתי שפות

גוגל מפרטת שלושה גורמים לדירוג המקומי. רלוונטיות, מרחק ובולטות, שנקבעת בין השאר לפי הביקורות. במשרד שמשרת קהל דובר ערבית יש שלוש החלטות מיוחדות בפרופיל.

הראשונה היא השם. ההנחיות של גוגל מונות במפורש, בין הדברים שאסור לעשות בשם העסק, חזרה על אותו שם בכמה כתבים או שפות. משרד שכותב בשדה השם את שמו בעברית ולידו בערבית מסתכן בהשעיה. השם נכתב פעם אחת, כמו שהמשרד פועל בפועל.

השנייה היא הפרופילים האישיים. לפי ההנחיות, עורך דין הוא ״practitioner״, ועורך דין שעובד מול לקוחות רשאי לפרופיל משלו, אבל לא לכמה פרופילים לפי תחומים. אותו היגיון חל על שפות, ולכן אין פרופיל נוסף ״בערבית״. אם עורך הדין דובר הערבית הוא זה שהלקוחות מחפשים בשמו, פרופיל אישי שלו יכול להיות מוצדק.

השלישית היא הביקורות. לקוחות כותבים בשפה שנוחה להם, וחלק מהביקורות יהיו בערבית. עונים לכל ביקורת בשפה שבה נכתבה, בלי לחשוף פרטים על הטיפול. כשמבקשים ביקורת, שולחים את הבקשה בשפה שבה התנהל הקשר עם הלקוח. את ההקמה, האימות והתחזוקה פירטנו במדריך על פרופיל עסק בגוגל לעורך דין ובעמוד על גוגל מפות וביקורות.

כללי הלשכה חלים באותה מידה בכל שפה

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) לא מבחינים בין שפות. הם לא מזכירים את שפת הפרסומת בכלל, ומה שמותר או אסור בעברית מותר או אסור באותה מידה בערבית. הדבר היחיד שהם אומרים על שפה הוא שמותר לציין אותה. הטבלה מרכזת את הכללים שעולים הכי הרבה בקמפיין בשתי שפות:

את השורה על המאמר הממומן אנחנו מיישמים כך מתוך זהירות. הכלל דורש סימון מפורש, וסימון בשפה שהקורא לא מבין קשה לכנות מפורש. לפי החלטת ועדת האתיקה 361/2024, עורך הדין אחראי גם לפרסום שסוכנות ניסחה בשבילו, ולכן גם לתרגום. במשרד שבו רק חלק מהשותפים קוראים ערבית, צריך להחליט מי מאשר את הגרסה הערבית ולרשום את זה. התמונה המלאה נמצאת בכללי האתיקה בפרסום עורכי דין, והמלצות מפורטות בעמוד על המלצות לקוחות.

הפניות מהקהילה, ומה הגבול

בקהילות קטנות, הרבה לקוחות מגיעים דרך משפחה, שכנים ואנשים שמכירים את עורך הדין. זה ערוץ אמיתי, ולפעמים הערוץ העיקרי. אבל יש לו גבולות שחלים בדיוק כמו בכל מקום אחר.

סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין לשדל אדם, בעצמו או על ידי אחר, למסור לו עבודה. סעיף 58 אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת לעסק. בהחלטה 218/24 קבעה ועדת האתיקה שכל תגמול שקשור להפניה אסור, גם כשהוא לא אחוז משכר הטרחה. כלומר, לא נותנים מתנה או ״הכרת תודה״ למי שהביא לקוח, ולא מבקשים מאדם מוכר ביישוב לפנות למשפחות בשם המשרד. מה ההבדל בין שיווק מותר לבין קניית לידים מוסבר בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.

גם ההודעות עצמן מוגבלות. כללי הפרסומת מתירים מידעון רק ללקוחות ולמי שביקש, ולפי סעיף 30א לחוק התקשורת, על דבר פרסומת שנשלח בניגוד לחוק בית המשפט רשאי לפסוק עד 1,000 ש״ח לכל הודעה בלי הוכחת נזק. הודעה בקבוצת וואטסאפ של כפר או של שכונה, או ״העבירו הלאה״ לכל אנשי הקשר, היא בדיוק מה שהחוק הזה נועד לעצור. הפרטים בעמוד על חוק הספאם.

והשאלה השלישית היא המידע. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וחובת היידוע בסעיף 11 חלה כשמבקשים מאדם פרטים, למשל בטופס פנייה. בטופס בערבית אנחנו כותבים גם את היידוע בערבית, כדי שמי שממלא אותו יבין למה הפרטים נאספים. ההנחיות המלאות בעמוד על תיקון 13. אם המשרד משתמש בכלי AI לתרגום או לתמלול שיחות, הלשכה פרסמה גילוי דעת בנושא, את/60/24 מספטמבר 2026, שמפורט בעמוד על AI וסודיות במשרד עורכי דין.

תוכן בערבית שמביא פניות

התוכן שעובד בערבית הוא אותו תוכן שעובד בעברית, עמוד לכל שאלה שהלקוח שואל, אבל עם שאלות שנגזרות מהמצב של הקהל. אלה נושאים שההשלמות מראות שאנשים מחפשים, ועמוד לכל אחד מהם:

עמוד לפי עיר מוצדק רק כשיש בעיר ביקוש אמיתי ולמשרד יש מה לומר עליה שאינו החלפת שם העיר בתבנית. ההשלמות מראות שמות ערים, אבל לא נפח. הכלל שלנו מפורט במדריך על עמודים לפי תחום ועיר, והשיטה לכתיבת העמודים במדריך על כתיבת תוכן לאתר עורכי דין. התוכן כולו נבנה כחלק מקידום האתר.

טעויות שחוזרות במשרדים שמשרתים קהל דובר ערבית

1. מודעה בערבית שמובילה לעמוד בעברית. מאז שגוגל מחליטה לפי שפת המודעה ועמוד הנחיתה, זה פוגע גם בהצגה וגם בהמרה.
2. קמפיין בערבית בלי מילות שלילה גאוגרפיות. קליקים מחיפושים על עורכי דין בריאד, בקהיר או בעמאן נראים בדוח כמו כל קליק אחר, עד שבודקים את מונחי החיפוש.
3. שם העסק בשתי שפות בפרופיל בגוגל. ההנחיות אוסרות את זה במפורש.
4. תרגום מכונה שלא נבדק. מונחים משפטיים מתורגמים לניסוח של מדינה אחרת, והלקוח מבין שאף אחד במשרד לא קרא את העמוד.
5. ״מדברים ערבית״ שמופיע רק בעמוד האודות. הלקוח שמחפש בעברית צריך לראות את זה ליד הטלפון ובתיאור בגוגל.
6. הודעות בקבוצות וואטסאפ ובקבוצות פייסבוק של היישוב. הודעה לאנשים שלא ביקשו אותה היא פרסומת שעלולה לעלות עד 1,000 ש״ח להודעה.
7. תגמול למי שמפנה. גם מתנה קטנה לאדם שהביא לקוח היא תגמול שקשור להפניה.
8. אין שדה שפה ברישום הפניות. בלי השדה הזה ההחלטה אם להרחיב את הערבית באתר היא ניחוש.

תוכנית ל־90 יום ולשנה

הסדר הזה מתאים למשרד שכבר עובד עם לקוחות דוברי ערבית ורוצה לשווק בצורה מסודרת בשתי השפות.

מה מודדים כל חודש

הדוח החודשי במשרד כזה עונה על שאלה אחת שמשרד אחר לא שואל. כמה מהפניות הגיעו בערבית, וכמה מהן הפכו לתיק. אלה השדות שכדאי לרשום על כל פנייה:

• שפת הפנייה, ערבית או עברית, לפי השפה שבה הלקוח פנה ולא לפי השם שלו.
• מקור, כמו קמפיין בערבית, קמפיין בעברית, חיפוש אורגני, פרופיל בגוגל או הפניה.
• תחום, לפי התחומים שהמשרד משווק.
• זמן עד מענה ראשון, ומי ענה.
• פגישה נקבעה, ותיק נפתח, שני שדות נפרדים.
• הסכמה לקבלת עדכונים, כן או לא, עם תאריך.

הגדרת המדידה של שיחות, וואטסאפ וטפסים, כולל הפרדה בין עמודים בערבית לבעברית, מפורטת במדריך על מעקב המרות.

משרדים אחרים מתמודדים עם שאלות דומות מכיוונים אחרים. משרד מחוץ למרכז ימצא את מה שמיוחד לו בעמוד על שיווק משרד בצפון, בדרום ובירושלים, ומשרד שמשרת דוברי רוסית, אנגלית או צרפתית בעמוד על שיווק משרד לעולים ולדוברי שפות. מי שעובד במשרד של שניים עד חמישה עורכי דין יכול להשוות לעמוד על משרד בוטיק.

איך אנחנו עובדים עם משרד שמשרת קהל דובר ערבית

העבודה מתחילה בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בבדיקה אנחנו עוברים על האתר בשתי השפות, על הפרופיל בגוגל, על חשבון הפרסום אם יש, ועל מה שקורה לפנייה בערבית מהרגע שהיא מגיעה. אחריה מגיע ריטיינר חודשי, בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח לפי היקף העבודה. אנחנו לא עובדים לפי ליד ולא לפי תיק.

מה כלול, לפי מה שהמשרד צריך:

1. פרסום בגוגל עם קבוצות מודעות נפרדות לכל שפה, רשימת מילות שלילה בערבית ודוח עלות לפנייה לפי שפה.
2. קידום האתר עם עמודים בערבית לתחומים שמביאים פניות, בכתובות נפרדות ועם hreflang.
3. פרופיל עסק בגוגל וביקורות לפי ההנחיות, עם מענה לביקורות בשפה שבה נכתבו.
4. ניהול פניות עם שדה שפה ונוסחים מוכנים בערבית.

המודעות והחשבונות רשומים על שם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד, בכל שפה, לפני שהם עולים. בכל חודש מגיע דוח על הפניות החדשות לפי מקור, לפי תחום ולפי שפה. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים שמתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ואינו ייעוץ משפטי. את התאמת כל פרסום, בעברית ובערבית, לכללי האתיקה בודק עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה.

מקורות

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל ערב יום העצמאות ה־78, דרך Times of Israel (אפריל 2026)
• חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, סעיף 4
• חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה 1995, סעיף 3(ב1)
• ויקיפדיה, בית הדין השרעי
• ויקיפדיה, חוק קמיניץ (חוק התכנון והבנייה, תיקון מס׳ 116)
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, וספר עורכי הדין של הלשכה, ינואר 2023)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
• Google Ads, About language targeting
• Search Engine Journal, Google is removing language targeting from Search campaigns (אוגוסט 2026)
• Google Ads, אפשרויות מיקום מתקדמות (Presence ו־Presence or interest)
• Google Search Central, גרסאות מקומיות של עמוד ו־hreflang
• Google Search Central, ניהול אתרים בכמה שפות
• Google, הנחיות לייצוג העסק בפרופיל עסק בגוגל
• Google, איך נקבע הדירוג המקומי בגוגל
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026)
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״محامي طلاق״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין ערבי״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״محامي تأمين وطني״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״محامي اراضي״, אוקטובר 2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־22.10.2026