שכר טרחה בשיווק משרד עורכי דין, מה מותר לומר ואיפה

המדריך הזה מרכז את כל מה שנוגע לשכר טרחה בתוך השיווק של משרד, מהמודעה ועד התשלום האחרון. הוא נכתב למשרד שמשקיע בגוגל, באתר או ברשתות, ומגלה ששאלת המחיר עולה בכל שלב. הלקוח שואל עליה לפני שהוא מתקשר, בשיחה הראשונה, בפגישה, וכשהוא מקבל את ההסכם. הכללים קובעים איפה מותר לענות עליה, והתהליך במשרד קובע כמה מהר. בכל אחד מחמשת העמודים שבמדריך פירטנו שלב אחד, וכאן הם מוצגים יחד, עם הקו שעובר ביניהם.

מה לקוחות שואלים על שכר טרחה לפני שהם פונים

ההשלמה האוטומטית של גוגל לא מודדת נפח חיפוש, אבל היא מראה איך אנשים מנסחים את השאלה. בבדיקה שעשינו ב־26 באוקטובר 2026, בהגדרות עברית וישראל, כל אחד מארבעת החיפושים שבטבלה נפתח לעשר השלמות:

שלושה דברים עולים מהטבלה. הראשון הוא שלקוחות לא שואלים על עורך דין באופן כללי. הם שואלים לפי סוג התיק, ולכן גם התשובה צריכה להיות לפי סוג התיק. השני הוא שחלק גדול מההשלמות נוגע בתחומים שבהם החוק קובע תקרה, כמו ביטוח לאומי, משרד הביטחון ותאונות דרכים. בתחומים האלה יש תשובה מדויקת שאפשר לכתוב עליה מאמר. השלישי הוא שאנשים מחפשים מסמך ״רשמי״, תעריף של הלשכה או הסכם לדוגמה, כי הם רוצים נקודת השוואה לפני שהם מדברים עם משרד.

הצורך בנקודת השוואה מובן כשמסתכלים על המספרים. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, כפי שפרסם אתר טופדין, יש בישראל 66,359 עורכי דין פעילים, ובספירה של טופדין לפי תחום מוצהר יש 20,167 הצהרות על תחום התמחות. לקוח שמחפש עורך דין לענייני משפחה בעיר בינונית רואה בגוגל כמה משרדים, ואין לו דרך לדעת מה ההבדל ביניהם. המחיר הוא השאלה הראשונה שהוא יודע לשאול. משרד שלא נותן לו שום דרך להבין את שאלת המחיר מפסיד אותו למשרד שכן נותן, גם כששניהם לא מפרסמים מחיר.

מה כללי הפרסומת אומרים על שכר טרחה

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, הותקנו מכוח סעיף 55 לחוק הלשכה. הסעיף קובע שעורך דין לא יעשה ״במישרין או בעקיפין״ פרסומת לעיסוקו אלא לפי הכללים. כלומר ברירת המחדל היא איסור, והכללים מתירים רק את מה שהם מונים. קראנו את הנוסח המלא, ואלה ההוראות שנוגעות לשכר טרחה:

שלוש הוראות בחוק הלשכה עצמו משלימות את התמונה. סעיף 55 אוסר פרסומת ״במישרין או בעקיפין״ שלא לפי הכללים, ולכן מודעה שהסוכנות ניסחה היא עדיין הפרסומת של עורך הדין. סעיף 56 קובע שעורך דין לא ישדל, ״בעצמו או על ידי אחר״, אדם למסור לו עבודה מקצועית, ולפי הקריאה שלנו הנחה לנרשמים השבוע עלולה להיחשב גם התייחסות לשכר טרחה וגם שידול. סעיף 85 אוסר לקבל תשלום שכולל שכר טרחה והוצאות בלי להבחין ביניהם, וזה משפיע על כל הצעה שנשלחת לפונה. את הקריאה המלאה של הכללים, כולל מה שוועדות האתיקה אמרו על ״חינם״ וקופונים וטבלת ניסוחים של מותר, אסור ואפור, פירטנו בעמוד על מחירון עורך דין באתר.

מאמר שמסביר את הדין מול הצעה של המשרד

הקו שמאפשר לכתוב על שכר טרחה בכלל עובר בין שני סוגי משפטים. משפט שעונה על השאלה ״איך החוק והלשכה מסדירים שכר טרחה״ הוא, לפי הקריאה שלנו, חלק ממאמר מקצועי, שכללים 3(ב)(15) ו־3(י)(1) מתירים. משפט שעונה על השאלה ״כמה המשרד הזה גובה, או באילו תנאים״ הוא התייחסות לשכר הטרחה בפרסומת, ש־3(ב)(14) מוציא. הטבלה מראה איך הקו הזה נראה בכל ערוץ שמשרד משתמש בו:

הטבלה מראה דבר שמשרדים נוטים לפספס. האיסור חל על חצי מהמשפך, מהמודעה ועד עמוד השירות. מהרגע שהאדם פנה, המשרד חופשי לדבר על מחיר, ושם הוא צריך לדבר עליו מהר ובבירור. משרד שמסתיר את המחיר גם בשיחה הראשונה ״עד הפגישה״ לוקח מגבלה שחלה על הפרסום ומחיל אותה על המכירה, שם היא לא קיימת ופוגעת בו.

יש שורה אחת בטבלה שדורשת זהירות מיוחדת, העמוד המסביר. הוא עדיין חלק מאתר המשרד, ולכן משפט אחד שמחבר אותו למשרד, כמו ״אצלנו המחיר לפי התעריף המינימלי המומלץ״ או ״נגבה פחות מהתקרה״, הופך אותו מחדש לפרסומת עם מחיר. הכלל שאנחנו עובדים לפיו פשוט. העמוד המסביר מדבר על החוק, על המודלים ועל התהליך, ומסתיים בהזמנה לשיחה. הסכום של המשרד נאמר בשיחה.

חמשת העמודים במדריך, ומה כל אחד פותר

כל עמוד במדריך עונה על שאלה אחרת, ובדרך כלל על בעיה שמשרד מזהה אצלו בשלב מסוים. הטבלה עוזרת להחליט מאיפה להתחיל:

מחירון באתר. העמוד קורא את לשון כלל 3(ב)(14), עובר על ההחלטות והפרסומים על ״חינם״, הנחות וקופונים, ומסדר ניסוחים נפוצים בטבלה. הוא מסביר גם מה עושים עם שדה המחיר בפרופיל העסק בגוגל ועם נכסי המחיר במודעות, ומה לשים בעמוד השירות במקום מחירון.

עמוד ״כמה עולה״. העמוד מראה איך בונים עמוד שעונה על החיפושים של לקוחות על מחיר בלי לפרסם את המחיר של המשרד. הוא כולל מבנה של תשעה רכיבים, גורמי מחיר לפי תחום, את התקרות שבחוק, ודוגמה מחושבת לתיק ביטוח לאומי.

הסכם שכר טרחה. העמוד עוסק בשלב שבו פונה שהסכים הופך ללקוח. מה הדין והפסיקה דורשים מההסכם, מה קובע חוק חתימה אלקטרונית על חתימה מרחוק, ולמה עיכוב בשליחה עולה תיקים.

גבייה. העמוד עובר על מקדמות ותשלום לפי שלבים, תקרת המזומן, חשבוניות, תזכורות שאינן דבר פרסומת, עיכבון לפי סעיף 88 לחוק הלשכה, ומה סכסוך על חשבון עושה להמלצות ולביקורות.

אחוזים ותקרות. העמוד מפרט את שלוש התקרות שבחוק מתוך הנוסח המלא, מחשב אותן על דוגמאות, ומסביר מה משרד בתחומים האלה רשאי לכתוב עליהן ומה הפריסה של התשלומים עושה לחשבון השיווק.

התקרות שהחוק קובע, והמקום שבו מותר לכתוב מספרים

ברוב התחומים אין תקרה לשכר טרחה, ואין מספר שמשרד יכול להציג בעמוד מסביר בלי שזה ייקרא כמחיר שלו. בכמה תחומים החוק עצמו קובע את המספר לכל עורכי הדין, ושם עמוד מסביר יכול להיות מדויק. סעיף 84(ג) לחוק הלשכה קובע ששכר בגבולות תעריף מקסימלי ״אין רואים״ אותו כשכר מופרז, וסעיף 87 מאפשר למי ששילם יותר מהמגיע לפי סעיף 82 לדרוש את היתרה ״על אף כל הסכם״. אלה התקרות שקראנו בנוסח המלא:

שתי הערות לטבלה. הראשונה נוגעת לחיפוש ״שכר טרחה עורך דין קניית דירה מקבלן״. יש כללים של הלשכה מ־1977 על תעריף מקסימלי ברישום דירות שנרכשו מקבלן, 1% לעורך הדין של הקבלן ורבע אחוז לעורך הדין של הקונה, אבל הם נקובים לדירות שמחירן עד 250,000 לירות. לא הכנסנו אותם לטבלה, כי לא ברור איך הם חלים על דירה שנמכרת היום, ועמוד מסביר שמציג אותם כתקרה בתוקף מטעה את הקורא. השנייה נוגעת לחיפוש ״שכר טרחה מינימלי מומלץ״. סעיף 81 לחוק הלשכה מאפשר תעריף מינימלי, והכללים מ־2000 קובעים שהוא ״בבחינת המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת״. זה מספר שעמוד מסביר יכול להזכיר כמידע, אבל הוא לא תקרה ולא מחיר שוק.

הגרף מציג את התקרות באחוזים בשני התחומים הוותיקים. בביטוח לאומי מוצגת האפשרות בתוספת דמי פתיחת תיק, לגמלה שאינה לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1, למשל קצבת נכות כללית.

חישוב לדוגמה, הנתונים להמחשה בלבד. נפגע בתאונת דרכים שהסכום שמגיע לו הוא 200,000 ש״ח.

1. אם התיק נסגר מול המבטח בלי תביעה, התקרה היא 8%, כלומר 16,000 ש״ח, ועוד מע״מ.
2. אם הוגשה תביעה והתיק נסגר בפשרה על אותו סכום, התקרה היא 11%, כלומר 22,000 ש״ח.
3. אם בית המשפט פסק את אותו סכום, התקרה היא 13%, כלומר 26,000 ש״ח.

עמוד שמציג את שלוש השורות האלה, עם שם הכללים והתאריך שבו נבדק הנוסח, עונה ללקוח על השאלה שהוא חיפש, ומסביר לו למה השכר תלוי בשלב שבו התיק נגמר. זה מידע על הדין. משפט כמו ״אצלנו תמיד 8%״ הוא הצעה של המשרד, והוא שייך לשיחה. את שלוש התקרות במלואן, כולל הפריסה בביטוח לאומי ובחוק החדש לנכי צה״ל, פירטנו בעמוד על שכר טרחה באחוזים, ואת השיווק של משרדים בתחומים האלה בעמודים על ביטוח לאומי ועל נזיקין ותאונות דרכים.

איך בהירות בשכר הטרחה משנה את איכות הפניות ואת שיעור החתימה

אין לנו נתון ישראלי פומבי שמודד במשרדי עורכי דין את הקשר בין הסבר על שכר טרחה לבין שיעור החתימה. מה שיש הוא נתוני עלות. לפי מדד BoostIt לפרסום ב־Google Ads בישראל, בקטגוריה המשפטית העלות החציונית לקליק היא 16.4 ש״ח, לעומת 8.7 ש״ח בכל הענפים, העלות החציונית לליד היא 108 ש״ח, לעומת 105 ש״ח, ושיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%. הקליק בתחום המשפטי יקר כמעט פי שניים מהממוצע, ולכן כל פנייה שלא מבשילה עולה יותר.

דוגמה מחושבת, המספרים של המשרד להמחשה בלבד. משרד לדיני משפחה מקצה 5,400 ש״ח בחודש לתקציב מדיה בגוגל, ומשווה שני חודשים.

1. בעלות החציונית של 108 ש״ח לליד, התקציב מביא 50 פניות בחודש (5,400 חלקי 108).
2. בחודש הראשון שכר הטרחה לא מוזכר עד סוף הפגישה. 20 פונים קובעים פגישה, ו־5 חותמים. העלות לתיק חתום היא 1,080 ש״ח (5,400 חלקי 5).
3. בחודש השני, עמוד מסביר באתר מפרט ממה מורכב שכר הטרחה בגירושין, והמזכירה אומרת את מבנה שכר הטרחה בשיחה הראשונה. נניח שבגלל זה רק 15 פונים קובעים פגישה, אבל 7 חותמים. העלות לתיק חתום יורדת ל־771 ש״ח (5,400 חלקי 7).
4. עורך הדין קיים חמש פגישות פחות. אם פגישה נמשכת שעה, זה חמש שעות עבודה שחזרו אליו באותו חודש.

המספרים בדוגמה הם הנחות, ולא תחזית. מה שהיא מראה הוא שהמדד הנכון הוא העלות לתיק חתום ולא מספר הפניות או מספר הפגישות. חודש עם פחות פגישות יכול להיות חודש טוב יותר. את החישוב לפי המספרים של המשרד שלכם אפשר לעשות במחשבון עלות לפנייה ולתיק, ואת הדוח שמראה אותו מדי חודש פירטנו במדריך על הדוח החודשי.

בהירות כזו לא דורשת מחיר בפרסום. היא דורשת שלושה דברים במקום אחר. עמוד מסביר שהפונה קורא לפני שהוא מתקשר, שאלה אחת בטופס שמראה באיזה שלב נמצא העניין, ותסריט קצר לשיחה הראשונה שבו מבנה שכר הטרחה נאמר בדקות הראשונות. את שאלות הסינון פירטנו במדריך על סינון פניות, ואת שיחת שכר הטרחה בתוך הפגישה במדריך על פגישת ייעוץ ראשונה.

איפה המשרד מאבד כסף בין הפנייה לתשלום האחרון

שכר טרחה מופיע בשישה רגעים לאורך המשפך, ובכל אחד מהם אפשר לאבד לקוח מסיבה אחרת. הטבלה מסדרת אותם לפי הסדר, עם מה שכדאי לבדוק בכל שלב:

שני הרגעים הראשונים שייכים לשיווק במובן הרגיל, עמוד באתר ותסריט שיחה. שני האחרונים נראים כמו הנהלת חשבונות, אבל הם קובעים אם הלקוח ימליץ על המשרד. לקוח שמסיים תיק בוויכוח על חשבון לא שולח חבר, ולפעמים כותב ביקורת. את האופן שבו בונים את ההסכם ושולחים אותו באותו יום פירטנו בעמוד על הסכם שכר טרחה וחתימה דיגיטלית, ואת התשלומים, התזכורות והסכסוכים בעמוד על גביית שכר טרחה.

דוגמה להמחשה. תשלום אחרון של 5,400 ש״ח שלא נגבה שווה ל־50 פניות בעלות החציונית של BoostIt (5,400 חלקי 108). כלומר, בדוגמה של המשרד מהסעיף הקודם, חוב אחד שנמחק שווה לחודש שלם של תקציב פרסום. זו הסיבה שאנחנו כוללים את הגבייה במדריך על שיווק.

הודעות, תזכורות ופרטיות סביב שכר טרחה

רוב השיחה על שכר טרחה עם פונה ועם לקוח עוברת היום בוואטסאפ ובמייל. שלושה חוקים חלים עליה, וכל אחד מהם נוגע בשלב אחר:

• חוק התקשורת, סעיף 30א. דבר פרסומת שנשלח בלי הסכמה חשוף לפיצוי של עד 1,000 ש״ח להודעה בלי הוכחת נזק. הצעה אישית לפונה ותזכורת תשלום ללקוח הן, לפי הקריאה שלנו, תכתובת בקשר לפנייה או לתיק. ״מבצע סוף שנה על צוואות״ לרשימת אנשי הקשר הוא דבר פרסומת. פירטנו את התנאים בעמוד על חוק הספאם.
• כללי הפרסומת, כלל 3(יג). ניוזלטר נשלח רק למי שביקש אותו, והוא לא יכול לכלול מחיר, הנחה או תנאי תשלום.
• חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13. התיקון נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025. טופס הפנייה, מערכת החתימה ומערכת התשלום אוספים כולם מידע אישי, ולעתים מידע רגיש על התיק. כדאי לדעת מה כל ספק מקבל ואיפה הוא נשמר. פירטנו את החובות בעמוד על תיקון 13.

יש עוד תחום אחד שבו שכר טרחה נוגע בתוכן שיווקי, ההמלצות. לקוח שכותב ״המחיר היה הוגן״ בביקורת בגוגל הוא לא בעיה, כי זו ביקורת שלו. משרד שמצטט את המשפט הזה במודעה או בעמוד הבית מכניס לפרסומת אמירה על שכר טרחה. כלל 3(יא) מתיר לפרסם המלצות ״באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה״, ו־3(ב)(14) עדיין חל על התוכן שלהן. את הכללים על המלצות פירטנו בעמוד על המלצות לקוחות.

למה המשווק של המשרד לא יכול לקבל אחוז מהתיק

משרד שגובה מהלקוחות אחוז מהפיצוי נוטה לחשוב שגם הסוכנות יכולה לקבל אחוז ממנו. סעיף 58 לחוק הלשכה אוסר את זה. עורך דין לא ישתף מי שאינו עורך דין ״בהכנסותיו, אם ברוטו ואם נטו, בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו״. אחוז משכר הטרחה בתיקים שהגיעו דרך המשווק הוא בדיוק זה. תשלום לפי ליד או לפי לקוח שחתם קשור לתוצאה של המשרד, ולפי הקריאה שלנו קרוב לאותו היגיון ומעלה גם שאלות של שידול לפי סעיף 56. ריטיינר חודשי קבוע הוא תשלום בעד שירות, ואין לו קשר להכנסה מתיק מסוים. את טבלת המודלים המלאה פירטנו בעמוד על שכר טרחה באחוזים.

לשאלה הזו יש גם צד מעשי. משווק שמקבל לפי ליד מרוויח מכל טופס שמולא, גם אם הפונה לא מתאים למשרד, ולכן אין לו סיבה לסנן. משווק שמקבל ריטיינר נמדד לפי התיקים שנפתחו בסוף החודש, ולכן יש לו סיבה לשפר את העמוד המסביר, את השיחה הראשונה ואת ההסכם. את השאלות של קניית לידים פירטנו בעמוד על רכישת לידים, ואת ההשוואה בין דרכי ההתקשרות עם סוכנות בעמוד על ריטיינר או פרויקט.

טעויות נפוצות בשכר טרחה בשיווק

אלה הטעויות שכדאי לחפש בבדיקה של האתר, של המודעות ושל תהליך הפניות. לעתים הן נכנסו דרך תבנית אתר או סוכנות קודמת, ולא מתוך החלטה של המשרד:

1. עמוד ״מחירים״ או ״חבילות״ שנשאר מתבנית. חלק מתבניות האתרים לעסקים כוללות עמוד כזה מוכן מראש.
2. ״ייעוץ ראשוני חינם״ בכפתור או בכותרת. הכפתור הוא חלק מהפרסומת, כמו הכותרת.
3. מחיר בשדה של פרופיל העסק. מישהו מילא אותו כשהוסיף שירותים, ואף אחד לא חזר אליו.
4. תקרה שהפכה להבטחה. ״לפי החוק לא תשלמו יותר מ־13%״ הוא מידע. ״אצלנו רק בהצלחה״ הוא תנאי של שכר טרחה, ובפלילי גם שכר שאסור לפי סעיף 84(א).
5. עמוד מסביר עם נוסח ישן של חוק. החוק לנכי צה״ל ונפגעי איבה מ־2026 שינה את התחום, וסעיף 315ט לחוק הביטוח הלאומי מעדכן את ״הסכום היסודי״ ב־1 בינואר של כל שנה. עמוד בלי תאריך בדיקה מתיישן בלי שאף אחד שם לב.
6. שכר הטרחה נאמר לראשונה בסוף הפגישה. הפונה מגיע לא מוכן לסכום, ומבקש ״לחשוב על זה״.
7. הסכם שנכתב אחרי הפגישה. אם הטיוטה לא קיימת לפני הפגישה, ההסכם יוצא בערב, או ביום שאחרי, או בסוף השבוע.
8. דרישת תשלום בסכום אחד. סעיף 85 מחייב הפרדה בין שכר להוצאות, וסכום אחד בלי פירוט מזמין ויכוח.
9. ״מבצע״ בוואטסאפ לפונים קודמים. זה דבר פרסומת לפי סעיף 30א, וגם התייחסות לשכר טרחה.
10. מודעה שהסוכנות ניסחה ולא הוצגה למשרד. סעיף 55 אוסר פרסומת שלא לפי הכללים ״במישרין או בעקיפין״, והאחריות נשארת אצל עורך הדין.

תוכנית של 12 חודשים לשכר טרחה בשיווק המשרד

התוכנית מסודרת לפי סדר המשפך. קודם מנקים את מה שאסור, אחר כך בונים את מה שעונה על החיפושים, ובסוף מקצרים את הדרך מהפגישה לתשלום. משרד קטן יכול לעבור אותה לבד, ומשרד שעובד עם סוכנות צריך לדעת מי אחראי על כל שלב.

חודשים 1 עד 3, ניקוי ומדידה.

1. חיפוש באתר, בפרופיל העסק, במודעות ובפוסטים המוצמדים של המילים מחיר, ש״ח, ₪, חינם, הנחה, תשלומים ו״החל מ״, כולל כפתורים ותגיות alt.
2. שמירת עותק מתוארך של כל עמוד ומודעה לפני השינוי, לפי כלל 3א.
3. הורדה של מחירים מכל מקום שהוא פרסומת, והחלפה בתיאור של מה השירות כולל. הכתובות של העמודים נשארות.
4. הוספה של שני שדות לגיליון או ל־CRM, ״הסכים בפגישה״ ו״חתם״, עם תאריך ושעה, כדי למדוד את הנשירה ביניהם.

חודשים 4 עד 6, עמודים מסבירים ותסריט שיחה.

1. עמוד מסביר אחד לכל סוג תיק מרכזי של המשרד, לפי ההשלמות האוטומטיות בתחום ולפי גורמי המחיר שלו. בתחום עם תקרה בחוק, הטבלה מהחוק עם תאריך בדיקה.
2. שאלה אחת בטופס הפנייה על שלב העניין.
3. תסריט לשיחה הראשונה שבו מבנה שכר הטרחה נאמר בדקות הראשונות, ותבנית הצעה בכתב שמפרידה בין שכר להוצאות.

חודשים 7 עד 9, הסכם ומקדמה.

1. תבנית הסכם לכל סוג תיק, מוכנה לפני הפגישה.
2. כלי חתימה דיגיטלית שנבדק על טלפון של מי שלא עובד במשרד.
3. חיבור של החתימה לדרישת המקדמה, כך שהלקוח משלם באותו רגע שבו הוא חותם.

חודשים 10 עד 12, גבייה והשוואה.

1. לוח תשלומים לפי שלבים בכל הסכם חדש, וחשבון מפורט בכל שלב.
2. תזכורות תשלום שנשלחות רק ללקוח ורק בקשר לתיק שלו.
3. השוואה של העלות לתיק חתום ושל חציון הימים מהפגישה עד החתימה בין הרבעון הראשון לרבעון האחרון, לפי הדוח החודשי.

בסוף השנה יש למשרד אתר בלי מחירים שעונה על שאלת המחיר, תהליך שבו המחיר נאמר מוקדם, ונתון אמיתי על כמה מהפונים הופכים לתיקים ומשלמים.

איך אנחנו עובדים עם שכר טרחה בשיווק של משרד

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, ולכן כללי הפרסומת על שכר טרחה הם חלק מהעבודה מהיום הראשון ולא בדיקה בסוף. כל מודעה יוצאת בשם המשרד, והמשרד מאשר אותה לפני שהיא עולה, כך שההחלטה מה נכתב בה על שכר טרחה נשארת אצל עורך הדין. הקו שתיארנו בעמוד הזה נשאר בתוקף. העמוד המסביר מדבר על הדין ועל התהליך, ואת המחיר המשרד אומר למי שפנה. את האתר עצמו אנחנו בונים לפי העקרונות שבעמוד בניית אתר לעורכי דין, ואת הטיפול בפניות מהרגע שהן נכנסות לפי העמוד ניהול פניות.

התשלום אצלנו הוא ריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא תשלום לפי ליד או אחוז מתיק, מהסיבות שבסעיף על סעיף 58. בסוף כל חודש המשרד מקבל דוח על מספר הפניות החדשות. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מי שרוצה לראות קודם איפה הפניות שלו נופלות, כולל עמודים ומודעות שנוגעים בשכר טרחה ואת הזמן מהפגישה עד ההסכם, יכול להתחיל בבדיקת משפך הפניות. היא במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים. את הניסוח שמחליף את ״מחיר הוגן ושקוף״ בהבטחה שאפשר לעמוד בה פירטנו בעמוד מיתוג לעורכי דין.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. קראנו את הנוסח המלא של כללי הפרסומת, של חוק לשכת עורכי הדין, של חוק הביטוח הלאומי ושל כללי התעריף המקסימלי בתאונות דרכים בוויקיטקסט ב־26 באוקטובר 2026. ההבחנה בין מאמר שמסביר את הדין לבין פרסום של מחיר היא הקריאה שלנו, וסימנו אותה ככזו. לפני שמפרסמים ניסוח שנוגע בשכר טרחה כדאי לשאול את ועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3, 3א ו־5 (נוסח מלא, נקרא 26.10.2026)
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 55, 56, 58 ו־81 עד 89 (נקרא 26.10.2026)
• כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל״ז 1977, כללים 2 עד 5
• כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש״ס 2000, כללים 2 ו־3
• כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), התשל״ז 1977, כלל 1
• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה 1995, סעיפים 315ב ו־315ט (נקרא 26.10.2026)
• חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו 2026
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981, תיקון 13 (בתוקף מ־14.8.2025)
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל, קטגוריה משפטית
• הנהלת בתי המשפט, נתוני עורכי דין פעילים, אוגוסט 2025 (דרך topdin.co.il)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפושים ״שכר טרחה״, ״שכר טרחה עורך דין״, ״כמה עולה עורך דין״ ו״הסכם שכר טרחה״ (hl=iw, gl=il, 26.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־26.10.2026