שיווק לעורכי דין לעולים חדשים

משרד שמשרת עולים חדשים ודוברי שפות עובד בכמה שווקים קטנים בבת אחת. השוק דובר הרוסית כולל גם עולים ותיקים מגלי העלייה של שנות התשעים, השוק דובר האנגלית מגיע בעיקר מארצות הברית, מבריטניה ומקנדה, והשוק דובר הצרפתית גדל בשנתיים האחרונות. בכל אחד מהם הלקוח מחפש במילים אחרות, מגיע עם שאלות אחרות ומצפה לתשובה בשפה שלו. העמוד הזה הוא חלק מסדרת העמודים לפי סוג משרד, לצד העמוד על שיווק למשרד שמשרת קהל דובר ערבית, שבו מפורטים הצדדים הטכניים של אתר בשתי שפות, והעמוד על שיווק לנוטריונים ולמגשרים.

מי הלקוח, ומאיפה הוא מגיע

לפי נתוני משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, בשנה העברית תשפ״ו, מספטמבר 2025 עד ספטמבר 2026, עלו לישראל יותר מ־20,000 עולים מיותר מ־100 מדינות. חלוקה לפי מדינות המוצא העיקריות:

מדינת המוצא היא לא תמיד השפה, ולכן העמודה האחרונה היא הערכה שלנו. ובכל זאת, אם מחברים את רוסיה, אוקראינה ובלארוס מקבלים 6,973 עולים בשנה אחת. ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ודרום אפריקה יחד הן 5,205. צרפת לבדה היא 4,364. שלוש הקבוצות יחד הן יותר מ־16,500 מתוך יותר מ־20,000 עולים.

שתי מגמות משנות את התמהיל. לפי דוח המשרד לשנת 2025 האזרחית, שבה עלו 22,522 איש, חלקם של העולים מארצות הברית, צרפת, בריטניה וקנדה עלה מ־21% ב־2024 ל־38% ב־2025. לפי אותו דוח, העולים ממדינות המערב בחרו בעיקר בירושלים, בבית שמש וברעננה, וכלל העולים בעיקר בתל אביב, בנתניה, בירושלים ובחיפה. לפי מעריב, כשליש מהעולים ב־2025 היו בני 18 עד 35, ובשנה הזאת נפתחו בעולם כ־30,000 תיקי עלייה. כלומר, יש גם קהל שעוד לא הגיע ומתכנן את המעבר.

הקהל דובר הרוסית גדול בהרבה מהעולים של השנה האחרונה. לפי הערך בוויקיפדיה, שנשען על מפקד האוכלוסין הסובייטי של 1989, כ־877,000 יהודים מברית המועצות לשעבר עלו לישראל עד אוקטובר 2000. משרד שמדבר רוסית משרת אם כן גם לקוחות שחיים כאן שלושים שנה, ובמיוחד את ההורים שלהם, בענייני ירושה, ביטוח לאומי ונכסים.

מה ההשלמה האוטומטית מראה בכל שפה

בדקנו באוקטובר 2026 את ההשלמות של גוגל, בממשק עברי, לחיפושים הבסיסיים בכל שפה. ההשלמות לא אומרות כמה אנשים מחפשים, אבל הן מראות איך הם מנסחים את החיפוש:

שלוש מסקנות עולות מהטבלה. הראשונה היא שצריך מחקר מילות מפתח נפרד לכל שפה, כי תרגום של רשימת הביטויים העברית מפספס את התעתיקים. דובר רוסית לא כותב ״Национальное страхование״ אלא ״битуах леуми״. השנייה היא שהביטוי העברי ״עורך דין דובר רוסית״ חשוב לא פחות מהביטויים ברוסית, ולכן השפה צריכה להופיע גם בעמודים העבריים. השלישית היא שבכל שפה יש חיפושים שלא שייכים למשרד, ורשימת מילות שלילה לכל שפה נבנית לפני שהקמפיין עולה. איך בונים את הרשימות מוסבר במדריך על מחקר מילות מפתח למשרד.

תחומים שעולים מגיעים איתם

עולה חדש פוגש את המערכת המשפטית בישראל בנקודות קבועות, והמשרד צריך עמוד לכל אחת מהן שבה הוא באמת עובד. התחומים שבהם השאלות של עולים שונות מאלה של לקוח ותיק:

בכל אחד מהתחומים האלה יש עמוד משלו באתר, עם הנתונים של התחום. משרד שעוסק בגירושין ובמזונות ימצא את הפרטים בעמוד על שיווק משרד לדיני משפחה, משרד שעוסק בעיזבונות בעמוד על שיווק משרד לירושות וצוואות, ומשרד שמגיש תביעות מול המוסד בעמוד על שיווק משרד לתביעות ביטוח לאומי. עמוד בשפה זרה לא מחליף את עמוד התחום, הוא גרסה שלו שנכתבה לקהל אחר, עם השאלות שהקהל הזה שואל.

כמה מתחרים מדברים את השפה

אין מאגר ציבורי של עורכי דין לפי שפה. יש מאגר של נוטריונים לפי שפת ההסמכה, ובטופדין, שמרכז את מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025 ואת ספר עורכי הדין של הלשכה מינואר 2023, מופיעים המספרים. חילקנו את מספר העולים בשנה במספר הנוטריונים שמוסמכים בשפה. החלוקה היא החישוב שלנו:

החישוב לא מתחשב בעולים הוותיקים ולא בעורכי דין שמדברים שפה בלי הסמכה נוטריונית, ולכן הוא מדד גס. הוא כן מראה כיוון. באנגלית התחרות צפופה, ובשוק הזה המשרד צריך בידול לפי תחום ולא רק לפי שפה. ברוסית ובצרפתית יש פחות אנשי מקצוע לכל לקוח פוטנציאלי, והשפה עצמה היא יתרון שקל להפוך לביטוי חיפוש.

התמונה לפי עיר חשובה לא פחות. לפי טופדין רשומים בתל אביב 8,705 עורכי דין, בירושלים 3,601, בחיפה 2,048, בנתניה 954 וברעננה 653. בית שמש, אחת הערים שעולים ממדינות המערב בחרו בהן, לא מופיעה ברשימת הערים בעמוד הראשי של טופדין, שהאחרונה בה היא כרמיאל עם 147. משרד בעיר כזו, עם קהל עולים גדול ומעט משרדים, יכול להתבלט מהר בחיפוש מקומי. איך עובדים בעיר קטנה מוסבר בעמוד על שיווק משרד מחוץ למרכז.

אתר בכמה שפות, ומה hreflang עושה

גוגל מגדירה אתר רב לשוני כאתר שמציע תוכן ביותר משפה אחת, ומנסה להציג לכל מחפש את הגרסה בשפה שלו. כדי שזה יעבוד, ההחלטות הטכניות צריכות להתקבל לפני הכתיבה:

1. כתובת לכל שפה. תיקייה כמו /ru/, /en/ ו־/fr/, ולא כפתור שמחליף את התוכן באותה כתובת. גוגל ממליצה על כתובות שונות לכל גרסת שפה.
2. תגיות hreflang דו כיווניות. כל עמוד מפנה לעצמו ולכל הגרסאות שלו. לפי גוגל, אם שני עמודים לא מפנים זה לזה, התגיות לא נלקחות בחשבון. הקוד של השפה הוא לפי תקן ISO 639-1, כלומר ru, en, fr ו־he.
3. ערך x-default. הוא קובע איזו גרסה תוצג למי שהגדרות השפה שלו לא תואמות אף גרסה. במשרד ישראלי זו בדרך כלל הגרסה העברית.
4. בלי הפניה אוטומטית לפי שפה. גוגל ממליצה לא להעביר משתמשים אוטומטית לפי ניחוש של השפה שלהם, כי זה עלול למנוע ממשתמשים ומגוגל לראות את כל הגרסאות. במקום זה, בורר שפות גלוי בראש כל עמוד.
5. שפה אחת בכל עמוד, ותרגום של התוכן ולא רק של התפריט. לפי גוגל, תרגום של התבנית בלבד, כשהתוכן נשאר בשפה אחרת, יוצר חוויה גרועה. גוגל מזהה את שפת העמוד בעצמה, ולא לפי תגית hreflang או תכונת lang.

אנגלית, רוסית וצרפתית נכתבות משמאל לימין, ולכן העמודים בשפות האלה צריכים פריסה הפוכה מהאתר העברי. אתר שנבנה עם תכונות לוגיות ב־CSS מתהפך כמעט בלי עבודה. אתר שנבנה עם ״ימין״ ו״שמאל״ קבועים ייראה שבור. כדאי לבדוק את זה לפני שמחליטים לתרגם, ולפעמים זו הסיבה לבנות מחדש, כמו שמוסבר בעמוד על בניית אתר לעורך דין.

כמה עמודים לתרגם תלוי בכמה פניות מגיעות בכל שפה. הטבלה הבאה היא כלל אצבע שלנו, לא נתון מחקרי:

שתי שפות זרות זה הגבול המעשי לרוב המשרדים. כל שפה נוספת מכפילה את העבודה על כל עדכון, וגרסה שלא עודכנה אחרי שינוי בחוק היא סיכון לפי כלל 2א, שאוסר פרסומת מטעה. העקרונות של קידום האתר כולו, בכל השפות, מפורטים בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין.

תרגום אוטומטי ומה שהוא מפספס

הפיתוי ברור. כלי תרגום מייצר גרסה רוסית של עשרים עמודים בערב אחד. הבעיה היא שהתרגום המילולי מפספס בדיוק את מה שהלקוח מחפש. ״ביטוח לאומי״ מתורגם לשם רשמי, והלקוח מקליד ״битуах леуми״. ״הסכם ממון״ מתורגם למונח צרפתי שמתאים לדין הצרפתי ולא לישראלי. ״תביעה קטנה״ מקבלת באנגלית את המונח האמריקאי, שבו הסכומים והכללים אחרים.

מדיניות הספאם של גוגל מונה תרגום אוטומטי בין הדרכים לייצר הרבה עמודים מתוכן קיים כשהערך לקורא נמוך. אתר שמתרגם את עצמו לא מעתיק מאחרים, אבל המבחן זהה, והוא אם יש בעמוד משהו שהקורא לא היה מקבל בלעדיו. עמוד רוסי שעונה על השאלות של עולה מרוסיה, למשל מה קורה לדירה שנשארה שם כשההורה נפטר כאן, עומד במבחן. עמוד שהוא תרגום של העמוד העברי, בלי השאלות האלה, לא.

יש גם צד של סודיות. משרד שמתרגם מסמכים של לקוחות בכלי AI ציבורי צריך לבדוק את זה מול גילוי הדעת של הלשכה, את/60/24, שעודכן בספטמבר 2026. הפרטים בעמוד על AI וסודיות במשרד. שיטת העבודה שאנחנו ממליצים עליה פשוטה. טיוטה בכלי, עריכה של עורך דין שקורא את השפה, ואישור שלו לפני שהעמוד עולה. כך גם יש מי שחתום על התוכן אם הלשכה שואלת, כי לפי סעיף 3א לכללים המשרד שומר עותק של כל פרסומת שלוש שנים.

פרסום בגוגל בשלוש שפות

מספטמבר 2026 הגדרת השפה ברמת הקמפיין מוסרת מקמפיינים בחיפוש בגוגל אדס. לפי עמוד העזרה של גוגל, מודעות בחיפוש מותאמות אוטומטית לפי השפה של המודעה, וגוגל מעדיפה מודעות בשפה של מונח החיפוש. את השפות שהמשתמש מבין גוגל מסיקה משפת החיפוש, מהגדרות המשתמש ומההעדפות שלו. ההשלכות של השינוי מפורטות בעמוד על קהל דובר ערבית, והן חלות כאן באותה מידה. מה שמיוחד למשרד שמשרת עולים הוא המספר. כשיש שלוש שפות ועוד עברית, המבנה צריך להיות מסודר מההתחלה:

רשימת פתיחה למילות שלילה, לפי ההשלמות שראינו. היא נבדקת מול דוח מונחי החיפוש של המשרד לפני שמשתמשים בה:

עקרונות הרשימה, סוגי ההתאמה והתחזוקה השבועית מפורטים במדריך על מילות שלילה לעורכי דין, וניהול הקמפיין כולו בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין.

הלקוח שמחפש לפני העלייה

כאן ההבדל הגדול ביותר בין העמוד הזה לבין כל עמוד אחר בסדרה. במשרד רגיל, חיפוש מחוץ לישראל הוא רעש שחוסמים. במשרד שמשרת עולים, חלק מהלקוחות הטובים נמצאים בחו״ל כשהם מחפשים. הם מתכננים עלייה, בודקים איך לקנות דירה או מה קורה לנכסים שנשארים מאחור, ומעדיפים לסגור עם עורך דין לפני שהם עולים על המטוס. לפי מעריב, בשנת 2025 נפתחו בעולם כ־30,000 תיקי עלייה, יותר ממספר העולים באותה שנה.

גוגל אדס מאפשרת לבחור בין שתי הגדרות מיקום. ״Presence or interest״ מגיעה לאנשים שנמצאים במיקום המטורגט וגם לאנשים שהביעו בו עניין. ״Presence״ מתאימה למי שרוצה להגיע רק למשתמשים שנמצאים באזור. בחיפוש, גוגל ממליצה על ההגדרה הרחבה כפרקטיקה מומלצת. למשרד שמשרת עולים, הפתרון הוא שני קמפיינים עם תפקידים שונים:

1. קמפיין מקומי. ״Presence״, ישראל או אזור המשרד, כל השפות. זה הקמפיין של מי שכבר כאן.
2. קמפיין לפני עלייה. ״Presence or interest״ עם ישראל כמיקום, או טירגוט ישיר של צרפת, ארצות הברית או בריטניה, רק עם ביטויים שמזכירים את ישראל או את העלייה במפורש, כמו ״lawyer in israel״ או ״avocat francophone israel״. תקציב נמוך, ובדיקה שבועית של מונחי החיפוש.

הקמפיין השני דורש עוד שני דברים. הראשון הוא שעות. לקוח בניו יורק ששולח הודעה בשש בערב שלו כותב אחרי חצות לפי שעון ישראל, ולכן הודעה אוטומטית שמסבירה מתי יחזרו אליו חשובה יותר מאשר בקמפיין המקומי. השני הוא תוכן. הלקוח בחו״ל לא מכיר את המונחים הישראליים, ועמוד הנחיתה צריך להסביר מה קורה בישראל, בשפה שלו, לפני שהוא מבקש ממנו להשאיר פרטים. גם הטופס צריך לקבל מספר טלפון בינלאומי, וטופס שמאמת מספר ישראלי בלבד יחסום אותו בשקט.

תקציב ותמהיל ערוצים, דוגמה מחושבת

הדוגמה היא משרד של שלושה עורכי דין בנתניה, שעוסק בירושה, בביטוח לאומי ובמשפחה. עורכת דין אחת מדברת רוסית, ועורך דין אחר אנגלית. נניח לצורך הדוגמה ריטיינר של 5,000 ש״ח ו־4,500 ש״ח מדיה בחודש. אלה מספרים לדוגמה, לא המלצה.

אין מדד פומבי שמפריד בין מחיר הקליק בחיפושים ברוסית או באנגלית לבין חיפושים בעברית. לכן הדוגמה מתחילה ממדד BoostIt לתחום המשפטי בגוגל בישראל. המחיר החציוני לקליק הוא ₪16.4, והטווח המקובל ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים. העלות החציונית לפנייה היא ₪108, קרוב לחציון של כל הענפים (₪105), והרבע הטוב של המפרסמים משלם ₪67 או פחות. שיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%, והוא כולל לחיצות על כפתורי חיוג ווואטסאפ.

שני החציונים לא מתחברים זה לזה. ₪16.4 לקליק חלקי 18.4% המרה נותנים ₪89.1 לפנייה, פחות מהחציון של 108 ש״ח. הפער נובע מההגדרות. שיעור ההמרה כולל לחיצות על כפתורי חיוג ווואטסאפ, והעלות לפנייה לא סופרת אותן, ולכן 89.1 ש״ח הוא עלות ל״פנייה״ רחבה יותר, שחלק ממנה לחיצה בלי שיחה. לתכנון לוקחים את הנתון השמרני, 108 ש״ח לפנייה:

החישוב לכל שורה הוא המדיה חלקי העלות לפנייה. למשל, 1,200 חלקי 108 הם 11.1 פניות ברוסית בחודש. בשיעור סגירה של 20%, שהוא הנחה, 41.7 פניות הן כ־8.3 לקוחות חדשים בחודש מכל השפות. העלות השיווקית החודשית היא 9,500 ש״ח, ריטיינר ומדיה יחד, כלומר כ־1,140 ש״ח ללקוח חדש (9,500 חלקי 8.33).

החלוקה בין השפות היא נקודת פתיחה. אחרי שלושה חודשים מעבירים כסף לשפה שבה העלות לתיק נמוכה, לא לשפה שבה העלות לפנייה נמוכה. מחוץ לגוגל, התמהיל למשרד כזה כולל עוד שלושה ערוצים:

ב־Meta יש הגדרה של שפות בקהל היעד. לפי Jon Loomer, ברירת המחדל היא כל השפות, Meta ממליצה ברוב המקרים להשאיר אותה ריקה, וכשמגדירים אותה בקהל מסוג Advantage+, היא אחת המגבלות שהמערכת לא חורגת מהן. למודעה ברוסית לקהל ישראלי זו הגדרה שימושית, כי היא מונעת הצגה למי שלא יקרא את המודעה. מה עוד Meta מגבילה במודעות של משרד, ואיך הטירגוט שלה מסתדר עם איסור השידול, מוסבר במדריך על מודעות Meta למשרד עורכי דין.

פניות שהולכות לאיבוד בשפה הלא נכונה

רוב הכסף במשרד כזה לא הולך לאיבוד בפרסום. הוא הולך לאיבוד בשיחה הראשונה. לקוחה מתקשרת ברוסית, המזכירה עונה בעברית ומבקשת להשאיר מספר, והלקוחה מתקשרת למשרד הבא בתוצאות. לקוח שולח הודעה באנגלית בשבת בלילה, ואף אחד לא עונה עד יום שני. הנזק לא מופיע באף דוח, כי הפנייה הגיעה ונרשמה.

המחשבון שמתחת לעמוד מוגדר לדוגמה כזו. 30 פניות בחודש ברוסית, באנגלית ובצרפתית מכל המקורות, רבע מהן לא נענות בשפה או נענות מאוחר, 20% מהפניות שנענות הופכות ללקוחות, ושכר טרחה ממוצע של 9,000 ש״ח. כל הערכים הם הנחות לדוגמה. החישוב ביד:

1. פניות שהולכות לאיבוד. 30 כפול 25% הן 7.5 פניות בחודש.
2. תיקים שהולכים לאיבוד. 7.5 כפול 20% הם 1.5 תיקים בחודש.
3. שכר טרחה בחודש. 1.5 תיקים כפול 9,000 ש״ח הם 13,500 ש״ח.
4. בשנה. 13,500 כפול 12 הם 162,000 ש״ח.

זו הערכה עליונה. היא מניחה שהפניות שהלכו לאיבוד היו נסגרות באותו שיעור כמו האחרות. גם בחצי מהסכום, הפער גדול מהריטיינר של רוב המשרדים. המחשבון המלא, עם הסבר על כל שדה, נמצא בעמוד מחשבון פניות שהולכות לאיבוד.

מה עושים בפועל:

• מספר וואטסאפ אחד לכל שפה, או תפריט שפה בכניסה. כך ההודעה מגיעה ישר למי שמדבר את השפה. ההבדל בין שיחת שירות לבין רשימת תפוצה, ומה מותר בכל אחת, מוסבר במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד.
• משפט אחד בכל שפה למזכירות. ״עורכת הדין שמדברת רוסית תחזור אלייך עד שעה X״, כתוב בתעתיק ליד הטלפון. זה מחזיק את הלקוח עד שהשיחה מועברת.
• הודעה אוטומטית מחוץ לשעות, בשפת ההודעה. עם שעת חזרה אמיתית לפי שעון ישראל.
• יעד זמן מענה לכל שפה. אם עורכת הדין דוברת הרוסית בדיון עד הצהריים, היעד לפניות ברוסית צריך להתחשב בזה. איך קובעים יעד ומודדים אותו מוסבר במדריך על זמן מענה לפניות.

טלגרם, קבוצות פייסבוק ומה הכללים מתירים

קהילות של עולים מתנהלות בקבוצות, בפייסבוק, בטלגרם ובוואטסאפ, לפי עיר, לפי מדינת מוצא ולפי שלב בעלייה. שם נשאלות השאלות הראשונות, ושם הלקוח מבקש המלצה. זה ערוץ חזק, ובדיוק בגלל זה הכללים חלים עליו במלואם.

את התחולה של חוק הספאם על הודעות בטלגרם ובוואטסאפ לא מצאנו בפסק דין מפורש. ההנחה הבטוחה היא שאותם כללים חלים, והפירוט בעמוד על חוק הספאם למשרד. כל מה שקשור לתשלום על הפניות, כולל הסדרי הנחה עם ארגוני עולים, מפורט בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.

שני כללים נוספים נוגעים ישירות לשפה. כלל 3(ב)(12) מתיר לכלול בפרסומת את השפות שעורך הדין דובר, וכלל 3(ב)(6) מתיר לציין כשירות לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל. עורך דין שהוסמך בניו יורק או בפריז ועלה יכול לכתוב את זה. סעיף 57 לחוק מגביל את התואר המקצועי ל״עורך דין״ או לתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ולכן את התואר בכל שפה בודקים מול הלשכה לפני שהוא מופיע במודעה. ובהחלטה 361/2024 קבעה ועדת האתיקה שהאחריות על מודעה מטעה היא של עורך הדין ולא של חברת הפרסום, ושעורך הדין צריך לעיין בפרסום לפני שהוא מופץ. העיקרון הזה חל גם על מודעה ברוסית או בצרפתית.

הגבול השלישי הוא המידע עצמו. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וחובת היידוע בסעיף 11 חלה כבר כשמבקשים מאדם פרטים, למשל בטופס באתר. בטופס ברוסית או באנגלית, ההודעה צריכה להיות מובנת למי שממלא אותו, ולכן אנחנו כותבים אותה בשפת הטופס. הפירוט בעמוד על תיקון 13.

פרופיל עסק בגוגל וביקורות בכמה שפות

גוגל מדרגת תוצאות מקומיות לפי רלוונטיות, מרחק ובולטות, ולמשרד שמשרת עולים בעיר כמו נתניה או רעננה הפרופיל בגוגל הוא לעתים קרובות הדבר הראשון שהלקוח רואה. שלושה דברים ספציפיים לקהל הזה:

1. השם לא משתנה לפי שפה. ההנחיות של גוגל דורשות שם שתואם את השם של העסק בעולם האמיתי, בלי מילות מפתח. ״Адвокат по наследству״ בשם הפרופיל הוא הפרה של ההנחיות. השפות נכנסות לתיאור, לשירותים ולפוסטים.
2. פרופיל לכל עורך דין שעובד מול לקוחות. ההנחיות מתירות פרופיל לאיש מקצוע שאפשר להשיג אותו ישירות בכתובת המאומתת, בשם שכולל רק את שמו. עורכת הדין שמדברת רוסית, עם פרופיל משלה, יכולה להופיע בחיפוש של מי שמחפש אותה בשמה.
3. ביקורות בשפה של הלקוח. לקוח שכותב ביקורת ברוסית עוזר ללקוח הבא שקורא רוסית. מבקשים ביקורת מכל לקוח שסיים טיפול, בשפה שבה הוא מרגיש בנוח, ועונים לה באותה שפה.

איך בונים את הפרופיל ומה ממלאים בכל שדה מפורט במדריך על פרופיל עסק בגוגל לעורך דין, ואיך עובדים על ביקורות לאורך זמן בעמוד על גוגל מפות וביקורות לעורכי דין.

טעויות שחוזרות במשרדים שמשרתים עולים

1. תרגום של רשימת הביטויים העברית. הלקוח מחפש בתעתיק, ברוסית מעורבת בעברית, ובשמות של מוסדות שאין להם תרגום. מחקר נפרד לכל שפה.
2. מודעה בשפה אחת ועמוד נחיתה בשפה אחרת. המחפש עוזב, וגוגל מקבלת אות סותר על השפה.
3. קמפיין אחד לכל השפות. הדוח מראה ממוצע, והשפה שמפסידה כסף מסתתרת מאחורי השפה שמרוויחה.
4. ״מדברים רוסית״ באתר, ואין מי שעונה ברוסית. כשהפנייה נענית בעברית, ההבטחה הופכת לסיבה לעזוב. לפי כלל 2א, פרסומת שעלולה להטעות אסורה.
5. פנייה בפרטי למי ששאל בקבוצה. זה מרגיש כמו עזרה, אבל זו פנייה יזומה לאדם מסוים בגלל הבעיה שלו, ועלולה להיחשב שידול לפי סעיף 56.
6. גרסה זרה שלא מתעדכנת. העמוד העברי עודכן אחרי שינוי בחוק, והרוסי עדיין מתאר את המצב הקודם. תאריך עדכון בכל עמוד, ובדיקה של כל השפות כשמשנים עמוד אחד.
7. טופס שלא מקבל מספר זר. הלקוח שמתכנן עלייה ממלא טופס, השדה דורש קידומת ישראלית, והוא מוותר בלי שהמשרד יודע.

תוכנית ל־90 יום ולשנה

הכלל לאורך כל התוכנית הוא שפה אחת שעובדת טוב לפני שתיים שעובדות חלקית. משרד עם עורכת דין אחת שמדברת רוסית ועמוד אחד ברוסית שמתוחזק היטב מקבל יותר לקוחות ממשרד עם שלוש גרסאות מתורגמות שאיש לא בודק.

איך אנחנו עובדים עם משרד שמשרת עולים

העבודה מתחילה בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בבדיקה אנחנו עוברים על האתר בכל השפות, על הפרופיל בגוגל, על חשבון הפרסום אם יש, ועל מה שקורה לפנייה ברוסית, באנגלית או בצרפתית מהרגע שהיא מגיעה. אחריה מגיע ריטיינר חודשי, בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח לפי היקף העבודה ומספר השפות. אנחנו לא עובדים לפי ליד ולא לפי תיק.

מה כלול, לפי מה שהמשרד צריך:

1. פרסום בגוגל עם קבוצת מודעות לכל שפה ולכל תחום, רשימת מילות שלילה לכל שפה, ודוח עלות לפנייה ולתיק לפי שפה.
2. קידום האתר עם עמודים בשפות שבהן יש ביקוש, מחקר ביטויים נפרד לכל שפה ו־hreflang תקין.
3. פרופיל עסק בגוגל וביקורות למשרד ולכל עורך דין שעובד מול לקוחות, עם השפות בתיאור ובשירותים.
4. ניהול פניות עם שדה ״שפת הפנייה״, ניתוב לפי שפה ומעקב אחרי מה שקרה לכל פנייה.

את התוכן בשפה הזרה כותבים ועורכים אצלנו, ועורך דין מהמשרד שקורא את השפה מאשר אותו. המודעות והחשבונות רשומים על שם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד, בכל שפה, לפני שהם עולים. בכל חודש מגיע דוח על הפניות החדשות לפי שפה, לפי תחום ולפי מקור. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים שמתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ואינו ייעוץ משפטי. את התאמת כל פרסום, בכל שפה, לכללי האתיקה בודק עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה.

מקורות

• The Jerusalem Post, נתוני העלייה לשנת תשפ״ו לפי מדינה (משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, ספטמבר 2026)
• Ynetnews, דוח משרד העלייה והקליטה לשנת 2025
• מעריב, נתוני העלייה לשנת 2025 (דצמבר 2025)
• ויקיפדיה, Russian language in Israel
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים ונוטריונים לפי שפה (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, וספר עורכי הדין של הלשכה, ינואר 2023)
• מרכז הנדל״ן, הטבת מס הרכישה לעולים (יולי 2024)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
• Google Ads, טירגוט לפי שפה (כולל השינוי מספטמבר 2026)
• Google Ads, טירגוט לפי מיקום
• Google Search Central, גרסאות מקומיות של עמוד (hreflang)
• Google Search Central, ניהול אתרים רב לשוניים ורב אזוריים
• Google Search Central, מדיניות הספאם של חיפוש Google
• Google, הנחיות לייצוג העסק בפרופיל עסק בגוגל
• Google, איך נקבע הדירוג המקומי בגוגל
• Jon Loomer, טירגוט קהלים במודעות Meta (הגדרת השפה)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, תשובה בעניין תשלום למנהלי קבוצה
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״адвокат в израиле״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״адвокат битуах леуми״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״lawyer in israel״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״avocat israel״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין דובר״, אוקטובר 2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־22.10.2026