שיווק לעורכי דין למגזר החרדי

משרד שמשרת את הציבור החרדי עובד מול קהל גדול, צעיר ומרוכז בכמה ערים, שבו ההחלטה על עורך דין נשענת על המלצה, על עיתון ועל שיחת טלפון לא פחות מאשר על גוגל. העמוד הזה הוא חלק מהסדרה לפי סוג משרד וקהל, לצד העמודים על שיווק משרד לדיני משפחה ועל שיווק משרד למשפט צבאי, שני התחומים שבהם השאלות של לקוח חרדי שונות במיוחד. כל המספרים בעמוד מגיעים ממקורות שמופיעים בתחתיתו, וכל דוגמה תקציבית מסומנת כהנחה.

מי הלקוח, ואיפה הוא גר

לפי הדוח השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה על החברה החרדית לשנת 2025, האוכלוסייה החרדית מונה כ־1,452,350 איש, 14.3% מאוכלוסיית ישראל, לעומת 750,000 ב־2009. לפי תחזית הלמ״ס שמובאת בדוח, החלק שלה צפוי להגיע ל־16% ב־2030, ולשני מיליון איש ב־2033. זו גם אוכלוסייה צעירה. 57% מהחרדים הם מתחת לגיל 20, לעומת 31% בכלל האוכלוסייה, וגיל הנישואין הראשונים הממוצע הוא כ־23 לגברים וכ־22 לנשים.

הריכוז הגיאוגרפי הוא הנתון החשוב ביותר לשיווק:

שלושה רבעים מהקהל גרים ב־12 ערים. בשיווק זה אומר שמשרד לא צריך קמפיין ארצי כדי להגיע לרוב הלקוחות. הוא צריך נוכחות חזקה בעיר אחת או שתיים, בגוגל ובעיתונות המקומית, ועמוד באתר שמסביר איפה המשרד נמצא ואיך מגיעים אליו.

הדוח מראה עוד שני נתונים שמשפיעים על השיווק. הראשון הוא ההכנסה. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משק בית חרדי ב־2022 הייתה 14,816 ש״ח, לעומת 24,466 ש״ח במשקי בית יהודיים אחרים, ושיעור העוני בקרב משפחות חרדיות היה 33% ב־2023. לקוח שבודק את המחיר לפני שהוא מתקשר הוא לקוח שצריך לקבל תשובה ברורה על שכר הטרחה בשיחה, כי במודעה עצמה אסור לכתוב אותו. השני הוא הקהילה. לפי הדוח, 40% מהחרדים מתנדבים, לעומת 23% מהיהודים האחרים, ו־89% מבני 20 ומעלה תורמים לקהילה. ההמלצה של מכר, של גבאי או של רב עוברת ברשת קהילתית צפופה, ומשרד שעבד טוב עם לקוח אחד שומע על זה מהר.

איך לקוח חרדי מחפש עורך דין

אין לקוח חרדי אחד. הדוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה שהשימוש באינטרנט בקהל החרדי עלה מ־28% ב־2008 ל־42% ב־2015 ול־69% בדוח של 2025. בקרב יהודים שאינם חרדים השיעור הוא 94%.

כלומר, כשליש מהקהל לא מדווח על שימוש קבוע באינטרנט. לפי ice, שירות הקו הכשר חוסם את האפשרות לגלוש באינטרנט ולשלוח או לקבל מסרונים, וחוסם התקשרות למספרים מסוימים לפי רשימה שקובעת ועדת הרבנים. בפברואר 2022 היו לשירות כחצי מיליון מנויים. מכאן שלושה מסלולים שבהם לקוח חרדי מגיע למשרד:

בכל שלושת המסלולים הפנייה עצמה היא בדרך כלל שיחת טלפון. משרד שמודד רק טפסים באתר יראה חלק קטן מהפניות שלו, ויחשוב שהשיווק לא עובד.

מה ההשלמה האוטומטית ומתכנן מילות המפתח מראים

בדקנו באוקטובר 2026 את ההשלמות של גוגל, בממשק עברי, לחיפושים שקשורים לקהל הזה. ההשלמות לא אומרות כמה אנשים מחפשים, אבל הן מראות איך הם מנסחים. השמטנו כל השלמה שכוללת שם של עורך דין או משרד:

השאלות על גיוס לא מופיעות במקרה. ב־25 ביוני 2024 פסק בג״ץ, בהרכב של תשעה שופטים, שאין בסיס חוקי להימנע מגיוס תלמידי ישיבות, אחרי שסעיפי הפטור בחוק שירות ביטחון פקעו ביוני 2023. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב־2024 התגייסו 2,560 גברים חרדים. משרד למשפט צבאי שכותב לקהל הזה כותב מידע מדויק ומעודכן על ההליך, בלי הבטחה לפטור ובלי ניסוח שמנצל פחד, כי כלל 2א אוסר פרסומת שעלולה להטעות או לפגוע בציבור.

בייצוא של מתכנן מילות המפתח של Google Ads לתקופה שבין אוקטובר 2025 לספטמבר 2026 אין ביטוי שמזכיר חרדים. הביטויים הכלליים בתחומים שעלו בהשלמות כן מופיעים, עם רמות החיפוש העגולות של גוגל והצעות המחיר לראש העמוד:

שתי מסקנות. הראשונה היא שהביקוש מגיע בעיקר כביטויים כלליים, ״עורך דין צבאי״ או ״עורכי דין לענייני משפחה״, והזהות החרדית מופיעה כתוספת בחיפושים קטנים יותר שהמתכנן לא מציג. לכן עמוד באתר צריך לענות על השאלה הכללית ולהראות בגוף העמוד שהמשרד מכיר את השאלות של לקוח חרדי, ולא להישען על ביטוי ״חרדי״ בלבד. השנייה היא שבמשפט צבאי ובדיני משפחה הקליק יקר. לפי עמוד הנתונים שלנו על מחיר קליק לפי תחום משפטי, משפט צבאי הוא התחום עם החציון הגבוה ביותר של הצעת המחיר הגבוהה, ₪74.07. משרד קטן לא יכול לקנות את כל החיפושים בתחום, ולכן הוא מגביל את הקמפיין לעיר שלו ולביטויים שבהם הוא באמת חזק. איך בונים את רשימת הביטויים מוסבר במדריך על מחקר מילות מפתח למשרד.

בית דין רבני, בית משפט ודין תורה

כאן ההבדל המקצועי הגדול בין העמוד הזה לבין רוב העמודים באתר. לקוח חרדי בסכסוך משפחתי או כספי בוחר לעתים קרובות לא רק עורך דין, אלא גם ערכאה, והתוכן באתר צריך לענות על השאלה הזו לפני שהוא מבקש ממנו להתקשר.

בענייני משפחה, לפי הערך על מרוץ הסמכויות בוויקיפדיה, נישואין וגירושין של יהודים בישראל נמצאים בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים, לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין). מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת וחלוקת רכוש נמצאים בסמכות מקבילה של בית הדין הרבני ושל בית המשפט לענייני משפחה. עניין כזה אפשר ״לכרוך״ בתביעת הגירושין, ואז בית הדין הרבני דן בו. בהיעדר כריכה כנה, הקובע הוא מי הגיש ראשון, ולפי הלכת ״15 הדקות״ בבג״ץ 58/08 גם הפרש של דקות מספיק.

בסכסוכי ממון, לפי הערך על דין תורה, בתי הדין לממונות הם מוסדות פרטיים שדנים בסכסוכים לפי דין תורה במסגרת חוק הבוררות, ופסק שלהם נאכף כמו פסק בוררות. עוד לפי הערך, בית המשפט העליון פסק ב־2006 שבית הדין הרבני של המדינה אינו מוסמך לפעול כבורר. ההשלמות לחיפוש ״דין תורה״ מראות שאנשים מחפשים בית דין לפי עיר ושואלים מה זה בכלל.

מה זה אומר לתוכן של המשרד:

משרד שמופיע בשתי הערכאות צריך לכתוב את זה במפורש. כלל 3(ב)(10) מתיר לכלול בפרסומת את תחומי העיסוק של עורך הדין ושל משרדו, ו״ייצוג בבתי הדין הרבניים״ הוא תיאור נכון של תחום עבודה. מה שלא כותבים הוא שמות של דיינים או טענה שהמשרד ״מקורב״ לבית דין מסוים, כי זה רושם מטעה ופוגע בכבוד המקצוע.

עיתונות, רדיו ומה כללי הלשכה מתירים

העיתונות החרדית היא ערוץ שאין לו מקבילה בקהל הכללי. לפי הערך בוויקיפדיה, העיתונים היומיים המרכזיים הם המודיע, יתד נאמן, המבשר והפלס, ולצדם שבועונים, מגזינים ועיתונים מקומיים. כיכר השבת ובחדרי חרדים מתוארים שם כאתרי החדשות החרדיים הפופולריים. העיתונים כפופים לכללי צנזורה ולהוראות רבנים, ולפי הערך, ״מערכות העיתונים מצנזרות פרסומות בלתי צנועות ועובדות רק עם פרסומאים שמכירים את ההוראות של הוועדות הרוחניות״.

הנתונים הפומביים האחרונים שמצאנו על חשיפה לכל עיתון הם מסקר TGI למגזר החרדי לתקופה שבין יולי 2016 ליוני 2017, כפי שדווח בביזפורטל. הם ישנים, ולכן הם מראים סדר גודל ולא את המצב היום:

שני עיתונים מקומיים נמצאים בראש הרשימה, לצד יומונים ושבועון. למשרד שעובד בעיר אחת זה רלוונטי, כי עיתון מקומי מגיע בדיוק לקהל שגר קרוב למשרד. לפני שמזמינים מודעה, מבקשים מהעיתון נתוני חשיפה עדכניים ולא מסתמכים על הטבלה.

הכללים שחלים על עיתונות כתובה מפורטים בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001:

רדיו הוא שאלה נפרדת. לפי הערך בוויקיפדיה, קול חי היא תחנת רדיו אזורית לציבור החרדי והדתי, שקיבלה זיכיון מהרשות השנייה ומשדרת מאז 1996. כלל 3(א) קובע שפרסומת מותרת ״באמצעים המפורטים להלן בלבד״, ורדיו לא מופיע ברשימה. גם מודעות קיר ברחוב ועלונים בבתי כנסת לא מופיעים בה. לכן אנחנו לא בונים תוכנית שנשענת על תשדירים ברדיו או על מודעות קיר, ומשרד שרוצה לבדוק ערוץ כזה שואל את ועדת האתיקה לפני שהוא משלם. ראיון מקצועי בלי תשלום הוא מקרה אחר, ובו עוסק כלל 3(י)(1). איך עובדים עם עיתונאים ומערכות מוסבר בעמוד על יחסי ציבור לעורכי דין, ואיך כותבים טור מקצועי שמערכת תסכים לפרסם בעמוד על פרסום מאמרים בעיתונות.

צניעות בתמונות ובמסרים

לפי Columbia Journalism Review משנת 2015, העיתונים החרדיים לא מפרסמים תמונות של נשים, והנוהג התחיל בעיתונים בישראל. הערך בוויקיפדיה מוסיף שבעיתונות החרדית לא מופיעים גם איורים של נשים. זו נקודה מעשית, לא עניין של סגנון. מודעה עם תמונה של עורכת דין לא תתפרסם בעיתונים האלה, ומשרד שמגיש אותה עלול להפסיד את הגיליון.

איך זה מתורגם לחומרים של המשרד:

1. מודעות לעיתונות בלי תמונות של אנשים. שם המשרד, התחומים, העיר והטלפון. כלל 3(ד) מתיר תמונות ואיורים אם יש להם קשר לשירות ואין בהם רושם מטעה, ולכן לוגו או איור גרפי פשוט מספיקים.
2. עורכת דין מופיעה בשמה. כלל 3(ב)(7) מתיר לפרט את עורכי הדין שעובדים במשרד, ושם וטלפון ישיר של עורכת הדין שמטפלת בלקוחות חרדיות הם מידע חשוב.
3. עמוד נחיתה שתואם את המודעה. מי שראה מודעה בלי תמונות ונכנס לאתר מלא תמונות מקבל מסר סותר. עמוד נחיתה לקמפיין בעיתונות יכול להיות בנוי מטקסט ומאיורים, וכל המידע בו זהה לעמוד הכללי.
4. מסר שמתאים לנוהג. פגישה במשרד או בבית, אפשרות לפגישה עם עורכת דין, זמינות לפני חג. אלה פרטים שהלקוח שואל עליהם, וכלל 3(ב)(11) מתיר לפרסם שעות קבלת קהל.
5. בלי מילים שמערכת תפסול. משרד שלא מכיר את הנוהג של עיתון מסוים שואל את מחלקת המודעות לפני ההגשה, ולא אחרי.

המלצות, רבנים וקהילה

בקהל שבו 89% תורמים לקהילה ו־40% מתנדבים, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרשת הקהילתית היא ערוץ ההפניות החזק ביותר. היא גם המקום שבו הכי קל לעבור על הכללים בלי לשים לב.

הסעיף ששווה לשים אליו לב במיוחד הוא סעיף 58. הסדר שבו ארגון קהילתי ״מעביר״ לקוחות למשרד, והמשרד תורם לו סכום שתלוי במספר הלקוחות, הוא בדיוק מה שהסעיף אוסר, גם כשהכסף הולך למטרה טובה. הפירוט המלא על תשלום בעבור פניות נמצא בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין, ועל ציטוט לקוחות ומכתבי תודה בעמוד על המלצות לקוחות. איך בונים הפניות מלקוחות קודמים בלי לעבור על הכללים מוסבר במדריך על הפניות מלקוחות, ואיך מארגנים הרצאה בעמוד על הרצאות וכנסים.

הטלפון הוא הערוץ הראשי

אם יש ערוץ אחד שכל המסלולים עוברים בו, זה הטלפון. הקו הכשר חוסם מסרונים וגלישה, ולכן וואטסאפ, שעובד דרך האינטרנט, לא זמין למי שמחזיק רק קו כזה. הלקוח מתקשר. אם אף אחד לא עונה, הוא לא שולח הודעה. הוא מתקשר למשרד הבא שהשכן הזכיר.

מה זה דורש מהמשרד:

• מענה אנושי בשעות הפעילות. מזכירה, מוקד או עורך דין תורן. לקוח שלא נענה עלול להתקשר למשרד אחר לפני שחוזרים אליו. איך קובעים יעד ומודדים אותו מוסבר במדריך על זמן מענה לפניות.
• הודעה קולית ברורה מחוץ לשעות. מתי חוזרים, ומה לעשות במקרה דחוף. לפני שבת וחג ההודעה אומרת מתי המשרד חוזר לפעול.
• מספר טלפון נפרד לכל ערוץ. מספר אחד לעיתון, אחד לאתר ואחד לפרופיל בגוגל, כולם מנותבים לאותו מענה. כך אפשר לדעת מאיפה הגיעה השיחה בלי לשאול את הלקוח. הפירוט במדריך על מעקב שיחות.
• מודעות חיוג בגוגל. למי שמחפש בטלפון מחובר, מודעה שהלחיצה עליה מחייגת ישר למשרד חוסכת שלב. איך בונים אותן במדריך על מודעות חיוג.
• בלי הודעות קוליות מוקלטות ובלי מסרונים יזומים. סעיף 30א לחוק התקשורת אוסר לשגר דבר פרסומת במערכת חיוג אוטומטי, במסרון או בהודעה אלקטרונית בלי הסכמה מפורשת מראש ובכתב, ומאפשר תביעה של עד 1,000 ש״ח על כל הודעה. הפירוט בעמוד על חוק הספאם.

תקציב ותמהיל ערוצים, דוגמה מחושבת

הדוגמה היא משרד של שני עורכי דין בבני ברק, שעוסק בדיני משפחה ומופיע בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. נניח לצורך הדוגמה ריטיינר של 5,000 ש״ח, 3,000 ש״ח לפרסום בגוגל ו־2,000 ש״ח לעיתונות בחודש. כל המספרים בדוגמה הם הנחות, לא המלצה.

התחרות בעיר מוגדרת היטב. באינדקס של טופדין, שמבוסס על מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, מופיעים בבני ברק 891 עורכי דין, 243 תושבים לכל עורך דין רשום לפי מפקד הלמ״ס 2022. 32 עורכי דין בעיר מציינים בטופדין את דיני המשפחה בין תחומי העיסוק שלהם, נתון שעורכי הדין מדווחים בעצמם, כלומר 6,777 תושבים לכל אחד מהם. בירושלים, שבה גרים 22.6% מהחרדים, 86 עורכי דין מציינים את התחום, 11,697 תושבים לכל אחד. הפירוט לפי עיר ותחום בעמוד על שוק עורכי הדין לפי עיר ותחום.

לגוגל, החישוב מתחיל ממדד BoostIt לתחום המשפטי בישראל. המחיר החציוני לקליק הוא ₪16.4, והטווח המקובל ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים. העלות החציונית לפנייה היא ₪108, לעומת ₪105 בכל הענפים, ושיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%. בדיני משפחה הצעות המחיר לראש העמוד בייצוא של מתכנן מילות המפתח גבוהות מהחציון של BoostIt, ולכן כדאי לראות את החציון כנקודת פתיחה אופטימית.

לעיתונות לא מצאנו מחירון פומבי ועדכני, ולכן הסכום בדוגמה הוא הנחה בלבד, שמחליפים בהצעת מחיר בכתב:

לגוגל לבד, בשיעור סגירה של 20%, שהוא הנחה, 27.8 פניות הן 5.56 לקוחות חדשים בחודש (27.8 כפול 0.2). אם העיתון לא מביא אף שיחה, העלות השיווקית היא 10,000 ש״ח חלקי 5.56, כ־1,800 ש״ח ללקוח חדש. כל לקוח שמגיע מהעיתון מוריד את המספר הזה. כדי שהעיתון יחזיר את עצמו באותו מחיר ללקוח, הוא צריך להביא לקוח אחד לכל 1,800 ש״ח, כלומר כ־1.1 לקוחות בחודש על 2,000 ש״ח (2,000 חלקי 1,800). בשיעור סגירה של 20% אלה כ־5.6 שיחות מהמספר של העיתון בחודש.

זה המבחן שאנחנו מציעים לכל עיתון. שלושה חודשים עם מספר טלפון נפרד, וספירה של שיחות ושל לקוחות. עיתון שלא מגיע לרף אחרי שלושה חודשים מוחלף בעיתון אחר או בהגדלה של גוגל. החישוב המלא, עם הנתונים של המשרד, נמצא במחשבון תקציב פרסום בגוגל, וההסבר על מחיר הקליק בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין.

פניות שהולכות לאיבוד, החישוב

רוב הכסף שמשרד כזה מפסיד לא הולך לאיבוד בפרסום. הוא הולך לאיבוד בשיחה שלא נענתה. עורך הדין בדיון בבית הדין עד הצהריים, המזכירה בהפסקה, והלקוח מתקשר למשרד הבא. הנזק לא מופיע באף דוח, כי אין טופס ואין הודעה. יש רק שיחה שלא נענתה ביומן של הטלפון.

המחשבון שמתחת לעמוד מוגדר לדוגמה כזו. 25 פניות בחודש, רובן בטלפון, 30% מהן לא נענות בזמן, 20% מהפניות שנענו הופכות ללקוחות, ושכר טרחה ממוצע של 8,000 ש״ח לתיק. כל הערכים הם הנחות. החישוב ביד:

1. פניות שהולכות לאיבוד. 25 כפול 30% הן 7.5 פניות בחודש.
2. תיקים שהולכים לאיבוד. 7.5 כפול 20% הם 1.5 תיקים בחודש.
3. שכר טרחה בחודש. 1.5 כפול 8,000 ש״ח הם 12,000 ש״ח.
4. בשנה. 12,000 כפול 12 הם 144,000 ש״ח.

זו הערכה עליונה, כי היא מניחה שהשיחות שלא נענו היו נסגרות באותו שיעור כמו האחרות. גם בחצי מהסכום, 6,000 ש״ח בחודש, הפער גדול מרוב הריטיינרים. המחשבון המלא, עם הסבר על כל שדה, נמצא בעמוד מחשבון פניות שהולכות לאיבוד. בניית תהליך המענה עצמו מפורטת בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

אתר, עמודים ופרופיל בגוגל

69% מהקהל משתמשים באינטרנט, ולכן האתר חשוב גם כאן. הוא רק צריך לעבוד אחרת.

1. עמוד לכל שאלה שעלתה בחיפוש. עמוד על גירושין בבית דין רבני, עמוד על מרוץ הסמכויות, עמוד על דין תורה בסכסוכי ממון, ובמשרד צבאי עמוד על דחיית גיוס. כל עמוד עונה על השאלה בפסקה הראשונה, ואחר כך מפרט. איך כותבים עמוד כזה מוסבר בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין.
2. עמוד עיר. בני ברק, בית שמש או מודיעין עילית, עם הכתובת, דרכי ההגעה והתחומים. ההשלמות לחיפוש ״עורך דין בית שמש״ מראות שמחפשים לפי עיר ותחום.
3. מספר טלפון בולט בכל עמוד. בטקסט ולא רק בתמונה, כדי שאפשר יהיה להעתיק אותו ולחייג ממכשיר אחר.
4. אתר קל. בלי סרטונים כבדים בפתיחה ובלי חלונות קופצים. כלל 3(א)(5)(ד) מוציא ממילא פרסומת קופצת מהאמצעים המותרים.
5. טופס קצר, עם הודעת פרטיות. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וכלל 3(יב) מתיר טופס פנייה מקוון בתנאי שהוא עומד בחוק הגנת הפרטיות. הפירוט בעמוד על תיקון 13.
6. פרופיל עסק בגוגל עם השם האמיתי של המשרד. בלי ״חרדי״ בשם הפרופיל, כי ההנחיות של גוגל דורשות את השם שבו העסק מוכר. השירותים והתיאור מפרטים את הייצוג בבית הדין הרבני. איך עובדים על הפרופיל ועל הביקורות לאורך זמן מוסבר בעמוד על גוגל מפות וביקורות לעורכי דין.

שעות הפעילות בפרופיל ובאתר צריכות לשקף את שבת ואת החגים, וגם הקמפיין בגוגל. קמפיין שממשיך לרוץ בשבת משלם על קליקים בזמן שאין מי שיענה לשיחה, ותזמון המודעות מאפשר לעצור אותו מכניסת שבת עד צאתה.

מדידה

המדידה בקהל הזה היא בעיקר מדידה של שיחות. בכל פנייה נרשמים ארבעה דברים:

אחרי שלושה חודשים אפשר לחשב לכל ערוץ עלות לפנייה ועלות לתיק. יכול להתברר, למשל, שהעיתון מביא מעט שיחות שרובן נסגרות, ושגוגל מביא יותר שיחות של אנשים שבודקים מחירים. ההחלטה איפה להשקיע מתקבלת לפי העלות לתיק. הדוח החודשי שאנחנו שולחים בנוי על השדות האלה.

טעויות שחוזרות במשרדים שמשרתים את הציבור החרדי

1. מודעה עם תמונה של עורכת דין לעיתון חרדי. המודעה נפסלת, והמשרד מפסיד את הגיליון.
2. ״ייעוץ ראשון חינם״ במודעה. כלל 3(ב)(14) אוסר כל התייחסות לשכר הטרחה במלל החופשי. את המחיר אומרים בשיחה.
3. מודעה של חצי עמוד, או שתי מודעות באותו גיליון. כלל 3(ג) מגביל לרבע עמוד ולמודעה אחת בגיליון.
4. תרומה לארגון שתלויה במספר הלקוחות שהפנה. סעיף 58 אוסר שיתוף בהכנסות בתמורה לתועלת לעסק, גם כשהכסף הולך לגמ״ח.
5. מדידה של טפסים בלבד. רוב הפניות הן שיחות. בלי מספר טלפון נפרד לכל ערוץ הדוח מראה שהשיווק לא עובד.
6. אין מי שעונה כשעורך הדין בדיון. הלקוח מטלפון כשר לא ישאיר הודעה בוואטסאפ, כי אין לו וואטסאפ.
7. קמפיין ארצי. 74% מהקהל גרים ב־12 ערים. קמפיין ארצי משלם על חיפושים מערים שבהן המשרד לא עובד.
8. הבטחה על ״ניצחון במרוץ הסמכויות״. התוצאה תלויה בעובדות ובערכאה, והבטחה כזו היא פרסומת שעלולה להטעות לפי כלל 2א.

תוכנית ל־90 יום ולשנה

הכלל לאורך כל התוכנית הוא ערוץ אחד שנמדד היטב לפני שלושה שלא נמדדים. משרד שעונה לכל שיחה ויודע מאיזה עיתון הגיעה כל אחת מקבל יותר לקוחות ממשרד שמפרסם בכל מקום ולא יודע מה עובד. הכללים שחלים על כל ערוץ בתוכנית מרוכזים בעמוד על כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

איך אנחנו עובדים עם משרד שמשרת את הציבור החרדי

העבודה מתחילה בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בבדיקה אנחנו עוברים על האתר, על הפרופיל בגוגל, על המודעות בעיתונות אם יש, ועל מה שקורה לשיחה מהרגע שהטלפון מצלצל. אחריה מגיע ריטיינר חודשי, בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח לפי היקף העבודה. אנחנו לא עובדים לפי ליד ולא לפי תיק.

מה כלול, לפי מה שהמשרד צריך:

1. פרסום בגוגל עם קמפיין מקומי, מודעות חיוג, תזמון שעוצר בשבת ובחגים, ודוח עלות לפנייה ולתיק.
2. קידום האתר עם עמודים על בית הדין הרבני, על מרוץ הסמכויות ועל השאלות שהלקוחות באמת שואלים.
3. פרופיל עסק בגוגל וביקורות עם השם האמיתי של המשרד, השירותים ושעות הפעילות הנכונות.
4. ניהול פניות עם מספר טלפון לכל ערוץ, רישום של מקור וערכאה בכל שיחה, ומעקב אחרי מה שקרה לכל פנייה.

את הנוסח של המודעות לעיתונות אנחנו כותבים לפי כללי הפרסומת ולפי הנוהג של כל עיתון, והמשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד לפני שהם עולים. המודעות והחשבונות רשומים על שם המשרד. בכל חודש מגיע דוח על הפניות החדשות לפי ערוץ, לפי תחום ולפי ערכאה. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים שמתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ואינו ייעוץ משפטי. את התאמת כל פרסום לכללי האתיקה, בעיתון, באתר ובכל ערוץ אחר, בודק עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה. שאלה על ערוץ שלא מופיע בכלל 3(א), כמו רדיו, מפנים לוועדת האתיקה של הלשכה.

מקורות

• המכון הישראלי לדמוקרטיה, Annual Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel 2025
• ice, שירות קו כשר לכחצי מיליון מנויים (פברואר 2022)
• ויקיפדיה, עיתונות חרדית
• Columbia Journalism Review, For ultra-Orthodox newspapers, women and the Web present growing challenges (ספטמבר 2015)
• ויקיפדיה, קול חי
• ביזפורטל, סקר TGI למגזר החרדי, יולי 2016 עד יוני 2017 (אוגוסט 2017)
• ויקיפדיה, טוען רבני
• ויקיפדיה, מרוץ הסמכויות
• ויקיפדיה, דין תורה
• The Times of Israel, In historic ruling, High Court says government must draft Haredi men into IDF (25 ביוני 2024)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56 ו־58
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, וספר עורכי הדין של הלשכה, ינואר 2023)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
• Google Keyword Planner, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026 (ייצוא מ־26.10.2026)
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין חרדי״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״טוען רבני״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״דין תורה״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״פטור מגיוס״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין גיוס״, אוקטובר 2026
• Google, הנחיות לייצוג העסק בפרופיל עסק בגוגל
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״גירושין בבית דין רבני״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין בית שמש״, אוקטובר 2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־28.10.2026