שיווק לעורכי דין לעסקים קטנים

משרד שרוב לקוחותיו בעלי עסקים קטנים מוכר משהו שונה ממשרד שמטפל בתיק אחד ונפרד מהלקוח. הלקוח הוא עסק שממשיך לפעול, ולכן כל לקוח טוב שווה כמה תיקים בשנה. בעמוד הזה אנחנו מפרקים את הקהל הזה למספרים, לחיפושים ולערוצים, ומראים מה צריך לבנות כדי שבעל עסק יבחר במשרד ויישאר.

מי הלקוחות, ומה גודל השוק

לפי דוח מבקר המדינה מיוני 2025, בשנת 2022 היו בישראל כ־610,000 עצמאים, עסקים זעירים ועסקים קטנים, כ־97% מכלל העסקים. כ־1,260,000 מועסקים, כ־49% מהמועסקים במגזר העסקי, הם עצמאים או עובדים בעסקים קטנים. כמחצית מהעסקים הקטנים פעלו בשלושה ענפים, שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (כ־129,000), מסחר סיטונאי וקמעונאי ותיקון רכב (כ־94,000) ובינוי (כ־76,000).

לכל ענף יש שאלות משפטיות משלו. עסק בבינוי צריך חוזי קבלנות משנה וגבייה מלקוחות. חנות צריכה חוזה שכירות, רישיון עסק ותנאי שימוש לאתר. משרד של יועצים צריך הסכם מייסדים, הסכמי עבודה והסכם סודיות. משרד שמחליט לשווק לעסקים קטנים יכול לבחור ענף אחד או שניים ולכתוב עבורם, במקום לכתוב ״לכל העסקים״.

מאותו דוח עולה עוד נתון שמסביר איך בעל עסק עובד. מנתוני רשות המסים שהועברו למבקר, כ־63% מתביעות הפיצויים על נזקי המלחמה הוגשו באמצעות מייצגים. המבקר מציין שהשימוש הרב במייצגים, ועמלה של כ־10% מסכום הפיצוי ברוב המקרים, מצביעים על קושי ומורכבות בהגשת התביעה. בעל עסק קטן שנתקל בהליך מורכב נוטה להעביר אותו לאיש מקצוע, וזה הרקע לערוץ ההפניות שנפרט בהמשך.

בצד של עורכי הדין, לפי מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025 יש בישראל 66,359 עורכי דין פעילים. בבדיקה שלנו של אינדקס טופדין ב־40 ערים, רק 5,508 מתוך 33,368 עורכי דין רשומים, 17%, מציינים תחום עיסוק כלשהו. הנתונים המלאים בעמוד על שוק עורכי הדין בישראל. המשמעות למשרד היא שהמתחרים האמיתיים הם לא כל מי שרשום, אלא מי שמופיע כשבעל עסק מחפש, ומי שרואה החשבון שלו מכיר.

איך בעל עסק מחפש עורך דין

בעל עסק כמעט לא מקליד ״עורך דין לעסקים קטנים״. ההשלמה האוטומטית של גוגל מציעה את הביטוי הזה, אבל בייצוא של Google Keyword Planner לישראל, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026, הביטוי הכללי ״עורך דין לעסקים״ נמצא ברמת חיפוש של 50 בחודש בלבד. הנפח נמצא בחיפושים לפי המסמך או הבעיה. אלה הביטויים הכלליים מהייצוא שקשורים ללקוח עסקי:

רמות החיפוש הן הטווחים המעוגלים של גוגל, 50, 500 או 5,000, ולא ספירה מדויקת. ההצעות הן הערכה של מה שמפרסמים מציעים כדי להופיע בראש העמוד, ולא מחיר הקליק שהמשרד ישלם בפועל.

שני דברים בולטים בטבלה. הביטויים הכלליים, ״עורך דין לעסקים״ ו״עורך דין עסקי״, הם היקרים ביותר בטבלה ונמצאים ברמת החיפוש הנמוכה. סביר שמפרסמים מתחרים עליהם כי מי שמקליד אותם הוא בדרך כלל בעל עסק, אבל אין בהם מספיק חיפושים כדי לבנות עליהם קמפיין. הביטויים לפי מסמך, כמו ״הסכם מייסדים״, זולים יותר ונמצאים ברמת חיפוש של 500 ולא של 50. הם המקום שבו משרד קטן יכול להתחרות. התמונה לפי תחום, עם החציונים, נמצאת בעמוד על מחיר קליק לפי תחום משפטי.

ההשלמה האוטומטית מראה את הניסוח עצמו. בבדיקה מ־28 באוקטובר 2026:

• ״הסכם מייסדים״ משלים ל״לדוגמא״, ״להורדה״, ״סטארט אפ דוגמא״, ״באנגלית״, ״שותפות״, ״מחיר״ ו״להקמת חברה״. רוב המחפשים רוצים קודם להבין או להוריד תבנית. עמוד שמסביר מה תבנית לא מכסה מגיע אליהם לפני שהם מחליטים לפנות.
• ״עורך דין חוזים״ משלים ל״מסחריים״, ״עסקיים״, ״בינלאומיים״ ולערים, ובהן חיפה, ירושלים, באר שבע, אשדוד והקריות.
• ״עורך דין מסחרי״ משלים ל״מומלץ״, ״מה זה״, ״שכר״, ״בינלאומי״, ולתל אביב, הרצליה, חיפה וירושלים.
• ״ייעוץ משפטי לעסקים״ משלים ל״ייעוץ משפטי לעסקים קטנים״.
• ״עורך דין ריטיינר״ משלים רק ל״דרוש עורך דין ריטיינר״, שנראה כמו חיפוש של מודעות דרושים ולא של לקוחות.
• ״עורך דין רישוי עסקים״ משלים ל״תל אביב״ ול״לענייני רישוי עסקים״.
• ״עורך דין גביית חובות״ משלים ל״הוצאה לפועל גביית חובות״.

ההשלמה ״מה זה״ ליד ״עורך דין מסחרי״ חשובה. בעל עסק קטן לא תמיד יודע איך קוראים לסוג עורך הדין שהוא צריך. עמוד שמסביר בשפה של בעל העסק מה עושה עורך דין שמלווה עסקים, ומה ההבדל בינו לבין עורך דין לתיק בודד, עונה על החיפוש הזה. את השיטה לבחירת ביטויים מתאר המדריך על מחקר מילות מפתח.

חמישה צרכים, וחמישה סוגי חיפוש

לקוח עסקי מגיע עם אחד מחמישה צרכים, וכל אחד מחפש אחרת ומחליט בקצב אחר. משרד שבונה עמוד אחד ״שירותים לעסקים״ מפספס את רובם.

השורה של העובדים דורשת זהירות מיוחדת. ״עורך דין דיני עבודה״ הוא הביטוי הגדול ביותר בטבלה, ברמה של 5,000, אבל רבים ממי שמקלידים אותו הם עובדים. הביטוי ״עורך דין דיני עבודה לפי אחוזים״, שמופיע בייצוא ברמה של 50, נראה כמו חיפוש של עובד שרוצה לתבוע ולשלם מתוך הפיצוי. משרד שמייצג מעסיקים ומפרסם על הביטוי הכללי משלם על קליקים של מי שעלול לתבוע את הלקוחות שלו. הפתרון הוא קבוצת מודעות נפרדת עם ניסוחים של מעסיקים, ורשימת שלילה עם מילים כמו ״פיצויי פיטורים מחשבון״ ו״לפי אחוזים״. השיטה במדריך על מילות שלילה, והתחום כולו בעמוד על שיווק לעורכי דין בדיני עבודה.

גם בגבייה יש בעיה דומה. אותן מילים מוקלדות בידי נושים שרוצים לגבות ובידי חייבים שקיבלו מכתב. מודעה שכתוב בה ״גבייה לעסקים״ ועמוד שמדבר אל בעל העסק שלא קיבל תשלום מסננים חלק מהקליקים עוד לפני שהם עולים כסף.

איך בעל עסק בוחר, ומי משפיע עליו

החיפוש בגוגל הוא רק חלק מהדרך. בעל עסק קטן שומע על עורך דין משלושה מקורות עיקריים, ובכל אחד מהם המשרד צריך להיראות אחרת.

רואה החשבון. רואה החשבון או יועץ המס הם לעיתים קרובות איש המקצוע הראשון שבעל העסק שואל ״אתה מכיר עורך דין?״. כפי שראינו, רוב תביעות הפיצויים מהמלחמה הוגשו דרך מייצגים, כלומר בעלי עסקים רבים מעבירים הליך מורכב לאיש מקצוע ולא מטפלים בו לבד. רואה חשבון ממליץ על משרד שעבד איתו טוב על לקוח משותף, שענה מהר ושלא גרם ללקוח להתלונן. השיווק כאן הוא שירות, לא מודעה. הגבולות האתיים בערוץ הזה מפורטים בסעיף על כללי האתיקה.

לינקדאין. בעל עסק שקיבל שם של עורך דין יבדוק אותו, ובשוק העסקי חלק מהבדיקה עובר דרך לינקדאין. פרופיל אישי מעודכן, עם תחומי עיסוק ברורים ופוסטים שעונים על שאלות של בעלי עסקים, עושה את העבודה. ההמלצות שמופיעות בפרופיל כפופות לסעיף 3(יא) לכללי הפרסומת, שמתיר המלצות כל עוד אין בהן רושם מטעה. המדריך על לינקדאין לעורכי דין מפרט את ההגדרות, את הכללים ואת התקציב לקמפיין.

קבוצות של בעלי עסקים. קבוצות וואטסאפ ופייסבוק של יזמים, של בעלי עסקים באזור או של ענף מסוים הן המקום שבו נשאלות שאלות כמו ״מישהו מכיר עורך דין לחוזה שכירות?״. עורך דין שעונה שם על שאלות מקצועיות לאורך זמן נזכר כשמישהו צריך. מה שהוא לא עושה הוא לשלוח הודעות שיווק לחברי הקבוצה, ובהמשך נסביר למה.

החיפוש בגוגל. מי שלא קיבל המלצה, או שקיבל ורוצה להשוות, מחפש. הוא קורא את העמוד, בודק את הביקורות בפרופיל העסק בגוגל ומשווה בין שניים או שלושה משרדים. ההחלטה שלו נשענת על שאלה אחת, האם המשרד הזה מבין עסק כמו שלי. עמוד שמדבר על ספק שלא סיפק ועל לקוח שלא שילם עונה עליה טוב יותר מעמוד שמונה תחומים.

שכר טרחה ללקוח עסקי, ומה מותר לכתוב עליו

בעל עסק רוצה לדעת מראש כמה הוא ישלם, ובמיוחד כמה ישלם בכל חודש. ההשלמה ״הסכם מייסדים מחיר״ ו״עורך דין מסחרי שכר״ מראות את זה. התשובה מתחלקת לשתי שאלות, איזה מודל המשרד מציע, ומה מותר לפרסם עליו.

המודלים הנפוצים מול לקוח עסקי, והכלל שחל על כל אחד:

כל המודלים האלה מותרים בהסכם עם הלקוח, אבל אף אחד מהם לא נכנס לפרסומת עם סכום. סעיף 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר מלל חופשי שמציע שירות משפטי רק ״שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״, והאתר הוא אמצעי פרסומת לפי סעיף 3(א)(5). לכן אין באתר ״ריטיינר החל מ״, אין חבילות עם מחיר ואין ״הסכם מייסדים ב־X ש״ח״.

מה שכן כותבים הוא מה כלול. עמוד על ליווי שוטף שמסביר אילו שאלות מכוסות, תוך כמה זמן עונים, מי במשרד עונה ומה נחשב לעבודה נפרדת, עונה על רוב מה שבעל העסק רוצה לדעת. מי שקרא אותו מגיע לשיחה עם ציפייה נכונה, ופחות שיחות נגמרות בשאלת המחיר בלבד. הנושא מפורט בעמודים על מחירון באתר של עורך דין ועל הסכם שכר טרחה.

כללי האתיקה שחשובים במיוחד בשוק העסקי

רוב הכללים חלים על כל משרד. שישה מהם עולים כמעט בכל שיחה עם משרד שמשרת עסקים קטנים.

השורה הראשונה היא הרגישה ביותר. הצעה ל״דמי הפניה״ יכולה להגיע ממי שעובד בשוק שבו אין כלל כזה, ועורך דין לא יכול להשתתף בהסדר כזה. סעיף 56 לחוק הלשכה אוסר לשדל אדם למסור עבודה, בעצמו או על ידי אחר, ולכן גם יועץ שמשווק את המשרד בתמורה לתשלום מעמיד אותו בסיכון. הפרטים בעמוד על רכישת לידים והפניות בתשלום.

עוד שתי נקודות שכדאי לדעת. סעיף 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת ושל כל מידעון שלוש שנים, עם המקומות והמועדים. ותיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, חל גם על המידע שהמשרד אוסף על פונים, ובהם עובדים של לקוחות עסקיים שמגיעים עם פרטים אישיים. כל הכללים מרוכזים בכללי האתיקה בפרסום עורכי דין, והחובות בדיוור בחוק הספאם לעורכי דין.

הפניות מרואי חשבון ומלקוחות, בלי לחרוג מהכללים

אם אסור לשלם על הפניה, איך בונים ערוץ כזה? באותה דרך שבה עורכי דין בנו אותו תמיד, בשירות ללקוח המשותף. ההבדל הוא שעושים את זה בשיטה ולא במקרה.

1. רשימה של רואי החשבון של הלקוחות הקיימים. בכל תיק פתוח שואלים מי רואה החשבון של העסק, ורושמים את זה בכרטיס הלקוח. אחרי חצי שנה יש למשרד רשימה של אנשי מקצוע שכבר מכירים אותו דרך לקוח.
2. עבודה טובה איתם על הלקוח המשותף. מעבירים להם עותק של מה שהם צריכים, באישור הלקוח, עונים מהר כשהם שואלים שאלה על החוזה, ומתאמים לוחות זמנים. זה מה שהם זוכרים.
3. תוכן שהם יכולים להעביר. עמוד באתר שמסביר מה צריך לבדוק לפני שחותמים על הסכם שותפות, או מה עושים עם לקוח שלא משלם, הוא משהו שרואה חשבון יכול לשלוח ללקוח שלו בלי להרגיש שהוא ממליץ על מישהו.
4. הרצאה לעסקים במשותף. מפגש של רואה חשבון ועורך דין על נושא כמו העסקת עובד ראשון מועיל לשניהם. אם אחד הצדדים משלם על ההרצאה או על הפרסום שלה, בודקים את הסימון לפי סעיף 3(י). הרעיונות בעמוד על הרצאות וכנסים.
5. בקשה מלקוח מרוצה. לבקש מלקוח שסיים טיפול שימליץ, או שיכתוב ביקורת, מותר. מה שאסור הוא לתגמל אותו על כך.

אחרי כל פנייה ששואלים בה ״איך שמעת עלינו״ ורושמים את התשובה, אפשר לדעת בתוך כמה חודשים אילו אנשי מקצוע שולחים לקוחות. השיטה המלאה במדריך על הפניות מלקוחות.

האתר והעמודים שמשרד כזה צריך

אתר של משרד שמשרת עסקים קטנים בנוי לפי הבעיות של בעל העסק, לא לפי פרקי ספר החוקים. אלה העמודים שצריך, בסדר שבו כדאי לבנות אותם:

• עמוד הבית שאומר במשפט הראשון שהמשרד מלווה עסקים קטנים, ואילו ענפים. מספר טלפון, כפתור וואטסאפ ושעות מענה נראים בלי לגלול.
• עמוד ליווי שוטף, שמסביר מה כלול, מי עונה ותוך כמה זמן, בלי מחיר.
• עמוד הסכם מייסדים, שעונה על ״הסכם מייסדים״ ועל ״הסכם מייסדים סטארט אפ״, ומסביר מה תבנית להורדה לא מכסה.
• עמודי חוזים לפי סוג, ספקים, לקוחות, שכירות מסחרית, סודיות. כל עמוד עונה על חיפוש אחר. התחום מפורט בעמוד על שיווק לעורכי דין בתחום החוזים.
• עמוד למעסיקים, שאומר במפורש שהמשרד מייצג את צד המעסיק, כדי לסנן פניות של עובדים.
• עמוד גבייה, שמסביר את המסלולים, ממכתב התראה ועד הוצאה לפועל, ומדבר אל הנושה.
• עמוד צוות, עם עורכי הדין, השפות שהם דוברים ותחומי העיסוק, לפי סעיפים 3(ב)(7), 3(ב)(10) ו־3(ב)(12), עם קישור לפרופיל בלינקדאין.
• עמוד יצירת קשר עם טופס קצר שמבקש שם העסק, תחום ושאלה, ועם הסבר על מה נעשה במידע.

שלוש דרישות חלות על כל העמודים. האתר צריך לעמוד בתקן הנגישות הישראלי, ת״י 5568, שמבוסס על WCAG 2.0 ברמה AA, וההנחיות בעמוד על נגישות אתר לעורכי דין. טופס הפנייה צריך לעמוד בחוק הגנת הפרטיות, כפי שסעיף 3(יב) לכללי הפרסומת מזכיר במפורש. ובגלל שבעל עסק בודק משרד בטלפון בין פגישות, כל עמוד צריך להיטען מהר ולהיקרא טוב במסך קטן. את הבנייה עצמה אנחנו עושים במסגרת בניית אתר לעורך דין, ואת התוכן לפי בעיה במסגרת קידום אתרים לעורכי דין.

תקציב ותמהיל ערוצים, חישוב לדוגמה

הדוגמה כאן היא משרד של שני עורכי דין שמלווה עסקים קטנים, בעיקר בחוזים, הסכמי מייסדים וגבייה. נניח לצורך הדוגמה ריטיינר של 5,000 ש״ח לסוכנות ו־3,000 ש״ח מדיה בחודש. אלה מספרים לדוגמה, לא המלצה.

התמהיל לדוגמה:

החישוב לחיפוש בגוגל מתחיל ממדד BoostIt לענף המשפטי. המחיר החציוני לקליק הוא ₪16.4, והטווח המקובל ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים. העלות החציונית לפנייה היא ₪108, לעומת ₪105 בכל הענפים, ושיעור ההמרה החציוני 18.4%. החישוב ביד:

1. קליקים במחיר החציוני. 2,500 חלקי 16.4 הם כ־152 קליקים בחודש.
2. פניות. 152 קליקים כפול 18.4% הם כ־28 פניות.
3. פניות של בעלי עסקים. חלק מהפניות יגיעו מעובדים, מחייבים או ממי שחיפש תבנית. נניח לצורך הדוגמה ש־40% מהן מבעלי עסקים, כלומר כ־11 פניות.
4. לקוחות חדשים. 11 פניות כפול 25% סגירה, גם היא הנחה, הם כ־2.8 לקוחות בחודש.

אם הקליק עולה ₪29, הקצה העליון של הטווח, אותו תקציב קונה כ־86 קליקים (2,500 חלקי 29), כ־16 פניות וכ־1.6 לקוחות עסקיים באותן הנחות. בביטויים הכלליים, שבהם ההצעה הגבוהה לראש העמוד מגיעה ל־₪91.59, המחיר יכול להיות גבוה עוד יותר. זו הסיבה שהתקציב מרוכז בביטויים לפי מסמך ובעיה.

עכשיו בדיקת ההחזר, שהמחשבון בתחתית העמוד מוגדר לה. נניח שלקוח עסקי משלם בשנה הראשונה 12,000 ש״ח, מהסכם אחד ועוד כמה שאלות שוטפות. עלות השיווק החודשית היא 8,000 ש״ח, ריטיינר ומדיה יחד.

• נקודת איזון בלקוחות. 8,000 חלקי 12,000 הם כ־0.67 לקוח בחודש.
• נקודת איזון בפניות. 0.67 חלקי 25% הם כ־2.7 פניות של בעלי עסקים בחודש.
• עלות מקסימלית לפנייה. 12,000 כפול 25% הם 3,000 ש״ח לפנייה, ריטיינר ומדיה יחד, לפני שהשיווק עולה יותר ממה שהוא מכניס.

ההבדל מול תחום של תיק בודד הוא מה שקורה בשנה השנייה. לקוח עסקי שנשאר ממשיך לשלם בלי עלות רכישה נוספת, ולכן חישוב שמסתכל רק על החודש הראשון מקטין את הערך שלו. את המספרים של המשרד אפשר להכניס במחשבון ההחזר על ריטיינר, ואת תקציב המדיה לפי מספר לקוחות במחשבון תקציב הפרסום בגוגל.

מה מודדים כל חודש

במשרד שמשרת עסקים קטנים, מספר הפניות לבדו מטעה. 30 פניות שחציין מעובדים שוות פחות מ־12 פניות של בעלי עסקים. אלה השדות שכדאי לרשום על כל פנייה:

• סוג הפונה, בעל עסק, עובד, חייב, אחר. זה השדה החשוב ביותר.
• מקור, גוגל, אורגני, לינקדאין, רואה חשבון בשמו, לקוח קיים.
• צורך, הקמה, חוזה, עובדים, גבייה, רישוי.
• ענף העסק ומספר העובדים בו, אם נאמר.
• פגישה נקבעה, הצעה נשלחה, לקוח נפתח, שלושה שדות נפרדים.
• הכנסה מהלקוח ב־12 החודשים הראשונים, מעודכנת פעם ברבעון.

הדוח החודשי שאנחנו שולחים מתחיל מהפניות החדשות לפי מקור ולפי סוג פונה. אחרי שנה הוא מראה גם את ההכנסה מכל ערוץ, כי שם רואים שהפניות מרואי חשבון שוות יותר ממה שהמספר שלהן מרמז. הגדרת המדידה של שיחות, וואטסאפ וטפסים מפורטת במדריך על מעקב המרות, ואת הטיפול בפנייה מהרגע שהיא מגיעה אנחנו בונים במסגרת ניהול פניות למשרד עורכי דין.

טעויות שחוזרות במשרדים שמשרתים עסקים קטנים

• עמוד אחד ״שירותים לעסקים״ עם רשימת תחומים. הוא לא עונה על אף חיפוש מהטבלה ולא מראה לבעל העסק שמבינים את הבעיה שלו.
• קמפיין על ״עורך דין דיני עבודה״ בלי סינון. משרד שמייצג מעסיקים משלם על קליקים של עובדים.
• מחיר באתר. ״ריטיינר החל מ״ או ״חבילת עסק קטן ב״ מנוגדים לסעיף 3(ב)(14).
• לוגואים של לקוחות בלי טופס הסכמה. גם כשהלקוח אמר ״בטח״ בטלפון, הכלל דורש הסכמה בכתב.
• הודעות שיווק בקבוצות וואטסאפ. קרוב לאיסור השידול, ושליחה פרטית לחברי הקבוצה עלולה להיות ספאם.
• ״דמי הפניה״ ליועץ עסקי או לרואה חשבון. אסור לפי סעיף 58 והחלטה 218/24, גם כשזה נקרא ״שיתוף פעולה״.
• פרופיל לינקדאין שלא עודכן. בעל עסק שקיבל המלצה בודק שם, ופרופיל ישן מעורר ספק.
• מענה איטי. בעל עסק פונה בין פגישות ומצפה לתשובה באותו יום. פנייה שנענית אחרי יומיים הולכת למשרד אחר. העלות מחושבת במחשבון פניות שהולכות לאיבוד.

תוכנית ל־90 יום ולשנה

למשרד שעוד לא בטוח שהוא רוצה להתמקד בעסקים קטנים, כדאי להשוות לעמוד על שיווק משרד בוטיק. משרד שעובד גם עם חברות גדולות יותר ועם עסקאות ימצא את הצד של התחום בעמוד על שיווק לעורכי דין מסחריים.

איך אנחנו עובדים עם משרד שמשרת עסקים קטנים

העבודה מתחילה בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בבדיקה אנחנו עוברים על האתר, על הפרופיל בגוגל ובלינקדאין, על חשבון הפרסום אם יש, ועל מה שקורה לפנייה של בעל עסק מהרגע שהיא מגיעה. אחריה מגיע ריטיינר חודשי, בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח לפי היקף העבודה. אנחנו לא עובדים לפי ליד ולא לפי תיק.

מה כלול, לפי מה שהמשרד צריך:

1. פרסום בגוגל על ביטויים לפי מסמך ובעיה, עם קבוצה נפרדת למעסיקים ורשימת שלילה לעובדים ולתבניות.
2. קידום האתר עם עמוד לכל צורך של בעל העסק, ותוכן שרואה חשבון יכול להעביר ללקוח שלו.
3. פרופיל עסק בגוגל וביקורות לפי ההנחיות, עם בקשה מסודרת לביקורת מכל לקוח שסיים עבודה.
4. ניהול פניות עם שדה סוג פונה ומקור, ומענה באותו יום.

המודעות והחשבונות רשומים על שם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד לפני שהם עולים. בכל חודש מגיע דוח על הפניות החדשות לפי מקור, לפי צורך ולפי סוג פונה. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים שמתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ואינו ייעוץ משפטי. את התאמת כל פרסום, כל הסדר הפניה וכל מודל שכר טרחה לכללי האתיקה בודק עורך דין מהמשרד לפני שהוא יוצא לפועל.

מקורות

• מבקר המדינה, יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, תקציר (יוני 2025)
• Google Keyword Planner, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026 (ייצוא 26.10.2026), והגדרת Top of page bid ב־Google Ads Help
• Reboost, מחיר קליק לפי תחום משפטי (עיבוד של אותו ייצוא)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כלל 9
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56 ו־58
• לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״הסכם מייסדים״, 28.10.2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין לעסקים״, 28.10.2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין חוזים״, 28.10.2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין מסחרי״, 28.10.2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״ייעוץ משפטי לעסקים״, 28.10.2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין רישוי עסקים״, 28.10.2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין גביית חובות״, 28.10.2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין ריטיינר״ ו״עורך דין למעסיקים״, 28.10.2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־28.10.2026