מה חייב להיות באתר משרד עורכי דין

הרשימה הזו היא נקודת הפתיחה של כל פרויקט בניית אתר לעורך דין. הסעיפים מגיעים משלושה מקורות שונים, ולכן קל לעמוד בחלק מהם ולפספס אחרים בלי לשים לב. אפשר לעבור עליה מול האתר הקיים, סעיף אחרי סעיף.

רשימת הבדיקה

העמודים שהאתר צריך, ומה נכנס לכל אחד

רשימת הבדיקה עוסקת בסעיפים. בפועל הסעיפים מתחלקים בין כמה עמודים, וכשעמוד חסר, הסעיפים שלו נעלמים איתו. אתר של משרד קטן או בינוני צריך בדרך כלל את העמודים האלה:

שני הקישורים להצהרת הנגישות ולמדיניות הפרטיות צריכים להופיע בתחתית כל עמוד, כדי שיהיו זמינים מכל מקום שבו מישהו נוחת. עמוד ״אודות״ כללי שמספר על ערכי המשרד אינו חובה. אם יש כזה, כדאי שיכיל את הפרטים של עורכי הדין ולא יחליף אותם.

מה החוק מחייב באתר

נגישות. תקנה 35א לתקנות הנגישות לשירות מחייבת אתר שמספק מידע על שירות לעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA. תקנה 35ה מחייבת הצהרת נגישות במקום בולט, עם פירוט ההתאמות שבוצעו ודרך ליצור קשר כדי לדווח על בעיה. מסמכים כמו PDF שהוכנו מ־26 באוקטובר 2017 ואילך והועלו לאתר צריכים להיות נגישים. טופס מקוון שמשמש לקבלת שירות, כמו טופס הפנייה, צריך להיות נגיש גם אם הוכן לפני המועד הזה, לפי תקנה 35א(ג)(2).

הפטורים צרים. עוסק פטור, ומי שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד 100,000 ש״ח, פטורים מהתאמות באתר. עורכי דין נמנים על בעלי המקצוע שלא יכולים להירשם כעוסק פטור, ולכן רק משרד שהמחזור הממוצע שלו עד 100,000 ש״ח בשנה ייכנס לפטור. תקנה 35ו(ט) מוסיפה פטור למחזור ממוצע של עד מיליון ש״ח, אבל רק לאתר שהחל לפעול לפני תחילת התקנות, ובתנאי שדרכי ההתקשרות לקבלת השירות מפורסמות בו. אתר חדש לא נכנס אליו. סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, בסכום בסיס של עד 50,000 ש״ח שמתעדכן לפי המדד. מנגד, תקנה 35א(ד) קובעת שסטייה מהתקן לא תיחשב הפרה אלא אם נשלחה הודעה והאתר לא תוקן תוך זמן סביר, ולא יאוחר מ־60 יום. מכתב כזה הוא סיבה לתקן מיד, לא לנהל ויכוח.

פרטיות. כל טופס או צ׳אט שאוסף פרטים צריך הודעה לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, עם קישור למדיניות פרטיות מלאה. כללי הלשכה עצמם מתירים טופס פנייה מקוון באתר בתנאי שהוא עומד בחוק הגנת הפרטיות, כך שהחובה מגיעה משני הכיוונים. נוסח לדוגמה והעיצומים על הפרה מופיעים בעמוד תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות במשרד עורכי דין.

מה כללי הלשכה מתירים ואוסרים

כלל 3(א)(5) מתיר פרסום באתרי אינטרנט, ולכן האתר של המשרד נמדד לפי כללי הפרסומת. כלל 3(ב) קובע רשימה סגורה של פרטים מותרים, וכל מה שלא נמצא בה צריך לעבור דרך אחד הכללים האחרים. הסעיפים שנוגעים ישירות לאתר:

• מלל חופשי בלי שכר טרחה. אפשר לתאר את השירות במילים שלכם, אבל בלי להתייחס למחיר.
• אין פרסומות של אחרים. כלל 3(ח) אוסר שהאתר יכלול פרסומות של גורמים אחרים, במישרין או בעקיפין. זה כולל באנרים של שותפים עסקיים.
• קישורים רק לעניין. כלל 3(ו) מתיר קישור לאתר אחר רק אם הוא נוגע ישירות לעיסוק המקצועי.
• סרטונים ותמונות מותרים אם הם קשורים לשירות, לא מטעים ולא מזלזלים בעורך דין אחר.
• המלצות ודירוגים מותרים לפי כלל 3(יא), בתנאי שאינם יוצרים רושם מטעה.

שתי החלטות של ועדת האתיקה מסמנות את הגבול. בהחלטה 83/24 נקבע שפרסום ״אחוזי הצלחה גבוהים״ עלול להטעות. ובהחלטה 361/2024 נקבע שעורך הדין אחראי לפרסום גם כשסוכנות כתבה אותו. כלל 3א מחייב לשמור עותק של פרסומת שלוש שנים מיום שהופסקה, ולכן כדאי לשמור גרסאות של האתר. את התמונה המלאה ריכזנו בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

עמוד עורכי הדין, מה מותר לכתוב עליכם

עמוד הצוות הוא המקום שבו כללי הפרסומת הכי מורגשים, כי רוב הפרטים שאנשים רוצים לכתוב על עצמם נמצאים ברשימה הסגורה של כלל 3(ב), ומה שלא נמצא בה צריך להיכנס למלל החופשי. הפרטים מהרשימה שנוגעים לעמוד הצוות:

לפריט האחרון יש חריג. תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי שעורך הדין ממלא על פי דין, וחברות בוועדה שבוחרת לתפקידים כאלה, לא מפרסמים כל עוד הוא מכהן בהם. אחרי סיום הכהונה אפשר לציין אותם.

שלושה פרטים מהרשימה נוטים להישכח. שפות הן פרט מותר ושימושי, כי פונה שמעדיף לדבר ברוסית, בערבית או באנגלית מחפש אותו. מועד ההסמכה הוא הדרך המדויקת להציג ותק, במקום ״עשרות שנות ניסיון״ שאי אפשר לבדוק. והכשרה כמגשר מופיעה בכלל לצד התארים, והיא רלוונטית במיוחד במשרד לדיני משפחה.

מה שלא נמצא ברשימה נבחן לפי המלל החופשי בכלל 3(ב)(14) ולפי כלל 2א, שאוסר פרסומת מטעה. ״ייצגתי מאות לקוחות בהליכי גירושין״ עלול להיחשב מטעה אם אין לו בסיס, ופרסום של אחוזי הצלחה כבר נבחן בהחלטה 83/24. תמונה של עורך הדין מותרת לפי כלל 3(ד), כל עוד היא קשורה לשירות ואינה מטעה. תמונה אמיתית מהמשרד עדיפה על צילום מאגר, כי הפונה רוצה לדעת עם מי ידבר.

טופס הפנייה, שדה אחרי שדה

כלל 3(יב) מתיר טופס פנייה מקוון לייעוץ משפטי באתר, בתנאי שהוא עומד בחוק הגנת הפרטיות. כל שדה שנוסף לטופס הוא עוד סיבה לא לשלוח אותו, ולכן כדאי לתכנן כל שדה:

ליד הטופס צריכה להופיע הודעה לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, עם קישור למדיניות המלאה. לפי הסעיף ההודעה אומרת אם מסירת המידע היא חובה או תלויה ברצון הפונה ומה התוצאה אם לא ימסור אותו, למה המידע נאסף, מי בעל השליטה במאגר ואיך פונים אליו, למי יימסר ולאיזו מטרה, ושיש זכות לעיין במידע ולבקש לתקן אותו. נוסח לדוגמה מופיע בעמוד תיקון 13.

הרשמה לניוזלטר היא החלטה נפרדת. כלל 3(יג) מתיר לשלוח מידעון רק ללקוחות ולאחרים שביקשו אותו, וסעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר לתבוע עד 1,000 ש״ח על כל הודעת פרסומת שנשלחה בלי הסכמה. לכן פנייה בטופס אינה הסכמה לדיוור. אם רוצים לאסוף נרשמים, מוסיפים תיבת סימון נפרדת שאינה מסומנת מראש. הפרטים בעמוד חוק הספאם.

אחרי השליחה הפונה צריך לראות אישור שהפנייה התקבלה, ומה יקרה עכשיו, למשל מתי יחזרו אליו. מאחורי הקלעים הפנייה צריכה להגיע למייל או למערכת שמישהו קורא, וכדאי לשלוח פנייה לבדיקה אחרי כל שינוי באתר. טופס שנשבר בעדכון של תוסף ממשיך להיראות תקין, ואף אחד לא יודע שהוא לא שולח.

מה גוגל צריך כדי לדרג את האתר

מובייל קודם. גוגל כותבת שהיא משתמשת בגרסת המובייל של האתר כדי להוסיף אותו לאינדקס ולדרג אותו. היא גם מזהירה שאם בגרסת המובייל יש פחות תוכן, התנועה עלולה לרדת, כי היא מוסיפה לאינדקס רק את מה שמופיע שם.

מהירות ויציבות. שלושת מדדי Core Web Vitals והסף שגוגל מגדירה כ״טוב״:

הסף נמדד על 75% מהטעינות. גוגל מוסיפה שציון טוב לא מבטיח מקום ראשון, ושהיא תמיד מעדיפה את התוכן הרלוונטי ביותר. כלומר, מהירות היא תנאי, לא תחליף לתוכן.

כותרת ותיאור לכל עמוד. לכל עמוד תחום צריכים להיות תג title ותיאור משלו, שאומרים במפורש איזה תחום ואיזה אזור העמוד מכסה.

נתונים מובנים. גוגל ממליצה להשתמש בסוג העסק המקומי המדויק ביותר. ב־schema.org יש סוג בשם LegalService, שמוגדר כעסק שנותן שירותים משפטיים. לפי גוגל, שם וכתובת הם שדות החובה. הפרטים צריכים להיות זהים לאלה שבפרופיל העסק בגוגל.

מעבר לשני שדות החובה, גוגל ממליצה על כמה שדות נוספים שרלוונטיים למשרד:

• telephone, עם קידומת המדינה והאזור.
• openingHoursSpecification, שעות הפתיחה לפי ימים.
• geo, קווי רוחב ואורך עם חמש ספרות אחרי הנקודה לפחות.
• url, קישור שעובד לעמוד של הסניף הספציפי.

למשרד עם כמה סניפים, גוגל ממליצה לסמן כל מיקום כעסק נפרד. את הסימון בודקים בכלי Rich Results Test של גוגל. לפי גוגל הכלי תופס את רוב השגיאות הטכניות, אבל גם סימון שעבר אותו בלי שגיאות לא מבטיח תצוגה מועשרת בתוצאות, למשל כשהסימון לא מייצג את התוכן הגלוי בעמוד. גוגל גם מגבילה את השדות aggregateRating ו־review לאתרים שאוספים ביקורות על עסקים מקומיים אחרים. לכן משרד שמסמן בקוד את הביקורות על עצמו לא צריך לצפות לכוכבים בתוצאות החיפוש.

מעבר מאתר ישן בלי לאבד את מה שנבנה

משרדים רבים לא בונים אתר ראשון אלא מחליפים אתר קיים. לאתר הישן יש עמודים שגוגל כבר מכיר, ולפעמים קישורים מאתרים אחרים. כשהכתובות משתנות ואין הפניה, מי שלוחץ על קישור ישן מגיע לעמוד שגיאה, והערך של הקישור הולך לאיבוד.

ההנחיות של גוגל למעבר אתר עם שינוי כתובות הן:

1. מיפוי. רשימה של כל הכתובות באתר הישן, וליד כל אחת הכתובת החדשה שמתאימה לה. עמוד ״דיני משפחה״ הישן מפנה לעמוד דיני המשפחה החדש, לא לדף הבית.
2. הפניה קבועה מצד השרת, כלומר 301. גוגל כותבת שהפניה קבועה לא גורמת לאובדן PageRank.
3. משך. להשאיר את ההפניות כמה שיותר זמן, ובדרך כלל שנה לפחות.
4. ציפיות. גוגל מזהירה מתנודות זמניות בדירוג בזמן המעבר. באתר בינוני ייתכן שיעברו כמה שבועות ויותר עד שהכתובות החדשות יופיעו בתוצאות.

הצעד שנשכח הכי הרבה הוא הכתובות שמופיעות מחוץ לאתר. כתובת שמופיעה בפרופיל העסק בגוגל, בחתימת המייל, בפורטלים משפטיים ובמודעות צריכה להתעדכן לכתובת החדשה, ולא להסתמך על ההפניה לנצח.

מה הלקוח צריך כדי לפנות

הרבה מהפונים מגיעים מהטלפון, ולעתים קרובות ברגע לחוץ. העמוד צריך לענות על שלוש שאלות לפני שהוא גולל. האם המשרד עוסק בבעיה שלי, האם הוא קרוב או זמין, ואיך פונים.

• טלפון לחיץ בראש העמוד, ושעות שבהן באמת עונים.
• כפתור וואטסאפ למי שלא רוצה לדבר עכשיו.
• מה קורה אחרי הפנייה, כלומר מי יחזור, תוך כמה זמן, ואיך נראית פגישת הייעוץ הראשונה.

כמה עולה אתר שלא ממיר, חישוב לדוגמה

ההשפעה של האתר על הכסף נראית הכי טוב כשמשלמים על כל ביקור. לפי מדד BoostIt לפרסום בגוגל בישראל, העלות החציונית לקליק בקטגוריה ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ הייתה 16.4 ש״ח בשנה שבין אוגוסט 2025 ליולי 2026, לעומת 8.7 ש״ח בכל הענפים. שיעור ההמרה החציוני בקטגוריה, בנתונים של אפריל עד ספטמבר 2026, היה 18.4%, וברבעון המצטיין 27.2%. המדד סופר כהמרה גם לחיצה על כפתור חיוג או וואטסאפ, ולא רק טופס שנשלח.

נניח משרד שמקבל 300 קליקים בחודש מהמודעות. החישוב הוא הדגמה, לא תחזית:

אותו תקציב ואותן מודעות, והפער בין העמודה הראשונה לאחרונה הוא פי שלושה בעלות לכל פנייה. מאחר שהמודעות זהות, ההבדל בין העמודות הוא באתר עצמו, למשל טלפון שאי אפשר ללחוץ עליו, טופס של עשרה שדות או עמוד שנטען לאט בטלפון.

אל תשוו את המספרים בטבלה ישירות לעלות החציונית לפנייה שהמדד מפרסם לקטגוריה המשפטית, 108 ש״ח, שכמעט זהה ל־105 ש״ח בכל הענפים. בטבלת העלות לפנייה המדד סופר רק טופס שנשלח או שיחה שנמדדה, ולחיצה על כפתור חיוג או וואטסאפ לא נספרת. בשיעור ההמרה הלחיצות נספרות. לכן 89 ש״ח לפנייה כוללים לחיצות שחלקן לא הפכו לשיחה, ושני המספרים לא נמדדו באותה דרך. משרד שסופר לחיצות כפניות יראה עלות נמוכה מזו שהוא משלם בפועל. לכן לפני שמגדילים תקציב, כדאי לבדוק גם את האתר וגם את המדידה. את החישוב עם המספרים של המשרד שלכם אפשר לעשות במחשבון העלות לפנייה ולתיק, ואת המדידה עצמה, כולל לחיצות על חיוג ווואטסאפ, הסברנו במדריך מעקב המרות.

איך בודקים את האתר בעצמכם

רוב הסעיפים ברשימה אפשר לבדוק בלי איש מקצוע, בשעה אחת. כדאי לעבוד מהטלפון, כי משם מגיעים רוב הפונים:

1. מהירות. מכניסים את כתובת דף הבית ואת כתובת עמוד התחום החשוב ביותר ל־PageSpeed Insights של גוגל. בראש הדוח מופיעים נתוני משתמשים אמיתיים מ־28 הימים האחרונים, לפי האחוזון ה־75. מתחת להם מופיעה בדיקת מעבדה של Lighthouse, שמיועדת לאיתור הבעיות.
2. נתונים מובנים. מכניסים את דף הבית ל־Rich Results Test ובודקים שאין שגיאות קריטיות.
3. מקלדת. במחשב, עוברים על העמוד עם מקש Tab בלבד. צריך לראות כל הזמן איפה נמצא המיקוד, ולהגיע לכל קישור, לכפתור ולשדות הטופס.
4. טופס. שולחים פנייה מהטלפון, ומודדים כמה זמן עבר עד שהיא הגיעה ומי ראה אותה.
5. חיוג ווואטסאפ. לוחצים על מספר הטלפון ועל כפתור הוואטסאפ ובודקים שהם פותחים חיוג ושיחה למספר הנכון.
6. קישורים בתחתית העמוד. בודקים שהצהרת הנגישות ומדיניות הפרטיות זמינות מכל עמוד, ושההצהרה מתארת את האתר הזה.
7. פרטי קשר. משווים את השם, הכתובת והטלפון באתר לאלה שבפרופיל העסק בגוגל.

סעיף שנכשל בבדיקה לא תמיד דורש אתר חדש. טופס, הצהרת נגישות וכפתור חיוג הם בדרך כלל תיקונים נקודתיים. את פירוט הבדיקה מול התקן מצאו בעמוד נגישות אתר עורך דין.

תחזוקה אחרי ההשקה

אתר שעמד ברשימה ביום ההשקה לא בהכרח עומד בה שנה אחר כך. עורכי דין מצטרפים ועוזבים, תוספים מתעדכנים, ומישהו מעלה מסמך PDF שלא הונגש. לוח זמנים פשוט:

שמירת עותקים היא גם ההגנה של המשרד. מאחר שעורך הדין אחראי לפרסום גם כשסוכנות כתבה אותו, לפי החלטה 361/2024, העותק עם התאריך הוא מה שמראה מה בדיוק פורסם ומתי אם תעלה שאלה על מודעה או עמוד. כלל 3א מבקש לשמור גם רישום של מקומות הפרסום ומועדיו, ולהמציא אותם ללשכה לפי דרישה, כך שצילום מסך בלי תאריך וכתובת לא מספיק.

מה לא לשים באתר

• תמונות מאגר של פטישי שופט ומאזניים, שמשדרות תבנית ולא משרד.
• ״אחוזי הצלחה״, ״הכי טוב בתחום״ או השוואה למשרדים אחרים.
• צ׳אט אוטומטי שעונה על שאלות משפטיות במקום עורך דין.

כמה כל זה עולה, ומה מייקר אתר בלי להוסיף פניות, פירטנו במדריך כמה עולה אתר לעורך דין. אם האתר כבר קיים ואתם רוצים לדעת איפה הוא מאבד פונים, בדיקת משפך הפניות עוברת על הרשימה הזו מול האתר שלכם.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי. בשאלה על אתר מסוים כדאי לבדוק עם יועץ נגישות או עם ועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג 2013, תקנות 35 עד 35ו
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998, סעיף 19נא
• חשבונית ירוקה, מי יכול להיות עוסק פטור
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981, סעיף 11
• Google Search Central, הוספה לאינדקס לפי גרסת המובייל
• web.dev, מדדי Core Web Vitals
• Google Search Central, נתונים מובנים לעסק מקומי
• Google Search Central, הנחיות כלליות לנתונים מובנים
• Schema.org, LegalService
• Google Search Central, מעבר אתר עם שינוי כתובות
• PageSpeed Insights, על הכלי ונתוני השטח
• BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף, אוגוסט 2025 עד יולי 2026
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־22.10.2026