דילוג לתוכן הראשי
Reboost

שיווק לעורכי דין לדיני צרכנות

שיווק לעורכי דין לדיני צרכנות מתחיל בהבנה שרוב מי שמחפש ״תביעה קטנה״ או ״ביטול עסקה״ מתכנן לטפל בזה לבד. המשרד צריך להופיע בחיפושים האלה, להסביר בכנות מתי עורך דין משנה את התוצאה, ולהגיע לתיקים שבאמת צריכים אותו, מעל תקרת התביעות הקטנות, בעסקאות גדולות ובתובענות ייצוגיות.

השוק בתחום, במספרים

  • צרכנים מחפשים את הבעיה ואת הנתבע: ״ביטול עסקה באשראי״, ״תביעה קטנה נגד חברת תעופה״, ״הגנת הצרכן תלונה״.
  • מי שכבר מחפש עורך דין מוסיף עיר או נושא: ״עורך דין צרכנות חיפה״, ״עורך דין צרכנות רכב״, ״עורך דין תביעות קטנות באר שבע״.

מה שונה בשיווק לתחום

  • רוב הביקוש בצרכנות הוא חיפוש של מי שמתכוון לטפל בעצמו. הפרסום צריך לסנן אותו, והאתר צריך לומר בכנות מתי עורך דין עוזר ומתי לא.
  • העלות החציונית לליד בתחום המשפטי בחיפוש בישראל היא ₪108. בצרכנות השאלה היא כמה מהפניות שוות תיק מעל התקרה או בסיס לתובענה ייצוגית.

השלמה אוטומטית בגוגל, אוקטובר 2026. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], סעיפים 60 ו־63, לפי הנוסח בוויקיטקסט. מדד BoostIt, 2025 עד 2026. 61 עורכי דין מופיעים תחת ״צרכנות ותביעות קטנות״ באינדקס עורכי הדין של טופדין, שמשלב את מאגר הנהלת בתי המשפט 08/2025 ואת ספר עורכי הדין של הלשכה 01/2023.

מה מחפש צרכן לפני שהוא מחפש עורך דין

צרכן שקנה מוצר פגום, שחויב אחרי שביטל מנוי או שהטיסה שלו בוטלה לא מתחיל בחיפוש ״עורך דין״. הוא מחפש את הבעיה, ולעתים קרובות את הנתבע בשמו. ההשלמה האוטומטית של גוגל מאוקטובר 2026 מראה את השלבים בבירור, והטבלה מתרגמת כל שלב לעמוד שהמשרד צריך:

מה מחפשים (השלמה אוטומטית) איפה הצרכן נמצא מה עונה לו
״ביטול עסקה באשראי״, ״ביטול עסקה ישראכרט״, ״ביטול עסקה מקס״ רוצה את הכסף בחזרה, ופונה קודם לחברת האשראי עמוד שמסביר מתי מותר לבטל לפי החוק, ומה עושים כשהעוסק מסרב
״ביטול עסקה אזרח ותיק״ מבוגר, או בן משפחה שמחפש בשבילו עמוד על תקופת הביטול המורחבת לאזרחים ותיקים, לאנשים עם מוגבלות ולעולים חדשים
״הגנת הצרכן תלונה״, ״הגנת הצרכן טלפון״ מחפש את הרשות הממשלתית אין סיבה לפרסם כאן. עמוד מידע יכול להסביר מה הרשות עושה ומה לא
״תביעה קטנה טופס״, ״תביעה קטנה עד איזה סכום״ מתכוון להגיש לבד עמוד כן על התקרה ועל הייצוג, שמסביר גם מתי לא כדאי להגיש לבד
״תביעה קטנה נגד אל על״, ״תביעה קטנה נגד בנק״ יודע נגד מי, ומחפש ניסיון של אחרים עמוד לפי סוג נתבע, רק אם המשרד מטפל בתיקים כאלה
״תביעה ייצוגית אפל״, ״הצטרפות לתביעה ייצוגית״ שמע על תובענה קיימת ורוצה להיות חלק ממנה עמוד שמסביר איך בודקים בפנקס ומי כלול בקבוצה
״עורך דין צרכנות חיפה״, ״עורך דין לתביעות צרכנות״ כבר בוחר משרד עמוד התחום, פרופיל עסק ועמוד עיר במקום שבו יש כתובת

השורה האחרונה היא היחידה שבה המילים ״עורך דין״ מופיעות. לחיפוש ״עורך דין צרכנות״ גוגל מציע שבע השלמות בלבד, ביניהן ״חיפה״, ״רכב״, ״דיני צרכנות וחוזים״ ו״ייעוץ עורך דין צרכנות״. לחיפוש ״עורך דין הגנת הצרכן״ יש חמש, ואחת מהן היא ״עורך דין לתביעות קטנות הגנת הצרכן״. מכאן שהביקוש המפורש לעורך דין קטן, והביקוש לפתרון גדול בהרבה. משרד שמופיע רק על ״עורך דין צרכנות״ מפספס את רוב האנשים בשלב שבו הם עוד לא יודעים שהם צריכים אותו. איך ממפים את כל הניסוחים האלה לפני שכותבים מוסבר במדריך למחקר הביטויים של המשרד.

יש גם ביקוש שמתחפש לצרכנות. מתוך עשר ההשלמות של ״עורך דין רכב״, רובן עוסקות בנזקי רכב, בביטוח רכב ובתאונות. מי שמחפש כך נמצא לרוב בתחום הנזיקין או בתביעה מול חברת ביטוח, ולא במחלוקת על רכב שקנה. באותו אופן, ״מכתב התראה״ משלים לעשרה ניסוחים, וחמישה מהם מבקשים דוגמה, קובץ PDF או משהו להורדה. זה קהל שמחפש תבנית, ולא שירות.

התקרה של 39,900 שקל ומה היא אומרת לשיווק

העובדה שקובעת את כל השיווק בתחום כתובה בסעיף 63 לחוק בתי המשפט. ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה ״רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו״. לפי סעיף 60, בית המשפט לתביעות קטנות דן בתביעה של יחיד לתשלום סכום שנקבע בחוק כ־30,000 שקל ומתואם למדד, ובשנת 2026 הוא עומד על ₪39,900. סעיף קטן (ב) באותו סעיף מאפשר לבית המשפט להעביר תביעה לבית משפט השלום אם התובע כבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.

שלוש מסקנות לשיווק נובעות מזה:

  • עמוד שמבטיח ייצוג בתביעה קטנה הוא עמוד מטעה. במקרה הרגיל עורך הדין לא יעמוד ליד הלקוח בדיון. מה שאפשר להציע הוא ייעוץ, בדיקה של הסיכוי וניסוח של מכתב דרישה, והעמוד צריך לומר את זה בפשטות.
  • התקרה היא מסננת. עסקאות שעולות על ₪39,900, כמו רכב, ריהוט לבית שלם, שיפוץ או חבילת נופש משפחתית יקרה, יוצאות מבית המשפט לתביעות קטנות. שם עורך דין נכנס באופן טבעי, ולכן העמודים והמודעות צריכים לדבר על עסקאות בגודל הזה.
  • התביעה הקטנה היא נקודת מגע, לא מתחרה. צרכן שהגיש לבד וקיבל עצה טובה מעמוד של המשרד יחזור כשהבעיה הבאה תהיה גדולה יותר, או ימליץ על המשרד למישהו שהבעיה שלו גדולה.

החיפושים עצמם מאשרים את המתח. לחיפוש ״עורך דין תביעות קטנות״ יש עשר השלמות, ותשע מהן הן ערים, מירושלים ואשדוד ועד עפולה ואילת. אנשים מחפשים עורך דין לתביעה קטנה בעיר שלהם. מנגד, בהשלמות של ״תביעה קטנה עורך דין״ מופיע גם ״הגשת תביעה קטנה ללא עורך דין״. המשרד שעונה בכנות על שתי השאלות האלה באותו עמוד מקבל את האמון של שני הקהלים.

התחרות על הצרכן

לפי אינדקס עורכי הדין של טופדין, שמשלב את מאגר הנהלת בתי המשפט (אוגוסט 2025) ואת ספר עורכי הדין של הלשכה (ינואר 2023), רק 61 עורכי דין מופיעים תחת ״צרכנות ותביעות קטנות״. זה המספר הנמוך ביותר מבין התחומים באינדקס, ופחות ממחצית מ־109 שמופיעים תחת לשון הרע. ההצהרה וולונטרית. בכל התחומים יחד טופדין סופר רק 20,167 הצהרות, מתוך 66,359 עורכי דין פעילים, ועורך דין יכול להצהיר על כמה תחומים. רוב עורכי הדין לא הצהירו על תחום בכלל, ולכן מספר העוסקים בפועל גבוה יותר. ובכל זאת, מעט משרדים מציגים את עצמם כמשרדי צרכנות.

המתחרים האמיתיים על תשומת הלב של הצרכן הם לא משרדים אחרים. אלה הגופים שהצרכן פוגש לפני שהוא חושב על עורך דין:

המתחרה מה הוא נותן לצרכן מה המשרד יכול לעשות
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לפי סעיף 20 לחוק, הממונה מטפל בתלונות שראה בהן ממש ונוקט אכיפה מינהלית לא להתחרות על החיפוש של הרשות, ולהסביר בעמוד מתי תלונה לא מחזירה כסף ומתי צריך תביעה
המועצה הישראלית לצרכנות לפי סעיף 2 לחוק שלה, ייעוץ לצרכנים, ייצוג בבתי משפט והגשת תובענות ייצוגיות להכיר את השירות ולא לבזות אותו. צרכן שקיבל שם עזרה טובה לא היה לקוח של המשרד ממילא
חברות האשראי ביטול עסקה דרך החברה, כפי שמראות שש מעשר ההשלמות של ״ביטול עסקה״ עמוד שמסביר מה עושים כשחברת האשראי לא ביטלה
אתרי זכויות ומדריכים טפסים, סכומים ודוגמאות עמוד שאומר משהו שהם לא אומרים, כמו מתי תביעה קטנה היא הבחירה הלא נכונה
אינדקסים ופורטלים משפטיים רשימה של משרדים ושאלות ותשובות פרופיל מלא במקום שבו הוא כפוף לכללי האתיקה, בלי לשלם לפי פנייה

בפרסום ממומן התחרות דלילה יותר, אבל לא זולה. העלות החציונית לקליק בקטגוריה המשפטית במדד BoostIt היא ₪16.4, בטווח טיפוסי של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים (אוגוסט 2025 עד יולי 2026). הסיבה היא שהקטגוריה המשפטית כוללת תחומים שבהם תיק אחד שווה עשרות אלפי שקלים, ומשרד צרכנות משלם על קליק באותו שוק. עם מעט מתחרים ישירים, החיפוש האורגני הוא המקום שבו משרד צרכנות יכול לבנות יתרון בזמן קצר יחסית. איך בוחרים באיזה פורטל להיות מוסבר במדריך לפורטלים משפטיים.

חוק הגנת הצרכן כמפת תוכן

לכל זכות בחוק יש חיפוש משלה, ולכן החוק עצמו הוא רשימת העמודים הטבעית של המשרד. ארבעה סעיפים מכסים את רוב השאלות:

  • סעיף 2, איסור הטעיה. עוסק לא יעשה דבר שעלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, כולל אחרי ההתקשרות, והסעיף חל גם על פרסומת. הרשימה בסעיף כוללת את טיב המוצר, את מועד ההספקה, את המחיר הרגיל ואת תנאי הביטול. כל אחד מהם הוא סיבה שבגללה צרכן מחפש עזרה.
  • סעיף 14ג, ביטול עסקת מכר מרחוק. בעסקה בטלפון או באינטרנט רשאי הצרכן לבטל בתוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת המוצר או המסמך עם פרטי העסקה, לפי המאוחר. בשירות מתמשך הוא רשאי לבטל גם אם השירות כבר התחיל. הסעיף מחריג בין השאר טובין פסידים, מוצרים שיוצרו במיוחד בשביל הצרכן ומידע ממוחשב.
  • סעיף 14ג1, ארבעה חודשים לאוכלוסיות מסוימות. אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק (מגיל 65) ועולה חדש רשאים לבטל עסקת מכר מרחוק בתוך ארבעה חודשים, אם ההתקשרות כללה שיחה עם העוסק. זה ההסבר להשלמה ״ביטול עסקה אזרח ותיק״, ולקהל שמחפש אותה. לעתים קרובות זה בן או בת שמחפשים בשביל הורה.
  • סעיף 31א, פיצויים לדוגמה. על הפרות שמנויות בסעיף, כמו המשך חיוב אחרי הודעת ביטול או אי החזרת כסף לפי מדיניות ההחזרה שהעוסק עצמו פרסם, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי שאינו תלוי בנזק, של עד ₪10,000. בהפרה חוזרת, נמשכת או בנסיבות מחמירות התקרה היא ₪50,000. הסעיף מחייב את הצרכן לשלוח לעוסק בקשה בכתב לפני שהוא תובע.
שלושה סכומים שכל עמוד צרכנות צריך לדייק בהם
  • פיצויים לדוגמה, תקרה רגילה₪10,000
  • תקרת התביעות הקטנות 2026₪39,900
  • פיצויים לדוגמה, הפרה חוזרת או נמשכת₪50,000

חוק בתי המשפט סעיף 60, חוק הגנת הצרכן סעיף 31א

הגרף מראה למה החשבון של הצרכן משתנה. תביעה על מוצר של כמה מאות שקלים, עם פיצויים לדוגמה, עדיין נשארת לרוב מתחת לתקרה, והצרכן יכול להגיש אותה לבד. כשמדובר בהפרה חוזרת או נמשכת, או בעסקה גדולה, הסכום עשוי לעבור את התקרה, וזה בדיוק המקום שבו פנייה למשרד משתלמת לצרכן ולמשרד. עמוד שמסביר את שלושת המספרים בבירור, עם תאריך עדכון גלוי, הוא גם עמוד שמנועי בינה מלאכותית יכולים לצטט.

סעיף 31 מוסיף פרט שכדאי למשרד להכיר. דין מעשה בניגוד לחלק מפרקי החוק הוא כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין, והזכות לסעדים נתונה לצרכן שנפגע וגם לעוסק שנפגע במהלך עסקו מהטעיה. כלומר, יש לקוחות עסקיים שהחוק הזה מגן עליהם, למשל עסק שמתחרה הטעה את הלקוחות שלו. זה קהל אחר, ונחזור אליו בהמשך.

תובענות ייצוגיות, מודל עסקי אחר עם קהל אחר

התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מאפשרת תובענה ייצוגית ב״תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו״. זה הבסיס לחלק גדול מהעבודה של משרדי צרכנות, והוא שונה לגמרי מתיק של צרכן בודד:

תיק של צרכן בודד תובענה ייצוגית
מי הלקוח הצרכן שפנה תובע מייצג, והקבוצה כולה
מי קובע את שכר הטרחה הסכם בין המשרד ללקוח בית המשפט, לפי סעיף 23, ועורך הדין לא יקבל יותר ממה שנקבע
איך ההליך מתחיל תביעה רגילה של הלקוח בקשה לאישור, כי לפי סעיף 3(ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור של בית המשפט
מה השיווק צריך להביא פניות של צרכנים עם תיק בגודל מתאים צרכנים שנפגעו מאותה פרקטיקה, ומידע על הפרקטיקה עצמה
איפה הסיכון האתי הבטחת תוצאה, שכר טרחה במודעה שידול, ותום הלב שבית המשפט בוחן

שלושה סעיפים בחוק משנים את התוכן שהמשרד כותב. לפי סעיף 11, אחרי שבית המשפט מאשר תובענה ייצוגית, כל מי שנמנה עם הקבוצה נחשב כמי שהסכים להגשתה בשמו, אלא אם הודיע בתוך 45 ימים מפרסום ההחלטה שהוא לא רוצה להיכלל. לכן רוב מי שמחפש ״הצטרפות לתביעה ייצוגית״ לא צריך לעשות דבר, ועמוד שאומר לו את זה הוא עמוד מועיל ואמין. לפי סעיף 28, הנהלת בתי המשפט מנהלת פנקס תובענות ייצוגיות פתוח לעיון הציבור באתר שלה, וזו התשובה לשאלה ״יש תביעה ייצוגית נגד…״. לפי סעיף 8(א)(4), בית המשפט מאשר תובענה רק אם יש יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ינוהל בתום לב. הדרך שבה המשרד הגיע לתובע המייצג יכולה להיבחן גם היא.

שמונה מעשר ההשלמות של ״תביעה ייצוגית״ נקובות בשם של חברה או מוצר, ובהן אפל, הפניקס, מגדל וכלל ביטוח. הביקוש הוא לתובענות שכבר הוגשו, ולא לרעיון הכללי. משרד שהגיש תובענה מקבל חיפושים על שם הנתבע בלי לשלם עליהם, ועמוד עובדתי עליה, עם מספר התיק, השלב שבו היא נמצאת והקישור לפנקס, הוא דרך לגיטימית לענות להם. מה שאסור לעשות הוא להפוך את העמוד לגיוס, ועל זה בסעיף הבא.

מה אסור לכתוב בפרסום צרכנות

עורך דין צרכנות כותב כל יום על הטעיה של עוסקים. הפרסום שלו צריך לעמוד באותה רמה, וכללי הפרסומת של הלשכה (התשס״א 2001) וחוק לשכת עורכי הדין קובעים איך:

  • בלי הבטחת פיצוי. כלל 2א אוסר פרסומת שעלולה להטעות. ״קבלו 10,000 שקל״ מציג את התקרה של סעיף 31א כאילו היא התוצאה, וזו בדיוק ההטעיה שהמשרד היה תובע עליה אילו עסק אחר כתב אותה.
  • בלי שכר טרחה במלל החופשי. כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי על הצעת שירות משפטי רק אם אין בו שום התייחסות לשכר הטרחה. ניסוחים כמו ״בלי תשלום מראש״ או ״משלמים רק אם זוכים״ מתייחסים לשכר הטרחה, ולכן לא נכנסים למודעה. איך עונים בכל זאת לשאלת המחיר מוסבר בעמוד על מחירון באתר, ומה מותר בהסכם באחוזים בעמוד על שכר טרחה באחוזים.
  • בלי שידול. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל אדם למסור עבודה מקצועית, בעצמו או דרך אחר. בתובענות ייצוגיות זה אומר בלי פנייה יזומה ללקוחות של חברה, בלי קבוצות שנפתחות כדי לאסוף תובעים, ובלי ״שגרירים״ שמביאים פונים.
  • בלי תשלום לפי פנייה. סעיף 58 אוסר שיתוף בשכר הטרחה עם מי שאינו עורך דין. אתר שגובה מהמשרד סכום לכל תובע שהביא נכנס לבעיה הזו. הפירוט בעמוד על רכישת לידים.
  • שמות לקוחות רק בהסכמה. כללים 3(ה) ו־3(ט) מתירים לפרסם שם או תמונה של לקוח רק בהסכמתו בכתב. זה חל גם על תובע מייצג שהתיק שלו מופיע בעמוד, וגם על ״סיפורי הצלחה״ של צרכנים.
  • המלצות בלי רושם מטעה. כלל 3(יא) מתיר לפרסם המלצות ודירוגים, בתנאי שאין בהם כדי ליצור רושם מטעה. הפירוט בעמוד על המלצות לקוחות.
  • תוכן ממומן מסומן. כלל 3(י) מחייב לסמן תוכן ששולם עליו. כתבה על תובענה ייצוגית באתר חדשות שהמשרד מימן היא פרסומת.

ועוד כלל אחד, שעורכי דין צרכנות מכירים טוב יותר מכולם. סעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר לנמען לתבוע עד ₪1,000 על כל הודעת פרסומת שנשלחה בלי הסכמה, בלי להוכיח נזק. משרד שתובע על ספאם ושולח בעצמו SMS לרשימת פונים ישנה פוגע באמינות שלו לפני שהוא פוגע בתקציב. כלל 3(יג) מגביל את המידעון ללקוחות שביקשו אותו ולמי שביקש, וכלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים. הפירוט בעמוד על חוק הספאם ובריכוז של כללי הפרסום לעורכי דין.

העמודים שהאתר צריך

אתר של משרד צרכנות לא צריך מאות עמודים. הוא צריך עמוד אחד לכל שאלה אמיתית, שכתוב טוב יותר מכל מה שיש ברשת. סדר העדיפויות שאנחנו ממליצים עליו:

העמוד על איזה חיפוש הוא עונה מה חייב להיות בו
עמוד התחום ״עורך דין צרכנות״, ״עורך דין לתביעות צרכנות״ במה המשרד מטפל ובמה לא, למי הוא מתאים, ואיך נראית פגישה ראשונה
תביעות קטנות ומתי עורך דין עוזר ״עורך דין תביעות קטנות״, ״תביעה קטנה עורך דין״ התקרה, סעיף 63, ומה המשרד יכול לעשות לפני הדיון
ביטול עסקה ״ביטול עסקה חוק הגנת הצרכן״, ״ביטול עסקה החזר כספי״ ארבעה עשר הימים, החריגים, ומה עושים כשהעוסק מסרב
ביטול לאזרחים ותיקים, לאנשים עם מוגבלות ולעולים ״ביטול עסקה אזרח ותיק״ ארבעת החודשים, התנאי של שיחה עם העוסק, והתעודה שהעוסק רשאי לבקש
פיצויים לדוגמה שאלות על פיצוי בלי הוכחת נזק רשימת ההפרות, התקרות, והבקשה בכתב שחייבת לבוא לפני התביעה
תובענות ייצוגיות ״תביעה ייצוגית״, ״הצטרפות לתביעה ייצוגית״ הפנקס, היציאה מהקבוצה בתוך 45 ימים, ומה עושה תובע מייצג
עמוד לפי סוג נתבע ״תביעה קטנה נגד חברת תעופה״, ״נגד בנק״, ״נגד הוט״ רק אם המשרד מטפל בתיקים כאלה, עם השאלות שחוזרות אצל הלקוחות
רכב ״עורך דין צרכנות רכב״ ההבדל בין מחלוקת על רכישה לבין נזק או ביטוח, והפניה כשצריך
עסקים מול צרכנים פניות של עסקים שקיבלו מכתב או בקשה לאישור מה עושים בימים הראשונים, ומה אסור להגיד ללקוחות בינתיים

ההשלמות של ״תביעה קטנה נגד״ מראות אילו נתבעים מעניינים את הציבור. בעשר ההשלמות מופיעות בוקינג, אל על, חברת תעופה וחברת תעופה זרה, עירייה ורשות מקומית, הוט, בנק וחברת ביטוח. משרד שמטפל בתיקי תעופה יכול לכתוב עמוד מעמיק על הנושא, עם השאלות שלקוחות שואלים בפגישה. משרד שלא מטפל בהם לא צריך את העמוד, כי הפניות שיגיעו ממנו יועברו הלאה. איך בונים עמודים לפי תחום ולפי עיר בלי לשכפל תבנית מוסבר במדריך לעמודי תחום ועיר.

פסקי דין הם חומר טוב במיוחד לעמודים האלה. החלטה של בית משפט שמסבירה מתי חברה הפרה את חובת הגילוי או את דיני הביטול היא תוכן מקורי שאפשר לנתח, להסביר ולקשר אליו, והיא מראה לקורא שהמשרד עוקב אחרי הפסיקה. איך עושים את זה בלי לחשוף לקוחות מוסבר במדריך על פסקי דין כתוכן.

פרסום בגוגל שלא משלם על מי שמחפש טופס

בצרכנות, כמו בתעבורה, הבעיה הגדולה בפרסום ממומן היא חיפושים שנראים קרובים ולא מביאים תיקים. הדוגמאות מההשלמה האוטומטית מאוקטובר 2026:

  • ״תביעה קטנה״ משלים לטופס, לדוגמא, לסכום מקסימלי, לאזור אישי, לסטטוס ולמסלול המקוון.
  • ״ביטול עסקה״ משלים בשש מתוך עשר השלמות לחברות האשראי ולביטול באשראי.
  • ״הגנת הצרכן״ משלים לטלפון, למייל, לתלונה ולפניות הציבור של הרשות.
  • ״מכתב התראה״ משלים לדוגמה, ל־PDF ולהורדה.
  • ״החזר כספי״ משלים לקופת חולים, לאפל ולהחזר על דרכון.

לכן לפני שמתחילים לפרסם בונים שלוש רשימות. הראשונה היא רשימת שלילה קבועה, עם המילים טופס, לדוגמא, דוגמא, PDF, הורדה, אזור אישי, סטטוס, טלפון, מייל, גוב ושמות של חברות אשראי וקופות חולים. השנייה היא ביטויים לפי סוג עסקה ונתבע, רק בתחומים שהמשרד מטפל בהם, כל אחד עם עמוד נחיתה משלו. השלישית היא ביטויים לפי עיר, רק במקום שבו יש למשרד כתובת, כי מי שמחפש ״עורך דין צרכנות חיפה״ רוצה משרד בחיפה.

בצרכנות יש עוד שיקול שאין ברוב התחומים, והוא גודל התיק. מודעה שמדברת על ״רכב חדש פגום״ או על ״עסקה של עשרות אלפי שקלים״ מושכת פחות קליקים ממודעה כללית, אבל הקליקים שהיא מושכת קרובים יותר לתיק שמעל התקרה. רשימת פתיחה מלאה, עם מה לא לחסום, נמצאת במדריך לבניית רשימת שלילה, והחשבון של התקציב במדריך על עלות הפרסום בגוגל.

בחיפוש המקומי, Google מדרגת לפי שלושה גורמים, רלוונטיות, מרחק ובולטות. משרד צרכנות שמופיע במפה על ״עורך דין צרכנות חיפה״ צריך קטגוריה נכונה בפרופיל, כתובת אמיתית בעיר, וביקורות שמזכירות את סוג העבודה. איך עושים את זה בתוך כללי האתיקה מוסבר במדריך לקידום מקומי.

חשבון לדוגמה, כמה עולה פנייה שיש בה תיק

הנתונים כאן הם חציונים של הקטגוריה המשפטית במדד BoostIt, ולא נתונים של משרד צרכנות מסוים. העלות החציונית לקליק היא ₪16.4, שיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%, והעלות החציונית לפנייה היא ₪108, לעומת ₪105 בכל הענפים.

נניח תקציב מודעות של ₪3,000 בחודש. זה מספר לדוגמה, לא המלצה.

  • 3,000 ÷ 16.4 הם כ־183 קליקים.
  • 3,000 ÷ 108 הם כ־28 פניות שנמדדו בפועל, כמו טופס שנשלח או שיחה מדודה.

בצרכנות השאלה החשובה היא כמה מתוך 28 הפניות האלה הן תיק שהמשרד יכול לקחת, למשל עסקה מעל התקרה, הפרה שחוזרת אצל צרכנים רבים או עסק שקיבל תביעה. השאר הן צרכנים עם תביעה קטנה שירצו עצה ויגישו לבד. השיעורים בטבלה הם הנחות להמחשה, והעלות לפנייה עם תיק היא ₪108 חלקי השיעור:

שיעור הפניות שיש בהן תיק למשרד (הנחה) פניות עם תיק מתוך כ־28 עלות לפנייה עם תיק
10% כ־3 ₪1,080
25% 7 ₪432
40% כ־11 ₪270

אותו תקציב ואותן מודעות, והעלות של פנייה שיש בה תיק משתנה פי ארבעה לפי מה שהמודעות והעמודים מושכים. מה שמזיז את השיעור הוא לא התקציב, אלא שלושה דברים, רשימת השלילה, עמודי נחיתה שמדברים על עסקאות גדולות, ושאלה אחת בטופס על סכום העסקה. השלב הבא בחשבון הוא כמה מהפניות עם תיק נסגרות, וזה מספר שרק המשרד יודע. את החשבון למשרד שלכם אפשר לעשות במחשבון העלות לפנייה ולתיק, ואת התקציב עצמו במחשבון תקציב הפרסום בגוגל.

חלוקת התקציב בין הערוצים נובעת מאותו חשבון. רוב הביקוש בצרכנות הוא חיפוש מידע, ולכן החלק הגדול של העבודה הוא קידום אורגני של העמודים מהטבלה הקודמת, שמביא פניות בלי עלות לקליק. הפרסום הממומן מתאים לביטויים צרים, עם ״עורך דין״ או עם שם של נתבע שהמשרד מטפל בו. פרופיל העסק בגוגל עונה לחיפוש לפי עיר, והתוכן המקצועי ללינקדאין פונה לעסקים.

הצד של העסקים

כל תביעה של צרכן היא גם תביעה נגד עסק. עסק שקיבל מכתב דרישה, תביעה קטנה או בקשה לאישור תובענה ייצוגית מחפש עורך דין בדחיפות, וכשהבעיה נפתרת הוא יכול להפוך ללקוח שחוזר עם השאלה הבאה. לפי סעיף 60, רק יחיד מגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, אבל עסק יכול להיות נתבע שם, ותובענה ייצוגית נגדו נדונה בבית משפט רגיל עם עורכי דין משני הצדדים.

הלקוח העסקי מחפש אחרת. הוא לא כותב ״עורך דין צרכנות״, אלא שואל על חובת הגילוי בעסקה מקוונת, על מדיניות החזרת מוצרים או על מה עושים כשמגיעה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הוא קורא בלינקדאין, שומע המלצה מרואה החשבון, ובודק אם המשרד כתב משהו מקצועי על התחום שלו. עמודים שמסבירים לעסק את החובות שלו לפי סעיפים 2, 4ג ו־14ג, ומה כדאי לבדוק באתר ובתנאי השימוש, הם הדרך להגיע אליו. איך בונים נוכחות שם מוסבר במדריך ללינקדאין לעורכי דין.

כדאי להחליט מוקדם אם המשרד מייצג צרכנים, עסקים או את שניהם. משרד שמגיש תובענות ייצוגיות נגד חברות ביטוח יתקשה לשכנע חברת ביטוח שהוא היועץ שלה, והאתר צריך לשקף את הבחירה. בשני המקרים הקהל העסקי מגיע לאט יותר, דרך תוכן ומוניטין ולא דרך מודעות. כתבה בעיתון כלכלי על פסק דין עקרוני, או הרצאה בפני איגוד עסקים, עושות כאן יותר מכל קמפיין, ועל זה בעמוד על יחסי ציבור למשרד.

איך מודדים משרד צרכנות

קליקים וביקורים לא אומרים כמה תיקים נפתחו. בצרכנות המדידה צריכה להפריד בין פניות לפי גודל ולפי סוג, כי פנייה על מוצר של מאתיים שקל ופנייה על רכב של מאתיים אלף הן שני דברים שונים. הדוח החודשי בנוי על המספרים האלה, לכל עמוד נחיתה ולכל קבוצת מודעות:

  • פניות לפי סכום העסקה. כמה פונים ציינו סכום מתחת לתקרה ומעליה. זה אפשרי רק אם הטופס או השיחה הראשונה שואלים על הסכום.
  • פניות לפי סוג נתבע. חברות תעופה, בנקים, חברות תקשורת, סוחרי רכב, עסקים מקוונים. כך רואים אילו עמודים מביאים את התיקים.
  • פניות של מי שרצה לטפל לבד. כמה פונים ביקשו טופס, דוגמה או מספר טלפון של רשות. המספר הזה מראה אם רשימת השלילה עובדת.
  • מועמדים לתובענה ייצוגית. כמה פניות תיארו פרקטיקה שחוזרת אצל צרכנים רבים, גם אם הסכום של כל אחד קטן.
  • פניות של עסקים. כמה עסקים פנו, מאיזה ערוץ ובאיזה שלב של ההליך.
  • תיקים שנפתחו. כמה פניות הפכו לייצוג, לפי מה שהמשרד מעדכן במערכת הפניות. מכאן יוצאת העלות לתיק בכל סוג, וההחלטה לאן להעביר תקציב.

איך מגדירים מעקב על שיחות, וואטסאפ וטפסים מוסבר במדריך על מדידת המרות, ואיך מסננים פניות לפני שעורך הדין מתקשר במדריך לסינון פניות. טופס שמבקש קבלות, צילום של חיוב באשראי או התכתבות עם העוסק אוסף מידע אישי. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בתוקף מ־14 באוגוסט 2025, ולכן לטופס צריכה להיות הודעת פרטיות שמסבירה למה ישמש המידע. טופס כזה לא צריך לבקש מספר כרטיס אשראי מלא, וגם לא צריך אותו. הפירוט בעמוד על תיקון 13.

טעויות נפוצות בשיווק משרד צרכנות

הטעות מה היא עולה מה עושים במקום
״נייצג אתכם בתביעה קטנה״ בעמוד או במודעה הבטחה שסעיף 63 לא מאפשר במקרה הרגיל, ופונים מאוכזבים הסבר על הייצוג, ומה המשרד עושה לפני הדיון ובתיקים מעל התקרה
פרסום על ״תביעה קטנה״ בהתאמה רחבה קליקים של מי שמחפש טופס או סטטוס ביטויים עם ״עורך דין״ או עם נתבע מסוים, ושלילת טופס, דוגמא, סטטוס ואזור אישי
״פיצוי של 10,000 שקל בלי הוכחת נזק״ במודעה תקרה שמוצגת כתוצאה, וסיכון להטעיה לפי כלל 2א הסבר על סעיף 31א בעמוד מידע, ותיאור השירות במודעה
״בלי תשלום מראש״ במלל החופשי התייחסות לשכר טרחה, שכלל 3(ב)(14) לא מתיר שיחה ראשונה שבה מוסבר הסדר שכר הטרחה
פנייה יזומה ללקוחות של חברה לפני תובענה ייצוגית חשש לשידול לפי סעיף 56, ופגיעה בתום הלב שבית המשפט בוחן עמוד עובדתי על התובענה וקישור לפנקס
SMS לכל מי שפנה פעם על עדכוני צרכנות חשיפה לתביעה של עד 1,000 שקל על כל הודעה לפי סעיף 30א שליחה רק למי שסימן הסכמה נפרדת
עמודים על כל נתבע אפשרי עמודים דומים זה לזה, ופניות שהמשרד יעביר הלאה עמוד רק לסוג נתבע שהמשרד מטפל בו בפועל
טופס בלי שאלה על סכום העסקה אין דרך להפריד בין תביעה קטנה לתיק שדה סכום, ושאלה אם הבעיה קרתה גם לאחרים

תוכנית ל־90 הימים הראשונים

ימים 1 עד 30. בדיקה של המצב הקיים. אילו ביטויים כבר מביאים כניסות לאתר לפי Search Console, אילו עמודים מבטיחים יותר ממה שהחוק מאפשר, ואם יש טופס שמפריד בין פניות לפי סכום. החלטה אם המשרד מייצג צרכנים, עסקים או את שניהם. תיקון פרופיל העסק בגוגל, עם קטגוריה נכונה ושעות מענה אמיתיות. הגדרת מעקב על שיחות, וואטסאפ וטפסים. בניית רשימת השלילה לפני שמוציאים שקל על מודעות.

ימים 31 עד 60. כתיבת שלושת העמודים הראשונים מהטבלה, עמוד התחום, העמוד על תביעות קטנות ומתי עורך דין עוזר, והעמוד על ביטול עסקה. פתיחת קמפיין צר בגוגל, רק על ביטויים עם ״עורך דין״ ועל סוג עסקה אחד שהמשרד חזק בו. בדיקה של דוח מונחי החיפוש אחרי שבועיים והוספת שלילות. הוספת תיבת הסכמה נפרדת לעדכונים בטופס ובסיום תיק, לא מסומנת מראש.

ימים 61 עד 90. עמוד על פיצויים לדוגמה ועמוד על תובענות ייצוגיות. עמוד אחד לסוג נתבע שהמשרד מטפל בו. אם המשרד פונה לעסקים, מאמר מקצועי ראשון בלינקדאין על חובות העוסק. דוח חודשי ראשון עם פניות לפי סכום ולפי סוג, והחלטה לאן להעביר את התקציב ברבעון הבא לפי העלות לפנייה עם תיק ולא לפי מספר הקליקים.

מה אנחנו עושים למשרד צרכנות

  1. קידום אורגני לעמודים שעונים על החיפושים האמיתיים של צרכנים, מביטול עסקה ועד תובענות ייצוגיות.
  2. פרסום בגוגל עם רשימת שלילה שמסננת את מי שמחפש טופס, וקבוצות מודעות לפי סוג עסקה ונתבע.
  3. פרופיל עסק וביקורות בגוגל בעיר שבה יש למשרד כתובת, כדי להופיע בחיפוש ״עורך דין צרכנות״ עם שם העיר.
  4. ניהול פניות עם טופס ששואל על סכום העסקה ועל הנתבע, ותזכורת לעורך הדין לחזור לכל פונה.

הכול מתחיל בבדיקת משפך במחיר קבוע, שנזקפת לזכות החודש הראשון. אחריה העבודה נמשכת בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא בתשלום לפי ליד או לפי תיק. המודעות מתפרסמות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות לפי מקור.

תחומים קרובים

צרכן שהבעיה שלו היא סירוב של חברת ביטוח לשלם נמצא בתחום אחר, עם חיפושים ומועדים משלו, שמוסבר בעמוד על שיווק למשרדי תביעות ביטוח. משרד שמייצג גם את הצד העסקי, בתובענות ייצוגיות או בהסכמים עם לקוחות, ימצא את השיווק לקהל הזה בעמוד על משרדים מסחריים.

העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על חוק הגנת הצרכן, על בית המשפט לתביעות קטנות ועל תובענות ייצוגיות הם מידע כללי להמחשה, ואינם ייעוץ משפטי.

מקורות

עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

איך משווקים משרד צרכנות אם הלקוחות יכולים להגיש תביעה קטנה בלי עורך דין?

לא מתחרים בתביעה הקטנה, אלא מסבירים אותה. סעיף 63 לחוק בתי המשפט קובע שעורך דין מייצג בבית המשפט לתביעות קטנות רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים, ולכן עמוד שמבטיח ייצוג בתביעה קטנה מטעה את הקורא. עמוד טוב אומר לצרכן מתי הוא יכול להסתדר לבד, ומתי התיק שלו גדול מהתקרה של 39,900 שקל, מורכב, או חלק מבעיה שחוזרת אצל צרכנים רבים. הצרכן שקרא עמוד כזה זוכר את שם המשרד כשהבעיה הבאה שלו גדולה יותר, וחלק מהקוראים מגלים כבר בקריאה הראשונה שהתיק שלהם שייך לבית משפט השלום.

כדאי לפרסם בגוגל על ״תביעה קטנה״?

כמעט אף פעם לא בהתאמה רחבה. אף אחת מעשר ההשלמות של גוגל לחיפוש ״תביעה קטנה״ לא כוללת את המילים ״עורך דין״, והן עוסקות בטופס, בסכום המקסימלי, באזור האישי ובסטטוס. מי שמחפש כך רוצה להגיש לבד. אם המשרד מפרסם בכלל, הוא בוחר ביטויים שכבר כוללים ״עורך דין״, ומכניס לרשימת השלילה מילים כמו טופס, לדוגמא, סטטוס, אזור אישי וגוב. גם אז כדאי לבדוק אחרי שבועיים אילו חיפושים הביאו קליקים, ולהעביר את התקציב לביטויים של עסקאות גדולות ושל נתבעים מסוימים שהמשרד מטפל בהם.

מותר לכתוב במודעה ״פיצוי של עד 10,000 שקל בלי להוכיח נזק״?

סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה של עד 10,000 שקל על הפרות מסוימות, ועד 50,000 שקל בהפרה חוזרת, נמשכת או בנסיבות מחמירות. זו תקרה שבית המשפט רשאי לפסוק, ולא סכום שהצרכן מקבל. מודעה שמציגה את התקרה כאילו היא התוצאה הצפויה מעוררת חשש להטעיה לפי כלל 2א לכללי הפרסומת. בעמוד מידע אפשר להסביר את הסעיף, את רשימת ההפרות שהוא חל עליהן ואת התנאי לשלוח לעוסק בקשה בכתב לפני התביעה. במודעה עדיף לתאר את השירות עצמו.

איך מביאים תובעים מייצגים לתובענה ייצוגית בלי לשדל?

סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין לשדל אדם למסור לו עבודה מקצועית, בעצמו או דרך אחר. לכן לא פונים יזומות ללקוחות של חברה מסוימת, לא קונים רשימות, ולא משלמים לאתר על כל תובע שהביא. מה שעובד הוא תוכן שצרכנים מחפשים בעצמם, למשל עמוד שמסביר מהי תובענה ייצוגית, איך בודקים בפנקס של הנהלת בתי המשפט אם יש תובענה נגד חברה, ומתי צרכן כלול בקבוצה גם בלי לעשות דבר. צרכן שקרא ופנה מרצונו הוא פנייה רגילה, והתיעוד שלה מראה שכך היה.

מה עונים לחיפוש ״עורך דין צרכנות רכב״?

קודם מבינים מה הבעיה. בהשלמות של ״עורך דין רכב״ רוב התוצאות עוסקות בנזקי רכב, בביטוח ובתאונות, ולא ברכישה. מי שקנה רכב פגום או קיבל שירות לקוי במוסך נמצא בתחום הצרכנות, ומי שנפגע בתאונה נמצא בנזיקין או בתביעות ביטוח. עמוד של משרד צרכנות על רכב מתחיל בשאלה מה קרה, מסביר את ההבדל, ומפנה הלאה כשצריך. רכב הוא גם אחת העסקאות שבהן הסכום עולה לא פעם על תקרת התביעות הקטנות, ולכן זה עמוד שכדאי לכתוב אם המשרד מטפל בתיקים כאלה.

כמה עמודים צריך אתר של משרד צרכנות?

לא הרבה בהתחלה, אבל כל אחד צריך לענות על שאלה אחרת. עמוד ראשי לתחום, עמוד על תביעות קטנות ומתי עורך דין עוזר, עמוד על ביטול עסקה, עמוד על פיצויים לדוגמה, עמוד על תובענות ייצוגיות, ועמוד אחד לכל סוג נתבע שהמשרד באמת מטפל בו, כמו חברות תעופה או בנקים. עמודי עיר כותבים רק במקום שבו יש למשרד כתובת. העדכון של גוגל ממרץ 2026 מוריד בדירוג אתרים עם עמודים בתבנית בלי תוכן ייחודי, ולכן עשרה עמודים טובים שווים יותר ממאה עמודים דומים.

האם משרד צרכנות יכול לשווק גם לעסקים?

כן, וזה לא פעם החלק היציב של המשרד. עסק שמקבל מכתב התראה, תביעה קטנה או בקשה לאישור תובענה ייצוגית מחפש עזרה בדחיפות, ועסק שרוצה לבדוק את מדיניות הביטולים או את הפרסומות שלו לפני שמגיעה תביעה מחפש ייעוץ. הקהל הזה מגיע דרך לינקדאין, דרך המלצות של רואי חשבון ודרך עמודים מקצועיים על חובות העוסק. כדאי להחליט מראש אם המשרד מייצג צרכנים, עסקים או את שניהם, כי הטון של האתר, הביטויים בפרסום והחשש מניגוד עניינים שונים בכל אחד מהמקרים.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.