החובה הזו היא חלק מכללי האתיקה בפרסום עורכי דין ובחובות שחלות על אתר המשרד, אבל המקור שלה אינו כללי הלשכה. היא מגיעה מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומהתקנות שהותקנו לפיו, והיא חלה על משרד עורכי דין כמו על כל עסק שנותן שירות לציבור.
מה החוק מחייב באתר של משרד
תקנה 35 מגדירה ״שירות אינטרנט״ כתכנים בכל תצורה, כולל טקסט, מסמכים, תמונות או וידאו, שנועדו לספק שירות לציבור או מידע על שירות כזה. אתר של משרד שמתאר את תחומי העיסוק ומזמין לפנות נכנס להגדרה.
תקנה 35א(א) מחייבת התאמות נגישות לפי תקן הנגישות לאינטרנט ברמה AA. התקן הוא תקן ישראלי 5568, ״קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט״, שמבוסס על הנחיות WCAG 2.0 של W3C. מכון התקנים פרסם מהדורה של חלק 1 בספטמבר 2023, ומסמכים דיגיטליים מוסדרים בחלק 2.
שלושה סוגי תוכן מקבלים בתקנות כללים משלהם:
- מסמכים. מסמך כמו PDF שהוכן מ־26 באוקטובר 2017 ואילך והועלה לאתר צריך להיות נגיש.
- טפסים. טופס שממלאים במחשב כדי לקבל שירות צריך להיות נגיש בלי קשר למועד שבו הוכן.
- וידאו. חובת הכתוביות בתקנה 35ד חלה על רשות ציבורית ועל מי שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ש״ח ועורך או מפיק סרטונים. משרד קטן יותר לא חייב בכתוביות לפי התקנה, אבל כתוביות עוזרות גם למי שצופה בטלפון בלי קול.
תכנים שגולשים מעלים בעצמם, ותשתית של רשת חברתית שלא מאפשרת התאמה מסוימת, מקבלים הקלות בתקנות 35ב ו־35ו(ד). את מקומה של הנגישות ברשימת הבדיקה הכללית של האתר פירטנו במדריך מה חייב להיות באתר משרד עורכי דין.
הצהרת נגישות ורכז נגישות
תקנה 35ה מחייבת לציין במקום בולט באתר הצהרת נגישות, לפי ההנחיות שבתקן. ההצהרה צריכה לכלול:
- מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר.
- פרטים ליצירת קשר כדי להודיע על בעיית נגישות או לבקש הנגשה.
- פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו, אם המשרד חייב למנות רכז.
- פטור שהתקבל, אם יש, וההתאמות החלופיות שניתנות במקומו, לפי תקנה 35ו(ג).
רכז נגישות נדרש לפי סעיף 19מב לחוק ממי שאחראי לשירות ציבורי ומעסיק 25 עובדים לפחות. במשרד קטן אין חובה כזו, ואז ההצהרה צריכה פשוט לתת דרך פנייה שעובדת, כמו טלפון ומייל שמישהו קורא. הצהרה שהועתקה מאתר אחר ומתארת התאמות שלא קיימות לא עונה על הדרישה, כי היא צריכה לתאר את האתר שלכם.
הצהרת נגישות לדוגמה למשרד עורכי דין
התבנית הבאה בנויה מהרכיבים שתקנות 35ה, 35ו(ג) ו־34 מונות. היא נקודת התחלה ולא נוסח מאושר. הסוגריים המרובעים מסמנים מה למלא, וכל משפט צריך לתאר מה שנבדק בפועל באתר שלכם.
הצהרת נגישות
משרד [שם המשרד] פועל להנגיש את האתר [כתובת האתר] לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג 2013, ולפי תקן ישראלי 5568 ברמה AA.
מה נעשה באתר. [ההתאמות שנבדקו, למשל ניווט מלא במקלדת, תוויות לכל שדה בטופס הפנייה, טקסט חלופי לתמונות וניגודיות שנבדקה.]
מה עדיין לא נגיש. [עמודים או מסמכים שלא הונגשו, ומה החלופה, למשל פסק דין סרוק שאפשר לקבל בנוסח נגיש בפנייה.]
פטור. [אם התקבל פטור לפי תקנה 35ו, מה הוא כולל ומה ההתאמה החלופית. אם אין פטור, מוחקים את הסעיף.]
רכז נגישות. [שם, טלפון ומייל, רק אם המשרד חייב במינוי רכז.]
דיווח על בעיה או בקשת הנגשה. [טלפון, מייל וכתובת למשלוח הודעה, ומי מטפל בה.]
נגישות המשרד. [כניסה, מעלית, חניה ואמצעי עזר שאפשר לבקש לפגישה.]
תאריך עדכון ההצהרה. [תאריך]
שלוש טעויות שכדאי להימנע מהן בהצהרה:
- הצהרה שמבטיחה יותר מהאתר. משפט כמו ״האתר נגיש במלואו״ בלי בדיקה של כל עמוד יוצר פער בין ההצהרה לאתר, ופער כזה הוא בדיוק מה שמכתב התראה מחפש. עדיף סעיף כן של ״מה עדיין לא נגיש״ עם חלופה.
- פרטי קשר שאף אחד לא קורא. כתובת מייל כללית שלא נבדקת היא לא דרך התקשרות שעובדת. ההודעה שנשלחת אליה היא זו שמתחילה את ספירת 60 הימים בתקנה 35א(ד), ולכן צריך לדעת מתי היא הגיעה.
- תאריך ישן. תקנה 34(ב) דורשת שהפרסום על התאמות הנגישות יהיה שוטף ועדכני. אתר שעבר עיצוב מחדש עם הצהרה מלפני שלוש שנים לא מתאר את מה שקיים היום.
אפשר לראות איך נראית הצהרה עם הפרדה בין מה שנעשה למה שעדיין לא בהצהרת הנגישות של האתר הזה.
נגישות המשרד עצמו, מענה טלפוני ופרופיל בגוגל
החובות על האתר הן פרק אחד בתקנות הנגישות לשירות. שתי תקנות נוספות נוגעות ישירות למה שמופיע באתר ולדרך שבה עונים לטלפון.
תקנה 34 מחייבת את מי שחייב בהתאמות לשירות לפרסם את התאמות הנגישות שבוצעו בשירות ובמקום שבו הוא ניתן, כולל אמצעי עזר ושירותי עזר שאפשר לקבל לפי בקשה ואיך מבקשים אותם. אחת מדרכי הפרסום שהתקנה מונה היא אתר האינטרנט של נותן השירות, אם יש לו. משרד שמקבל לקוחות לפגישות צריך אם כך לכתוב באתר אם יש מעלית, חניה נגישה וכניסה בלי מדרגות. אם התאמה מופסקת ליותר משבוע, למשל מעלית מושבתת, התקנה מחייבת להודיע על כך לציבור ועל החלופה. ומשרד שפטור מהתאמה מסוימת צריך לפרסם את הפטור ואת החלופות הקיימות.
תקנה 33 חלה על שירות שניתן במידע מוקלט במערכת ממוחשבת לניתוב שיחות. משרד שמשתמש במענה קולי עם תפריט צריך להשמיע בתחילת ההקלטה גרסה בשפה פשוטה, בקצב איטי ובלי מוזיקת רקע, או להפנות למוקדן כבר בתחילת השיחה.
| מה מפרסמים | איפה | המקור |
|---|---|---|
| התאמות הנגישות באתר ודרך לדווח על בעיה | הצהרת הנגישות, בקישור מכל עמוד | תקנה 35ה |
| נגישות המשרד הפיזי ואמצעי עזר לפגישה | באתר, ולפי בקשה בטלפון או במייל | תקנה 34(א) |
| הפסקה של התאמה ליותר משבוע | באתר ובשלט במשרד | תקנה 34(ד) |
| פטור והתאמות חלופיות | הצהרת הנגישות | תקנות 34(ה) ו־35ו(ג) |
| גרסה פשוטה או מוקדן במענה הקולי | בתחילת השיחה | תקנה 33 |
בפרופיל העסק בגוגל יש קבוצה של מאפייני נגישות, ובה מאפיין ״כניסה נגישה לכיסאות גלגלים״. מאפיין כזה אינו חובה לפי התקנות, אבל הוא עונה על אותה שאלה שתקנה 34 עוסקת בה, במקום שבו לקוח בודק כתובת ודרכי הגעה. את ניהול הפרופיל פירטנו בעמוד גוגל מפות וביקורות לעורכי דין.
פטורים, ומי באמת פטור
תקנה 35ו מונה כמה פטורים. לרובם יש תנאים צרים:
| פטור | התנאי | האם רלוונטי למשרד |
|---|---|---|
| עוסק פטור | רישום כעוסק פטור לפי חוק מע״מ | לא. עורך דין חייב להירשם כעוסק מורשה |
| מחזור נמוך | מחזור שנתי ממוצע עד 100,000 ש״ח | רק במשרד קטן מאוד |
| מחזור עד מיליון ש״ח | אתר שהופעל לפני תחילת התקנות, ופרטי ההתקשרות מפורסמים בו | רק באתר ישן. תקף לשלוש שנים וניתן לחידוש |
| פטור טכנולוגי | מורשה נגישות קבע שהפלטפורמה לא מאפשרת התאמה מסוימת | עד שלוש שנים, ויש לפרסם אותו בהצהרה |
| פרסומות | יש חלופה נגישה למידע שבפרסומת | חל על מודעות, לא על האתר עצמו |
מחזור ממוצע מחושב לפי תקנה 35 כממוצע של שלוש שנות המס האחרונות שבהן המחזור לא היה אפס. פטור זמני למחזור של עד 300,000 ש״ח פקע ב־26 באוקטובר 2020, ולכן משרד שהסתמך עליו בעבר כבר לא מכוסה.
דוגמה לחישוב. משרד של עורך דין יחיד דיווח על מחזור עסקאות של 90,000, 105,000 ו־99,000 ש״ח בשלוש שנות המס האחרונות. הממוצע הוא 98,000 ש״ח, מתחת לסף של 100,000, והמשרד פטור לפי תקנה 35ו(ז). בשנה שאחריה המחזור עולה ל־130,000 ש״ח. השנה הוותיקה יוצאת מהחישוב, והממוצע החדש של 105,000, 99,000 ו־130,000 הוא כ־111,333 ש״ח. הפטור נגמר בלי שמשהו השתנה באתר, ולכן משרד שנמצא קרוב לסף צריך לבדוק את הממוצע כל שנה, ולא לסמוך על בדיקה אחת.
גם הפטור של מחזור עד מיליון ש״ח מוגבל בזמן. לפי תקנה 35ו(ט) הוא תקף שלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנכללה בבדיקה, וצריך לחדש אותו בבדיקת מחזור חדשה. והוא חל רק על אתר שהמשרד התחיל להפעיל לפני תחילת התקנות. אתר שנבנה מחדש על כתובת חדשה, או מערכת חדשה שהחליפה את הישנה, לא בהכרח נהנה ממנו, וכדאי לבדוק את השאלה הזו מול עורך דין שעוסק בנגישות לפני שמסתמכים עליו.
הפטור הטכנולוגי בתקנה 35ו(א) דורש יותר מהחלטה פנימית. מורשה לנגישות השירות נותן אותו על סמך חוות דעת של איש מקצוע, שהפלטפורמה או הממשק לא מאפשרים התאמה מסוימת מסיבות טכנולוגיות. הפטור וחוות הדעת נערכים בטופס שהנציב מפרסם, הוא תקף עד שלוש שנים וניתן לחידוש לשלוש שנים נוספות, ופטור מעבר לכך ניתן רק בידי הנציב או מי מטעמו מטעמים מיוחדים. מי שקיבל פטור צריך לספק נגישות חלופית, לפרסם את הפטור בהצהרת הנגישות, ולמסור את הטופס לאדם עם מוגבלות שמבקש אותו.
תביעות, פיצוי בלי הוכחת נזק וייצוגיות
סעיף 19נא לחוק קובע שהפרה של הוראות הנגישות היא עוולה אזרחית. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק בסכום בסיס של עד 50,000 ש״ח, שמתעדכן מדי שנה לפי המדד. בקביעת הסכום הוא רשאי להתחשב במספר התביעות נגד הנתבע, בהיקף הפעילות, בעלות ההתאמה ובמחזור ההכנסות.
שתי הוראות מגינות על משרד שפועל מהר. תקנה 35א(ד) קובעת שסטייה מהוראות האינטרנט בתקנות לא תיחשב הפרה, אלא אם נשלחה הודעה והחייב לא תיקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ־60 יום. בזמן הזה הוא צריך גם לתת התאמה חלופית בהקדם. ולפי סעיף 19נא(ג), פנייה לנציבות בשאילתה זמן סביר לפני התביעה היא אחת ההגנות מפני פיצוי בלי הוכחת נזק.
מנגד, התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מאפשרת להגיש ייצוגית בעילה לפי פרקי הנגישות בחוק. בינואר 2024 דן השופט עודד מאור בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשש בקשות של אותו מבקש, בהן ת״צ 52621-07-23. הטענות עסקו באי פרסום של הצהרת נגישות ושל פרטי רכז, לא באתר שאינו נגיש בפועל. בית המשפט מתח ביקורת על הגשה בלי פנייה מוקדמת, ובמקום הסכומים שהצדדים הסכימו עליהם פסק גמול ושכר טרחה בסך 1,000 ש״ח, כשווה ערך למכתב התראה. ההחלטה מקטינה את הכדאיות של בקשות כאלה, אבל לא מבטלת את העילה.
סעיף 19נב מוסיף שכאשר תאגיד מבצע את העוולה, גם מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר שאחראי לתחום אחראים לה. הוא פטור רק אם יוכיח שהעוולה נעשתה בלי ידיעתו ושנקט אמצעים סבירים כדי למנוע אותה.
קיבלתם מכתב התראה, מה עושים ב־60 הימים
מכתב שמצביע על ליקוי נגישות באתר הוא ״הודעה הדורשת לתקן״ במובן של תקנה 35א(ד). מהיום שבו הוא התקבל המשרד צריך לתקן בתוך זמן סביר, ו־60 יום הם הגבול העליון ולא היעד. סדר הפעולות שמגן על המשרד נראה כך:
| מתי | מה עושים | למה |
|---|---|---|
| יום הקבלה | רושמים את תאריך הקבלה ושומרים את המכתב ואת המעטפה או המייל | 60 הימים נספרים מיום קבלת ההודעה |
| בימים הראשונים | נותנים לפונה דרך חלופית לקבל את השירות, כמו שיחה עם עורך דין או שליחת המידע במייל | תקנה 35א(ד)(2) דורשת התאמה חלופית בהקדם האפשרי |
| בשבוע הראשון | בודקים את הליקויים שבמכתב, ומריצים על האתר את כל רשימת הבדיקה שבעמוד הזה | מכתב מצביע על חלק מהליקויים, ופונה הבא יכול להצביע על אחרים |
| לפני יום 60 | מתקנים, מעדכנים את הצהרת הנגישות ושולחים תשובה בכתב שמפרטת מה תוקן ומתי | סטייה שלא תוקנה עד אז נחשבת הפרה |
| אחרי התיקון | שומרים צילומי מסך, דוח בדיקה ותאריכי עלייה לאוויר | אם תוגש תביעה, זו הראיה לתיקון בזמן |
סעיף 19נא(ג) לחוק מונה מקרים שבהם בית המשפט לא יפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק. מלבד שאילתה לנציבות זמן סביר לפני התביעה, הרשימה כוללת צו נגישות שהנתבע ממלא אחריו בלוח הזמנים שנקבע בו, כתב התחייבות שהוגש לפני המעשה נושא התביעה ומקוים, ותביעה קודמת על אותו ליקוי שהנתבע ממלא את פסק הדין בה. ההגנות האלה טכניות, ותחולתן על מקרה מסוים היא שאלה לעורך דין שמייצג את המשרד.
שתי פעולות לא עוזרות במצב הזה. הראשונה היא התקנה של תוסף נגישות כתשובה יחידה, כי הוא לא מתקן את הליקויים שבמכתב (על כך בהמשך העמוד). השנייה היא העתקה של הצהרת נגישות מאתר אחר, שמוסיפה טענה שאינה נכונה במקום לתקן את הקיים. אם במקום מכתב הגיעה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, השלב הראשון הוא פנייה לעורך דין, ובמקביל תיקון של הליקויים.
רשימת בדיקה לאתר של משרד
הקריטריונים בעמודה האמצעית לקוחים מ־WCAG 2.0, שעליו מבוסס התקן:
| מה בודקים | הקריטריון | איך בודקים |
|---|---|---|
| הצהרת נגישות עם פרטי קשר | תקנה 35ה | קישור קבוע בתחתית כל עמוד |
| ניווט מלא במקלדת | 2.1.1 | עוברים על כל העמוד ב־Tab בלי עכבר |
| מיקוד נראה | 2.4.7 | רואים בכל רגע איפה נמצא המיקוד |
| ניגודיות טקסט | 1.4.3 | יחס של 4.5 ל־1 לפחות, ו־3 ל־1 בטקסט גדול |
| הגדלת טקסט | 1.4.4 | הגדלה ל־200% בלי שתוכן נעלם |
| טקסט חלופי לתמונות | 1.1.1 | לכל תמונה עם מידע יש תיאור, ותמונה מעוצבת מסומנת כקישוט |
| תוויות בטפסים | 3.3.2 | לכל שדה יש תווית, לא רק טקסט בתוך השדה |
| הודעות שגיאה | 3.3.1 | השגיאה מסומנת ומוסברת במילים |
| קישורים ברורים | 2.4.4 | בלי ״לחצו כאן״ שלא מסביר לאן |
| שפת העמוד | 3.1.1 | העמוד מוגדר בעברית בקוד |
| קרוסלות ואנימציות | 2.2.2 | אפשר לעצור תנועה שנמשכת יותר מחמש שניות |
| מסמכי PDF | תקנה 35א(ג) | מסמכים מאז 2017 נגישים, או מוחלפים בעמוד רגיל |
| סרטונים | 1.2.2 ותקנה 35ד | כתוביות, חובה מעל מחזור של 5 מיליון ש״ח |
טופס הפנייה הוא הסעיף שהכי חשוב לבדוק, כי הוא גם נקודת ההמרה של האתר וגם מקום שבו נאסף מידע אישי. את חובות היידוע שחלות עליו פירטנו בעמוד תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
בדיקה עצמית, מה כלי אוטומטי מוצא ומה הוא מפספס
דוח WebAIM Million בודק כל שנה את דפי הבית של מיליון האתרים המובילים בכלי אוטומטי. בבדיקה של פברואר 2026 נמצאו כשלים מול WCAG 2 ב־95.9% מדפי הבית, עם ממוצע של 56.1 שגיאות לעמוד. ששת הכשלים הנפוצים בדוח, ואיפה הם נוטים להופיע באתר של משרד:
| הכשל | שיעור דפי הבית | קריטריון ב־WCAG | איפה זה קורה באתר של משרד |
|---|---|---|---|
| ניגודיות טקסט נמוכה | 83.9% | 1.4.3 | טקסט אפור בהיר על לבן, כותרת על תמונת רקע של המשרד |
| תמונה בלי טקסט חלופי | 53.1% | 1.1.1 | הלוגו, תמונות הצוות, אייקונים של תחומי עיסוק |
| שדה בטופס בלי תווית | 51% | 3.3.2 | טופס פנייה שבו ״שם״ ו״טלפון״ כתובים רק בתוך השדה |
| קישור ריק | 46.3% | 2.4.4 | אייקון של וואטסאפ או פייסבוק בלי טקסט |
| כפתור ריק | 30.6% | 4.1.2 | כפתור התפריט בטלפון, שיש בו רק שלושה קווים |
| שפת העמוד לא מוגדרת | 13.5% | 3.1.1 | תבנית שבה לא הוגדרה שפה בקוד, ולכן קורא המסך מקריא בשפת ברירת המחדל שלו |
- ניגודיות נמוכה83.9%
- תמונה בלי טקסט חלופי53.1%
- שדה בלי תווית51%
- קישור ריק46.3%
- כפתור ריק30.6%
- שפה לא מוגדרת13.5%
WebAIM Million, פברואר 2026
כלי אוטומטי מוצא רק חלק מהבעיות. ב־2017 בנה צוות הנגישות של ממשלת בריטניה עמוד עם 143 מחסומי נגישות והריץ עליו עשרה כלים. הכלי שמצא הכי הרבה, כשסופרים רק שגיאות ואזהרות, מצא 37% מהמחסומים. כל העשרה יחד מצאו 71%, ו־42 מחסומים לא נמצאו באף כלי. גם WebAIM כותבים בדוח שלהם שעמוד בלי שגיאות שזוהו אינו הוכחה לנגישות.
- הכלי שמצא הכי הרבה (שגיאות ואזהרות)37%
- עשרה כלים יחד71%
GOV.UK Accessibility blog, פברואר 2017
בדיקה עצמית של חצי שעה, על דף הבית, על עמוד של תחום עיסוק ועל עמוד יצירת הקשר:
- כלי אוטומטי. תוסף WAVE של WebAIM זמין ל־Chrome, ל־Firefox ול־Edge, ורץ בתוך הדפדפן בלי לשלוח מידע לשרת של WAVE. מתקנים קודם את מה שהוא מסמן כשגיאה.
- מקלדת בלבד. מניחים את העכבר בצד, עוברים ב־Tab על כל העמוד, ממלאים את טופס הפנייה ושולחים אותו. אם המיקוד נעלם או נתקע, זה ליקוי.
- הגדלה. מגדילים את התצוגה ל־200% ובודקים שאין טקסט חתוך ושהטופס עדיין שמיש.
- קורא מסך. NVDA הוא קורא מסך חינמי ל־Windows. מקשיבים לטופס ובודקים שכל שדה מוקרא עם השם שלו, ושהודעת השגיאה מוקראת כשמשאירים שדה ריק.
- טלפון. פותחים את האתר בטלפון, ובודקים שכפתור החיוג וכפתור הוואטסאפ גדולים מספיק ושיש להם שם שמוקרא.
- מסמכים. פותחים כל PDF שהועלה מאז 2017 ובודקים שאפשר לסמן בו טקסט. מסמך סרוק כתמונה לא נגיש.
בדיקה כזו מוצאת את הליקויים הגסים. היא לא מחליפה בדיקה מלאה מול כל הקריטריונים של התקן, ולא מאפשרת לכתוב בהצהרה שהאתר עומד בתקן.
תקן 5568 מול WCAG 2.2, לפי מה בונים
תקנה 35 מגדירה את תקן נגישות האינטרנט כתקן ישראלי 5568 ״על חלקיו השונים ונספחיהם, כתיקונם מזמן לזמן״. החובה עוקבת אחרי התקן כפי שהוא מתעדכן, ולא אחרי הנוסח שהיה בתוקף כשהאתר נבנה. בדף התקן באתר מכון התקנים מופיע לחלק 1 תאריך פרסום של 28 בספטמבר 2023, ושם גם מצוין שחלק 1 לא חל על מסמכים דיגיטליים, שיש להם תקן נפרד.
ב־W3C, הגוף שמפרסם את ההנחיות, הגרסה העדכנית היא WCAG 2.2, בנוסח מ־12 בדצמבר 2024. היא מוסיפה תשעה קריטריונים על WCAG 2.1, מוציאה את הקריטריון 4.1.1 שעסק בתקינות הקוד, וקובעת שתוכן שעומד ב־WCAG 2.2 עומד גם ב־2.0 וב־2.1. לכן אתר שנבנה היום לרמה AA של WCAG 2.2 מכסה גם את הבסיס שעליו נשען התקן הישראלי.
אחד הקריטריונים החדשים רלוונטי במיוחד לאתר של משרד. קריטריון 2.5.8 ברמה AA דורש שמטרות לחיצה יהיו בגודל של 24 על 24 פיקסלים של CSS לפחות, או שיעמדו באחד החריגים של הקריטריון, כמו מרווח מספיק סביב המטרה. כפתורי חיוג, וואטסאפ וסגירת חלון בטלפון הם בדיוק המקום שבו הדרישה הזו נבחנת, והם גם הכפתורים שמביאים את הפניות.
אתר בוויקס, בוורדפרס או ברשת חברתית
וויקס. בעורך של Wix יש אשף נגישות שסורק את האתר ומציג שתי לשוניות, ליקויים שהאשף זיהה ומשימות ידניות שהוא כנראה לא יכול לזהות בעצמו. לפי מרכז העזרה של Wix, האשף לא סורק את כל חלקי האתר, למשל קוד שנכתב ב־Velo, והוא עובד רק בשפה הראשית של האתר. משרד עם גרסה באנגלית או ברוסית שנבנתה ב־Wix Multilingual צריך לבדוק אותה בנפרד. Wix עצמה כותבת שאינה יכולה להבטיח שהאתר יעמוד בחוקי הנגישות של המדינה, וממליצה להתייעץ עם מומחה נגישות.
וורדפרס. הנגישות נקבעת בתבנית, בתוספים ובתוכן שמכניסים. תוסף טפסים, סליידר או חלון קופץ מוסיף קוד משלו, ועדכון של תוסף יכול לשנות את הקוד של הטופס. לכן את טופס הפנייה בודקים מחדש אחרי כל עדכון של התבנית או של תוסף הטפסים, ולא רק בהשקה.
רשתות חברתיות ותוכן של אחרים. תקנה 35ו(ד) פוטרת מהתאמה מסוימת בשירות שמועבר על תשתית של רשת חברתית, אם התשתית לא מאפשרת אותה. הפטור לא חל על מה שהרשת כן מאפשרת, כמו כתיבת טקסט חלופי לתמונה שמעלים. תקנה 35ב קובעת שמי שמעלה תכנים שצדדים אחרים מסרו, או שצדדים אחרים מעלים לאתר שלו, ואינו עורך או מפיק אותם, לא אחראי להנגשת התכנים עצמם. הוא כן צריך להעמיד תשתית נגישה, כמו שדה לתיאור תמונה.
תוסף נגישות, האם הוא מספיק
הרבה אתרים מוסיפים כפתור נגישות שמגדיל טקסט ומשנה צבעים, ומניחים שזה פותר את החובה. התקנות לא מזכירות תוסף כזה. הן דורשות שהשירות עצמו יעמוד בתקן, ותוסף לא מוסיף תווית לשדה שאין לו, לא מתקן סדר מיקוד ולא כותב תיאור נכון לתמונה.
באפריל 2025 אישרה רשות הסחר הפדרלית בארה״ב צו סופי נגד accessiBe, שמחייב אותה לשלם מיליון דולר. הרשות טענה שהתוסף שלה לא הפך את כל האתרים לתואמים להנחיות WCAG, והצו אוסר על החברה לטעון שהמוצרים האוטומטיים שלה עושים זאת בלי ראיות. זו החלטה אמריקאית שאינה מחייבת בישראל, אבל היא עוסקת בדיוק בשאלה אם תוסף מנגיש אתר.
לכן בבניית אתר לעורך דין אנחנו בונים את הנגישות בקוד עצמו ובודקים אותה מול הרשימה שלמעלה. באתר קיים, בדיקת משפך הפניות עוברת גם על הטופס ועל הצהרת הנגישות, ומסמנת מה כדאי לתקן לפני שמגיע מכתב.
המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי. הוא נכתב על ידי צוות Reboost על בסיס לשון החוק, התקנות ופסקי דין שפורסמו. בשאלה על אתר מסוים כדאי לבדוק עם מורשה נגישות או עם עורך דין שעוסק בתחום.
מקורות
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג 2013, תקנות 35 עד 35ו
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998, סעיפים 19מב, 19נא ו־19נב
- חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו 2006, התוספת השנייה פרט 9
- מכון התקנים הישראלי, ת״י 5568 חלק 1, נגישות אתרי אינטרנט
- W3C, Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0
- law.co.il, בית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ייצוגיות ״משוכפלות״ בנושא נגישות אתרים (ינואר 2024)
- משה און משרד עורכי דין, האם הגיע הסוף לתביעות ייצוגיות בנושא הנגשת אתרים
- Federal Trade Commission, FTC Approves Final Order Requiring accessiBe to Pay $1 Million (אפריל 2025)
- חשבונית ירוקה, מי יכול להיות עוסק פטור
- WebAIM, The WebAIM Million 2026, בדיקת נגישות של דפי הבית של מיליון האתרים המובילים (פברואר 2026)
- GOV.UK Accessibility blog, What we found when we tested tools on the world's least accessible webpage (פברואר 2017)
- W3C, Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.2
- W3C, Understanding Success Criterion 2.5.8 Target Size (Minimum)
- WebAIM, WAVE Browser Extensions
- NV Access, About NVDA
- Wix Help Center, Using the Accessibility Wizard in the Wix Editor
- Google Business Profile Help, Manage your business attributes