ערוצי פרסום לעורכי דין, מה הכללים מתירים ואיך בוחרים ביניהם

ערוצי פרסום לעורכי דין מתחילים בשאלה משפטית ולא בשאלה שיווקית. לפני שבודקים כמה עולה קליק באינסטגרם או מי צופה ביוטיוב, צריך לדעת אם הערוץ בכלל נמצא ברשימה של כלל 3(א) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת). העמוד הזה הוא המפה של הערוצים שמעבר לחיפוש בגוגל. את החיפוש עצמו פירטנו בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין, ואת כל ערוץ אחר פירטנו בעמוד משלו, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב ווויז.

שאלה אחת חוזרת אצל משרדים. מה עוד אפשר לעשות חוץ מגוגל? השאלה הגיונית. החיפוש בגוגל הוא הערוץ שבו מי שצריך עורך דין כבר אומר את זה במילים, אבל המחיר שלו בענף המשפט גבוה, ואנשים פוגשים משרדים גם במקומות אחרים. בהשלמה האוטומטית של Google בעברית מצאנו ב־26 באוקטובר 2026 עשר השלמות ל״פרסום באינסטגרם״, עשר ל״פרסום בטיקטוק״, חמש ל״פרסום ביוטיוב״ ושלוש ל״פרסום בוויז״. אלה לא נפחי חיפוש, אבל הם מראים שהשאלות האלה נחפשות בעברית.

מה כלל 3(א) אומר, בנוסח המקורי

כלל 3(א) נפתח במשפט ״פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין״. המילה ״בלבד״ הופכת את הרשימה לרשימה סגורה. ערוץ שלא מופיע בה לא נעשה מותר רק משום שעסקים אחרים משתמשים בו. אלה שבע הפסקאות, בלשון הכלל ובקריאה שלנו:

שני דברים בולטים בטבלה. הראשון הוא שפסקה (5) היא כמעט כל השיווק הדיגיטלי של משרד. השני הוא שהרשימה נכתבה סביב מדיה מודפסת ודיגיטלית, ואין בה שום אמצעי משודר.

איך קוראים את פסקה (5)

הנוסח המדויק הוא ״באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין״. יש כאן שאלה של ניסוח. האם ״ייעודיים לעורכי דין״ חל על שלושת האמצעים או רק על היישומונים? הקריאה שלנו היא שהוא חל על היישומונים בלבד. המילה ״ייעודיים״ היא בלשון זכר רבים ומתאימה ל״יישומונים״, ולא ל״רשתות״, שהיא בלשון נקבה. אילו התנאי חל על הרשתות החברתיות, המילים ״ברשתות חברתיות״ היו מתרוקנות מתוכן, כי אין כמעט רשתות חברתיות ייעודיות לעורכי דין, ופייסבוק ואינסטגרם היו נשארות מחוץ לרשימה. יש גם טיעון נגדי שצריך להציג. הסייגים (א) עד (ג) מוציאים ״יישומונים״ עם תוכן אלים או ״שמיועדים לקטינים״, ואם רק יישומונים ייעודיים לעורכי דין מותרים, קשה להבין למה צריך לסייג כך. מי שקורא את הכלל בצורה רחבה יכול להסיק מזה שגם יישומונים כלליים בפנים. לכן לגבי יישומונים התשובה לא סגורה. זו אותה קריאה שהצגנו בעמודים על פרסום באינסטגרם לעורכי דין ועל פרסום בטיקטוק לעורכי דין.

לקריאה הזו יש מחיר. אם ״ייעודיים לעורכי דין״ חל על היישומונים, אז אפליקציה כללית שאינה רשת חברתית לא נכנסת בבירור לרשימה. זו הסיבה שבעמוד על פרסום בוויז לעורכי דין הגענו למסקנה שהשאלה לא ברורה ונוטה ללא. אותו היגיון חל על מודעות שמערכות הפרסום מפזרות באפליקציות של צד שלישי, כמו משחקים ואפליקציות שירות. אצלנו המיקומים האלה כבויים כברירת מחדל.

מה לא נמצא ברשימה, רדיו, טלוויזיה ושלטי חוצות

כשקוראים את שבע הפסקאות, רואים גם מה חסר בהן. אלה האמצעים הנפוצים בשיווק של עסקים בישראל שלא מופיעים ברשימה:

• רדיו. אין אזכור של שידור קולי בשום פסקה. הכלל היחיד שמזכיר קול הוא 3(ז), שמתיר ״מלל קולי או במוסיקה״ בפרסומת באתר האינטרנט של עורך הדין.
• טלוויזיה. גם היא לא מופיעה. תשדיר טלוויזיה שעולה גם ליוטיוב הוא שני דברים שונים, והגרסה ביוטיוב נבחנת לפי פסקה (5).
• שלטי חוצות ומודעות רחוב. פסקה (7) מתירה שלט אחד, שלט המשרד בכניסה. שלט על כביש, בתחנה או על אוטובוס לא עומד בתנאי.
• עלונים ומודעות קיר. לא מופיעים ברשימה. בעמוד על שיווק למשרדים שפונים לציבור החרדי הסברנו מה זה אומר בקהילה שבה מודעות קיר הן ערוץ מרכזי.
• אפליקציות כלליות. כפי שהסברנו למעלה, הן לא נכנסות בבירור.

הקריאה שלנו היא שהאמצעים האלה לא מותרים כל עוד ועדת האתיקה לא אמרה אחרת. לא מצאנו החלטה מפורסמת שמתירה אחד מהם. כלל 3 תוקן פעמיים, בתשס״ו ובתשע״ח, והנוסח שבתוקף אחרי שני התיקונים מזכיר רשתות חברתיות ויישומונים, אבל עדיין לא מזכיר רדיו, טלוויזיה או שלטי חוצות. משרד שרוצה לבדוק ערוץ מהרשימה הזו כותב לוועדת האתיקה של המחוז, מתאר את הפורמט ואת הנוסח, ושומר את התשובה.

ההבדל בין מודעה לראיון חשוב כאן. כלל 3(י)(1) מתיר לפרסם מאמרים מקצועיים וראיונות ״בלי שהוא שילם על כך״, וכלל 3(י)(2) מתיר לשלם עליהם רק אם ״ייכתב מפורשות במקום הפרסום כי מדובר בפרסומת״. עורכת דין שמתראיינת ברדיו על שינוי בחוק, בלי תשלום, לא מפרסמת פרסומת. את הצד הזה פירטנו בעמוד על פודקאסט ויוטיוב למשרד עורכי דין ובשאר עמודי המוניטין.

הסייגים שחלים גם על ערוץ מותר

ערוץ שנמצא ברשימה הוא רק תנאי ראשון. על כל מודעה, בכל ערוץ, חלים עוד כמה כללים. ריכזנו אותם בטבלה, עם מה שהם אומרים בפועל כשמפרסמים ברשת חברתית.

שני סעיפים בחוק לשכת עורכי הדין משלימים את התמונה. סעיף 56 קובע שעורך דין לא ישדל אדם למסור לו עבודה מקצועית, ״בעצמו או על ידי אחר״. לפי הקריאה שלנו, הודעה פרטית יזומה למי שכתב תגובה על התאונה שלו מתקרבת לשידול, גם כשהסוכנות שולחת אותה. סעיף 58 אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בשכר הטרחה, ולכן תשלום לפי לידים לגורם שמביא לקוחות הוא סיכון. את ההמלצות פירטנו בעמוד על המלצות לקוחות בפרסום, ואת כל התמונה האתית בעמוד על כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

טפסים, פרטיות והודעות

כמעט כל ערוץ דיגיטלי מציע היום טופס לידים בתוך הפלטפורמה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וסעיף 11 לחוק מחייב לתת הודעה בכל פעם שמבקשים מאדם מידע אישי, ובה למה הפרטים נאספים, אם חובה למסור אותם ולמי הם יועברו. בטופס בתוך אינסטגרם או טיקטוק הפרטים עוברים קודם לפלטפורמה, ולכן ההודעה צריכה להופיע בטופס עצמו ולהפנות למדיניות הפרטיות של המשרד. את הדרישות פירטנו בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.

מי שאוסף טלפונים כדי לשלוח אחר כך הודעות שיווקיות בוואטסאפ או במייל צריך לזכור את סעיף 30א לחוק התקשורת. הודעה פרסומית בלי הסכמה מוקדמת חושפת את השולח לפיצוי של עד ₪1,000 לכל הודעה, בלי שהנמען צריך להוכיח נזק. כלל 3(יג) מתיר ניוזלטר רק ״לרשימת תפוצה של לקוחות משרדו שביקשו זאת ושל אחרים שביקשו זאת״. אישור לחזור אל הפונה בעניין הפנייה שלו אינו הסכמה לניוזלטר.

מפת הערוצים, מי נמצא איפה בישראל

המקור הציבורי המפורט שמצאנו על קהלים בישראל הוא דוח Digital 2026 Israel של DataReportal, שנשען על הנתונים שהפלטפורמות עצמן מציגות בכלי הפרסום שלהן. לפי הדוח, היו בישראל בסוף 2025 כ־8.72 מיליון משתמשי אינטרנט, 91.3% מהאוכלוסייה, ו־7.01 מיליון זהויות משתמש ברשתות חברתיות. הגרף מציג את קהל הפרסום בכל פלטפורמה.

שלוש הסתייגויות לפני שקוראים את המספרים. הם מייצגים חשיפה לפרסום ולא משתמשים פעילים, וכל פלטפורמה מודדת אחרת. המספר של לינקדאין הוא חברים רשומים, וזה מדד אחר לגמרי. והמספר של טיקטוק כולל רק בני 18 ומעלה. לפי אותו דוח, פייסבוק מגיעה ל־77.1% מהבגירים, אינסטגרם ל־74.0% וטיקטוק ל־69.2%. ההפרשים קטנים, ולכן השאלה היא לא איפה הקהל אלא באיזה מצב הוא נמצא כשהוא רואה את המודעה.

זו ההבחנה שמכריעה. בגוגל אדם מחפש ״עורך דין לענייני משפחה״ כי הוא צריך אחד. ברשתות החברתיות הוא גולל, והמשרד פוגש אותו לפני שהוא יודע שהוא צריך עורך דין, או בזמן שהוא עוד מתלבט. לכן הטבלה הבאה מתארת כל ערוץ לפי התפקיד שלו, ולא לפי הגודל שלו.

מה הפלטפורמות עצמן אומרות על שירותים משפטיים

לכל פלטפורמה יש מדיניות פרסום משלה, והיא לא זהה לכללי הלשכה. מודעה צריכה לעבור את שתיהן. בדקנו את העמודים הרשמיים ב־28 באוקטובר 2026.

טיקטוק. עמוד המדיניות של טיקטוק על מוצרים ושירותים אחרים, שעודכן באוקטובר 2026, קובע שמודעות לשירותים משפטיים מותרות אם עומדים בדרישות מסוימות, או לא מותרות, לפי שוק היעד. ישראל מופיעה ברשימות של השווקים שבהם תוכן של משרדי עורכי דין, ייעוץ משפטי ושירותים משפטיים אחרים ״מותר עם הגבלות״. העמוד לא מפרט אילו הגבלות חלות בישראל. הוא מפרט הגבלות רק לארצות הברית ולקנדה, שבהן המודעה מוגבלת לגיל 18 ומעלה ומודעות לדיני משפחה, הגירה, דיני עבודה ותביעות נזקי גוף אסורות, ולחלק משווקי אמריקה הלטינית. את המשמעות למשרד ישראלי פירטנו בעמוד על טיקטוק.

Meta. תקני הפרסום של Meta, שחלים על פייסבוק ועל אינסטגרם, אוסרים מודעה ש״טוענת או מרמזת״ על תכונות אישיות של מי שרואה אותה. הרשימה כוללת בריאות פיזית ונפשית, פגיעות כלכלית ועבר פלילי. Meta עצמה נותנת דוגמה מתחום העבר הפלילי. ״שירותים לניקוי עבירות קודמות״ מותר, ושאלה ישירה לצופה אם הורשע אסורה. לפי הקריאה שלנו, ״נעצרת?״ או ״נקלעת לחובות?״ במודעה של משרד הם בדיוק הניסוח שהמדיניות הזו פוסלת, כי הם מרמזים על עבר פלילי או על מצב כלכלי פגיע של הצופה. הנוסח שעובר מדבר על המצב ולא על הצופה.

וויז. לפי עמוד העזרה של Waze Ads, וויז הפסיקה לספק את מוצר הפרסום שלה אחרי 31 באוגוסט 2023, והפנתה מפרסמים לקמפיינים של Performance Max עם יעדי חנות ב־Google Ads. מה שנשאר מהערוץ היום, ומה זה אומר לפי כלל 3(א), נמצא בעמוד על וויז.

גוגל ויוטיוב. מודעות החיפוש של גוגל ומודעות הווידאו ביוטיוב נקנות מאותה מערכת, Google Ads. את הכללים לחיפוש פירטנו בעמוד על פרסום בגוגל, ואת הפורמטים של הווידאו בעמוד על יוטיוב.

ההבדל בין מדיניות הפלטפורמה לכללי הלשכה חשוב משתי סיבות. פלטפורמה יכולה לאשר מודעה שהכללים אוסרים, למשל מודעה שמזכירה ״ייעוץ ראשון חינם״, כי מבחינתה אין בזה בעיה. והיא יכולה לדחות מודעה שהכללים מתירים, כמו מודעה שמזכירה עבר פלילי. אישור של מערכת הפרסום הוא לא אישור אתי.

כמה זה עולה, ומה ידוע באמת

על חיפוש בגוגל יש בישראל נתונים. על הרשתות החברתיות, לענף המשפט, לא מצאנו מדד ישראלי ציבורי. זה הבדל שצריך להגיד בקול, כי הרבה מצגות מחירים מערבבות בין השניים.

חיפוש בגוגל, יש מדד

מדד Google Ads ישראל של BoostIt, שפורסם בספטמבר 2026, מדד קמפייני חיפוש בין אוגוסט 2025 ליולי 2026. בענף ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ המחיר החציוני לקליק היה ₪16.4, לעומת ₪8.7 בכלל הענפים. העלות החציונית לפנייה הייתה ₪108, לעומת ₪105 בכלל הענפים, ושיעור ההמרה החציוני, שנמדד בין אפריל לספטמבר 2026, היה 18.4%. במילים אחרות, קליק משפטי יקר כמעט פי שניים, אבל מי שלוחץ ממיר טוב, ולכן הפנייה עולה בערך כמו בענפים אחרים. המדד הזה נמדד בחיפוש בלבד. הוא לא אומר דבר על אינסטגרם, טיקטוק או יוטיוב.

הייצוא של מתכנן מילות המפתח של Google Ads מוסיף את ההבדלים בין תחומים. אלה הצעות המחיר לראש העמוד לחלק מהביטויים, לתקופה שבין אוקטובר 2025 לספטמבר 2026. המתכנן מציג נפח חיפוש בטווחים מעוגלים, ולכן ״5,000״ הוא רמה ולא ספירה מדויקת.

את הניתוח המלא של 257 ביטויים לפי 20 תחומים פרסמנו בעמוד על מחיר קליק לפי תחום משפטי, ואת הדרך לחשב תקציב בעמוד על עלות פרסום בגוגל.

רשתות חברתיות, אין מדד ישראלי לענף

לא מצאנו מדד ציבורי ישראלי לעלות קליק או לעלות פנייה בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק או ביוטיוב בענף המשפט. כל מספר שנמסר כ״ממוצע בישראל״ לערוצים האלה הוא הערכה של מי שמסר אותו, או נתון מחו״ל. לכן אנחנו לא מתחילים ממחיר שוק אלא ממחיר יעד, כפי שמראה הדוגמה הבאה.

דוגמה מחושבת, משרד לדיני משפחה שבודק ערוץ שני

הדוגמה הזו היא המחשה עם הנחות שלנו. היא לא תוצאה של משרד אמיתי. משרד לדיני משפחה מקצה ₪8,000 בחודש לתקציב מדיה, בנפרד מדמי הניהול. השאלה שלו היא אם להעביר חלק מהתקציב מגוגל לאינסטגרם ולפייסבוק.

שלב 1, מה ₪8,000 קונים בגוגל. לפי המחיר החציוני לקליק בענף, ₪16.4, מתקבלים כ־487 קליקים. ב־18.4% המרה, זה כ־90 פניות. לפי העלות החציונית לפנייה, ₪108, מתקבלות כ־74 פניות. שני המספרים נמדדו בתקופות שונות, ולכן הם לא מתיישבים בדיוק. אבל דיני משפחה יקרים מהחציון. אם המשרד משלם את הקצה התחתון של הצעת המחיר לראש העמוד על ״עורכי דין לענייני משפחה״, ₪25.46, הוא מקבל כ־314 קליקים, וב־18.4% המרה כ־58 פניות. עלות הפנייה בתרחיש הזה היא ₪25.46 חלקי 0.184, כלומר כ־₪138.

שלב 2, החלוקה. המשרד משאיר 70% בגוגל, ₪5,600, ומעביר 30%, ₪2,400, לבדיקה ב־Meta. ₪5,600 חלקי ₪25.46 הם כ־220 קליקים, ו־18.4% מהם הם כ־40 פניות.

שלב 3, מחיר היעד לערוץ החדש. כדי שהבדיקה תצדיק את עצמה, ₪2,400 צריכים להביא לפחות כמו שהיו מביאים בגוגל. ₪2,400 חלקי ₪138 הם כ־17.3, כלומר 18 פניות לפחות בחודש. אבל פנייה מרשת חברתית היא לרוב פנייה של מי שעוד לא החליט. אם רק חצי מהפניות מ־Meta רלוונטיות, לעומת הפניות מגוגל, המשרד צריך כ־35 פניות כדי להגיע לאותו ערך.

שלב 4, ההחלטה. אחרי שלושה חודשים המשרד משווה פניות רלוונטיות לכל ₪1,000 בכל ערוץ, ולא קליקים ולא חשיפות. אם Meta מתחת למחיר היעד, התקציב חוזר לגוגל. אם היא מעליו, אפשר להגדיל אותה בהדרגה. ההגדרה של ״פנייה רלוונטית״ נקבעת מראש, למשל פנייה בתחום, באזור השירות, שהגיעה לשיחת ייעוץ.

חלוקות לדוגמה לפי סוג משרד

החלוקות האלה הן נקודת התחלה לבדיקה, לפי ההיגיון של כל תחום. הן לא המלצה גורפת ולא נתון על ביצועים.

איך בוחרים ערוץ לפי תחום משפטי

הכלל הפשוט הוא לשאול מתי הלקוח יודע שהוא צריך עורך דין. אם הוא יודע ומחפש עכשיו, החיפוש בגוגל קודם לכל השאר. אם הצורך מתפתח לאט, או שהלקוח לא יודע שיש לו זכות, הרשתות והווידאו מגיעים אליו מוקדם יותר. הטבלה מסכמת את ההתאמה לפי תחום, לפי הקריאה שלנו.

שני תחומים מקבלים יחס מיוחד. בפלילי, הניסוח המותר ברשתות צר מאוד, כי אסור לשאול את הצופה על עבר פלילי, ובכלל 2א אסור להבטיח תוצאה. בנזיקין, כל טירגוט לפי מיקום של אירוע מתקרב לשידול לפי סעיף 56, לפי הקריאה שלנו. בשני התחומים הווידאו החינוכי, שמסביר מה קורה בחקירה או מה עושים אחרי תאונה, עובד טוב יותר מהצעה ישירה. על ייצור סרטונים כאלה כתבנו בעמוד על וידאו קצר למשרד עורכי דין.

קהלים מגזריים

ערוץ אחד לא מגיע לכולם. בקהלים שבהם חלק מהציבור לא משתמש ברשתות, למשל חלקים מהציבור החרדי, עיתונות כתובה לפי פסקה (1) היא עדיין ערוץ מרכזי, בכפוף למגבלה של כלל 3(ג), מודעה אחת בגיליון ולא יותר מרבע עמוד. בקהלים דוברי ערבית, רוסית או אנגלית, אותם ערוצים דיגיטליים עובדים, אבל כל מודעה צריכה דף נחיתה בשפה שלה. כלל 3(ב)(12) מתיר לציין את השפות שעורך הדין דובר, וזה פרט שכדאי שיופיע במודעה.

מדידה בין ערוצים

משרד שמפרסם בערוץ אחד יכול לסמוך על הדוח של אותו ערוץ. משרד שמפרסם בשלושה צריך מדידה משלו, כי כל מערכת פרסום מייחסת לעצמה כל פנייה שהיא נגעה בה. אם סוכמים את הדוחות של גוגל, Meta וטיקטוק, מקבלים לרוב יותר פניות ממה שהגיעו בפועל.

אלה חמשת הדברים שאנחנו מגדירים לפני שקמפיין עולה:

1. תיוג UTM בכל קישור. כל מודעה מקבלת מקור, ערוץ וקמפיין, והטופס באתר שומר אותם בשדה נסתר.
2. מספר טלפון לכל ערוץ. חלק מהפניות למשרד מגיע בשיחה ולא בטופס, ובלי מספר נפרד הן נרשמות בלי מקור. מספר נפרד לגוגל, לרשתות וליוטיוב מראה מאיפה כל שיחה הגיעה. את ההקמה פירטנו בעמוד על מעקב שיחות.
3. המרות שעוברות חזרה למערכות. טופס שנשלח ושיחה שנמשכה יותר מדקה נרשמים כהמרה בכל מערכת, לפי ההנחיות בעמוד על מעקב המרות.
4. שאלה אחת בשיחה הראשונה. ״איפה שמעתם עלינו?״ נרשמת ב־CRM. היא תופסת את מי שראה סרטון ואחר כך חיפש את שם המשרד.
5. הגדרה של פנייה רלוונטית. בתחום, באזור, ושהגיעה לשיחה. רק היא נספרת בדוח.

המדד שמשווה בין ערוצים הוא פניות רלוונטיות לכל ₪1,000 של מדיה, ובשלב מאוחר יותר תיקים שנפתחו לכל ₪1,000. מדדים כמו צפיות, עוקבים וחשיפות מראים שהמודעה רצה, אבל לא שהיא הביאה לקוח. ערוץ כמו יוטיוב או טיקטוק עשוי להראות מעט פניות ישירות ועלייה בחיפושים של שם המשרד, ולכן כדאי לעקוב גם אחרי חיפושי שם המשרד ב־Search Console, לפני הקמפיין ואחריו. את התהליך שאחרי הפנייה, מענה, סינון ותיאום, פירטנו בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

טעויות שחוזרות אצל משרדים

לקנות ערוץ כי הוא נפוץ. רדיו ושלטי חוצות נפוצים אצל עסקים, ולא נמצאים בכלל 3(א). השאלה הראשונה היא תמיד אם הערוץ ברשימה.

להשאיר מיקום אוטומטי. מערכות הפרסום של Meta, טיקטוק וגוגל מפזרות מודעות גם באפליקציות של צד שלישי. לפי הקריאה שלנו, אפליקציה כללית שאינה רשת חברתית לא נכנסת בבירור בפסקה (5). כדאי לבחור מיקומים ידנית.

לכוון לכל גיל. ברשתות החברתיות יש גם קטינים. כלל 3(א)(5)(ב) מוציא אתרים ויישומונים שמיועדים לקטינים, ומודעה של משרד לא צריכה להגיע לבני נוער. גיל 18 ומעלה בכל קמפיין סוגר את השאלה.

להזכיר מחיר או ״ייעוץ חינם״. כלל 3(ב)(14) אוסר כל התייחסות לשכר הטרחה במלל החופשי. מערכת הפרסום לא תעצור את זה, ולכן מי שכותב את המודעה צריך לעצור.

לשאול את הצופה על המצב שלו. ״נעצרת?״ או ״נקלעת לחובות?״ נוגדים את מדיניות Meta על תכונות אישיות, ולעיתים גם את כלל 2א. מנסחים על המצב, ״מה קורה בחקירה הראשונה״.

לפרסם המלצה של לקוח בלי טופס. כלל 3(ה) וכלל 3(ט) דורשים הסכמה בכתב, שמפרטת היכן ולכמה זמן. תגובה חיובית בפוסט היא לא הסכמה.

לשפוט ערוץ אחרי שבועיים. ערוץ חדש צריך זמן ללמוד את הקהל, ומספר הפניות בשבועיים קטן מכדי להבחין בין מזל לבין מגמה. אנחנו שופטים אחרי שלושה חודשים, או אחרי 15 עד 20 פניות, לפי המאוחר.

לא לשמור עותקים. כלל 3א מחייב ארכיון של שלוש שנים, ורוב המשרדים לא מחזיקים אותו לרשתות.

תוכנית בדיקה ל־90 יום

התוכנית הזו מתאימה למשרד שכבר מפרסם בחיפוש בגוגל, מודד פניות, ורוצה לבדוק ערוץ אחד נוסף. משרד שעוד לא מודד פניות בגוגל מתחיל שם.

ימים 1 עד 14, הכנה.

1. בחירת ערוץ אחד לפי הטבלה של התחום, ולא שניים במקביל.
2. בדיקה שהערוץ נמצא ברשימה של כלל 3(א), ואם יש ספק, פנייה לוועדת האתיקה.
3. כתיבת שלושה עד חמישה נוסחים, כל אחד נבדק מול כללים 2א, 3(ב)(14), 3(ד) ו־3(ה), ואישור של המשרד לכל אחד.
4. הקמת מדידה, UTM, מספר טלפון לערוץ, המרות ושדה מקור ב־CRM.
5. הודעה לפי סעיף 11 בכל טופס, וקישור למדיניות הפרטיות.
6. פתיחת תיקיית ארכיון לפי כלל 3א.

ימים 15 עד 45, הרצה ראשונה. הקמפיין רץ על גיל 18 ומעלה, במיקומים ידניים, באזור השירות של המשרד. בודקים פעם בשבוע שהמודעות מאושרות, שהתגובות מנוהלות בלי ייעוץ ספציפי בפומבי, ושהפניות מגיעות ל־CRM עם מקור.

ימים 46 עד 75, תיקון. מורידים את הנוסחים שלא הביאו פניות רלוונטיות, ומוסיפים נוסח אחד חדש על סמך השאלות שהפונים שאלו בשיחה. לא מגדילים תקציב בשלב הזה.

ימים 76 עד 90, החלטה. משווים פניות רלוונטיות לכל ₪1,000 מול גוגל, לפי מחיר היעד שחושב בדוגמה. שלוש תוצאות אפשריות. הערוץ מעל מחיר היעד וממשיך. הערוץ קרוב ומקבל עוד חודש עם שינוי אחד. או שהערוץ רחוק והתקציב חוזר לגוגל. בכל מקרה, התוצאה נכתבת בדוח החודשי עם המספרים.

איך Reboost עובדת עם ערוצי פרסום

אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד 7,000, ולא לפי ליד. תשלום לפי ליד מתקרב לשיתוף בשכר הטרחה שסעיף 58 אוסר, ואת הסיכונים פירטנו בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין. כל מודעה רצה בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. כל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

עבודה חדשה מתחילה בבדיקת משפך במחיר קבוע, שמזוכה מהחודש הראשון. היא בודקת מאיפה מגיעות הפניות היום, מה קורה להן אחרי שהן מגיעות, ואם יש ערוץ נוסף שכדאי לבדוק. לפעמים התשובה היא שאין צורך בערוץ חדש, ושהפניות שכבר מגיעות פשוט לא נענות בזמן. את שאלות המחיר שהלקוחות שואלים, ומה מותר לכתוב עליהן באתר, פירטנו בעמוד על מחירון באתר של משרד עורכי דין.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הציטוטים מכללי הפרסומת ומהחוקים נלקחו מהנוסח המלא שבוויקיטקסט ב־28.10.2026, והיישום שלהם לכל ערוץ הוא הקריאה שלנו, וסימנו אותו ככזה. לא מצאנו החלטה מפורסמת של ועדת האתיקה על רדיו, על שלטי חוצות או על אפליקציות ניווט, ולכן לפני הוצאה על ערוץ שלא מופיע במפורש ברשימה כדאי לבקש תשובה בכתב מוועדת האתיקה של המחוז. המספרים בדוגמה המחושבת הם הנחות שסימנו ככאלה, ולא תוצאות של משרד אמיתי.

מקורות

• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3 ו־3א (נוסח מלא, נקרא 28.10.2026)
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56 ו־58
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981, סעיף 11 (תיקון 13 בתוקף מ־14.8.2025)
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• DataReportal, Digital 2026 Israel, קהל הפרסום לפי פלטפורמה (נבדק 28.10.2026)
• BoostIt, מדד Google Ads ישראל, ענף משפט, נוטריונים ואזרחות (פורסם 4.9.2026, עודכן 19.9.2026)
• Google Ads Keyword Planner, ייצוא של הבעלים ל־1.10.2025 עד 30.9.2026 (הופק 26.10.2026)
• TikTok Ads, מדיניות מוצרים ושירותים אחרים, שירותים משפטיים (עודכן אוקטובר 2026, נבדק 28.10.2026)
• Meta, תקני פרסום, הפרת פרטיות ותכונות אישיות (נבדק 28.10.2026)
• Waze Ads Help, סגירת Waze Ads אחרי 31.8.2023 (נבדק 28.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום באינסטגרם״ (26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום בטיקטוק״ (26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום ביוטיוב״ (26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום בוויז״ (26.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־28.10.2026