אתר רב לשוני לעורך דין

השאלה הזו היא חלק מהנושא הרחב של בניית אתר לעורך דין. אתר רב לשוני לעורך דין שווה את ההשקעה כשחלק ניכר מהפניות מגיע בשפה אחרת, ויש במשרד מי שעונה וכותב בה. העמוד הזה עוסק בבנייה עצמה, מהכתובות ועד הגופן. מי הקהל ומה הוא מחפש מפורט בעמודים על שיווק לעולים ולדוברי רוסית, אנגלית וצרפתית ועל שיווק לקהל דובר ערבית, ולא נחזור על זה כאן.

מתי משתלם להוסיף שפה, ומתי מספיקה שורה בעברית

ההחלטה מתחילה ברישום הפניות ולא בעיצוב. משרד שמוסיף שדה ״שפת הפנייה״ לכל פנייה יודע אחרי חודשיים כמה פונים כתבו או דיברו ברוסית, בערבית או באנגלית. בלי הנתון הזה, ההחלטה נשענת על תחושה, ותחושה נוטה להגזים בשפה שבה השותף מרגיש הכי בנוח.

כדאי לדעת שאין ביקוש גלוי לביטוי עצמו. בבדיקה שעשינו ב־25 באוקטובר 2026, ההשלמה האוטומטית של גוגל לא הציעה אף השלמה ל״אתר רב לשוני״, ל״בניית אתר רב לשוני״ או ל״אתר בכמה שפות״. הלקוח של המשרד לא מחפש אתר רב לשוני. הוא מקליד שאלה משפטית בשפה שלו, והאתר צריך להיות שם עם תשובה באותה שפה.

יש גם נתון על הצד של ההיצע. לפי טופדין, שמסתמך על מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025 ועל ספר עורכי הדין של הלשכה מינואר 2023, יש 1,304 נוטריונים לאנגלית, 182 לצרפתית, 140 לערבית ו־125 לרוסית. זה הפילוח היחיד לפי שפה שטופדין מפרסם. הוא סופר הסמכות נוטריוניות ולא משרדים שנותנים שירות בשפה, אבל הוא נותן סדר גודל. מול 66,359 עורכי דין פעילים, רק כמה מאות מוסמכים לאשר תרגום לערבית או לרוסית. טופדין מציין גם שאישור נוטריוני לתרגום תקף רק בשפה שבה הנוטריון הוסמך, כך שבמשרד נוטריונים השפה היא חלק מהשירות עצמו ולא רק נוחות.

טבלת ההחלטה שלנו, כלל אצבע ולא נתון מחקרי:

כללי הלשכה מתירים לציין את השפות שעורך הדין דובר, לפי כלל 3(ב)(12), ולכן השורה הראשונה בטבלה תמיד אפשרית. היא גם הזולה ביותר. ההחלטה לעבור ממנה לעמודים מתורגמים היא החלטה על עבודה קבועה, כי כל שפה נוספת היא עוד גרסה שצריך לעדכן בכל פעם שהעמוד העברי משתנה.

מבנה הכתובות, תיקייה, תת דומיין או דומיין נפרד

גוגל ממליצה על כתובת נפרדת לכל גרסת שפה, ומפרטת ארבע דרכים לבנות אותה. הטבלה מסכמת את מה שגוגל כותבת על כל אחת, ומה זה אומר למשרד ישראלי:

שתי הנחיות נוספות של גוגל משפיעות על הבנייה. הראשונה, לא להחליף את התוכן לפי עוגייה או לפי הגדרות הדפדפן באותה כתובת, כי הסורק של גוגל סורק בדרך כלל מארצות הברית ולא שולח העדפת שפה, ולכן עלול לא לראות את כל הגרסאות. השנייה, לא להעביר אוטומטית מבקר לגרסה אחרת לפי ניחוש של השפה או של כתובת ה־IP שלו. במקום זה שמים בורר שפות גלוי, שבו כל שפה כתובה בכתב שלה, עברית, العربية, Русский ו־English, כדי שמי שלא קורא עברית ימצא אותה.

מה שנשאר להחליט הוא באיזה כתב תהיה הכתובת. גוגל ממליצה להשתמש בכתובת במילים בשפת הקהל, ואם צריך בתעתיק, ומציינת שתווים שאינם לטיניים מקודדים בסימני אחוז. בפועל, כתובת בעברית או בערבית נראית תקינה בשורת הכתובת, אבל כשמעתיקים אותה לוואטסאפ או למייל היא הופכת לשורה ארוכה של סימנים. ההמלצה שלנו:

הדבר החשוב באמת הוא לא לשנות את ההחלטה אחרי ההשקה. כל שינוי בכתובות מחייב הפניות 301 מכל כתובת ישנה, כמו שמוסבר במדריך על העברת אתר בלי לאבד דירוג.

hreflang בפועל, שלוש דרכים ואחת מספיקה

hreflang הוא סימון שאומר לגוגל שכמה עמודים הם גרסאות של אותו עמוד בשפות שונות. גוגל מונה שלוש דרכים לסמן אותו, תגיות link בראש העמוד, כותרת HTTP, או מפת אתר XML. אפשר להשתמש בכולן יחד, אבל לפי גוגל אין לזה יתרון בחיפוש, ויש יותר מה לתחזק. באתר סטטי, תגיות בראש העמוד הן הדרך הפשוטה, כי התבנית מייצרת אותן לכל עמוד.

כך נראה הסימון בראש העמוד העברי על הסכם ממון, וזה אותו סט בדיוק בכל אחת מארבע הגרסאות.

<link rel="alternate" hreflang="he" href="https://office.co.il/הסכם-ממון/" />
<link rel="alternate" hreflang="ar" href="https://office.co.il/ar/ittifaq-maali/" />
<link rel="alternate" hreflang="ru" href="https://office.co.il/ru/brachnyy-dogovor/" />
<link rel="alternate" hreflang="en" href="https://office.co.il/en/prenuptial-agreement/" />
<link rel="alternate" hreflang="x-default" href="https://office.co.il/הסכם-ממון/" />

הכתובות בדוגמה בדויות, והכללים שמאחוריהן הם של גוגל:

1. כל גרסה מפנה לעצמה ולכל האחרות. הסט זהה בכל הגרסאות. לפי גוגל, אם שני עמודים לא מפנים זה לזה, התגיות לא נלקחות בחשבון.
2. קוד שפה לפי ISO 639-1. עברית היא he, ערבית ar, רוסית ru ואנגלית en. אפשר להוסיף קוד מדינה לפי ISO 3166-1 Alpha 2, אבל קוד מדינה לבד לא תקין, וגוגל מציינת שקודים כמו UK או EU לא משפיעים. למשרד ישראלי, קוד שפה בלבד מספיק כמעט תמיד.
3. ערך x-default קובע מה מוצג למי שהשפה שלו לא תואמת אף גרסה. במשרד ישראלי זו בדרך כלל הגרסה העברית.
4. קנוניקל באותה שפה. גוגל כותבת שכשמשתמשים ב־hreflang, צריך לציין עמוד קנוני באותה שפה. העמוד הרוסי מצביע על עצמו כקנוני, ולא על העמוד העברי. זו הטעות שהכי קל לעשות בתבנית, כשמישהו מעתיק את קוד הראש מהגרסה העברית.
5. רק עמודים שקיימים בשפה. אם לעמוד על משמורת אין גרסה ברוסית, הסט שלו לא כולל את הרוסית. תגית שמפנה לעמוד שלא קיים, או לעמוד שמפנה הלאה, היא תקלה ולא קיצור דרך.

עוד שני פרטים מההנחיות של גוגל עוזרים להבין מה hreflang לא עושה. גוגל קובעת את שפת העמוד לפי התוכן הגלוי, לא לפי תכונת lang ולא לפי הכתובת. ולפי גוגל, גרסאות מקומיות נחשבות כפילויות רק כשהתוכן העיקרי לא תורגם. כלומר עמוד שבו רק התפריט ברוסית, והתוכן בעברית, הוא בדיוק המקרה שגוגל מתארת כחוויה גרועה. שפה אחת בכל עמוד, לתוכן ולניווט, בלי תרגום צד לצד.

ארבע שפות ושני כיווני כתיבה

אתר בעברית, בערבית, ברוסית ובאנגלית עובד בשני כיוונים. עברית וערבית נכתבות מימין לשמאל, רוסית ואנגלית משמאל לימין. ה־W3C ממליץ לקבוע את הכיוון פעם אחת, בתכונה dir על אלמנט ה־html של העמוד, ולא ב־CSS, כי הכיוון הוא חלק מהמשמעות של התוכן. בתבנית רב לשונית זה אומר שהכיוון נקבע לפי השפה של העמוד, ושום רכיב לא מניח שהוא תמיד בצד ימין.

התנאי לכך שאותה תבנית תעבוד בשני הכיוונים הוא תכונות לוגיות ב־CSS. ה־W3C ממליץ להשתמש ב״התחלה״ ו״סוף״ במקום ״ימין״ ו״שמאל״, כך שהפריסה מתהפכת לבד כשהכיוון משתנה. אתר שנבנה עם ימין ושמאל קבועים יראה תקין בעברית ושבור ברוסית, עם תפריט בצד הלא נכון, חצים הפוכים ושדות טופס שמיושרים לכיוון ההפוך. את זה בודקים לפני שמחליטים לתרגם אתר קיים, כי לפעמים זה מה שמכריע בין תיקון לבנייה מחדש. ההבדלים בין הפלטפורמות בנקודה הזו מפורטים בהשוואה בין וורדפרס לאתר מותאם.

שלושה מקומות נשברים כמעט בכל אתר שעובר לשני כיוונים:

• טקסט מעורב בתוך שורה. מספר טלפון בתוך משפט בערבית, שם של חוק בעברית בתוך עמוד ברוסית, או סכום עם סימן שקל בעמוד באנגלית. ה־W3C ממליץ לבודד קטעים כאלה באלמנט bdi או בעטיפה עם כיוון משלה, כדי שלא ישבשו את סדר המשפט סביבם.
• שדות טופס. פונה בעמוד העברי עשוי להקליד את השם שלו באנגלית. ה־W3C ממליץ על dir=auto בשדות קלט, כך שהשדה מתיישר לפי האות הראשונה שמוקלדת. אותו דבר בתיבת הטקסט החופשי.
• כותרת הלשונית בדפדפן. דפדפנים מנחשים את כיוון הכותרת לפי האות הראשונה. כותרת בעברית שמתחילה במילה באנגלית, כמו שם המשרד, עלולה להתהפך, וה־W3C מציע להוסיף סימן כיוון בלתי נראה בתחילתה.

הגופן הוא הפריט שהכי פחות משרדים בודקים. גופן עברי לא כולל בהכרח אותיות ערביות או קיריליות, וכשהאותיות חסרות הדפדפן מחליף אותן בגופן ברירת מחדל שנראה זר לשאר העמוד. בדקנו ב־25 באוקטובר 2026 את נתוני הכתבים ש־Google Fonts מפרסמת לכל משפחה. מתוך 1,950 משפחות, 62 תומכות בעברית, ורק ארבע מהן תומכות גם בערבית וגם בקירילית. שתיים מהארבע הן גופני קוד ברוחב קבוע, אחת היא גופן תצוגה לכותרות, ורק אחת, Rubik, היא גופן טקסט רגיל. כמה גופנים עבריים מוכרים:

הטבלה לא אומרת שצריך לבחור ב־Rubik. אפשרות אחרת היא גופן אחד לעברית ולרוסית, למשל Open Sans או Arimo, וגופן ערבי נפרד לעמודים בערבית, כמו Noto Sans Arabic, שלפי אותם נתונים כולל ערבית ולטינית. מה שחשוב הוא שההחלטה תתקבל בזמן העיצוב, ושבכל גרסה כל הכתבים שמופיעים בה, כולל שם המשרד באנגלית ומספרים, יוצגו מאותה משפחה או ממשפחות שנבחרו יחד. כל משפחת גופן נוספת היא גם עוד קובץ שהטלפון טוען, ולכן בודקים את מהירות העמוד בכל גרסה.

נגישות בכל גרסה

תקנה 35א לתקנות הנגישות לשירות מחייבת להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי 5568 ברמה AA, והתקנות לא מבחינות בין שפות. גרסה ברוסית היא חלק מהאתר, ולכן היא חייבת באותה רמה. מה זה אומר בפועל, ואת החובות, הפטורים והסיכון בתביעה, ריכזנו בעמוד על נגישות אתר עורך דין. כאן נתמקד במה שמיוחד לאתר בכמה שפות.

שני פרטים מהתקנות חשובים למשרד שמוסיף שפה. לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהתקן לא נחשבת הפרה אלא אם נשלחה הודעה עליה והיא לא תוקנה בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ־60 יום מקבלת ההודעה. כלומר כתובת דיווח שעובדת בכל שפה היא לא עניין טכני, כי היא הדרך שבה המשרד שומע על תקלה בזמן לתקן אותה. ולפי תקנה 35ה, ההצהרה כוללת פרטים ליצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמת נגישות, כולל הודעה לפי תקנה 35א(ד). מי שקורא רק רוסית צריך להבין מהגרסה שלו איך לעשות את זה.

כללי הלשכה חלים בכל שפה

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) לא מבחינים בין שפות, ובטקסט שלהם אין הוראה על שפת הפרסומת. המשמעות היא שכל גרסה של עמוד היא פרסומת בפני עצמה, וכל הכללים חלים עליה. הפריטים שהכי קל לפספס בתרגום:

ועדת האתיקה במחוז דרום דחתה בהחלטה 361/2024 ניסיון של עורך דין להטיל את האחריות למודעה מטעה על חברת הפרסום, וציינה שעורך דין לא מפרסם מודעה בלי לעבור עליה. בגרסה בשפה שהשותפים לא קוראים, זה אומר שמישהו במשרד שקורא את השפה הוא זה שמאשר. אם אין אדם כזה, זו הסיבה לא לתרגם עדיין, כמו בשורה האחרונה בטבלת ההחלטה למעלה. מה עוד מותר ואסור בהמלצות של לקוחות, בכל שפה, מפורט בעמוד על המלצות לקוחות לפי כללי הלשכה.

לערבית יש גם הקשר משפטי. סעיף 4 לחוק יסוד הלאום קובע שעברית היא שפת המדינה, ושלשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה. הסעיף עוסק בשימוש בערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם, ולא באתרים של משרדים פרטיים, ולכן הוא לא מטיל חובה על המשרד. השאלה המעשית היא אחרת. מונח בעמוד בערבית צריך להתאים למונח שהלקוח פוגש במכתב או בטופס שקיבל, ולכן המילון של הגרסה הערבית נבנה מתוך המסמכים שלקוחות מביאים למשרד.

טופס, פרטיות והודעות בכל שפה

הטופס הוא נקודת ההמרה היחידה ברוב האתרים, ובאתר רב לשוני יש לו ארבע גרסאות. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וסעיף 11 לחוק מחייב לתת הודעה בכל פעם שמבקשים מאדם מידע אישי. ההודעה כוללת, בין השאר, למה הפרטים נאספים, למי יועברו, והאם חובה למסור אותם. הנוסח המלא ומה צריך לכלול מפורטים בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.

כלל 3(יב) לכללי הלשכה מתיר טופס פנייה מקוון באתר בתנאי שהוא עומד בחוק הגנת הפרטיות, כך שהטופס בכל שפה כפוף לאותה חובה. החוק לא קובע באיזו שפה ההודעה. מה שקובע הוא ההיגיון. הודעה בעברית ליד טופס ברוסית לא מסבירה לפונה מה קורה לפרטים שלו, ולכן ההמלצה שלנו היא שהמשפט ליד הטופס, והקישור למדיניות הפרטיות, יהיו בשפת הטופס. רשימת הבדיקה לטופס בכל שפה:

1. ההודעה לפי סעיף 11 בשפת הטופס, עם קישור למדיניות פרטיות באותה שפה.
2. שדה מוסתר של שפת העמוד, שנשלח עם הפנייה. כך הפנייה מגיעה למי שעונה בשפה, ורישום הפניות מראה כמה מגיע מכל גרסה.
3. הודעת אישור ותשובה אוטומטית בשפת הטופס, עם שעות המענה.
4. בקשה לא לפרט את המקרה בטופס, בשפה של הפונה. פרטים על סכסוך משפחתי או על חקירה לא צריכים לעבור בטופס.
5. כפתור וואטסאפ עם הודעת פתיחה בשפת העמוד, כדי שמי שעונה יידע מיד באיזו שפה לענות.
6. רשימת דיוור. חוק התקשורת, בסעיף 30א, מאפשר פיצוי של עד 1,000 ש״ח לכל הודעה ששלחו בלי הסכמה, וכלל 3(יג) לכללי הלשכה מתיר מידעון רק ללקוחות המשרד ולאחרים שביקשו לקבל אותו. תיבת הסכמה נפרדת בכל שפה, לא מסומנת מראש. הפרטים בעמוד על חוק הספאם.

השדה של שפת העמוד הוא הפריט שהכי משתלם לבנות מהיום הראשון. הוא עונה על השאלה מהסעיף הראשון בעמוד, אם השפה מביאה פניות, בלי לנחש. ואם הפניות נכנסות למערכת ניהול פניות, אפשר לראות גם מה קרה להן אחר כך, וכמה מהן הפכו לפגישה.

איכות התרגום, מי כותב ומי חותם

ההבדל בין עמוד מתורגם שמביא פניות לעמוד שרק קיים הוא לא איכות השפה. הוא אם העמוד עונה על השאלות של הקורא בשפה הזו. מדיניות הספאם של גוגל מתארת שימוש לרעה בתוכן בהיקף גדול, ומונה בין הדוגמאות גרידה של תוכן ויצירת הרבה עמודים ממנו ״including through automated transformations like synonymizing, translating״, כשהערך לקורא נמוך. אתר שמתרגם את עצמו לא מעתיק מאחרים, אבל המבחן זהה. ובמקביל, ההנחיות של גוגל לאתר בכמה שפות מזהירות מפני תרגום של התבנית בלבד.

שיטת העבודה שאנחנו ממליצים עליה, בחמישה שלבים:

1. מילון מונחים לפני הכתיבה. רשימה של 30 עד 50 מונחים לכל שפה, מ״הסכם ממון״ ועד ״בית משפט לענייני משפחה״, עם ההחלטה אם כותבים תרגום, תעתיק או שניהם. לקוח דובר רוסית שגר כאן שנים עשוי לחפש מוסד ישראלי בתעתיק ולא בתרגום, כמו שמוסבר בעמוד על שיווק לעולים. המילון נבנה מתוך מחקר מילות מפתח נפרד לכל שפה, ולא מתרגום של הרשימה העברית.
2. בריף לכל עמוד, לא תרגום של העמוד העברי. מה הקורא בשפה הזו שואל שהקורא העברי לא שואל. עולה עם רכוש במדינה אחרת, תושב חוץ שמנהל הליך מרחוק, לקוח שמעדיף לנהל את התיק בשפה שלו.
3. טיוטה. בכלי תרגום, בכלי AI או אצל מתרגם. טקסט של אתר אפשר להכניס לכלי, מסמכים ופרטים של לקוחות לא. גילוי הדעת של הלשכה, את/60/24, שעודכן בספטמבר 2026, עוסק בשימוש בכלים כאלה, והפרטים בעמוד על AI וסודיות במשרד.
4. עריכה של עורך דין שקורא את השפה. הוא בודק את המונחים מול המילון, את הניסוח מול כלל 2א, ואת העמוד מול הגרסה העברית העדכנית.
5. אישור ושמירה. האישור נרשם עם תאריך, ועותק של העמוד נשמר. כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים, ושמירה של כל גרסה עם תאריך האישור עונה על זה וגם על השאלה מי אחראי.

הכלל שמכריע את רוב ההחלטות הוא שגרסה שלא מתעדכנת מזיקה יותר מגרסה שלא קיימת. אם הסכום בעמוד העברי השתנה אחרי עדכון בחוק, והעמוד באנגלית עדיין מציג את הישן, העמוד באנגלית מטעה. לכן כל עדכון בעמוד עברי שיש לו גרסאות פותח משימה לכל אחת מהן, עם אחראי ותאריך.

מה לתרגם קודם

לא מתרגמים אתר, מתרגמים עמודים. הסדר נקבע לפי איפה הפניות בשפה צריכות לנחות, לא לפי מבנה האתר העברי. סדר שעובד ברוב המשרדים:

מה לא מתרגמים בהתחלה ברוב המשרדים: בלוג שלם, עמודי עיר, ופסקי דין. אלה עמודים שמשתנים הרבה ושהערך שלהם בשפה אחרת קטן יותר. את מבנה עמודי התחום עצמם, ומה חייב להופיע בהם בכל שפה, מפרט המדריך מה חייב להיות באתר משרד עורכי דין.

ממה מורכבת העלות

אין מחירון פומבי שבדקנו שמתמחר הוספת שפה לאתר של משרד עורכי דין, ולכן במקום מחיר נפרט את מה שקובע אותו. מה עולה אתר בעברית, לפי מחירונים שספקים פרסמו, מפורט במדריך כמה עולה אתר לעורך דין.

חישוב לדוגמה. כל המספרים בו הם הנחות שבחרנו כדי להראות את החשבון, לא מחירי שוק, ואת התעריף צריך לבדוק בהצעת מחיר. נניח משרד שמוסיף רוסית ואנגלית, עם חמשת העמודים הראשונים בטבלת העדיפויות בכל שפה, וממוצע של 1,200 מילה לעמוד:

• מילים לשפה, 5 עמודים כפול 1,200 מילה, כלומר 6,000 מילה.
• שתי שפות, 12,000 מילה.
• בתעריף לדוגמה של 0.4 ש״ח למילה, התרגום עולה 4,800 ש״ח.
• עריכה ואישור, בהנחה של שעה לכל עמוד, עשר שעות של עורך דין. בשווי לדוגמה של 500 ש״ח לשעה, עוד 5,000 ש״ח של זמן המשרד.

בדוגמה הזו זמן העורך דין שווה יותר מהתרגום עצמו, וזה המצב ברוב המשרדים. לכן משרד שמחליט לתרגם בכלי חינמי כדי לחסוך את ה־4,800 ש״ח לא חוסך את החלק הגדול, ועלול להגדיל אותו, כי טיוטה גרועה דורשת יותר עריכה. ובאותה דוגמה, עדכון של עמוד אחד שמשתנה פעמיים בשנה מוסיף ארבע עריכות בשנה בשתי השפות. מספר השפות הוא המכפיל של כל העבודה העתידית, ולכן שתי שפות זרות הן הגבול המעשי לרוב המשרדים.

פרסום בגוגל ושפת עמוד הנחיתה

אתר רב לשוני משנה גם את הפרסום. לפי Search Engine Journal, גוגל מסירה את הגדרת השפה ברמת הקמפיין מקמפיינים בחיפוש ומקמפייני AI Max for Search, החל מסוף ספטמבר 2026. במקומה, לפי הדיווח, גוגל תסתמך על השפה של המודעה ושל עמוד הנחיתה כדי לקבוע אם המודעה זכאית להופיע, ועל שפת החיפוש כשהיא ברורה. המשמעות למשרד היא שמודעה ברוסית שמפנה לעמוד בעברית שולחת לגוגל שני אותות שונים על השפה, ושעמוד נחיתה בשפת המודעה הפך מהמלצה לחלק מהמנגנון.

הנתונים של BoostIt על התחום המשפטי בישראל מראים מחיר חציוני של ₪16.4 לקליק, בטווח הרגיל של ₪12 עד 29, ושיעור המרה חציוני של 18.4%, שכולל לחיצות על טלפון ועל וואטסאפ. אין מדד פומבי שמפריד לפי שפת החיפוש. חישוב לדוגמה, עם הנחה מפורשת:

• תקציב של 2,000 ש״ח בחודש לקבוצת מודעות ברוסית, במחיר החציוני של ₪16.4, קונה כ־122 קליקים.
• בשיעור ההמרה החציוני של 18.4%, זה כ־22 פניות.
• נניח, כהנחה ולא כנתון, שעמוד נחיתה בעברית לקורא רוסית מוריד את שיעור ההמרה לחצי. זה כ־11 פניות על אותו תקציב.

ההפרש בדוגמה, כ־11 פניות בחודש, הוא מה שהעמוד המתורגם צריך להחזיר. משרד יכול להציב את המספרים שלו במחשבון עלות לפנייה. שני נתונים של BoostIt עוזרים לשים את זה בהקשר. העלות החציונית לפנייה בתחום המשפטי היא 108 ש״ח, וברבעון העליון 67 ש״ח, כך שהרבע הטוב של המפרסמים בתחום משלם כ־62% מהחציון על כל פנייה. איך מנהלים קמפיין כזה בפועל, בכל שפה, מפורט בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין.

טעויות שחוזרות באתרים בכמה שפות

• בורר שפות שמחליף את התוכן באותה כתובת. גוגל עלולה לא לראות את הגרסאות, והקישור שהלקוח שולח לחבר פותח עברית.
• הפניה אוטומטית לפי דפדפן או מיקום. לקוח שגר בחו״ל ורוצה את העברית לא מגיע אליה, וגוגל ממליצה במפורש שלא.
• hreflang חד כיווני. הגרסה העברית מפנה לרוסית, והרוסית לא מפנה חזרה. לפי גוגל, התגיות האלה לא נלקחות בחשבון.
• קנוניקל שמצביע על העברית מכל הגרסאות. קוד ראש שהועתק מהעמוד העברי, כשגוגל מבקשת קנוניקל באותה שפה.
• תפריט מתורגם ותוכן בעברית. בדיוק המקרה שגוגל מתארת כחוויה גרועה.
• גופן שחסרות בו אותיות. ערבית שמוצגת בגופן ברירת מחדל ליד עברית בגופן המשרד.
• טופס בעברית בסוף עמוד ברוסית. הקורא הגיע עד הסוף ונתקע בשלב היחיד שחשוב.
• גרסה שנשכחה. עמוד באנגלית שלא עודכן מאז ההשקה, עם עורך דין שכבר עזב או סכום שהשתנה.
• ניסוח שעבר מהשוק של השפה. ״ייעוץ ראשון חינם״ או ״אחוזי הצלחה״ שנכנסו כי כך מפרסמים במדינה אחרת, בניגוד לכללים 3(ב)(14) ו־2א.
• אף אחד לא עונה בשפה. אתר ברוסית שמביא שיחות שאף אחד במשרד לא יכול לענות עליהן מבזבז את התקציב ואת האמון.

תוכנית ל־90 יום

הסדר מכוון. השפה השנייה נכנסת רק אחרי שיש נתון על הראשונה, ואחרי שהתהליך של עדכון ואישור עבד לפחות פעם אחת. משרד שמשיק שלוש שפות ביום אחד מגלה בדרך כלל אחרי חצי שנה ששתיים מהן לא עודכנו.

רשימת בדיקה לפני השקה של שפה

1. בורר שפות גלוי בכל עמוד, עם שם השפה בכתב שלה.
2. כתובת נפרדת לכל גרסה, בלי פרמטרים ובלי עוגיות.
3. hreflang דו כיווני בכל עמוד מתורגם, כולל הפניה עצמית ו־x-default.
4. קנוניקל של כל גרסה מצביע על עצמה.
5. dir ו־lang נכונים על אלמנט ה־html של כל עמוד.
6. אין ימין ושמאל קבועים בעיצוב. בודקים את הגרסה משמאל לימין בטלפון.
7. מספרים, טלפונים ושמות בכתב אחר מבודדים ולא מתהפכים.
8. כל הכתבים מוצגים בגופן שנבחר, בלי גופן ברירת מחדל.
9. טופס בשפה, עם הודעה לפי סעיף 11, שדה שפה מוסתר ותשובה אוטומטית בשפה.
10. הצהרת נגישות ומדיניות פרטיות נגישות מכל גרסה.
11. כל גרסה אושרה על ידי עורך דין שקורא את השפה, ועותק נשמר עם תאריך.
12. אין בשום גרסה התייחסות לשכר טרחה במלל החופשי, אחוזי הצלחה או שם של לקוח בלי הסכמה בכתב.
13. מישהו במשרד עונה בטלפון ובוואטסאפ בשפה, בשעות שכתובות בעמוד.
14. מפת האתר כוללת את כל הגרסאות, ו־Search Console מראה שהן נסרקות.

איך אנחנו עובדים עם משרד שמוסיף שפה

אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח לפי היקף העבודה, ולא בתשלום לפי פנייה. אתר בכמה שפות הוא חלק מאותה עבודה:

1. בדיקת משפך הפניות במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בודקים אם התבנית הקיימת עובדת בשני כיוונים, מאיפה מגיעות הפניות בשפות אחרות, ומה קורה להן.
2. בנייה או התאמה של האתר, עם כתובות, hreflang, גופן וטופס לכל שפה, כחלק מבניית האתר.
3. קידום האתר עם מחקר מילות מפתח נפרד לכל שפה.
4. מודעות בשם המשרד, בכל שפה, שהמשרד מאשר אחת אחת לפני שהן עולות.
5. דוח חודשי שמתחיל במספר הפניות החדשות, מפולח לפי שפה ולפי מקור.

באותו תחום ובאותה עיר אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים. את הנוסח בכל שפה כותבים ועורכים אצלנו, ואת האישור נותן עורך דין מהמשרד שקורא את השפה, כי לפי כללי הלשכה האחריות לפרסומת נשארת שלו.

העמוד הוא מידע כללי על בניית אתרים ואינו ייעוץ משפטי. את התאמת כל גרסה לכללי האתיקה ולדיני הנגישות והפרטיות בודק עורך דין מהמשרד לפני שהיא עולה.

מקורות

• Google Search Central, ניהול אתרים רב לשוניים ורב אזוריים (נבדק 25.10.2026)
• Google Search Central, גרסאות מקומיות של עמוד ו־hreflang (נבדק 25.10.2026)
• Google Search Central, איחוד כתובות כפולות וקנוניקל (נבדק 25.10.2026)
• Google Search Central, מבנה כתובות URL (נבדק 25.10.2026)
• Google Search Central, מדיניות הספאם, שימוש לרעה בתוכן בהיקף גדול (נבדק 25.10.2026)
• Search Engine Journal, Google is removing language targeting from Search campaigns (13.8.2026)
• W3C, Structural markup and right-to-left text in HTML
• W3C, WCAG 2.0, קריטריונים 3.1.1 ו־3.1.2
• Google Fonts, נתוני הכתבים שכל משפחת גופנים תומכת בהם (נבדק 25.10.2026)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, ועדת האתיקה מחוז דרום, החלטה 361/2024
• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת עדכני את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית (ספטמבר 2026)
• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג 2013, תקנות 35 עד 35ו
• חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, סעיף 4
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, וספר עורכי הדין של הלשכה, ינואר 2023)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־25.10.2026