כמה עולה אתר לעורך דין

השאלה הזו היא חלק מהנושא הרחב של בניית אתר לעורך דין. התשובה הקצרה היא שהמחיר בשוק הישראלי נע בין פחות מ־2,000 ש״ח לאתר בחבילה בסיסית ועד עשרות אלפי שקלים לאתר גדול, והפער כמעט אף פעם לא נובע מהעיצוב. הוא נובע ממספר העמודים, מעומק התוכן וממי שכותב אותו.

מחירי השוק לפי סוג אתר

אספנו את המחירים שארבעה ספקים ישראליים שבונים אתרים לעורכי דין פרסמו באתרים שלהם, כפי שהופיעו ב־22 באוקטובר 2026. אלה מחירים שהספקים מציגים, לא סקר עצמאי, ולכן הם נקודת ייחוס ולא מחירון מחייב.

שלושה דברים בולטים בטבלה. רוב המחירים נקובים לפני מע״מ. הספק שפרסם את הטווח הרחב ביותר כתב במפורש שהמחירים כוללים אפיון, עיצוב, פיתוח ובדיקות, אבל לא כתיבת תוכן מאפס ולא צילום מקצועי, והוסיף שרוב הלקוחות שלו נכנסים לטווח של 6,000 עד 15,000 ש״ח. וספק אחר הסביר שהפער בין דף נחיתה ב־2,500 ש״ח לאתר משרד ב־6,500 ש״ח נובע ממספר העמודים ומעומק התוכן, לא מהעיצוב.

שורת אתר התדמית מחברת שני מחירונים. ספק אחד פרסם אתר תדמית של ארבעה עד שישה עמודים ב־7,500 עד 12,000 ש״ח, וספק אחר כתב שאתר תדמית למשרד מתחיל ב־6,500 ש״ח ומתאים למשרד עם שלושה עד שמונה תחומים. גם בדפי הנחיתה יש פיזור. המחירים שפורסמו מתחילים ב־2,500 ש״ח, ב־2,950 ש״ח ועוד מע״מ בלי לוגו ומיתוג, וב־3,500 ש״ח. מה צריך להיות בדף עצמו, מהטופס ועד המהירות בטלפון, מוסבר במדריך על מבנה דף נחיתה למשרד.

מה מקבלים בכל רמת מחיר

אותה מילה, ״אתר״, מתארת מוצרים שונים מאוד. ההבדל מתברר כשקוראים מה כל ספק כתב שנכלל.

בחבילה הבסיסית של 860 או 1,500 ש״ח הקמה, הספק פירט עיצוב, התאמה לטלפון, כפתורי חיוג וּוואטסאפ, מערכת בלוג, דומיין בסיומת co.il או com, רישום ב־Google Search Console, לוגו למי שאין לו, עד שלושה סבבי תיקונים, וגישת עריכה שבה המשרד עצמו משנה את האתר ומוסיף מאמרים בלי הגבלה ובלי תוספת תשלום. התוכן מוגבל ל־500 מילים בחבילת העמוד האחד, או ל־20 עמודים בחבילה הגדולה, והאחסון ל־2GB בשנה. הצהרת הנגישות ומדיניות הפרטיות הן תבניות, והספק עצמו כתב שהן אינן ייעוץ משפטי ושפרסום הצהרה אינו אומר שהאתר נגיש.

בטווח הביניים של 6,500 עד 12,000 ש״ח מקבלים בעיקר תהליך. ספק אחד פירק את העבודה לשלבים, וכך נראה לוח הזמנים שפרסם:

ספק שני פרסם לוח דומה, עם שלב נפרד של כתיבת תוכן משפטי שאורך שבעה עד ארבעה עשר ימים, ושלב של בנייה, נגישות והעלאה שאורך שבעה עד עשרה ימים. אצל הספק הזה כתיבת התוכן היא חלק מהפרויקט, והוא כתב שהעיכוב הגדול ביותר הוא בדרך כלל אישור התוכן המשפטי על ידי המשרד. אצל הראשון התוכן מחוץ למחיר כשצריך לכתוב מאפס.

מ־22,000 ש״ח ומעלה המחיר משקף מספר גדול של עמודים שבנויים סביב נושאים, כלומר עמוד מרכזי לכל תחום ועמודי משנה שעונים על שאלות ספציפיות. גם כאן, לפי אותו מחירון, התוכן והצילום לא כלולים. מי שמשלם 30,000 ש״ח על מבנה כזה ומקבל אותו בלי טקסטים, קנה שלד.

איזה אתר מתאים לאיזה משרד

אין אתר ״נכון״ במחיר מסוים. יש התאמה בין גודל האתר לבין מה שהמשרד רוצה שהאתר יעשה. הטבלה מבוססת על ההתאמות שהספקים עצמם הציעו, ועל מספר העמודים שכל מצב דורש:

שתי הערות על הטבלה. דף נחיתה יחיד עובד טוב עם פרסום ממומן, כי המודעה מביאה את המבקר לעמוד שמתאים לה, אבל עמוד אחד יכול להופיע רק בחלק קטן מהחיפושים שלקוחות עושים בתחום. ומשרד שרוצה תנועה אורגנית צריך לתקצב גם את התוכן שאחרי ההשקה, לא רק את ההקמה. כמה עמודים צריך ואיך בונים אותם לפי תחום ועיר מוסבר במדריך על עמודי תחום ועיר.

מה מזיז את המחיר

מספר העמודים. משרד שעוסק בתחום אחד צריך פחות עמודים ממשרד עם חמישה תחומים. כל תחום שמשרד רוצה שיביא פניות צריך עמוד משלו, וכל עמוד כזה הוא עבודה של כתיבה, עריכה ואישור. הרשימה המלאה של מה שאתר משרד עורכי דין צריך לכלול עוזרת לספור את העמודים לפני שמבקשים הצעה.

מי כותב את התוכן. זה הרכיב שהכי הרבה הצעות משאירות בחוץ. משרד שמקבל אתר מעוצב עם עמודים ריקים יגלה שהעבודה הקשה עוד לפניו. תוכן שעונה על השאלות של לקוחות בתחום הוא גם מה שמביא תנועה מגוגל, ואת זה מפרט המדריך לכתיבת תוכן לאתר עורכי דין.

צילום. צילומים אמיתיים של המשרד והצוות עולים כסף, וכמה מחירונים מוציאים אותם מהמחיר. החלופה הנפוצה היא תמונות מאגר, שמשדרות בדיוק את מה שלקוח לא מחפש באתר של עורך דין.

מיתוג. לוגו, צבעים וגופנים הם לעתים חלק מההצעה ולעתים פרויקט נפרד. ספק אחד שבדקנו כתב במפורש שמחיר דף הנחיתה לא כולל לוגו ומיתוג. מה נכלל בזהות של משרד, ואילו כללים חלים עליה, מוסבר בעמוד על מיתוג משרד עורכי דין.

מעבר מאתר קודם. למשרד עם אתר ישן יש כתובות שגוגל כבר מכיר וקישורים שמצביעים אליהן. הפניות 301 מכל כתובת ישנה לחדשה מעבירות את המבקרים ואת הקישורים האלה לעמודים החדשים במקום לעמוד שגיאה, וכדאי לוודא שהן כלולות בהצעה.

בונה אתרים, וורדפרס או בנייה בהזמנה

שלוש הדרכים שונות בעיקר במבנה התשלום. בבונה אתרים משלמים מנוי ובונים לבד. בוורדפרס משלמים על אחסון, תבנית ותוספים, ובדרך כלל גם למי שמקים ומתחזק. בבנייה בהזמנה משלמים סכום גדול בהתחלה ודמים שנתיים קטנים יחסית.

בוויקס, המחירון הדולרי שבדקנו הציג באוקטובר 2026 את המחירים האלה, בחיוב שנתי מראש. החישוב לשלוש שנים הוא שלנו:

התוכניות בתשלום כוללות דומיין בחינם לשנה הראשונה בלבד, ולפי ויקס רק ברכישה ראשונה ורק לדומיין חדש. משנה שנייה משלמים עליו בנפרד. תוכנית בתשלום היא גם התנאי להסרת המיתוג של ויקס מהאתר. זה חשוב לעורך דין, כי כלל 3(ח) לכללי הפרסומת קובע שאתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים.

וורדפרס היא תוכנה בקוד פתוח ברישיון GPL, כך שהתוכנה עצמה לא עולה כסף. העלות היא האחסון, התבנית, התוספים והזמן של מי שמעדכן אותם. כל עדכון של תוסף משנה את הקוד של האתר, ולכן אחרי עדכון צריך לבדוק מחדש את הטופס ואת הנגישות. לכן כשמקבלים הצעה לאתר וורדפרס, השאלה החשובה היא מי מעדכן אותו ובכמה, ולא כמה עולה ההקמה.

הבחירה בין השלוש פשוטה יחסית. מי שיש לו זמן לכתוב ולעצב בעצמו ותחום אחד, יכול להתחיל בבונה אתרים. מי שרוצה אתר שיגדל לעשרות עמודים ויביא תנועה אורגנית, צריך מישהו שבונה ומתחזק, וזה כבר תקציב של אלפי שקלים ולא של מאות דולרים. השוואה מפורטת של שלוש הדרכים, כולל מהירות, נגישות ובעלות על האתר, נמצאת בעמוד השוואת וויקס, וורדפרס ואתר בהזמנה.

העלויות שאחרי ההשקה

מחיר ההקמה הוא רק חלק מהעלות. אחרי ההשקה יש דמים שנתיים לדומיין ולאחסון, עדכונים ותיקונים, ולעתים מנוי לבונה האתרים. בחבילה הזולה שבדקנו, הדומיין, האחסון והשירות עלו 890 ש״ח בשנה לפני מע״מ. בחבילה הזו המשרד מקבל גישה לערוך את האתר בעצמו בלי תוספת תשלום, אבל את העבודה עושה המשרד. לכן כדאי לבדוק בכל הצעה אם עדכון שהספק מבצע נכלל בדמים השנתיים או מחויב לפי שעה. בוויקס, מעבר לשלוש התוכניות שבטבלה למעלה, התוכנית Business Elite עלתה 159.77 דולר לחודש באוקטובר 2026, בחיוב שנתי מראש.

כדי להשוות בין הצעות, כדאי לחשב את העלות לשלוש שנים ולא רק את ההקמה. שתי דוגמאות לפי המחירים שפורסמו, לפני מע״מ:

ההשוואה הזו עדיין לא אומרת איזה אתר משתלם. היא רק מראה שהמחיר שבכותרת ההצעה אינו המחיר שמשלמים בפועל. ברוב ההצעות במחיר הגבוה לא פורסם מחיר לאחזקה, ואחד הספקים מציג בשאלות הנפוצות את השאלה אם יש דמי תחזוקה חודשיים, בלי מחיר לצדה. זו שאלה שצריכה תשובה בכתב לפני החתימה.

מע״מ, חשבונית ומספר הקצאה

מאז 1 בינואר 2025 שיעור המע״מ בישראל הוא 18%. מאחר שרוב המחירונים נקובים לפני מע״מ, הסכום שיוצא מהחשבון גבוה יותר:

למשרד, המע״מ הזה הוא בדרך כלל תזרים ולא הוצאה. עורך דין לא יכול להירשם כעוסק פטור, ולכן משרד עורכי דין הוא עוסק מורשה. עוסק מורשה יכול לקזז מע״מ תשומות על הוצאות שבוצעו לצורכי העסק ושהופקה עליהן חשבונית מס, ובאופן כללי בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית. לכן ההשוואה הנכונה בין הצעות היא לפני מע״מ, בתנאי שכולן נקובות באותו בסיס.

יש תנאי אחד שכדאי לבדוק מראש. מ־1 ביוני 2026, חשבונית שסכומה לפני מע״מ עולה על 5,000 ש״ח צריכה מספר הקצאה מרשות המסים, ובלי מספר כזה הלקוח לא יוכל לקזז את המע״מ. כל אתר תדמית במחירונים שבדקנו, שמתחילים ב־6,500 ש״ח, עובר את הסף הזה. לכן כדאי לוודא מראש שהספק מנפיק חשבונית עם מספר הקצאה. את היישום במשרד שלכם כדאי לבדוק עם רואה החשבון.

מי הבעלים של האתר, של הדומיין ושל התוכן

זו השאלה שמשרדים שואלים הכי מאוחר, בדרך כלל כשהם רוצים לעזוב ספק. חוק זכות יוצרים קובע בסעיף 33 שהיוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, ובסעיף 35(א) שביצירה שנוצרה לפי הזמנה הבעלים הראשון הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת, במפורש או במשתמע. המשמעות המעשית היא שעיצוב, קוד וטקסטים שספק יצר בשביל המשרד אינם עוברים למשרד רק משום ששילם עליהם. צריך סעיף בהסכם.

ספק אחד כתב במחירון שלו שהאתר והדומיין נרשמים על שם הלקוח ושאפשר להעביר אותם לספק אחר. ספק אחר המליץ למשרדים לוודא בכתב שהדומיין והאחסון רשומים על שם המשרד ושאפשר לייצא את התוכן. בחבילות שבהן הדומיין והאחסון הם חלק מתשלום שנתי לספק, כדאי לשאול מראש מה קורה כשמפסיקים לשלם.

רשימה של מה שכדאי שיופיע בהסכם:

1. הזכויות בעיצוב, בקוד, בטקסטים ובתמונות שנוצרו לפרויקט עוברות למשרד עם התשלום.
2. הדומיין רשום על שם המשרד, לא על שם הספק או עובד שלו.
3. למשרד יש גישת מנהל לאתר, לאחסון ולחשבון הדומיין.
4. אם מסיימים את ההתקשרות, הספק מעביר את קבצי האתר ואת התוכן בפורמט שאפשר להעלות במקום אחר.
5. רישיונות לגופנים, לתמונות ולתוספים בתשלום רשומים כך שהם ממשיכים לעבוד אחרי המעבר.

תמונות, ומה עולה תמונה בלי רישיון

צילום מקצועי של הצוות והמשרד הוא אחת התוספות שמחירונים מוציאים מהמחיר, ולכן יש פיתוי להשתמש בתמונות שנמצאו ברשת. זה חיסכון מסוכן. סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים מאפשר לבית המשפט לפסוק על כל הפרה פיצוי בלי הוכחת נזק, בסכום של עד 100,000 ש״ח. תמונה אחת בלי רישיון על אתר של משרד עלולה לעלות יותר מהאתר כולו.

גם כשהתמונות חוקיות, יש להן מגבלות של כללי הלשכה. כלל 3(ה) מתיר לפרסם תמונה של עורך הדין עם לקוחות, או של עובדי המשרד, רק בהסכמה בכתב של מי שמופיע בה, אחרי שהבין שהוא חופשי לסרב. כלל 3(ט) מתנה באותו אופן ציון שמות של לקוחות באתר. כשמתכננים צילום, כדאי לצלם את הצוות ואת המשרד ולא לקוחות, להחתים כל עובד שמצולם על הסכמה בכתב, ולשמור את ההסכמות ואת רישיונות התמונות יחד עם קבצי האתר. מה מותר להציג בעמוד הצוות מפורט במדריך מה חייב להיות באתר.

על מה לא כדאי לחסוך

כמה רכיבים נראים כמו תוספת, אבל הם חובה חוקית או כלל מקצועי:

• נגישות. אתר שפונה לציבור צריך להיות נגיש לפי תקן ישראלי 5568, ולפי תקנה 35ה צריך להציג הצהרת נגישות במקום בולט. לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהוראות האינטרנט נחשבת הפרה רק אם נשלחה הודעה והאתר לא תוקן בזמן סביר, ולא יאוחר מ־60 יום. אחרי זה, לפי סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק בסכום בסיס של עד 50,000 ש״ח, שמתעדכן לפי המדד. אחד הספקים שבדקנו כתב בעצמו שפרסום הצהרת נגישות אינו אומר שהאתר נגיש. הפירוט נמצא בעמוד על נגישות אתר עורך דין.
• טופס פנייה ופרטיות. מאז שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף באוגוסט 2025, טופס שאוסף פרטים צריך להציג הודעה ברורה על מטרת האיסוף. הפירוט נמצא בעמוד על תיקון 13 באתרי עורכי דין.
• כללי הפרסומת. כללי לשכת עורכי הדין חלים על האתר כמו על כל פרסומת אחרת. כלל 3(ח) אוסר לכלול באתר של עורך דין פרסומות של אחרים, כלל 3(א)(5) מוציא פרסומת קופצת מהאמצעים המותרים, וכלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום שהופסקה. סקירה של כל הכללים נמצאת בכללי האתיקה בפרסום.

איך מודדים אם האתר מחזיר את עצמו

הדרך המעשית להעריך מחיר של אתר היא להשוות אותו לעלות של פנייה. לפי מדד BoostIt לחיפוש בגוגל בישראל, העלות החציונית לליד בקטגוריה המשפטית היא 108 ש״ח, כמעט כמו 105 ש״ח בכל הענפים.

דוגמה עם החשבון:

1. אתר שעלה 12,000 ש״ח ומשמש את המשרד שלוש שנים עולה כ־333 ש״ח לחודש (12,000 ÷ 36).
2. בעלות החציונית של 108 ש״ח לליד בפרסום, זה שווה ערך לכשלוש פניות בחודש (333 ÷ 108 ≈ 3.1).
3. אם האתר מביא יותר משלוש פניות בחודש מתנועה שהמשרד לא משלם עליה, או משפר את ההמרה של הפניות שמגיעות מפרסום ממומן, הוא מחזיר את עצמו.

החשבון הזה מתעלם מהזמן של המשרד, ולכן הוא אופטימי. אבל הוא מעביר את השאלה מ״כמה זה עולה״ ל״כמה פניות האתר צריך להביא כדי להצדיק את עצמו״, וזו השאלה שכדאי לשאול כל ספק.

אפשר להסתכל על אותו חשבון גם מצד התנועה. באותו מדד, העלות החציונית לקליק בקטגוריה ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ בין אוגוסט 2025 ליולי 2026 היא 16.4 ש״ח, לעומת 8.7 ש״ח בכל הענפים. נניח שעמודי התחום באתר מביאים 200 כניסות בחודש מחיפוש אורגני. כדי לקנות אותן במודעות, המשרד היה משלם כ־3,280 ש״ח בחודש (200 × 16.4). אם הכניסות האלה ממירות כמו שיעור ההמרה החציוני במדד, 18.4%, הן מביאות כ־37 המרות בחודש (200 × 0.184 ≈ 37). המדד סופר כהמרה גם לחיצה על חיוג או וואטסאפ, ותנועה אורגנית לא בהכרח ממירה כמו תנועה ממודעות, ולכן זו הדגמה ולא תחזית.

כדי לדעת מה קורה במשרד שלכם, צריך לספור שלושה דברים מהיום הראשון:

• פניות לפי מקור. כמה פניות הגיעו מהאתר, כמה מחיפוש אורגני, כמה ממודעות וכמה מפרופיל העסק בגוגל. איך מגדירים את המדידה, כולל לחיצות על חיוג ווואטסאפ, מוסבר במדריך מעקב המרות.
• עלות לפנייה ולתיק. את החשבון עם המספרים של המשרד אפשר לעשות במחשבון העלות לפנייה ולתיק.
• פניות שלא נענו. אתר שמביא פניות שאף אחד לא חוזר אליהן לא מחזיר את עצמו. את הפער הזה מחשב מחשבון הפניות שהולכות לאיבוד.

תבנית תקציב לשלוש שנים

כדי להשוות שתי הצעות באמת, כדאי למלא לכל אחת את אותה טבלה, לפני מע״מ. שורה שהספק לא מתמחר היא שורה שתשלמו עליה בנפרד או תעשו בעצמכם:

שתי שורות בטבלה הזו משנות את התוצאה יותר מכל השאר, התוכן והאחזקה. הצעה זולה בהקמה עם תוכן שהמשרד כותב בעצמו יכולה לעלות יותר, כשסופרים את השעות של השותפים.

טעויות נפוצות בהשוואת הצעות

השוואה של מחיר מבצע למחיר רגיל. החבילות הזולות שבדקנו הוצגו כמבצע שתוקפו עד 22 באוקטובר 2026, ולידן הופיעו מחירי הקמה רגילים של 1,010 ו־1,900 ש״ח. כדאי לבקש הצעה בכתב עם תאריך תוקף.

השוואה של מחיר כותרת. אותו ספק פרסם כותרת של ״בניית אתרים לעורכי דין ב־1,900 ש״ח״, וכתב שהמחיר לא כולל מע״מ, דומיין ואחסון. המחיר שמופיע בכותרת מודעה כמעט אף פעם אינו העלות השנתית.

השוואה של הקמה בלי תוכן מול הקמה עם תוכן. לדוגמה, הצעה של 7,500 ש״ח בלי תוכן והצעה של 9,000 ש״ח עם תוכן אינן שתי הצעות לאותו דבר.

דומיין על שם הספק. משרד שהדומיין שלו רשום אצל ספק אחר תלוי בו כדי לעבור, וגם כדי לשמור על המייל אם הוא יושב על אותו דומיין.

שאלות לשאול לפני שחותמים על הצעה

• האם המחיר כולל מע״מ, ומה הדמים השנתיים אחרי השנה הראשונה?
• מי כותב את התוכן, כמה עמודים, וכמה סבבי תיקונים כלולים?
• על שם מי נרשם הדומיין, ומה קורה לאתר ולתוכן אם מפסיקים את השירות?
• האם ההסכם מעביר למשרד את הזכויות בעיצוב, בקוד ובתוכן?
• האם האתר נבדק לנגישות לפי תקן 5568, או רק מציג הצהרה?
• האם הטופס נבדק מקצה לקצה, ולאן מגיעה כל פנייה?
• האם כלולות הפניות 301 מהאתר הקודם?
• האם החשבונית תונפק עם מספר הקצאה כשהסכום עולה על 5,000 ש״ח?
• מי מעדכן את האתר אחרי ההשקה, ובאיזה מחיר?

אם אתם רוצים לדעת לפני שמשקיעים באתר חדש איפה פניות הולכות לאיבוד היום, בדיקת המשפך עוברת על האתר, על הטופס ועל הדרך שבה המשרד עונה. Reboost עובדת בריטיינר חודשי בלבד, ומחיר הבדיקה הקבוע מקוזז מהחודש הראשון.

מקורות

• Targeter, מחירון בניית אתרים לעורכי דין
• SGO, בניית אתרים לעורכי דין
• לין בניית אתרים, בניית אתרים לעורכי דין
• Lawbranding, בניית אתרים לעורכי דין
• Wix, תוכניות ומחירים
• WordPress.org, About
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק זכות יוצרים, התשס״ח 2007, סעיפים 33, 35 ו־56
• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג 2013, תקנות 35א ו־35ה
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998, סעיף 19נא
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך תיקון 13
• חשבונית ירוקה, העלאת המע״מ ל־18% בינואר 2025
• חשבונית ירוקה, מס תשומות
• חשבונית ירוקה, חשבוניות ישראל ומספר הקצאה
• חשבונית ירוקה, מי יכול להיות עוסק פטור

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־22.10.2026