ריטיינר חודשי או פרויקט חד פעמי בשיווק משרד עורכי דין

ההחלטה הזו מתחילה כמעט תמיד באותו רגע, כשמשרד צריך בניית אתר לעורך דין ומקבל שתי הצעות, אחת לאתר במחיר קבוע ואחת לליווי חודשי. התשובה הקצרה היא שפרויקט קונה תוצר שנגמר, וריטיינר קונה עבודה שחוזרת כל חודש. משרד שהלקוחות שלו מגיעים מהמלצות צריך בדרך כלל רק את הראשון. משרד שרוצה פניות מאנשים שמחפשים בגוגל צריך גם את השני, כי שם מתחרים בו כל חודש מחדש.

Reboost עובדת בריטיינר חודשי בלבד, אחרי בדיקה במחיר קבוע, ולכן יש לנו עניין באחת התשובות. מסיבה זו העמוד כולל פרק על המקרים שבהם פרויקט מספיק, וכל מחיר בו מגיע ממחירון שספק פרסם או מהטווח שלנו, שמסומן ככזה. השוואה קרובה, אם לשכור ספק בכלל או לגייס מישהו למשרד, נמצאת בעמוד על משרד פרסום או איש שיווק בתוך המשרד.

מה זה ריטיינר חודשי, ומה זה פרויקט

״ריטיינר חודשי״ ו״מה זה ריטיינר חודשי״ מופיעים בהשלמה האוטומטית של גוגל, ולצידם גם ״ריטיינר חודשי עורך דין״. עורכי דין מכירים את המונח מהצד השני. אצלם ריטיינר הוא שכר טרחה קבוע שלקוח עסקי משלם כל חודש תמורת זמינות וטיפול שוטף. בשיווק הכיוון הפוך, המשרד הוא הלקוח, והוא משלם לספק סכום קבוע כל חודש תמורת עבודה שוטפת.

פרויקט הוא עבודה עם התחלה וסוף. יש לו תוצר מוגדר, מחיר אחד או כמה תשלומים לפי שלבים, ותאריך מסירה. אתר חדש, דף נחיתה לתחום, הקמה של חשבון פרסום בגוגל עם מעקב המרות, העברה של אתר קיים לפלטפורמה אחרת, או בדיקה שמסתיימת בדוח, כל אלה פרויקטים.

שני המודלים חוקיים ונפוצים. מה שאסור למשרד עורכי דין הוא מודל שלישי שספקים מציעים לפעמים, תשלום לפי ליד, לפי לקוח או כבונוס על לקוחות שהגיעו. בהחלטה 218/24 ועדת האתיקה הארצית ראתה בתגמול לגורם שיווקי בזיקה להפניה שיתוף אסור, גם כשהוא לא אחוז משכר הטרחה. את הרקע פירטנו בעמוד על האיסור על רכישת לידים. כלומר הבחירה האמיתית היא בין ריטיינר, פרויקט ותשלום לפי שעה, או שילוב שלהם.

מה קונים בפרויקט ומה קונים בריטיינר

הדרך הפשוטה להבחין היא לשאול מה קורה ביום שאחרי. אם התוצר עומד בפני עצמו גם כשאף אחד לא נוגע בו, זה פרויקט. אם הערך שלו נשחק כשמפסיקים לעבוד עליו, זו עבודה של ריטיינר. כך מתחלקות העבודות הנפוצות בשיווק של משרד עורכי דין:

הטבלה מראה למה השאלה ״ריטיינר או פרויקט״ היא לרוב לא שאלה של או. רוב המשרדים צריכים פרויקט אחד או שניים בהתחלה, וההחלטה האמיתית היא אם אחריהם מגיעה עבודה שוטפת, ומי עושה אותה.

כמה זה עולה לפי מחירונים שפורסמו

אלה מחירים שספקים ישראליים פרסמו באתרים שלהם, כפי שבדקנו באוקטובר 2026, לפני מע״מ. הם נקודת ייחוס ולא סקר. את פירוט מחירי האתרים, ספק אחר ספק, ריכזנו במדריך על כמה עולה אתר לעורך דין.

כמה הערות על הטבלה. המחירים של האתרים נלקחו ממחירונים של ארבעה ספקים שבונים אתרים לעורכי דין, וספק אחד מהם כתב במפורש שכתיבת תוכן וצילום לא כלולים. טווח ההקמה של קמפיין מגיע ממדריך מחירים שמציין גם סוכנויות שמוותרות על דמי ההקמה תמורת התחייבות לכמה חודשי ניהול, וסוכנות אחת שבדקנו מפרסמת הקמה בלי תשלום נפרד. מחירי התוכן והשירותים החודשיים מגיעים ממדריך מחירים של ספק אחר, שמציין שהמחירים לפני מע״מ ובלי תקציב המדיה.

השורה האחרונה היא הטווח שלנו, לא נתון שוק. הוא תלוי בהיקף השירותים ובמספר תחומי המשפט, ותקציב הפרסום משולם בנפרד ישירות לגוגל מהחשבון של המשרד. מה בדיוק נעשה כל חודש פירטנו בשיטת העבודה של Reboost.

חישוב של 12 חודשים, חמישה תרחישים

החישוב הזה הוא דוגמה למשרד שצריך אתר חדש ורוצה פניות מגוגל. המספרים נלקחו מהטבלה שלמעלה, והבחירה בתוך כל טווח היא הנחה שמסומנת. תקציב המדיה לגוגל לא נכלל, כי הוא זהה בכל התרחישים שבהם יש קמפיין.

ההנחות. אתר תדמית ב־12,000 ש״ח, הקצה העליון של הטווח שפורסם. הקמת קמפיין ב־2,500 ש״ח, בתוך הטווח של 1,500 עד 4,000. ריטיינר של 5,000 ש״ח, אמצע הטווח של Reboost. מאמר ב־1,300 ש״ח, בתוך הטווח של 800 עד 1,800. כל המחירים לפני מע״מ, שמשרד עורכי דין, כעוסק מורשה, יכול בדרך כלל לקזז. בתרחישים עם ריטיינר הנחנו שהקמת הקמפיין היא חלק מהעבודה החודשית, ויש ספקים שגובים עליה בנפרד.

ההפרש בין השורה הראשונה לאחרונה הוא 57,500 ש״ח בשנה. זה כסף אמיתי, והוא קונה בעיקר דבר אחד, מישהו שעובד על הפניות כל חודש. השאלה אם הוא שווה את זה לא נפתרת בטבלה הזו. היא נפתרת כשיודעים כמה שווה תיק חדש במשרד, וכמה תיקים נוספים בשנה מצדיקים את ההפרש. את החשבון הזה עושה מחשבון ההחזר על ריטיינר ותקציב מדיה.

שתי שורות מטעות במבט ראשון. הראשונה זולה כי היא מעבירה את העבודה לשותפים. קמפיין בגוגל שאף אחד לא בודק ממשיך להוציא כסף, ולפי גוגל כל שינוי משמעותי באסטרטגיית הבידינג או ביעד ההמרה מכניס אותה לתקופת למידה שבה הביצועים זזים. מי שמנהל קמפיין צריך לדעת את זה. השורה השנייה נראית כמו אלטרנטיבה זולה לריטיינר, אבל מאמרים שנקנו לפי פריט, בלי תוכנית מילות מפתח ובלי מדידה, הם הוצאה ולא בהכרח השקעה.

לא כל ערוץ מתאים לאותו מודל

השאלה ״ריטיינר או פרויקט״ מקבלת תשובה שונה לכל ערוץ, ולכן כדאי לפרק אותה לפני שמחליטים על הכול יחד.

קידום אורגני הוא כמעט תמיד עבודה שוטפת. עמודים חדשים, עדכון של עמודים קיימים, קישורים ומעקב אחרי מה שגוגל מציגה, וכל אלה נמדדים לאורך חודשים ולא ביום מסירה. גוגל עצמה ממליצה לשאול ספק SEO באיזה טווח זמן הוא מצפה לתוצאות, וזו שאלה שאין לה משמעות בפרויקט של חודש.

פרסום ממומן יכול לעבוד בשתי הדרכים. הקמה מסודרת היא פרויקט, והניהול אחריה יכול להיות של המשרד או של ספק. מה ההבדלים בין שתי הדרכים, ומי מצליח לנהל לבד, פירטנו בעמוד על ניהול הקמפיין לבד או דרך סוכנות. ואיזה משני הערוצים כדאי להתחיל בו נבחן בעמוד על קידום אורגני מול פרסום ממומן.

אתר הוא פרויקט, אבל לא תוצר שנגמר. הוא צריך עדכוני תוכנה, בדיקות של הטופס ושל הנגישות, ותוכן חדש אם הוא אמור להביא תנועה. מי שעושה את זה אחרי ההשקה הוא השאלה שהפרק הבא עוסק בה.

פרופיל עסק וביקורות נשענים על הרגל ולא על הקמה. בקשת ביקורת מכל לקוח שסיים ומענה לכל ביקורת הם עבודה של כמה דקות בשבוע, שמשרד יכול לעשות בעצמו אם מישהו אחראי עליה. חבילה בתשלום בפורטל משפטי היא החלטה נפרדת, ומתי היא עדיפה על השקעה באתר נבדק בהשוואה פורטל משפטי מול אתר המשרד.

הסיכון של פרויקט, נטישה אחרי ההשקה

הסיכון המוכר של פרויקט הוא שהוא נגמר בדיוק כשהעבודה מתחילה. האתר עולה, הספק מגיש חשבונית אחרונה, ואחרי כמה חודשים המשרד מגלה דברים שאף אחד לא עקב אחריהם.

הטופס הפסיק לשלוח. עדכון של תוסף, שינוי בכתובת המייל או חסימה של שרת הדואר, ופניות מפסיקות להגיע בלי שאף אחד שם לב. אתר בלי מישהו שבודק אותו לא מודיע על זה.

התוכן הוא של מי שכתב אותו. לפי סעיף 35 לחוק זכות יוצרים, ביצירה שנוצרה לפי הזמנה הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת. פרויקט שנסגר בלי סעיף שמעביר את הזכויות בעיצוב, בקוד ובטקסטים משאיר את המשרד עם אתר שהוא משתמש בו אבל לא בהכרח רשאי לשנות או להעביר.

הדומיין והאחסון אצל הספק. חבילות זולות כוללות לעיתים דמי אחסון ושירות שנתיים. אם גם הדומיין רשום על הספק, כשהספק סוגר את העסק או מעלה מחיר, המשרד צריך אותו כדי לעבור. אם המייל של המשרד יושב על אותו דומיין, גם הוא בסכנה. איך עוברים בלי לאבד דירוג מוסבר במדריך על העברת אתר בלי לאבד מיקומים.

נגישות שהייתה תקינה ביום ההשקה. כל עמוד חדש, תמונה או טופס יכולים לשבור את הנגישות. סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק. אתר שאף אחד לא בודק אחרי ההשקה חשוף לזה. את החובות עצמן פירטנו בעמוד על נגישות של אתר משרד עורכי דין.

אף אחד מהסיכונים האלה לא מחייב ריטיינר. כולם נפתרים בחוזה טוב ובמישהו במשרד שאחראי לבדוק פעם בחודש שהטופס עובד, שהדומיין מחודש ושהעמודים החדשים נגישים. הבעיה היא שבמשרד עמוס המשימה הזו נופלת ראשונה.

הסיכון של ריטיינר, נעילה ותשלום על כלום

לריטיינר יש סיכונים משלו, והם הפוכים. במקום ספק שנעלם, יש ספק שאי אפשר להיפטר ממנו, או ספק שנשאר ולא עושה הרבה.

חשבונות על שם הסוכנות. סוכנות שפותחת את חשבון הפרסום בגוגל על שמה מחזיקה את כל ההיסטוריה של הקמפיינים. בחשבון Google Ads רק משתמש עם גישת אדמין יכול לתת גישה לאחרים ולשנות רמות גישה, ובפרופיל העסק בגוגל רק בעלים יכולים להוסיף ולהסיר בעלים ומנהלים. אם המשרד לא מחזיק את ההרשאות האלה, הוא לא שולט בנכסים שלו.

אתר על פלטפורמה של הספק. אם האתר נבנה במערכת שרק הספק יכול לערוך, הוא לא עובר עם המשרד כשנפרדים, ומתחילים מחדש. את השאלה הזו שואלים לפני הבנייה, לא ביום הפרידה, ואת השיקולים בבחירת הפלטפורמה פירטנו בעמוד על וורדפרס, וויקס או אתר מותאם למשרד.

התחייבות ארוכה בלי יציאה. התחייבות לשנה או יותר בלי סעיף יציאה הופכת ריטיינר לחוב. אין נתון ציבורי אמין על תקופות מקובלות, ולכן מה שכדאי לבדוק הוא אם יש יציאה בהודעה מראש, ומה נמסר למשרד ביציאה.

דוח שסופר את הדבר הלא נכון. ריטיינר לא מבטיח שהספק עובד. הוא רק מבטיח שהוא מקבל תשלום. דוח שמראה חשיפות, קליקים ומיקומים, ולא פניות ותיקים, מאפשר לשלם במשך שנה על עבודה שלא שינתה כלום. גוגל ממליצה לבקש מספק SEO לשתף את כל השינויים שהוא עושה באתר, וזה מינימום סביר לכל ריטיינר.

עבודה שלא מוגדרת. ״ליווי שוטף״ בלי רשימה של מה נעשה כל חודש הוא מחיר בלי תוצר. כשההיקף לא כתוב, אי אפשר לבדוק אם הוא בוצע.

מה לדרוש בחוזה, בכל אחת מהאפשרויות

הרשימה הזו מתאימה לפרויקט ולריטיינר כאחד. ספק שמסרב לאחד הסעיפים לא בהכרח רמאי, אבל כדאי לשאול למה:

1. הדומיין רשום על שם המשרד, והמשרד מחזיק את פרטי הגישה לרשם הדומיין.
2. זכויות היוצרים בעיצוב, בקוד, בטקסטים ובתמונות שהספק יצר עוברות למשרד, בניסוח מפורש, בגלל ברירת המחדל של סעיף 35.
3. חשבון הפרסום בגוגל נפתח על שם המשרד, והמשרד מחזיק בו גישת אדמין. הספק מקבל גישה רגילה.
4. פרופיל העסק בגוגל רשום עם המשרד כבעלים ראשי. הספק מקבל הרשאת מנהל.
5. כלי המדידה, Search Console ו־Google Analytics, רשומים על המשרד, והספק מקבל הרשאה.
6. הפניות נכנסות למערכת שהמשרד הוא הבעלים שלה, ואפשר לייצא אותן בכל עת.
7. הסכם עיבוד מידע לפי תקנה 15 לתקנות אבטחת המידע, אם הספק רואה פרטים של פונים, כולל מה קורה למידע בסוף ההתקשרות ושעובדיו התחייבו לסודיות.
8. היקף כתוב. בפרויקט, רשימת תוצרים ומספר סבבי תיקונים. בריטיינר, מה נעשה כל חודש ומה נכנס לדוח.
9. יציאה. הודעה מראש בתקופה שכתובה בחוזה, ומסירה של כל הגישות, הקבצים והסיסמאות בתוך מספר ימים מוגדר.
10. תשלום שאינו קשור להפניה. סכום קבוע לפרויקט או לחודש, בלי רכיב שתלוי במספר הלקוחות או התיקים שהגיעו.
11. חידוש. אם ההסכם מתחדש אוטומטית, מתי ובאיזו הודעה אפשר לעצור את החידוש.
12. אחרי ההשקה. בפרויקט, מי מתקן תקלות בחודשים הראשונים ובאיזה מחיר, ומה עולה שעת עבודה אחרי זה.

סעיף 3 עד 6 הם אותם סעיפים שאנחנו מיישמים בעבודה שלנו. כל נכס נפתח על שם המשרד מההתחלה, ואם נפרדים הוא נשאר אצלו. אבל הם נכונים לכל ספק, ושווה לבקש אותם בכתב גם מאיתנו.

טבלת החלטה, ריטיינר חודשי או פרויקט

הטבלה מסכמת את הקריטריונים שבדרך כלל מכריעים. העמודה האחרונה אומרת מה מנצח ובאיזה מצב:

מתי פרויקט מספיק

אנחנו מוכרים ריטיינר, אבל במצבים הבאים פרויקט טוב, וחוזה טוב, יתנו למשרד את רוב מה שהוא צריך בפחות כסף. אם המשרד שלכם נמצא באחד מהם, עדיף לא לחתום על ליווי חודשי, גם לא אצלנו.

הלקוחות מגיעים מהמלצות. משרד שרוב התיקים שלו מגיעים מלקוחות קודמים, מרואי חשבון או מעורכי דין אחרים, צריך אתר שמאשר את מה שהממליץ סיפר. מי שכבר שמע את שם המשרד מחפש אותו בשם, ושם אין תחרות. אתר תדמית טוב ופרופיל עסק מסודר מספיקים, ואת מה שהאתר צריך לכלול מפרט המדריך על מה חייב להיות באתר של משרד.

יש במשרד מי שינהל. מנהלת משרד או שותף עם זמן ועניין יכולים לנהל קמפיין קטן בגוגל אחרי הקמה מסודרת, בתחום אחד ובעיר אחת. הקמה שכוללת מעקב המרות, מילות שלילה ועמוד נחיתה, ואחריה כמה חודשי ליווי להעברת ידע, היא התרחיש השלישי בטבלה, ב־27,000 ש״ח לשנה. כמה עולה הקמפיין עצמו פירטנו במדריך על עלות הפרסום בגוגל לעורך דין.

הצורך מוגדר ונגמר. החלפת אתר ישן, העברה לפלטפורמה אחרת, תיקון של טופס שלא שולח או בדיקה שמראה איפה פניות הולכות לאיבוד. כל אלה עבודות עם סוף, ואין סיבה לשלם עליהן כל חודש.

התקציב לא מאפשר תשלום קבוע. משרד חדש או עורך דין עצמאי בשנה הראשונה עדיף שישקיע סכום אחד באתר טוב ובפרופיל עסק, מאשר שיחתום על ריטיינר שהוא יפסיק אחרי שלושה חודשים. עבודה שוטפת שמופסקת באמצע מחזירה מעט.

המשרד רוצה לבדוק לפני שמתחייב. פרויקט קטן, כמו בדיקה או הקמה של קמפיין לתחום אחד, הוא דרך לראות איך ספק עובד, מה הוא מדווח ואיך הוא מגיב לשאלות, לפני שחותמים על משהו מתמשך.

מנגד, משרד בתחום תחרותי, כמו דיני משפחה בעיר גדולה, שרוצה פניות ממי שמחפש עכשיו עורך דין ולא מכיר אף אחד, מתחרה בכל חודש במשרדים שממשיכים לעבוד. שם פרויקט אחד נשחק מהר, והשאלה היא לא אם לעבוד באופן שוטף אלא מי עושה את זה, ספק או עובד.

השילוב הנפוץ, פרויקט שנכנס לתוך ריטיינר

ברוב המקרים ההחלטה נגמרת בשילוב. משרד מתחיל בפרויקט מוגדר, ממשיך לריטיינר, ושואל מה קורה לפרויקט כשהריטיינר נגמר. שתי צורות נפוצות.

פרויקט ואחריו ריטיינר. אתר נבנה במחיר קבוע, ואחרי ההשקה מתחיל ליווי חודשי שעובד עליו. היתרון הוא שהאתר נבנה מראש לפי מה שהעבודה השוטפת תצטרך, עמוד לכל תחום ומדידה שעובדת. החיסרון הוא העלות המצטברת, 72,000 ש״ח בשנה הראשונה לפי החישוב.

ריטיינר שכולל עבודת פרויקט. חלק מהספקים, ואנחנו בכללם, עושים בחודשים הראשונים של הריטיינר עבודות שנראות כמו פרויקט, הקמה של מעקב, עמודי תחום, פרופיל עסק. כאן חשוב במיוחד שהחוזה יגיד מה שייך למשרד אם הריטיינר נגמר אחרי חודשיים. כל מה שנבנה בתקופה הזו צריך להישאר אצל המשרד, באותם תנאים שהיו חלים על פרויקט נפרד.

אצלנו העבודה מתחילה בבדיקת משפך הפניות במחיר קבוע, כלומר בפרויקט קטן. אם המשרד ממשיך לריטיינר, המחיר שלה מקוזז במלואו מהחודש הראשון. אם לא, הדוח שלה נשאר אצל המשרד, וזה בדיוק המצב שבו פרויקט מספיק.

איך להחליט בשלושה צעדים

לספור. כמה פניות הגיעו בשלושת החודשים האחרונים, מאיפה, וכמה הפכו לתיקים. משרד שלא יודע את המספרים האלה צריך קודם כל פרויקט אחד, מדידה, ורק אחריו החלטה. את הדרך לספור מסביר המדריך על מעקב המרות למשרד.

לשאול מאיפה רוצים שהפניות הבאות יגיעו. אם התשובה היא ״מאותם ממליצים״, פרויקט מספיק. אם התשובה היא ״ממי שמחפש עורך דין בגוגל בתחום ובעיר שלנו״, צריך עבודה שוטפת, והשאלה הבאה היא מי עושה אותה.

לקרוא את החוזה לפני המחיר. שתי הצעות באותו מחיר יכולות להיות שונות לגמרי בשאלה מה נשאר אצל המשרד ביום שנפרדים. הרשימה שבעמוד הזה מתאימה לשתי האפשרויות, וכדאי לצרף אותה להסכם.

המחירים בעמוד הם מחירים שספקים פרסמו באתרים שלהם או הטווח של Reboost עצמה, והחישובים הם דוגמאות עם הנחות מסומנות. הפרטים על זכויות יוצרים, פרטיות ואתיקה הם מידע כללי ואינם ייעוץ משפטי.

מקורות

• Targeter, מחירון בניית אתרים לעורכי דין
• SGO, בניית אתרים לעורכי דין
• לין בניית אתרים, בניית אתרים לעורכי דין
• Digitalix, מחירון שיווק דיגיטלי 2026 (מדריך מחירים של ספק ישראלי, נבדק באוקטובר 2026)
• מדריך מחירי ניהול קמפיין בגוגל בישראל, לפי גודל תקציב (נבדק באוקטובר 2026)
• מחירון שמפרסמת סוכנות פרסום בגוגל, דמי ניהול קבועים (נבדק באוקטובר 2026)
• חוק זכות יוצרים, התשס״ח 2007, סעיף 35
• Google Ads, רמות הגישה לחשבון
• Google Business Profile, ניהול בעלים ומנהלים של פרופיל העסק
• Google Search Central, האם צריך מומחה SEO
• Google Ads, משך תקופת הלמידה ומה משפיע עליה
• תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז 2017
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998, סעיף 19נא
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• חשבונית ירוקה, מס תשומות
• השלמה אוטומטית בגוגל לביטוי ״ריטיינר חודשי״, אוקטובר 2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־24.10.2026