דילוג לתוכן הראשי
Reboost

שיווק לעורכי דין לתביעות ייצוגיות

שיווק לעורכי דין לתביעות ייצוגיות עובד מול שני קהלים שלא דומים זה לזה. צרכנים, עמיתים ועובדים מחפשים תובענה נגד חברה מסוימת ורוצים לדעת אם הם כלולים בה, ועסקים שקיבלו בקשה לאישור מחפשים מי שיגן עליהם. לכל קהל צריך עמודים, מודעות ומדדים משלו, וכולם כפופים לכללים שאוסרים לשדל תובעים.

בדיקת משפך פניות למשרדלשיחת היכרות

השוק בתחום, במספרים

מה לקוח בתחום מחפש

  • רוב החיפושים נקובים בשם של נתבע. לחיפוש ״תביעה ייצוגית נגד…״ גוגל משלים שמות של חברות ומוצרים, וגם ל״נגד הבנקים״ ו״נגד חברות הביטוח״.
  • מי שמחפש לפי שם רוצה לדעת אם הוא כלול ואיך מצטרפים. ״איך מצטרפים״ ו״הצטרפות״ מופיעים בהשלמות, צמודים לשם של נתבע.
  • בצד הנתבעים מופיעים ״תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים״ ו״תביעה ייצוגית נגישות אתרים״.

מה שונה בשיווק לתחום

  • שכר הטרחה והגמול נקבעים בידי בית המשפט לפי סעיפים 22 ו־23 לחוק, ולכן אין מה להבטיח במודעה. מה שהמשרד מוכר הוא ידע ואמינות.
  • ההצעה הגבוהה לראש העמוד על ״עורך דין תביעה ייצוגית״ היא ₪13.28, מתחת לעלות החציונית לקליק בתחום המשפטי, ₪16.4.
  • סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר שידול. תובע מייצג מגיע מתוכן שהוא מצא בעצמו, לא מפנייה יזומה.

חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו 2006. דוח הצוות הבין־משרדי, מרץ 2023. Google Keyword Planner, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026. השלמה אוטומטית בגוגל, 28 באוקטובר 2026. מדד BoostIt.

איך מחפשים תביעה ייצוגית, לפי ההשלמה האוטומטית

ההשלמה האוטומטית של גוגל מ־28 באוקטובר 2026 מראה שהביקוש בתחום הוא כמעט כולו ביקוש לתובענה מסוימת. לחיפוש ״תביעה ייצוגית״ גוגל משלים בעיקר שמות של חברות ומוצרים, כולל חברות ביטוח, חברת טכנולוגיה ודגם של טלפון. לחיפוש ״תביעה ייצוגית נגד״ הוא מוסיף גם ״נגד חברות הביטוח״ ו״נגד הבנקים״, ולחיפוש ״תביעה ייצוגית נגד חברת״ הוא מציע ״חברת ביטוח״ ו״חברת תעופה״. הטבלה מתרגמת את הדפוסים לעמודים שהאתר צריך:

מה מחפשים (השלמה אוטומטית) מי מחפש מה הוא צריך לקרוא
״תביעה ייצוגית נגד״ ושם של חברה, ״נגד הבנקים״, ״נגד חברות הביטוח״ לקוח ששמע על תובענה ורוצה לדעת אם הוא בפנים עמוד שמסביר איך בודקים בפנקס ומי כלול בקבוצה
שם של נתבע ו״איך מצטרפים״ או ״הצטרפות״ חבר קבוצה פוטנציאלי עמוד על סעיף 11, שבו רוב חברי הקבוצה כלולים בלי לעשות דבר
״תביעה ייצוגית מה זה״, ״מהי תביעה ייצוגית״, ״איך מגישים״ מי שנפגע ושוקל לפנות עמוד הסבר על ההליך, מהבקשה לאישור ועד הפשרה
״תביעה ייצוגית עלות״ מי שבודק אם זה שווה לו עמוד על מי משלם ומי קובע את הגמול ואת שכר הטרחה
״עורך דין תביעות ייצוגיות״, ״עורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות״ מי שכבר מחפש משרד עמוד התחום של המשרד, עם תחומי העיסוק והתיקים שהוא מנהל
״תביעות ייצוגיות משרדים מובילים״ משווה בין משרדים, לעיתים עסק דירוגים, פרסומים מקצועיים ועמודי תיקים
״תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים״, ״תביעה ייצוגית נגישות אתרים״ בעל עסק שקיבל בקשה או חושש ממנה משפך הגנה נפרד
״תובע ייצוגי סדרתי״, ״החלפת תובע ייצוגי״, ״הסתלקות מתביעה ייצוגית״ נתבע, עיתונאי או עורך דין אחר עמודי מידע על ההליך, שמביאים קישורים ואמינות יותר מפניות
״פנקס תובענות ייצוגיות״, ״תובענות ייצוגיות פנקס״ מי שכבר יודע שיש פנקס הסבר קצר עם קישור, ושם המשרד ליד כל תיק שלו

שלושה דברים בולטים ברשימה. הראשון הוא שהביקוש הכללי קטן. ב־Keyword Planner של גוגל, לביטוי ״עורך דין תביעה ייצוגית״ יש רמת נפח של 500 חיפושים בחודש, בתחרות נמוכה, וזה הביטוי היחיד בתחום שנכנס לייצוא. השני הוא שהשמות שבהשלמות משתנים כל הזמן, לפי מה שהתפרסם בחדשות. השלישי הוא שחלק מההשלמות של ״תובענה ייצוגית״ עוסקות ברשויות, כמו ״מס הכנסה״ ו״רשות המסים״. זה תואם לפרט 11 בתוספת השנייה לחוק, שמאפשר תובענה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.

גם השלמות כמו ״תביעה ייצוגית עבודה מהבית״ מופיעות, ולא ברור מהן מה המחפש רוצה. לכן לפני שמפרסמים, ממפים את כל הביטויים ומחליטים מה המשרד עונה ועל מה הוא לא מפרסם. התהליך מוסבר במדריך למחקר הביטויים של המשרד, והסינון של חיפושים לא רלוונטיים במדריך על מילות שלילה.

הלקוח הוא לא מי שמחפש

בתיק רגיל, מי שמחפש עורך דין הוא הלקוח. בתובענה ייצוגית זה לא כך. רוב מי שמחפש ״תביעה ייצוגית נגד״ ושם של חברה הוא חבר קבוצה פוטנציאלי בתובענה שכבר הוגשה בידי משרד אחר, והוא לא צריך עורך דין כדי להיות בה. לפי סעיף 11 לחוק, אחרי האישור כל מי שנמנה עם הקבוצה נחשב כמי שהסכים, אלא אם הודיע בתוך 45 ימים שהוא לא רוצה להיכלל.

ארבעה אנשים מגיעים לאתר של משרד ייצוגי, ולכל אחד שאלה אחרת.

חבר הקבוצה רוצה לדעת אם הוא כלול, מה עליו לעשות ומתי יקבל משהו. הוא לא לקוח, אבל הוא הרוב. עמוד שעונה לו בכנות בונה אמון ומביא קישורים, ולפעמים הוא מספר על מקרה אחר שקרה לו.

התובע המייצג הפוטנציאלי נפגע מפרקטיקה שחוזרת אצל רבים, ושוקל לפנות. לפי סעיף 4(א)(1), אדם שיש לו עילה שמעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל חברי הקבוצה רשאי לבקש אישור בשמה. הוא שואל מה זה דורש ממנו, כמה זמן זה לוקח ומה הוא מקבל.

ארגון או רשות ציבורית יכולים גם הם להגיש, לפי סעיף 4(א)(2) ו־(3), בתנאים שבחוק. זה קהל קטן ומקצועי, שמגיע דרך קשרים ופרסומים ולא דרך מודעות.

העסק הנתבע קיבל בקשה לאישור. הוא מחפש מהר, רוצה להבין את הסיכון ואת הצעד הבא, ולעיתים משווה בין משרדים לפי פרסומים ודירוגים.

פונה מה הוא שואל קודם זמן החלטה מה שווה פנייה שלו למשרד
חבר קבוצה ״אני כלול?״ אין החלטה בדרך כלל לא תיק, לפעמים מקרה חדש
תובע מייצג פוטנציאלי ״יש פה משהו?״ שבועות בסיס לבקשה לאישור
ארגון ״יש פה עניין ציבורי?״ חודשים שיתוף פעולה
עסק נתבע ״מה עושים עכשיו?״ ימים תיק הגנה, ולעיתים ייעוץ שוטף

הטבלה היא הכללה מתוך ההשלמות ומתוך החוק, לא סקר. כל משרד צריך לבדוק אותה מול הפניות שלו בחודשיים הראשונים.

השוק בתחום, מה הנתונים הרשמיים מראים

הנתונים המפורטים ביותר על השוק מופיעים בדוח הצוות הבין־משרדי לבחינת חוק תובענות ייצוגיות, שפורסם במרץ 2023. לפי הדוח, בחמש השנים שלפניו הוגשו בממוצע כ־1,500 תובענות ייצוגיות בשנה. במחקר שערך פרופ׳ אלון קלמנט עבור הצוות, רק בכ־22% מההחלטות בתיקים שהסתיימו בשנים 2016 עד 2021 התוצאה הייתה קבלת התובענה או סיום שמיטיב עם הקבוצה, בפשרה, בחדילה או בפסק דין. כל השאר הסתיימו בהסתלקות, במחיקה, בדחייה או בסילוק על הסף.

ההסתלקות היא סיבת הסגירה השכיחה. לפי הדוח, בין מאי 2020 למרץ 2021 נסגרו 945 תיקים, ומהם 574 בהסתלקות, כ־60%. ב־459 מההסתלקויות האלה אושרו גמול ושכר טרחה. באותה תקופה, חציון שכר הטרחה בהסתלקות מתוגמלת היה ₪10,000 והממוצע כ־₪15,582, לעומת חציון של ₪25,000 וממוצע של ₪35,260 במחקר אמפירי שפורסם ב־2014. חציון הגמול לתובע ירד מ־₪5,000 ל־₪1,500.

בצד הפשרות התמונה אחרת. לפי המחקר שבדוח, שכר הטרחה הממוצע בפשרות היה כ־14% מפיצוי של עד 5 מיליון שקל שנגבה בפועל, כ־13% מפיצוי של 5 עד 10 מיליון, וכ־12% מפיצוי של 10 עד 30 מיליון. בבדיקה של הסדרים שהגיעו ליועץ המשפטי לממשלה ב־2017, בתי המשפט קיבלו במלואה את המלצת הצדדים לשכר הטרחה בכ־79% מהמקרים.

מדד מתוך הדוח נתון תקופה
תובענות שהוגשו בשנה, ממוצע כ־1,500 חמש השנים שלפני 2023
תוצאה שמיטיבה עם הקבוצה כ־22% מההחלטות 2016 עד 2021
תיקים שנסגרו בהסתלקות 574 מתוך 945 מאי 2020 עד מרץ 2021
שכר טרחה בהסתלקות מתוגמלת, חציון ₪10,000 מאי 2020 עד מרץ 2021
שכר טרחה בפשרה, פיצוי עד 5 מיליון כ־14% מחקר עבור הצוות

המשמעות לשיווק פשוטה. שוק של אלף וחמש מאות תיקים בשנה, שרובם נגמרים בלי תוצאה לקבוצה, הוא שוק שבו האיכות של כל תיק קובעת את ההכנסה. משרד לא צריך הרבה פניות. הוא צריך את הפנייה הנכונה, עם עילה אישית אמיתית ועם ראיות, ואת היכולת לסנן במהירות את כל השאר. בדוח עצמו מתוארת ״בעיית תביעות הסרק״ כאחת הבעיות המרכזיות בתחום, ובעקבותיו פורסמה ביולי 2024 הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס׳ 16). מצב ההצעה צריך להיבדק לפני שמסתמכים עליה, אבל הכיוון ברור, ומשרד שמשווק כמו מפעל של בקשות לאישור ייפגע ממנו קודם.

לגבי מספר המשרדים, לא מצאנו נתון מהימן על מי שעוסק בתביעות ייצוגיות. מה שידוע הוא שבמאגר הנהלת בתי המשפט רשומים 66,359 עורכי דין פעילים (אוגוסט 2025), ושב־40 ערים רק 5,508 מתוך 33,368 עורכי הדין שמופיעים במדריך חיצוני, כ־17%, מציינים תחום כלשהו. פירוט בעמוד על שוק עורכי הדין בישראל.

פרסום בגוגל, כמה עולה קליק בתחום

המחיר בתחום נמוך יחסית לשאר עולם המשפט. לפי Keyword Planner, ההצעה לראש העמוד על ״עורך דין תביעה ייצוגית״ נעה בין ₪3.07 ל־₪13.28, ומדד התחרות של גוגל הוא 23 מתוך 100, ״נמוך״. לפי מדד BoostIt, העלות החציונית לקליק בתחום המשפטי בישראל היא ₪16.4, בטווח טיפוסי של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים.

עלות קליק בגוגל, תביעות ייצוגיות מול התחום המשפטי
  • הצעה נמוכה לראש העמוד, עורך דין תביעה ייצוגית₪3.1
  • הצעה גבוהה לראש העמוד, עורך דין תביעה ייצוגית₪13.3
  • עלות חציונית לקליק, כל הענפים₪8.7
  • עלות חציונית לקליק, תחום משפטי₪16.4

Google Keyword Planner אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026, מדד BoostIt

ההשוואה לא מדויקת, כי הצעה לראש העמוד היא הערכה של גוגל והעלות החציונית היא מה ששולם בפועל. אבל הכיוון ברור. מעט מפרסמים מתחרים על הביטוי הכללי, כי רוב הביקוש נקוב בשם של נתבע ולא בשם של שירות. בעמוד על מחיר קליק בתחומים המשפטיים רואים שגם בצרכנות, התחום הקרוב ביותר, החיפושים על תביעה ייצוגית מושכים מעט מפרסמים יחסית לנפח שלהם.

קליק זול לא אומר פנייה טובה. מי שמחפש ״תביעה ייצוגית״ ושם של חברה ונכנס למודעה של משרד שלא תובע את החברה הזו יוצא מיד, או משאיר פרטים בתקווה לפיצוי. לכן הקמפיין בנוי על ביטויים של שירות, כמו ״עורך דין תביעות ייצוגיות״, ״משרד עורכי דין תביעות ייצוגיות״ ו״עורך דין ייצוגיות״, עם רשימת שלילה רחבה של שמות חברות, מוצרים ומילים כמו ״הצטרפות״ ו״פיצוי״. ההגדרה של קמפיין כזה מוסברת בעמוד פרסום בגוגל לעורכי דין.

כללי האתיקה שנוגעים דווקא בתביעות ייצוגיות

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, וחוק לשכת עורכי הדין חלים על כל משרד. בתחום הייצוגי הם פוגשים את חוק תובענות ייצוגיות, שמוסיף שכבה משלו. הטבלה מרכזת את הנקודות שחוזרות:

כלל איפה זה עולה בתחום מה עושים
סעיף 56 לחוק הלשכה, שידול פנייה ללקוחות של חברה, קבוצת וואטסאפ ״לנפגעי…״, ״שגרירים״ שמביאים תובעים לא פונים. מפרסמים תוכן שאנשים מוצאים בעצמם
סעיף 58 לחוק הלשכה, חלוקת שכר טרחה אתר שגובה על כל תובע שהביא, או ״רכז״ שמקבל אחוז לא משלמים עמלה על הפניה, ראו רכישת לידים
כלל 2א, פרסומת מטעה ״פיצוי מובטח״, ״הצטרפו וקבלו״, סכום התביעה כאילו הוא הפיצוי מתארים את ההליך ואת השלב, לא תוצאה
כלל 3(ב)(14), מלל חופשי בלי שכר טרחה ״בלי עלות לתובע״, ״משלמים רק אם זוכים״ מסבירים בעמוד מידע שבית המשפט קובע את שכר הטרחה, לפי סעיף 23
כללים 3(ה) ו־3(ט), שם ותמונה של לקוח שם התובע המייצג בעמוד התיק או בכתבה רק בהסכמה בכתב, גם כשהשם מופיע בפנקס
כלל 3(י), תוכן ממומן כתבה במימון המשרד על תובענה שהגיש מסמנים כפרסומת
כלל 3(יא), המלצות ״משרדים מובילים״, ביקורות של תובעים לפי הכללים, ראו המלצות לקוחות
כלל 3(יג), ניוזלטר רשימת מי שהשאיר פרטים על תובענה אחת רק ללקוחות ולמי שביקש
כלל 3א, שמירת עותקים מודעות שמשתנות לפי החדשות שומרים עותק של כל פרסומת שלוש שנים

שלוש נקודות נוספות נובעות מחוק תובענות ייצוגיות עצמו.

הראשונה היא תום הלב. לפי סעיף 8(א)(4), בית המשפט מאשר תובענה רק אם יש יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. לפי סעיף 17, בא הכוח המייצג פועל בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה. הדרך שבה המשרד הגיע לתובע יכולה לעלות בדיון, ותיעוד מסודר של הפנייה, מהעמוד שממנו הגיעה ועד הטופס, הוא חלק מההגנה.

השנייה היא שכר הטרחה. סעיף 23(א) קובע שבית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג, ושבא הכוח לא יקבל יותר מזה. סעיף 22 עושה אותו דבר לגמול של התובע, וסעיף 16 אוסר לקבל טובת הנאה בקשר להסתלקות בלי אישור בית המשפט. כל מסר שיווקי על כסף, לתובע או למשרד, נמצא לכן בשליטה של בית המשפט ולא של המשרד.

השלישית היא ההודעות לחברי הקבוצה. סעיף 25 מחייב לפרסם הודעה על אישור תובענה, על בקשה לאישור הסדר פשרה ועל פסק דין, ולפי סעיף 25(ד) הנוסח, הצורה ואופן ההצגה באים לאישור בית המשפט לפני הפרסום. הודעה כזו היא לא פרסומת של המשרד, ולא מוסיפים לה לוגו או הנעה לפעולה. מה שהמשרד יכול לעשות הוא להציע לבית המשפט דרכי פרסום יעילות. סעיף 25(ה) מונה את השיקולים, ובהם ההוצאות, היעילות, היכולת לאתר את חברי הקבוצה ומאפייניהם, כולל שפה. הדוח של הצוות מתאר מקרה שבו מתוך כ־1,410 חברי קבוצה רק 19 פנו לקבל פיצוי אחרי פרסום בעיתון, ומביא את עמדת בית המשפט העליון שחברה שמתפשרת בתובענה ייצוגית צריכה לפרסם את ההסדר גם באתר שלה.

פרטיות, ספאם ונגישות, הכללים שהמשרד תובע עליהם

משרד ייצוגי חי מהכללים האלה, ולכן הם חלים עליו פעמיים. פעם אחת בתיקים, ופעם שנייה בשיווק שלו.

פרטיות. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בתוקף מ־14.8.2025. טופס שמזמין ״לשלוח את כל המסמכים״ אוסף בקלות צילומי חשבון בנק, פוליסות ותלושי שכר של אנשים שעוד לא החליטו לפנות. הטופס הראשון שואל רק מה צריך כדי לחזור לפונה ולהבין את סוג העניין, והמסמכים מגיעים אחר כך בערוץ מאובטח. מה התיקון מחייב בפועל מוסבר בעמוד על תיקון 13 למשרדי עורכי דין, ואיך בונים טופס קצר במדריך על טופס יצירת קשר.

ספאם. פרט 12 לתוספת השנייה מאפשר תובענה ייצוגית נגד מפרסם בעילה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, וסעיף 30א מאפשר לתבוע עד ₪1,000 על כל הודעת פרסומת שנשלחה בלי הסכמה. מי שהשאיר פרטים בעניין תובענה אחת לא הסכים לקבל עדכונים על תובענות אחרות. הפירוט בעמוד על חוק הספאם.

נגישות. פרט 9 לתוספת השנייה מאפשר תובענה בעילה לפי פרקי הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לפי הדוח, בין מאי 2020 למרץ 2021 כ־54% מההסתלקויות המתוגמלות היו בפרט הזה, ו־83% מהן עסקו בפרסום הסדרי נגישות. אתר של משרד שלא עומד בתקן הישראלי 5568 הוא בדיוק הנתבע שהמשרד מכיר. הדרישות מוסברות בעמוד על נגישות אתר למשרד עורכי דין.

כל הכללים יחד מרוכזים במרכז הכללים לפרסום עורכי דין. משרד שמשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לסרוק מסמכים של פונים צריך לבדוק גם את חוות הדעת של הלשכה את/60/24, ואת מה שמוסבר בעמוד על AI וסודיות.

העמודים שהאתר של משרד ייצוגי צריך

אתר של משרד ייצוגי לא צריך עמוד לכל חברה שנתבעה. העדכון של גוגל ממרץ 2026 מוריד בדירוג אתרים שמייצרים עמודים בתבנית בלי תוכן ייחודי, ועמודי ״תביעה ייצוגית נגד״ שמשכפלים את אותו טקסט עם שם אחר הם בדיוק זה. כל עמוד ברשימה נכתב רק אם יש לו שאלות ונתונים משלו:

עמוד החיפוש שהוא עונה עליו מה חייב להיות בו
מהי תובענה ייצוגית ״תביעה ייצוגית מה זה״, ״מהי תביעה ייצוגית״ סעיף 3(ב), אישור בית המשפט, והעילות בתוספת השנייה
איך בודקים אם יש תובענה ״פנקס תובענות ייצוגיות״, ״תביעה ייצוגית נגד״ הפנקס לפי סעיף 28, באתר הרשות השופטת, ואיך מחפשים בו
הצטרפות ויציאה מהקבוצה שם של נתבע ו״איך מצטרפים״ 45 הימים של סעיף 11, החריג של סעיף 12
מה עושה תובע מייצג ״תובע ייצוגי״ סעיף 4, החובות, הגמול לפי סעיף 22
הסדר פשרה והתנגדות ״הסדר פשרה בתובענה ייצוגית״ 45 הימים להתנגדות לפי סעיף 18(ד), יציאה לפי סעיף 18(ו)
עמוד לכל תובענה שהמשרד הגיש שם הנתבע ו״תביעה ייצוגית״ מספר התיק, הבית משפט, השלב, קישור לפנקס, בלי הבטחה
עמוד לכל עילה שהמשרד עובד בה ״תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח״, ״נגד הבנקים״ הפרט בתוספת השנייה, דוגמאות לפרקטיקות, בלי שמות שלא הוגשו נגדם
קיבלתם בקשה לאישור ״תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים״ מה קורה בשבועות הראשונים, הסתלקות ופשרה, איך שולחים את הבקשה
נגישות אתרים למי שנתבע ״תביעה ייצוגית נגישות אתרים״ פרט 9, מה מתקנים, מה המשמעות של הסתלקות

עמוד לכל תובענה שהמשרד הגיש הוא הנכס החשוב ביותר. הוא מדורג אורגנית על שם הנתבע, ועונה לאלפי חברי קבוצה שמחפשים מידע, בלי לשלם על אף קליק. מה שאסור לו להיות הוא דף גיוס. הוא מוסר עובדות, מפנה לפנקס, ומסביר מה חבר קבוצה צריך לעשות, שהוא ברוב המקרים לא כלום. פסקי דין והחלטות בתיקים של המשרד יכולים להפוך לתוכן נוסף, כפי שמוסבר במדריך על פסקי דין כתוכן.

עמוד לכל עילה מתאים רק למשרד שבאמת עובד בה. התוספת השנייה מונה בין השאר תביעות נגד עוסק, מבטח, תאגיד בנקאי ונותן שירותים פיננסיים, עילות לפי חוק התחרות הכלכלית, ניירות ערך, מפגע סביבתי, הפליה, נגישות, דיני עבודה מסוימים, השבה מרשות וספאם. משרד שעובד בשתיים או שלוש מהן כותב עליהן לעומק, ולא מנסה לכסות את כולן. איך בונים את האתר כולו מוסבר בעמוד בניית אתר לעורך דין, ואיך מקדמים אותו בעמוד קידום אתרים לעורכי דין.

תמהיל ערוצים ותקציב, עם דוגמה מחושבת

התחום מתחלק לשני משפכים, וכל אחד צריך ערוצים אחרים:

ערוץ צד התובעים צד הנתבעים
קידום אתרים עמודי תיקים, עמודי הסבר על ההליך ועל הפנקס עמוד ״קיבלתם בקשה לאישור״ ועמודי עילה
פרסום בגוגל ביטויי שירות בלבד, שלילה של שמות ושל ״הצטרפות״ ביטויי שירות להגנה, עם רשימת שלילה נפרדת
ניהול פניות סינון מהיר של חברי קבוצה מול תובעים פוטנציאליים מענה באותו יום, כי לנתבע יש מועדים
לינקדאין ומאמרים מקצועיים פחות רלוונטי הערוץ המרכזי ללקוחות עסקיים
גוגל מפות וביקורות משני, כי הקהל לא מקומי משני

דוגמה מחושבת לשנה

הדוגמה היא המחשה בלבד ולא תחזית. היא נשענת על מדד BoostIt ועל נתוני הדוח, וכל הנחה מסומנת.

  • תקציב פרסום בגוגל. ₪4,000 בחודש (הנחה), מחולקים ₪2,500 לצד התובעים ו־₪1,500 לצד הנתבעים.
  • קליקים. בעלות חציונית של ₪16.4 לקליק, ₪4,000 ÷ ₪16.4 הם כ־244 קליקים בחודש. בביטויים של התחום ההצעות נמוכות יותר, כך שזה חישוב שמרני.
  • פניות. בעלות חציונית של ₪108 לליד בתחום המשפטי, ₪2,500 ÷ ₪108 הן כ־23 פניות בצד התובעים, ו־₪1,500 ÷ ₪108 הן כ־14 פניות בצד הנתבעים. ביחד כ־37 בחודש.
  • עלות שנתית. ₪4,000 × 12 = ₪48,000 לפרסום, ועוד ריטיינר של ₪5,000 × 12 = ₪60,000 (הנחה בתוך הטווח של Reboost), כלומר ₪108,000 בשנה.
  • ערך של פשרה אחת. נניח פשרה שבה נגבו בפועל ₪3,000,000 לטובת הקבוצה (הנחה). בשכר טרחה של כ־14%, הממוצע שהדוח מצא לפיצוי של עד 5 מיליון, ₪3,000,000 × 14% = ₪420,000. בית המשפט הוא שקובע את הסכום בכל תיק, ויכול להתנות את התשלום במימוש לפי סעיף 23(ד).
  • ערך של הסתלקות מתוגמלת. בחציון של ₪10,000, היה צריך ₪108,000 ÷ ₪10,000, כלומר כ־11 הסתלקויות בשנה רק כדי לכסות את העלות.

המסקנה מהדוגמה היא לא מספר אלא סדר עדיפויות. פשרה אחת מכסה כמעט ארבע שנים של שיווק בהיקף הזה (₪420,000 ÷ ₪108,000 הם כ־3.9), בעוד שמודל שנשען על הסתלקויות צריך כמות גדולה של בקשות, בדיוק מה שהדוח והצעת החוק מנסים לצמצם. לכן השיווק נמדד לפי פניות עם עילה אמיתית, ולא לפי מספר הפניות. בצד הנתבעים התזרים יציב יותר, כי עסק שמיוצג משלם לפי ההסכם שלו עם המשרד. המחשבון לתקציב פרסום בגוגל והמחשבון לעלות לפנייה ולתיק מאפשרים להחליף את ההנחות במספרים של המשרד.

מדידה, מה סופרים בשני המשפכים

משרד ייצוגי שסופר ״לידים״ יראה בעיקר חברי קבוצה, ויסיק שהשיווק עובד. המדידה בנויה לכן משלבים שונים לכל צד:

  1. בצד התובעים. פניות שתיארו פרקטיקה שחוזרת אצל רבים, מקרים שעברו בדיקה ראשונית, תיקים שבהם נאספו ראיות, ובקשות לאישור שהוגשו.
  2. בצד הנתבעים. עסקים שפנו עם בקשה לאישור ביד, פגישות, ותיקים שנפתחו.
  3. בעמודי התיקים. כניסות אורגניות על שם הנתבע, זמן קריאה, ופניות שהגיעו מהעמוד בנושא אחר.

כל טופס, לחיצה על וואטסאפ וחיוג מסומנים לפי העמוד שממנו הגיעו. ככה רואים, למשל, שעמוד התיק מביא מאות חברי קבוצה ושתי פניות עם עילה חדשה, וזה בדיוק מה שהוא אמור לעשות. ההגדרה מוסברת במדריך על מעקב המרות, והסינון של פניות בשיחה הראשונה במדריך על סינון פניות.

הדוח החודשי מפריד בין המשפכים ומראה כמה פניות איכותיות הגיעו ומאיזה ערוץ. החשבון הכספי נעשה פעם בשנה, מול תיקים שהסתיימו, כי בתחום הזה חודש אחד לא אומר הרבה. המבנה של הדוח מוסבר במדריך על הדוח החודשי.

טעויות נפוצות של משרדים ייצוגיים

  • מודעה על שם של חברה שהמשרד לא תובע. היא מושכת חברי קבוצה של תובענה של משרד אחר, שלא צריכים עורך דין, ונראית כמו ניסיון לגייס אותם.
  • ״הצטרפו לתביעה״ בכותרת. ברוב התובענות אין מה להצטרף, כי לפי סעיף 11 חבר הקבוצה כלול בלי לעשות דבר. הכותרת מטעה, והפונים מצפים לכסף שהמשרד לא קובע.
  • סכום התביעה כאילו הוא הפיצוי. סכום של מאות מיליונים בבקשה לאישור הוא לא מה שחבר הקבוצה יקבל. הצגה כזו היא פרסומת שעלולה להטעות לפי כלל 2א.
  • קבוצה ברשת שנפתחת כדי לאסוף נפגעים. זו פנייה יזומה, בדיוק מה שסעיף 56 לחוק הלשכה נועד למנוע, והיא עלולה לעלות גם בבדיקת תום הלב לפי סעיף 8(א)(4).
  • תשלום למי שמביא תובעים. סעיף 58 אוסר שיתוף בשכר טרחה עם מי שאינו עורך דין, ובתחום שבו שכר הטרחה נקבע בידי בית המשפט אין ממה לשלם עמלה כזו בגלוי.
  • עמודי ״תביעה ייצוגית נגד״ בתבנית. עשרות עמודים זהים עם שם אחר הם תוכן דק, וגוגל מוריד אותם בדירוג.
  • ערבוב של תובעים ונתבעים. קמפיין אחד ודוח אחד לשני הצדדים מסתירים איזה משפך עובד, ולפעמים יוצרים ניגוד עניינים בעיני לקוח עסקי.
  • ״מומחה לתביעות ייצוגיות״ במודעה. ההשלמות מראות שאנשים מחפשים ״עורך דין מומחה לתביעות ייצוגיות״, אבל תואר כזה בלי בסיס עלול להיחשב פרסומת מטעה לפי כלל 2א. בטוח יותר להישאר בתחומי העיסוק ולהראות ניסיון דרך התיקים, כמו שמוסבר בשאלות על כללי הפרסום.
  • ניוזלטר לכל מי שפנה. מי שפנה בעניין אחד לא ביקש לקבל עדכונים, וכלל 3(יג) מגביל את המידעון ללקוחות ולמי שביקש.

תוכנית ל־90 ימים

ימים 1 עד 30, הבסיס. בדיקת משפך שמראה לאן הולכות הפניות היום, ואיזה חלק מהן הוא חברי קבוצה. החלטה אם המשרד מייצג תובעים, נתבעים או שניהם. מיפוי של כל הביטויים בטבלה הראשונה ורשימת שלילה ראשונה. עמוד ״מהי תובענה ייצוגית״ ועמוד על הפנקס. טופס קצר שמבחין בין ״אני חבר בקבוצה״, ״קרה לי משהו שקורה לרבים״ ו״קיבלתי בקשה לאישור״. התקנת מעקב המרות לכל טופס, חיוג ווואטסאפ.

ימים 31 עד 60, תוכן ופרסום. עמוד לכל תובענה פעילה של המשרד, עם הסכמה בכתב של התובע אם שמו מופיע. עמוד על הצטרפות ויציאה מהקבוצה. קמפיין בגוגל על ביטויי שירות בלבד, ואם המשרד מייצג נתבעים, קמפיין נפרד לבעלי עסקים. אחרי שבועיים, בדיקת החיפושים שהביאו קליקים והוספת שלילות.

ימים 61 עד 90, שיפור לפי הנתונים. הדוח החודשי הראשון שמפריד בין המשפכים. עמוד אחד לעילה המרכזית של המשרד. מאמר מקצועי ראשון, למשל בלינקדאין, על שאלה שעלתה בתיק שהסתיים, לפי המדריך על לינקדאין לעורכי דין והעמוד על פרסום מאמרים. תכנון של הרבעון הבא לפי הפניות עם העילה האמיתית, ולא לפי המספר הכולל.

איך Reboost עובדת עם משרד ייצוגי

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא בתשלום לפי ליד. בתחום שבו תשלום לפי תובע מביא היה בעיה של סעיף 58, זה לא רק מודל עסקי אלא תנאי. העבודה מתחילה בבדיקת משפך במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים. המודעות מתפרסמות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות, מפורק לפי משפך, לפי עמוד ולפי ערוץ.

אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. משרד שמגיש תובענות צרכניות ימצא את ההבדלים מול תיקים של צרכן בודד בעמוד על שיווק לעורכי דין בדיני צרכנות, ומשרד שעובד מול חברות ביטוח ימצא אותם בעמוד על שיווק לעורכי דין בתביעות ביטוח.

העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על חוק תובענות ייצוגיות ועל הנתונים מדוח הצוות הבין־משרדי הם מידע כללי להמחשה, ואינם ייעוץ משפטי. הצעת החוק לתיקון מס׳ 16 פורסמה ביולי 2024, ומצבה צריך להיבדק מול ספר החוקים לפני שמסתמכים עליה.

מקורות

עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

מה מתעדים כשמי שעשוי להיות תובע מייצג פונה למשרד?

את הדרך שבה הוא הגיע ואת העילה האישית שלו. לפי סעיף 4(א)(1), רק מי שיש לו עילה בעצמו רשאי לבקש אישור בשם הקבוצה, ולפי סעיף 8(א)(4) בית המשפט בודק אם העניין ינוהל בתום לב. לכן נשמרים העמוד שממנו הגיעה הפנייה, מה הפונה כתב בטופס ומתי נוצר הקשר הראשון. תיעוד כזה מראה שהפונה מצא את המשרד בעצמו, כפי שסעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין מחייב, ולא שהמשרד פנה אליו או שילם למי שהביא אותו. כדאי לרשום גם מה הפונה ציפה לקבל. מי שמגיע עם סכום גמול בראש צריך לשמוע מיד שלפי סעיף 22 בית המשפט קובע את הגמול, ולא המשרד.

מה עונים למי שכותב ״אני רוצה להצטרף לתביעה ייצוגית״?

ברוב המקרים עונים שהוא לא צריך לעשות דבר. לפי סעיף 11 לחוק, אחרי שבית המשפט מאשר תובענה ייצוגית, כל מי שנמנה עם הקבוצה נחשב כמי שהסכים שהיא תוגש בשמו, אלא אם הודיע בתוך 45 ימים מפרסום ההחלטה שהוא לא רוצה להיכלל. החריג הוא סעיף 12, שמאפשר לבית המשפט לקבוע במקרים מיוחדים שהקבוצה תכלול רק מי שהודיע בכתב שהוא מצטרף. עמוד שמסביר את זה בכנות, עם קישור לפנקס, מקבל אמון ולא מבטיח לקורא כסף. המענה הזה מבדיל בין חבר קבוצה, שלא צריך עורך דין, לבין מי שיש לו עילה דומה נגד נתבע אחר, שאולי כן צריך.

אפשר לכתוב במודעה כמה מקבל תובע מייצג?

לא. לפי סעיף 22 לחוק, הגמול לתובע המייצג נקבע בידי בית המשפט, לפי הטרחה, הסיכון, התועלת לקבוצה והחשיבות הציבורית, ולפי סעיף 18(ז)(2) גם הסדר פשרה לא קובע אותו בעצמו. כל סכום במודעה הוא הבטחה שהמשרד לא יכול לקיים, וכלל 2א לכללי הפרסומת אוסר פרסומת שעלולה להטעות. גם ״בלי עלות לתובע״ לא נכנס למלל החופשי, כי כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי רק בלי שום התייחסות לשכר הטרחה. מה שאפשר להסביר בעמוד מידע הוא איך החוק קובע את הגמול ואילו שיקולים בית המשפט שוקל.

כדאי לפרסם בגוגל על שמות של חברות שנתבעו?

בזהירות, ובדרך כלל לא. ההשלמות מראות שרוב הביקוש נקוב בשם של נתבע, אבל רוב המחפשים הם חברי קבוצה שרוצים לדעת אם יקבלו פיצוי, ולא לקוחות של המשרד. מודעה על שם של חברה שהמשרד לא תובע מושכת קליקים יקרים בלי תיק, ומודעה שמזמינה ״להצטרף״ יכולה להיראות כמו שידול. מה שעובד טוב יותר הוא עמוד עובדתי על תובענה שהמשרד עצמו הגיש, עם מספר התיק, השלב והקישור לפנקס, שמדורג אורגנית על שם הנתבע. הפרסום הממומן נשאר לביטויים כלליים כמו ״עורך דין תביעה ייצוגית״.

איך משווקים את הצד של הנתבעים?

כמו משפך נפרד לגמרי. עסק שקיבל בקשה לאישור מחפש בדחיפות, ובהשלמות מופיעים ״תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים״ ו״תביעה ייצוגית נגישות אתרים״. הוא צריך עמוד שמסביר מה קורה אחרי שמקבלים בקשה, מה המשמעות של הסתלקות ומה בודקים בשבוע הראשון, ודרך מהירה לשלוח את המסמך. הלקוחות העסקיים הגדולים מגיעים לאט יותר, דרך מאמרים מקצועיים, הרצאות ולינקדאין. כדאי להחליט מוקדם אם המשרד מייצג תובעים, נתבעים או שניהם, כי משרד שתובע בנקים יתקשה להציג את עצמו כיועץ של בנק, והאתר צריך לשקף את הבחירה.

מה מודדים כשתיק אחד נמשך שנים?

מודדים את השלבים שבדרך ולא רק את התוצאה. בצד התובעים סופרים פניות שתיארו עילה אמיתית, פניות שהגיעו לבדיקה מלאה, ובקשות לאישור שהוגשו. בצד הנתבעים סופרים עסקים שפנו עם בקשה ביד ותיקים שנפתחו. ההכנסה מתיק ייצוגי מגיעה רק אחרי פשרה או פסק דין, ולפי סעיף 23(ד) בית המשפט רשאי להתנות את התשלום במימוש פסק הדין. לכן הדוח החודשי מראה כמה פניות איכותיות הגיעו ומאיזה עמוד, והחשבון הכספי נעשה פעם בשנה, מול תיקים שהסתיימו.

האם משרד שמגיש תובענות ייצוגיות צריך להיזהר יותר בשיווק של עצמו?

כן, כי הוא נמדד לפי אותם כללים שהוא תובע עליהם. פרט 12 לתוספת השנייה מאפשר תובענה ייצוגית נגד מפרסם בעילה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, ולפי אותו סעיף אפשר לתבוע עד <span dir="ltr">₪1,000</span> על כל הודעת פרסומת שנשלחה בלי הסכמה. פרט 9 מאפשר תובענה בעילה לפי פרקי הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. משרד ששולח מסרונים לרשימה ישנה, או שהאתר שלו לא נגיש לפי IS 5568, נותן לנתבעים טיעון נוח ופוגע באמינות של עצמו.

השירותים שלנו

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.

בדיקת משפך פניותלשיחת היכרות