פסקי דין הם אחד הנכסים שיש למשרד עורכי דין ואין לאתר תוכן כללי, ולכן הם חלק טבעי מקידום אתרים לעורכי דין. עורך הדין קורא אותם, מבין מה השתנה ויודע להסביר למי זה חשוב. המדריך הזה עוסק בשאלה הצרה של איך הופכים פסק דין לעמוד באתר בלי להפר סודיות, בלי להטעות ובלי לכתוב עוד סיכום שאיש לא מחפש.
את העקרונות הכלליים של כתיבה לאתר משפטי פירטנו במדריך כתיבת תוכן שמביא פניות, ואת השאלה מתי בלוג בכלל שווה את הזמן במדריך בלוג למשרד עורכי דין. כאן נתמקד במה שייחודי לפסיקה. מה ציבורי, מה חסוי, מה מותר לומר על תוצאה, מי הבעלים של הטקסט, ואיך נראה עמוד הסבר שגוגל מדרגת ולקוח מבין.
מה אנשים מחפשים כשהם מקלידים ״פסק דין״
התחלנו מההשלמה האוטומטית של גוגל, ב־25 באוקטובר 2026. היא מראה שלושה סוגי כוונה שונים, ורק אחד מהם שייך לאתר של משרד.
ניווט לתיק מוכר או למאגר. ״פסקי דין״ הושלם ל״פסקי דין בית המשפט העליון״, ״פסקי דין פליליים״, ״פסקי דין רבניים״, ״פסקי דין החלטות ופרוטוקולים״ ו״פסקי דין בחינם״. ״פסקי דין בחינם״ הושלם בעצמו ל״מאגר פסקי דין בחינם״ ול״חיפוש פסקי דין בחינם״. מי שמקליד את אלה מחפש מאגר, ומשרד לא יתחרה בו.
מצב אישי. ״פסק דין מזונות״ הושלם ל״מזונות קטינים״, ״מזונות אישה״, ״מזונות ילדים״, ״מזונות זמניים״, ״מזונות בהוצאה לפועל״, ״ביצוע פסק דין מזונות״ ו״העתק פסק דין מזונות״. ״פסק דין משמורת״ הושלם ל״משמורת משותפת״. מי שמקליד את אלה נמצא בתוך הליך, או שיש לו פסק דין ביד והוא לא יודע מה לעשות איתו. זה הקורא שמשרד רוצה.
סקרנות על תקדים. ״פסק דין תקדימי״ הושלם ל״מה זה פסק דין תקדימי״ ולפסק דין של העליון על הגדרת הידועים בציבור. ״פרסום פסק דין״ הושלם ל״פרסום פסק דין בדלתיים סגורות״ ול״איסור פרסום פסק דין״. אלה שאלות של הבנה. חלק מהן מתאימות לעמוד הסבר, אם המשרד עוסק בתחום.
| כוונה | דוגמה מההשלמה האוטומטית | מה עושים באתר של משרד |
|---|---|---|
| מאגר | ״פסקי דין בחינם״ | לא כותבים. אפשר לקשר לאתר הרשות השופטת מתוך עמוד אחר |
| תיק מפורסם בחדשות | ״פסק דין בנק המזרחי״ | לא כותבים, אלא אם יש למשרד ניתוח שאין במקום אחר |
| מצב אישי | ״ביצוע פסק דין מזונות״ | עמוד מדריך שמסביר את ההליך, עם פסיקה כראיה |
| שינוי בפסיקה | ״פסק דין תקדימי של העליון״ על ידועים בציבור | עמוד הסבר ״מה זה אומר עליכם״, ועדכון של עמוד התחום |
| מושג | ״מה זה פסק דין תקדימי״ | פסקה במילון או בעמוד התחום, לא עמוד משלו |
מהטבלה עולה ההחלטה הראשונה. פסק דין לא נכתב כעמוד כי המשרד זכה בו, ולא כי הוא בחדשות. הוא נכתב כשיש שאלה של לקוח שהוא עונה עליה. איך מוצאים את השאלות האלה בכלים מסודרים הסברנו במדריך מחקר מילות מפתח.
מה בפסק דין ציבורי ומה לא
נקודת המוצא היא עקרון פומביות הדיון. בתשובה לבקשת חופש מידע מ־31 באוגוסט 2025 כתבה הנהלת בתי המשפט שבדין הישראלי אין חובה כללית לפרסם פסקי דין, אבל שמכוח עקרון הפומביות, ובכפוף לכל איסור בדין, הרשות השופטת מפרסמת פסקי דין והחלטות מהערכאות השונות, באופן מלא או חלקי, באתר שלה. פסקי דין בתיקים הפתוחים לציבור מונגשים דרך נט המשפט. בתשובה מאפריל 2021 נכתב שפסקי דין שפתוחים לעיון הציבור מתפרסמים במלואם באתר הרשות השופטת ובאתר בית המשפט העליון.
המשמעות למשרד היא שיש מקור רשמי לקשר אליו. העמוד באתר לא צריך להחזיק את הטקסט המלא. הוא צריך להסביר, ולהפנות לפסק הדין עצמו במקור.
ציבורי לא אומר שכל פרט בו מותר לפרסום בכל הקשר. חוק בתי המשפט וחוק העונשין קובעים כמה איסורים שחלים על כל מי שמפרסם, כולל אתר של משרד.
| מה | הכלל | מקור |
|---|---|---|
| דיון בדלתיים סגורות | אסור לפרסם דבר על הדיון בלי רשות בית המשפט | חוק בתי המשפט, סעיף 70(א) |
| ענייני משפחה | נדונים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת | סעיף 68(ה)(1) |
| קטין לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) | אסור לפרסם בעניינו בלי רשות בית המשפט | סעיף 70(ג) |
| תובע פיצויים על נזקי גוף | אסור לפרסם שם או מספר זהות בלי הסכמתו לפני הפרסום או רשות בית המשפט | סעיף 70(ג1) |
| צו איסור פרסום בתיק מסוים | בית המשפט רשאי לאסור כל פרסום, בין היתר כדי למנוע פגיעה חמורה בפרטיות או חשיפת מידע רפואי | סעיף 70(ד) |
| נפגע או מתלונן בעבירת מין | אסור לפרסם שם או פרט מזהה, גם ברמז, בלי הסכמה בכתב או היתר של בית המשפט | חוק העונשין, סעיף 352 |
| עונש | על הפרת סעיף 70, למעט סעיף קטן (ג), מאסר שישה חודשים. על סעיף 352, מאסר שנה | סעיף 70(ו), סעיף 352(א) |
שני דברים בטבלה חשובים במיוחד לאתר. הראשון הוא סעיף 70(ג1). משרד נזיקין שכותב על פסק דין בתביעת נזקי גוף לא יכתוב את שם התובע בלי הסכמה, גם אם התובע הוא הלקוח שלו. השני הוא שסעיף 352 אוסר גם רמז. תיאור של עיר, מקום עבודה וקרבה משפחתית יכול לזהות מתלוננת בלי שהשם מופיע.
פסק דין שנעלם מהמאגר
יש מצב שמשרדים כמעט לא מכירים. פסק דין שפורסם יכול להיאסר לפרסום אחר כך. לפי התשובה של הנהלת בתי המשפט מ־2021, מערך הדוברות שולח למאגרים המשפטיים הודעות בתפוצה כללית, ובהן החלטה של בית המשפט על חיסיון בתיק מסוים, כדי שהמאגרים יפעלו לפיה. בשנת 2020 הופצו 824 הודעות כאלה על הסרת תוכן.
אתר של משרד לא מקבל את ההודעות האלה. אם הסברתם פסק דין, ציטטתם ממנו ושמרתם עותק PDF באתר, העמוד ממשיך להציג אותו גם אחרי שהמאגרים הסירו אותו. לכן שני כללים שאנחנו ממליצים עליהם. לא מעלים את קובץ פסק הדין לשרת של המשרד, אלא מקשרים למקור. ופעם ברבעון בודקים שכל קישור לפסק דין עדיין עובד. קישור שהפסיק לעבוד הוא סימן לבדוק למה.
סודיות כלפי הלקוח, גם כשפסק הדין ציבורי
כאן ההבדל בין פסק דין של אחרים לבין פסק דין בתיק של המשרד. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעת עורך הדין בידי לקוח או מטעמו תוך כדי מילוי תפקידו, אלא אם הלקוח הסכים במפורש אחרת. סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין מגן על דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לעורך דין מפני גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש, אלא אם הלקוח ויתר. כלל 20 מחייב להעמיד את העובדים על חובת הסודיות, וזה כולל עובד במשרד שמעלה תוכן לאתר. ספק חיצוני כמו סוכנות אינו עובד, ולכן מה שהוא רשאי לראות ולפרסם צריך להיקבע בהסכם איתו.
פסק הדין עצמו ציבורי. מה שהלקוח סיפר למשרד, האסטרטגיה, ההצעות שנדחו, הפשרה שהוצעה ולא התקבלה, ומה הלקוח הרגיש, לא נמצא בפסק הדין ולכן לא הופך לציבורי בגללו. עורך דין שכותב ״ידענו מההתחלה שהמעסיק מסתיר מסמכים, כי הלקוחה סיפרה לנו ש…״ חושף מידע שהגיע אליו מהלקוחה, גם אם התוצאה מופיעה בפסק הדין.
ועדות האתיקה עסקו בזה. בגיליון 79 של עלון האתיקה מתוארת החלטה 252/24. עורכת דין שייצגה מעסיק בבית הדין לעבודה פרסמה אחרי פסק הדין שני פוסטים בדף הפייסבוק הפרטי שלה על פסק הדין ועל העובדת, בלי לציין את שמה. העובדת טענה שהפוסטים אפשרו לזהות אותה, בעיקר למי שהכיר אותה או עקב אחרי התיק. לפי ההמשך באותו גיליון, הוועדה סגרה את התלונה בלי שמצאה הפרת אתיקה, אבל הזהירה את עורכת הדין להקפיד יותר בפרסומים שלה. באותו עמוד מתוארת החלטה להעמיד לדין משמעתי עורכת דין שסיפרה בראיון לתקשורת על דברים שנאמרו בדיון בדלתיים סגורות. הוועדה כתבה שהאיסור על פרסום מדיון כזה ברור ומוחלט. ההליך עדיין התנהל כשההחלטה פורסמה.
הלקח מהמקרים האלה הוא שהשמטת שם לא מסיימת את הבדיקה. השאלה היא אם מי שמכיר את הצדדים יזהה אותם.
| המצב | מה צריך לפני פרסום |
|---|---|
| פסק דין של בית המשפט העליון בתיק שהמשרד לא היה מעורב בו | בדיקה שאין עליו איסור פרסום, ניסוח נכון של מה שנקבע |
| פסק דין בתיק של המשרד, בלי שם הלקוח ובלי פרט שלא מופיע בפסק הדין | בדיקה שהלקוח לא יזוהה מהעמוד, ועדיף הסכמה שלו בכתב |
| פסק דין בתיק של המשרד, עם שם הלקוח או הצגתו כלקוח | הסכמה בכתב לפי כלל 3(ט), עם פירוט היכן יופיע השם ולכמה זמן |
| פסק דין בענייני משפחה שבית המשפט התיר לפרסם בלי שמות | רק מה שבנוסח המותר. שום דבר מהדיון ושום פרט מזהה, גם בהסכמה |
| תיק שהסתיים בפשרה או בגישור | אין פסק דין להסביר. כל פרט מההסדר נשאר חסוי |
| תיק שעדיין מתנהל, כולל ערעור | ההמלצה שלנו היא לחכות שההליך יסתיים. פסק הדין עוד עשוי להשתנות, והעמוד יצטרך תיקון |
ההסכמה לפי כלל 3(ט) צריכה לבטא את הבנת הלקוח לפרטי הפרסום, ובהם היכן יתפרסם שמו ולמשך כמה זמן, והיא תקפה רק כל עוד היא בתוקף. בפועל זה אומר טופס קצר שמתאר את העמוד, מצרף את הנוסח, ומציין שהלקוח יכול לבקש להסיר אותו. כשלקוח מבקש להסיר, מסירים, ושומרים את הגרסה הקודמת לפי כלל 3א. את כל הנושא של המלצות, שמות ותוצאות פירטנו בעמוד פרסום המלצות לקוחות.
איך כותבים על תוצאה בלי להטעות
כלל 2א לכללי הפרסומת אוסר על עורך דין לפרסם פרסומת, גם אם היא עומדת בשאר התנאים, אם יש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שהיא פוגעת בכבוד המקצוע. עמוד באתר של משרד שמספר על פסק דין הוא פרסומת לעניין הזה, כי מטרתו להציג את המשרד.
בהחלטה 83/24, שפורסמה בגיליון 77 של עלון האתיקה במרץ 2025, קבעה ועדת האתיקה שפרסום של ״אחוזי הצלחה גבוהים״ עלול להטעות, כי הוא יוצר רושם של הצלחה בלי לשקף את השירות המקצועי שניתן בפועל. הנימוק הוא שעורך הדין קובע לעצמו מה נחשב הצלחה, לפי התוצאה בלבד ולפעמים בניגוד לעמדת הלקוח. הדוגמה בהחלטה הייתה תביעה של כמיליון שקל שהסתיימה בכ־100,000 שקל ונספרה כהצלחה. הוועדה קבעה שההחלטה חלה מיום פרסומה.
פסק דין בודד שמוצג כ״ניצחון״ הוא אותה בעיה בקטן. הקורא לא יודע מה נתבע, מה הוצע בדרך, ומה הלקוח רצה. לכן הכלל שאנחנו עובדים לפיו בעמודי פסיקה הוא לתאר את הסוגיה ואת מה שבית המשפט שקל, ולא את הניקוד.
| במקום | כותבים |
|---|---|
| ״ניצחון ענק למשרד בבית הדין לעבודה״ | ״בית הדין קבע ש[הקביעה, במילים של פסק הדין], בנסיבות שבהן…״ |
| ״השגנו 400,000 ש״ח ללקוח״ | הסוגיה המשפטית ורכיבי הפיצוי שבית המשפט דן בהם, בלי סכום מנותק מהסכום שנתבע |
| ״עוד הוכחה שאצלנו מנצחים״ | אין חלופה. הבטחה לתוצאה אסורה |
| ״בית המשפט קיבל את כל טענותינו״ | מה בית המשפט קיבל ומה דחה, כפי שכתוב בפסק הדין |
| ״השופט קבע שהצד השני שיקר״ | ציטוט מדויק של מה שנקבע, עם הפניה לפסקה |
| ״פסק דין תקדימי״ על החלטה של בית משפט שלום | ״החלטה של בית משפט השלום, שאינה מחייבת ערכאות אחרות, ומראה איך…״ |
השורה האחרונה בטבלה חוזרת הרבה. ״תקדימי״ נשמע טוב בכותרת, אבל החלטה של ערכאה דיונית לא קובעת הלכה. כשהעמוד מציג אותה כתקדים, הקורא מבין שהמצב שלו יוכרע באותו אופן, וזה בדיוק הרושם שכלל 2א עוסק בו.
אחריות המשרד על מה שהסוכנות כתבה
בהחלטה 361/2024 ניסה עורך דין להטיל את האחריות למודעה מטעה על חברת הפרסום שלו, שלטענתו פרסמה אותה בלי לשלוח לו לבדיקה. ועדת האתיקה של מחוז דרום לא הסתפקה בהסבר, ודרשה ממנו להגיש תגובה שבה יפרט אילו הנחיות נתן לחברה ואיך המודעה עלתה בלי בדיקה שלו. מבחינת עמודי פסיקה, זה אומר שעורך דין קורא כל עמוד לפני שהוא עולה, ובודק כל משפט שמתאר מה נקבע מול הטקסט של פסק הדין. כותב שיווקי יכול לנסח, אבל הוא לא יכול לקבוע מה ההלכה.
זכויות יוצרים, ציטוט והוגנות
סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח 2007, קובע שאין זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות. לפי דיווח בוואלה מ־14 באפריל 2010, בג״ץ אישר את עמדת הנהלת בתי המשפט שמותר להשתמש בפסקי הדין שמתפרסמים באתר שלה גם באופן מסחרי, ושזכות היוצרים בהם אינה של המדינה. כלומר, הטקסט של פסק הדין עצמו פתוח.
שלוש הסתייגויות עדיין חלות על עמוד באתר.
- התקציר של המאגר אינו פסק הדין. מאגר מסחרי מוסיף לפסק הדין תקציר, מילות מפתח ומיון. סעיף 6 חל על ההחלטה השיפוטית, לא על מה שכתב עורך המאגר. סעיף 4(ב) לחוק קובע שהמקוריות של לקט היא בבחירה ובסידור של היצירות או הנתונים שבו. לכן מעתיקים מפסק הדין, לא מהתקציר.
- ציטוט מספר אחר או ממאמר. כשהעמוד מצטט מאמר אקדמי או ספר שמנתח את פסק הדין, חל סעיף 19 על שימוש הוגן. החוק מונה בין המטרות ביקורת, סקירה והבאת מובאות, ובין השיקולים את היקף השימוש ואת השפעתו על ערך היצירה ועל השוק שלה. ציטוט קצר עם שם המחבר הוא דבר אחד. העתקה של פרק שלם היא דבר אחר.
- דיווח נכון והוגן. סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע מגן על דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית משפט, וסעיף 13(11) על פרסום נכון והוגן של מה שפורסם קודם בנסיבות כאלה. סעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות מאמץ את אותה הגנה לפגיעה בפרטיות. לפי הקריאה שלנו, עמוד שמעוות את מה שנקבע כדי שיישמע טוב יותר למשרד מתרחק מהמילים ״נכון והוגן״, ובכך מאבד חלק מההגנה. ההגנה גם לא חלה על דיון בדלתיים סגורות, כי הסעיף מדבר על ישיבה פומבית.
איך מפנים לפסק הדין
אין צורך בפורמט אקדמי מלא באתר של משרד, אבל הקורא וגוגל צריכים לזהות בדיוק על איזה פסק דין מדובר. ההפניה כוללת את סוג ההליך ומספר התיק, את שמות הצדדים כפי שהם מופיעים בפסק הדין שפורסם (בתיק שפורסם בראשי תיבות, רק ראשי התיבות), את הערכאה, את התאריך, וקישור למקור הרשמי. כלל 3(ו) לכללי הפרסומת מתיר קישור מהאתר לאתר אחר כשהקישור נוגע ישירות לעיסוק המקצועי של עורך הדין, וקישור לפסק דין עומד בזה.
איך כותבים הסבר לפסק דין שמדורג
גוגל לא מדרגת פסקי דין, היא מדרגת תשובות. בהנחיות ליצירת תוכן מועיל היא שואלת אם התוכן מספק מידע, מחקר או ניתוח מקוריים, אם הוא מספק ניתוח שהולך מעבר למובן מאליו, ואם כשהוא נשען על מקורות אחרים הוא נמנע מהעתקה או משכתוב שלהם ומוסיף ערך משמעותי ומקוריות. היא שואלת גם אם ברור לקורא מי כתב את התוכן, ואם הוא נכתב או נבדק בידי מומחה שמכיר את הנושא. בנושאים שיכולים להשפיע באופן ניכר על חייהם של אנשים, שגוגל מכנה ״Your Money or Your Life״, היא מצפה שהתוכן יהיה מדויק מאוד ותואם את ההסכמה המקצועית.
סיכום של פסק דין לא עומד ברוב השאלות האלה. אותו טקסט כבר נמצא במאגר, ועשרה אתרים אחרים כבר סיכמו אותו. מה שאין לאף אחד הוא ההסבר של עורך דין שעובד בתחום על מה זה משנה ללקוח. זה ההבדל בין שני סוגי עמודים.
| סיכום פסק דין | הסבר לפסק דין | |
|---|---|---|
| השורה הראשונה | ״בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט…״ | תשובה לשאלה שהקורא הקליד |
| למי הוא כתוב | לעורכי דין אחרים | למי שנמצא במצב דומה |
| מה יש בו שאין במאגר | כלום | מה עושים עכשיו, מה צריך לשמור, מתי זה לא חל |
| עם מה הוא מתחרה | המאגרים ואתרי החדשות המשפטיים | עמודים מעטים, כי מעט משרדים כותבים כך |
| כמה זמן הוא רלוונטי | עד הידיעה הבאה | עד שהפסיקה משתנה |
דוגמה לעבודה על עמוד
הדוגמה בדויה, לצורך הסבר בלבד. משרד לדיני משפחה רוצה לכתוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי שעסק במזונות ילדים כשההורים במשמורת משותפת. הטיוטה הראשונה נפתחת ב״בפסק דין חשוב שניתן החודש קבע בית המשפט המחוזי…״, ממשיכה בשלוש פסקאות על הרקע ועל הטענות, ונגמרת ב״לייעוץ פנו אלינו״.
העריכה מתחילה בשאלה של הקורא. ההשלמה האוטומטית מראה שגוגל משלימה את ״פסק דין מזונות״ ל״מזונות ילדים״ ול״מזונות זמניים״, כלומר הורים מחפשים מה יקבעו להם. השורה הראשונה הופכת לתשובה על השאלה הזו, בניסוח של עורך הדין. אחריה באה פסקה על מה פסק הדין קבע, עם ציטוט קצר והפניה מלאה. אחר כך שלושה מצבים שבהם הקביעה כנראה תחול ושניים שבהם כנראה לא, כי הנסיבות שונות. אחר כך רשימה של מה כדאי להורה לאסוף לפני דיון, ושורה שאומרת במפורש שפסק דין אחד לא מכריע את התיק של הקורא. בסוף קישור לעמוד התחום של המשרד, לא טופס קופץ.
מה שלא נכנס לעמוד הוא כל דבר מהדיון עצמו, שהתנהל בדלתיים סגורות, ושום פרט על הצדדים מעבר למה שבית המשפט התיר לפרסם.
תבנית לעמוד הסבר על פסק דין
זו התבנית שאנחנו ממליצים עליה. כל שורה בה היא חלק בעמוד, לפי הסדר.
| חלק | מה כתוב בו | בדיקה |
|---|---|---|
| כותרת | השאלה של הקורא, לא שם התיק | הביטוי מופיע בחיפושים, לפי מחקר מילות המפתח |
| שורה ראשונה | התשובה הקצרה, בשני משפטים | אין בה ״זכינו״ ואין בה הבטחה |
| מה נקבע | שלוש עד חמש שורות על הקביעה, עם ציטוט קצר מפסק הדין | כל משפט נבדק מול הטקסט המקורי |
| הפניה | סוג ההליך, מספר התיק, הערכאה, התאריך וקישור למקור | הקישור עובד, ואין על התיק איסור פרסום |
| מעמד ההחלטה | ערכאה, האם הוגש ערעור, האם זו הלכה מחייבת | אין ״תקדים״ כשזו לא הלכה |
| למי זה רלוונטי | המצבים שבהם הקביעה כנראה חלה | ניסוח של ״כנראה״, לא של ״בוודאות״ |
| מתי זה לא חל | המצבים שבהם הנסיבות שונות | לפחות מצב אחד כזה בכל עמוד |
| מה עושים עכשיו | מסמכים לשמור, מועדים, צעד ראשון | מועדים לפי החוק, עם מקור |
| מי כתב | צוות המשרד או עורך הדין, ומתי עודכן | התאריך תואם את התוכן |
| הצעד הבא | קישור לעמוד התחום ודרך לפנות | בלי מחיר, לפי כלל 3(ב)(14) |
כמה הערות לתבנית. שורת ״מה נקבע״ קצרה בכוונה, כי היא החלק שקיים כבר בכל מקום. שורת ״מתי זה לא חל״ היא החלק שבונה אמון, וגם החלק שמגן על המשרד מטענה שהעמוד יצר ציפייה לתוצאה. ובשורה האחרונה, כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי בתנאי שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה, ולכן לא כותבים ״ייעוץ ראשון בחינם״ בתחתית העמוד. אם המשרד רוצה שהעמוד יופיע גם בתשובות של מנועי AI, אותה תבנית עובדת שם, ופירטנו את זה בעמוד נראות בבינה מלאכותית. את הסימון של העמוד כמאמר בנתונים מובנים, עם מחבר ותאריך, מסביר המדריך נתונים מובנים לאתר של משרד.
רשימת בדיקה לפני פרסום
עוברים על הרשימה לפני כל עמוד שמזכיר פסק דין, גם כשהוא רק פסקה בתוך עמוד תחום.
- איסור פרסום. פסק הדין פורסם במקור רשמי, ולא נמצא עליו צו איסור פרסום. אם הדיון היה בדלתיים סגורות, יש היתר לפרסם את פסק הדין בנוסח הזה.
- פרטים מזהים. אין בעמוד שם, עיר, מקום עבודה, גיל או קשר משפחתי שמאפשרים לזהות צד, קטין, נפגע עבירת מין או תובע נזקי גוף.
- מידע מהלקוח. אין בעמוד שום דבר שהמשרד יודע מהלקוח ולא מופיע בפסק הדין.
- הסכמה. אם הלקוח מוזכר או מזוהה כלקוח של המשרד, יש הסכמה בכתב לפי כלל 3(ט), עם המקום ומשך הפרסום.
- ניסוח התוצאה. אין ״ניצחון״, אין אחוזים, אין סכום בלי ההקשר שלו, ואין ״תקדים״ להחלטה של ערכאה דיונית.
- דיוק. כל משפט שמתאר מה נקבע נבדק מול פסק הדין, ועורך דין אישר את העמוד.
- מקור. יש הפניה מלאה וקישור למקור הרשמי, והציטוטים הם מפסק הדין ולא מתקציר של מאגר.
- מעמד. כתוב אם הוגש ערעור, ומתי העמוד עודכן.
- שמירה. עותק של העמוד נשמר עם תאריך, לפי כלל 3א.
- הפצה. אם העמוד נשלח בניוזלטר, הוא נשלח רק ללקוחות ולאחרים שביקשו לקבל אותו, לפי כלל 3(יג). אם הוא מתפרסם באתר אחר בתשלום, כתוב שם שזו פרסומת, לפי כלל 3(י).
כמה עמוד כזה שווה למשרד
עמוד הסבר על פסק דין הוא בדרך כלל עמוד תומך, לא עמוד הכסף של האתר. החשבון הבא מראה למה, ולמה הוא בכל זאת שווה את הזמן. המספרים של הקליקים ושל שיעור הפנייה הם דוגמה ולא תחזית.
לפי מדד BoostIt לפרסום בגוגל בישראל, המחיר החציוני לקליק בענף המשפטי הוא 16.4 ש״ח, בטווח טיפוסי של 12 עד 29 ש״ח, והעלות החציונית לפנייה היא 108 ש״ח. נניח שמשרד מפרסם שישה עמודי הסבר בשנה, ושכל אחד מגיע אחרי כמה חודשים ל־30 קליקים אורגניים בחודש.
| חישוב | תוצאה |
|---|---|
| קליקים בחודש, 6 עמודים כפול 30 | 180 |
| מה היו עולים הקליקים בפרסום, 180 כפול 16.4 ש״ח | 2,952 ש״ח בחודש |
| פניות, אם 2% מהקוראים פונים (הנחה לדוגמה) | 3.6 בחודש |
| מה היו עולות הפניות בפרסום, 3.6 כפול 108 ש״ח | 389 ש״ח בחודש |
- שווי הקליקים₪2,952
- שווי הפניות₪389
ערכים לדוגמה מהחישוב בעמוד, שיעור פנייה של 2% הוא הנחה
חישוב לדוגמה בעמוד, לפי מדד BoostIt
ההבדל בין שתי השורות התחתונות הוא הלקח. רוב הקוראים של עמוד הסבר לא מחפשים עורך דין באותו רגע, ולכן שווי הקליקים גבוה בהרבה משווי הפניות. שיעור ההמרה החציוני של 18.4% שמדד BoostIt מפרסם מתייחס למודעות, וכולל לחיצות על שיחה ועל וואטסאפ. הוא לא מתאים לעמוד מידע אורגני, ולכן לא השתמשנו בו כאן.
הערך האמיתי של העמוד נמצא בשני מקומות שהטבלה לא מודדת. הוא מחזק את עמוד התחום שהוא מקשר אליו, והוא נותן ללקוח שכבר מתלבט סיבה לבחור במשרד שמסביר. בדיני משפחה, למשל, 1,252 עורכי דין הצהירו על התמחות בתחום לפי הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר. מעטים מהם מסבירים פסיקה למי שאינו עורך דין. כדי לחשב את המספרים עם הנתונים של המשרד עצמו, אפשר להשתמש במחשבון עלות לפנייה ולתיק.
טעויות שאנחנו רואים בעמודי פסיקה
- עמוד ״הצלחות המשרד״. רשימה של פסקי דין עם הכותרת ״זכינו״. זה בדיוק מה שהחלטה 83/24 מתארת, ואין בו תשובה לשאלה של אף קורא.
- קובץ PDF של פסק הדין באתר. הוא נשאר שם גם אחרי שהתיק נאסר לפרסום, וגוגל עלולה לדרג אותו במקום העמוד שמסביר.
- העתקה של תקציר מהמאגר. הטקסט הזה כבר מדורג במקום אחר, והוא לא של המשרד.
- פרטים ״קטנים״ שמזהים. עיר ומקצוע בתיק משפחה, או מקום עבודה בתיק הטרדה, מספיקים כדי שהסביבה תזהה את הצד.
- ״תקדים״ לכל החלטה. החלטה של בית משפט שלום מוצגת כהלכה שמחייבת את כולם.
- עמוד שלא מתעדכן. פסק הדין בוטל בערעור, והעמוד ממשיך להמליץ לפעול לפיו.
- סיכום של כל פסק דין חדש בתחום. עשרות עמודים דומים בלי ערך מוסף, שגוגל עלולה לראות כתוכן בהיקף גדול. את הסיכון הזה פירטנו במדריך על הבלוג.
- פנייה יזומה לצדדים. הודעה למי שהפסיד בפסק דין שפורסם, עם הצעה לייצג אותו בערעור. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר שידול, גם כשהשם ציבורי.
תוכנית ל־90 יום
| תקופה | מה עושים | מה אמור להיות בסוף |
|---|---|---|
| ימים 1 עד 14 | מעבר על כל האתר. כל עמוד, פוסט וקובץ שמזכיר פסק דין נבדק לפי רשימת הבדיקה | רשימה של מה מתקנים, מה מוחקים ומה משאירים. עותקים של כל מה שמוחק נשמרים |
| ימים 15 עד 30 | תיקונים. הסרת קבצי PDF, החלפה בקישורים למקור, עריכת ניסוח של תוצאות, הסרת פרטים מזהים | האתר נקי מהטעויות שברשימה |
| ימים 31 עד 45 | בחירת שלוש שאלות של לקוחות שפסק דין עונה עליהן, לפי ההשלמה האוטומטית ו־Search Console | שלוש טיוטות לפי התבנית, עם עורך דין שבודק כל אחת |
| ימים 46 עד 75 | פרסום שלושת העמודים, קישור מכל אחד לעמוד התחום, ומעמוד התחום אליהם | שלושה עמודים באינדקס, עם הפניה מלאה ומקור |
| ימים 76 עד 90 | בדיקה ב־Search Console של החשיפות ושל הביטויים שהעמודים מופיעים עליהם. בדיקת קישורים למקור | החלטה אם להמשיך בקצב של עמוד בחודש, ועל אילו שאלות |
הלוח הזה הוא סדר עבודה. עמוד חדש בדרך כלל לא מביא תנועה משמעותית בתוך חודש, ולכן הבדיקה ביום 90 עוסקת בחשיפות ובביטויים, לא בפניות.
איך זה משתלב בעבודה החודשית
עמודי פסיקה הם חלק מהתוכן שבונים בתוך קידום אתרים לעורכי דין, לצד עמודי התחום והעיר. כשבונים אתר חדש או מעבירים אתר קיים, כדאי להחליט כבר בשלב המבנה איפה יושבים עמודי ההסבר ואיך הם מקשרים לתחומים, וזה חלק מבניית אתר למשרד עורכי דין.
Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא בתשלום לפי ליד. בכל אזור ועיר אנחנו עובדים עם משרד אחד בתחום, כדי שלא נקדם שני משרדים מתחרים על אותם חיפושים. בדוח החודשי רואים כמה פניות חדשות הגיעו ומאיזה מקור, כולל מעמודי תוכן. מי שרוצה לדעת מה מצב האתר הנוכחי, כולל עמודים שמזכירים פסקי דין, יכול להתחיל בבדיקת משפך במחיר קבוע, שהעלות שלה מקוזזת מהחודש הראשון.
המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי. הוא נכתב על ידי צוות Reboost על בסיס לשון החוק, הכללים והחלטות ועדות האתיקה שפורסמו. בשאלה על פרסום מסוים כדאי לבדוק מול לשכת עורכי הדין.
מקורות
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כללים 19 ו־20
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56 ו־90
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד 1984, סעיפים 68 ו־70
- חוק העונשין, התשל״ז 1977, סעיף 352
- חוק זכות יוצרים, התשס״ח 2007, סעיפים 4, 6 ו־19
- חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה 1965, סעיף 13
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981, סעיף 18
- הנהלת בתי המשפט, תשובה לבקשת חופש מידע על מאגרי פסקי דין (31 באוגוסט 2025)
- הנהלת בתי המשפט, תשובה לבקשת חופש מידע על מאגרים משפטיים (25 באפריל 2021)
- וואלה, בג״ץ על שימוש מסחרי בפסקי דין שמפורסמים באתר הנהלת בתי המשפט (14 באפריל 2010)
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 77 (מרץ 2025), החלטה 83/24
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 252/24 ופרסום על דיון בדלתיים סגורות
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, המשך ההחלטה על פרסומים על פסקי דין
- Google Search Central, יצירת תוכן מועיל שמיועד לאנשים
- Google Search Central, מדיניות הספאם (תוכן בהיקף גדול)
- BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף
- טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025)
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״פסקי דין״, 25 באוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״פסק דין מזונות״, 25 באוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״פסק דין תקדימי״, 25 באוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״פרסום פסק דין״, 25 באוקטובר 2026