מבוטח שתביעתו נדחתה לא מחפש ״עורך דין ביטוח״. הוא מחפש את מה שקרה לו, ״חברת הביטוח דחתה את התביעה״, ״תביעת אובדן כושר עבודה מנורה״, ״התיישנות תביעת ביטוח בריאות״. השיווק בתחום הזה עובד כשהמשרד עונה בדיוק על השאלות האלה, לפי סוג הפוליסה ולפי הרגע שבו המבוטח נמצא, ונמנע ממה שהכללים אוסרים, כלומר תשלום למי שמביא אליו מבוטחים.
מתי מבוטח הופך ללקוח של עורך דין
רוב התביעות לחברות הביטוח משולמות בלי עורך דין. המבוטח מגיש טופס, המבטחת בודקת, והכסף מגיע. הוא מגיע למשרד עורכי דין רק כשמשהו בתהליך נשבר, וחוק חוזה הביטוח מגדיר את רוב הנקודות האלה. כל אחת מהן היא רגע שבו נפתח חיפוש בגוגל.
- מכתב דחייה. הרגע הנפוץ ביותר. המבטחת כותבת שהמקרה לא מכוסה, שהמבוטח לא גילה מצב רפואי קודם, או שאחוז הנכות נמוך מהנדרש בפוליסה.
- תשלום חלקי. המבטחת מכירה במקרה אבל משלמת פחות. בביטוח דירה זה קורה סביב השמאות, ובאובדן כושר עבודה סביב השאלה אם המבוטח איבד את כושרו לעיסוק שלו או לכל עיסוק.
- שתיקה. לפי סעיף 27, תגמולי ביטוח משולמים תוך 30 ימים מהיום שבו היו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים, וסכום שאינו שנוי במחלוקת משולם תוך 30 ימים ממסירת התביעה. מבוטח שמחכה חודשים ושולח עוד ועוד מסמכים מתחיל לחפש.
- התראת התיישנות. סעיף 31א מחייב את המבטח להתריע בכתב 12 חודשים ושלושה חודשים לפני שתקופת ההתיישנות מסתיימת, ״אף אם מתנהל ביניהם משא ומתן״. המכתב הזה מבהיל, ובצדק.
- ביטול פוליסה בגלל אי גילוי. לפי סעיף 7, אם המבוטח לא השיב תשובה מלאה וכנה לשאלה בעניין מהותי, המבטח רשאי לבטל את החוזה, ואחרי מקרה הביטוח הוא רשאי במקרים מסוימים להפחית את התגמולים. זה הנימוק שחוזר הכי הרבה בדחיות של ביטוחי בריאות ומחלות קשות.
כל רגע כזה מצריך עמוד אחר באתר, עם שאלה פתוחה אחרת ומסמכים אחרים לבקש. משרד שיש לו רק עמוד ״תביעות ביטוח״ כללי מפספס את רובם.
טבלת הפוליסות, הרגע והחיפוש
זו הטבלה שעליה בונים את האתר והקמפיין. הביטויים לקוחים מההשלמה האוטומטית של גוגל באוקטובר 2026, והעמוד המוצע הוא ההמלצה שלנו.
| סוג הפוליסה | מה בדרך כלל מניע את החיפוש | מה מקלידים בגוגל | איזה עמוד עונה |
|---|---|---|---|
| אובדן כושר עבודה | דחייה בגלל הגדרת עיסוק או אחוזי נכות, הפסקת תשלום חודשי | ״עורך דין אובדן כושר עבודה״ עם חיפה, באר שבע, הצפון, ״מומלץ״, ״שכר טרחה עורך דין אובדן כושר עבודה״, ״תביעת אובדן כושר עבודה קרן פנסיה״ | עמוד לפוליסה פרטית ועמוד נפרד לכיסוי דרך קרן הפנסיה |
| סיעודי | דחייה אחרי מבחן תפקוד, ויכוח על מספר הפעולות שהמבוטח לא מסוגל לבצע | ״עורך דין ביטוח סיעודי״, ״עורך דין לתביעת ביטוח סיעודי״, ״ביטוח סיעודי כללית תביעה״, ״שכר טרחה עורך דין ביטוח סיעודי״ | עמוד שמסביר את מבחן התפקוד ומה מביאים לפגישה, נכתב גם לבני משפחה |
| מחלות קשות | אי גילוי מצב קודם, מחלה שלא עומדת בהגדרה שבפוליסה | ״עורך דין מחלות קשות״, ״עורך דין ביטוח מחלות קשות״, ״תביעת ביטוח מחלות קשות״ | עמוד על דחייה בגלל אי גילוי, ועמוד על הגדרות המחלה |
| בריאות וניתוחים | ניתוח שלא אושר מראש, תקופת אכשרה, ספק שאינו בהסכם | ״עורך דין ביטוח בריאות״, ״עורך דין לתביעות ביטוח בריאות״, ״התיישנות תביעת ביטוח בריאות״ | עמוד על החזר ניתוח ועל ההתיישנות בביטוח בריאות |
| חיים | מוטבים מול מבטחת אחרי מוות, טענת אי גילוי או התאבדות בתקופת ההחרגה | ״ביטוח חיים תביעה״, ״התיישנות תביעת ביטוח חיים״ | עמוד למוטבים, כתוב ברגישות, עם המועד של חמש השנים |
| דירה ונזקי מים | שמאות נמוכה, טענה לבלאי במקום נזק פתאומי | ״עורך דין ביטוח דירה״, ״עורך דין תביעות ביטוח דירה״, ״ביטוח דירה תביעה״ עם שם החברה | עמוד על מחלוקת שמאות, ועמוד לבתי עסק אם המשרד מטפל גם בהם |
| רכב רכוש | ערך הרכב, אובדן גמור, חוות דעת שמאי | ״עורך דין תביעות ביטוח רכב״, ״תביעה נגד חברת ביטוח רכב״, ״התיישנות תביעת ביטוח רכב״ | עמוד קצר, כי חלק גדול מהתיקים קטנים ומתאימים לתביעה קטנה |
| תאונות אישיות | תאונה שלא הוכרה, ויכוח על אחוז הנכות | ״ביטוח תאונות אישיות תביעה״, ״ביטוח תאונות אישיות תלמידים הגשת תביעה״ | עמוד שמחבר לתיק נזיקין, כי פעמים רבות יש גם נתבע אחר |
| נסיעות לחו״ל | הוצאה רפואית בחו״ל שלא הוחזרה, מצב קודם | ״כלל ביטוח נסיעות לחו ל תביעה״, ״הראל ביטוח נסיעות לחו ל הגשת תביעה״ | בדרך כלל לא שווה עמוד נפרד, ראו הנתונים בהמשך |
שלוש מסקנות עולות מהטבלה. הראשונה, אובדן כושר עבודה הוא סוג הפוליסה עם הכי הרבה חיפושים שמכילים ״עורך דין״, כולל ערים, ״מומלץ״ ו״שכר טרחה״. השנייה, חלק גדול מהחיפושים כוללים שם של מבטחת או של קרן פנסיה, ורוב המקלידים מחפשים את הטופס של החברה, לא עורך דין. השלישית, ״שכר טרחה״ מופיע בהשלמות רק בסיעודי ובאובדן כושר עבודה, שני התחומים שבהם הקצבה חודשית והמבוטח מנסה להבין כמה ממנה ילך לעורך הדין.
איך ממפים את כל הביטויים של המשרד לפני שכותבים עמוד אחד מוסבר במדריך למחקר הביטויים של משרד עורכי דין.
מה נתוני המבטחים אומרים על התיקים
חברות הביטוח מפרסמות באתרים שלהן מדדי תביעות לפי הוראות רשות שוק ההון. אלה טבלאות לפי ענף, שמראות כמה מהתביעות שנסגרו אושרו, כמה נדחו, וכמה מאלה שהגיעו לבית משפט נסגרו בפשרה. לקחנו את הנתונים של הראל חברה לביטוח לשנת 2024 כדוגמה, כי היא מפרסמת את כל ענפי הבריאות והחיים במסמך אחד. זו חברה אחת ושנה אחת. הנתונים לא מייצגים את כל השוק, אבל הם מראים איפה יש מחלוקות.
| ענף (הראל, 2024) | תביעות שאושרו | תביעות שנדחו | מהתיקים שנסגרו בבית משפט, בפשרה |
|---|---|---|---|
| מחלות קשות | 60.5% | 35.2% | 92.9% |
| סיעודי | 64.0% | 34.6% | 80.3% |
| אובדן כושר עבודה (קצבה) | 73.6% | 21.5% | 88.5% |
| נכויות | 68.6% | 23.4% | 86.7% |
| תאונות אישיות | 79.0% | 16.2% | 94.7% |
| השתלות | 75.1% | 16.4% | מעט תיקים |
| ניתוחים | 84.9% | 11.5% | 77.3% |
| דירה, נזק למבנה | 84.3% | 13.5% | 83.3% |
| נסיעות לחו״ל | 93.0% | 2.2% | 76.9% |
| ריסק מוות | 96.7% | 1.9% | 64.3% |
- מחלות קשות35.2%
- סיעודי34.6%
- נכויות23.4%
- אובדן כושר עבודה21.5%
- תאונות אישיות16.2%
- דירה, נזק למבנה13.5%
- ניתוחים11.5%
- נסיעות לחו״ל2.2%
שמונה מעשרת הענפים בטבלה. חברה אחת ושנה אחת, לא כל השוק
מדד התביעות של הראל חברה לביטוח, 2024
״תביעות שאושרו״ כוללות גם תביעות ששולמו חלקית, כך שהמבוטח שקיבל פחות ממה שביקש נספר כאן כמי שתביעתו אושרה. כלומר, הקהל שעשוי להזדקק לעורך דין גדול יותר מעמודת הדחיות.
המספרים האלה משנים את סדר העדיפויות של משרד:
- מחלות קשות, סיעודי ואובדן כושר עבודה הם הליבה. בשלושתם יותר מחמישית מהתביעות נדחו באותה חברה, והסכומים גדולים, כי מדובר בפיצוי חד פעמי או בקצבה חודשית לשנים.
- נסיעות לחו״ל וביטוח חיים בסיכון הם שוליים. בדיוידשילד, שמבטחת חלק גדול מהנוסעים, נדחו בשנת 2025 רק 1.6% מתביעות הנסיעות, ואושרו 98.3%. ברוב התיקים האלה אין עבודה לעורך דין.
- מה שמגיע לבית משפט נסגר בדרך כלל בפשרה. בענפי הבריאות, הסיעוד, הנכות ואובדן כושר העבודה, בין 77% ל־95% מהתיקים שנסגרו בבית משפט הסתיימו בפשרה. לשיווק זה אומר שאפשר לדבר על ניסיון בניהול מו״מ מול מבטחות, ושאין טעם להבטיח ״פסק דין״.
היקף התביעות עצמו גדול. לפי מדד השירות של רשות שוק ההון לשנת 2025, כפי שדווח בביזפורטל ובוואלה ICE באוקטובר 2026, נבדקו במדד יותר מ־902,000 תביעות, מתוכן כ־166,000 בביטוח בריאות, כ־175,000 בנסיעות לחו״ל וכ־416,000 ברכב רכוש. אחוזים קטנים מכמות כזו הם עדיין אלפי מבוטחים בשנה.
מי עוד מתחרה על אותו מבוטח
משרד לתביעות ביטוח לא מתחרה רק במשרדים אחרים. למבוטח שתביעתו נדחתה יש כמה דרכים, וחלקן חינמיות. עמוד טוב מכיר בהן במקום להתעלם.
| החלופה | מה היא נותנת למבוטח | איפה עורך הדין נכנס |
|---|---|---|
| ערעור פנימי אצל המבטחת | בדיקה חוזרת בלי עלות | כשהערעור נדחה שוב, או כשצריך חוות דעת רפואית נגדית |
| תלונה לממונה על פניות הציבור ברשות שוק ההון | בירור חינמי. ב־2025 הוגשו 5,605 תלונות על החברות שבמדד השירות | כשהמחלוקת עובדתית או רפואית, ותלונה לא מכריעה בה |
| תביעה קטנה | הליך זול ומהיר, עד תקרה של ₪39,900 לפי ביזפורטל | בתיקים גדולים יותר, ובקצבאות לשנים |
| סוכן הביטוח | עזרה בהגשה ובמגע עם החברה | כשהמבוטח צריך מישהו שמייצג רק אותו |
| חברות שמציעות ״מיצוי זכויות״ | ליווי תמורת אחוז | כשנדרש הליך משפטי. וכשהן מפרסמות לציבור ומעבירות פונים לעורכי דין, חל כלל 11ב |
הנתונים על התלונות מראים כמה הדרך החינמית פופולרית. לפי ביזפורטל, ב־2024 הוגשו לרשות שוק ההון 17,586 פניות ציבור בכל התחומים שבפיקוחה, והן מחזירות לציבור כ־20 מיליון שקל בשנה. לפי כלכליסט, ב־2023 היו 7,169 פניות בתחום הביטוח, ו־1,295 תלונות על סוכנים ויועצים, פי ארבעה משנת 2021.
המסקנה לשיווק היא לכתוב עמוד שמסביר מתי תלונה לרשות מספיקה ומתי לא. מבוטח שמחלוקת שלו היא על אחוז נכות או על הגדרת עיסוק יבין מהעמוד שהוא צריך חוות דעת ותביעה, והוא יחזור למשרד שהסביר לו את זה. משרד שמציג את עצמו כדרך היחידה מאבד אמון ברגע שהמבוטח שומע על התלונה מחבר.
הפניות מסוכנים, שמאים ורופאים
בתביעות ביטוח, האנשים שפוגשים את המבוטח ראשונים הם אנשי מקצוע מסחריים. סוכן הביטוח שמכר את הפוליסה, השמאי שהעריך את הנזק, הרופא שכותב חוות דעת, ולפעמים יועץ פנסיוני. כולם יכולים להמליץ על עורך דין, והפיתוי לתגמל אותם על כך קיים. החוק והכללים חוסמים את זה:
- סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל אדם למסור עבודה, בעצמו או על ידי אחר. סוכן שפונה ללקוחות שלו ומציע ״את עורך הדין שלנו״ בתמורה, עושה את זה בשם המשרד.
- סעיף 58 אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות המשרד בתמורה לשירות או לסיוע לעסק.
- כלל 43 לכללי האתיקה אוסר לתת טובת הנאה כדי לקבל עבודה. ארוחה קבועה, מתנה או ״דמי הכרות״ לסוכן נופלים כאן.
- כלל 11ב אוסר לתת שירות ללקוח שהפנה גוף שאינו עורך דין, שפועל למטרת רווח ומפרסם לציבור שירותים משפטיים.
- החלטה 218/24 של ועדת האתיקה קבעה שכל תגמול שקשור להפניה של לקוח הוא שיתוף אסור, גם כשהוא אינו אחוז משכר הטרחה.
מה כן מותר? כלל 30 מתיר לעורך דין שהעביר עניין לעמית לקבל חלק משכר הטרחה, אם הוסכם על כך במפורש. כלומר, הפניות ממשרדי נזיקין, ביטוח לאומי ודיני עבודה, שפוגשים מבוטחים עם פוליסות פרטיות, הן ערוץ לגיטימי ומשתלם.
| המצב | מה הבעיה | מה עושים במקום |
|---|---|---|
| סוכן מבקש אחוז מכל תיק שהוא מפנה | שיתוף בהכנסות, סעיף 58 והחלטה 218/24 | מסרבים. סוכן שממליץ כי הוא סומך על המשרד לא צריך תשלום |
| שמאי מטעם המבוטח עובד ״בשיתוף״ עם המשרד ומקבל תיקים בחזרה | הפניה הדדית בתמורה עלולה להיחשב טובת הנאה, כלל 43 | כל צד בוחר את בעל המקצוע לפי התיק, ושכר השמאי משולם על השמאות בלבד |
| אתר ״בדיקת זכויות ביטוח״ שאוסף פרטים ומוכר אותם למשרדים | כלל 11ב והחלטה 218/24 | פרסום בשם המשרד, בתקציב קבוע |
| כנס ללקוחות של סוכנות ביטוח שבו עורך הדין מרצה | מותר כהרצאה מקצועית, כל עוד אין תשלום על פניות שנולדות ממנו | הרצאה כללית, בלי איסוף פרטים בשם הסוכנות |
| פנייה בוואטסאפ למבוטח שכתב בקבוצה שתביעתו נדחתה | פנייה יזומה לאדם מסוים קרובה לשידול, לפי הקריאה שלנו | פוסט ציבורי שמסביר מה עושים אחרי דחייה |
הניתוח המלא של ההחלטות על תשלום לפי פנייה נמצא בעמוד על קניית לידים והסדרי תשלום לפי פנייה. על הודעות שנשלחות בלי הסכמה מראש חל גם חוק התקשורת, והפירוט בעמוד על הודעות פרסומת וחוק הספאם.
מה מותר לכתוב במודעה ובעמוד
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) מ־2001 חלים על כל מודעה, עמוד נחיתה ופוסט של המשרד. בתביעות ביטוח ארבעה מהם עולים כמעט בכל קמפיין:
- איסור הטעיה (כלל 2א). ״נוציא לך את הכסף מחברת הביטוח״ או ״מקסימום פיצוי״ יוצרים רושם של תוצאה מובטחת. בהחלטה 83/24 קבעה ועדת האתיקה שפרסום של אחוזי הצלחה עלול להטעות. לפי הקריאה שלנו, סכומים שהושגו בתיקים קודמים מעוררים את אותה בעיה.
- בלי שכר טרחה בטקסט החופשי (כלל 3(ב)(14)). ״אין זכייה אין תשלום״ ו״בדיקת פוליסה חינם״ הם התייחסות לשכר הטרחה.
- שם ותמונה של לקוח רק בהסכמה בכתב (כללים 3(ה) ו־3(ט)). בתביעות ביטוח זה חל גם על סיפור מקרה שמזכיר מחלה, כי הוא מזהה את הלקוח בעיני מי שמכיר אותו.
- תוכן ממומן מסומן (כלל 3(י)). כתבה באתר צרכנות על ״איך להתמודד עם דחיית תביעה״ שהמשרד שילם עליה מסומנת ככזו.
| במקום | כותבים |
|---|---|
| ״נוציא לך את הכסף מחברת הביטוח״ | ״ייצוג מבוטחים בתביעות נגד חברות ביטוח, בביטוח סיעודי, מחלות קשות ואובדן כושר עבודה״ |
| ״בדיקת פוליסה חינם, אין זכייה אין תשלום״ | ״שיחה ראשונה עם מכתב הדחייה והפוליסה שלכם״ |
| ״חברות הביטוח דוחות את כולם, אל תוותרו״ | ״מה המבטחת צריכה לעשות לפי החוק אחרי שהגשתם תביעה, ומה עושים כשהיא דחתה״ |
| ״הצלחנו ב־90% מהתיקים״ | ״איך נראה תיק מול מבטחת, מהבדיקה הראשונה ועד הפשרה או פסק הדין״ |
שתי חובות נוגעות לעבודה עם סוכנות. כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים. ובהחלטה 361/2024 נדחה ניסיון של עורך דין להטיל את האחריות על חברת הפרסום שלו, ולכן המשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. כל הכללים מרוכזים בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.
אילו עמודים האתר צריך
אתר של משרד לתביעות ביטוח בנוי משלוש שכבות. בכל עמוד, הפסקה הראשונה עונה על השאלה, הבאות מסבירות מתי המקרה מסתבך, ובסוף יש הזמנה לשיחה עם המסמכים.
סוגי הפוליסות. עמוד לאובדן כושר עבודה, לסיעודי, למחלות קשות, לביטוח בריאות ולביטוח דירה, רק בתחומים שבהם המשרד מטפל בפועל. באובדן כושר עבודה כדאי לפצל, כי ההשלמות מראות שאנשים מחפשים גם ״תביעת אובדן כושר עבודה קרן פנסיה״ וגם ״ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי״, ואלה מסלולים שונים עם מסמכים שונים.
רגעים בתיק. עמוד על התיישנות, עמוד על דחייה בגלל אי גילוי מצב רפואי קודם, ועמוד על תשלום שמתעכב. ההשלמות לחיפוש ״התיישנות תביעת ביטוח״ כוללות רכב, בריאות, חיים ותלמידים, והתשובה שונה לפי סוג הביטוח ולפי מועד כריתת הפוליסה. עמוד שמסביר את ההבדל בין שלוש לחמש שנים, ואת חובת ההתראה של סעיף 31א, עונה על שאלה שרוב האתרים עונים עליה בשורה אחת.
החלופות למבוטח. עמוד על תלונה לרשות שוק ההון ועל תביעה קטנה. הוא לא מביא תיקים ישירות, אבל הוא בונה את האמון שמביא אותם, וגם עונה על שאלות שמנועי AI שואבים מהן תשובות.
מה לא בונים:
- עמוד לכל מבטחת, בלי תוכן שונה. עשרה עמודים שמחליפים רק את שם החברה הם בדיוק מה שעדכוני גוגל על תוכן בתבנית מורידים.
- מחשבון ״כמה מגיע לי מחברת הביטוח״. הוא מציג סכום שלא נבדק ומתקרב להבטחת תוצאה. עמוד שמסביר מה קובע את התגמולים לפי סוג הפוליסה עונה על אותה שאלה.
- עמודי עיר בלי משרד אמיתי בעיר. ההשלמות מראות ערים באובדן כושר עבודה, אבל עמוד עיר בלי כתובת ובלי ביקורות מקומיות לא ידורג.
איך כותבים עמודים כאלה מוסבר במדריך על כתיבת תוכן שמביא פניות למשרד, ומה כלול בעבודה על האתר כולו בעמוד קידום אתרים לעורכי דין.
פרסום בגוגל, מה לחסום ומה לקנות
ההשלמות האוטומטיות מראות שרוב החיפושים שנראים קרובים לתחום שייכים לקהל אחר. לפני שמשקיעים שקל בונים שלוש רשימות.
רשימת השלילה הקבועה, שנכנסת לקמפיין מהיום הראשון:
- ״ביטוח לאומי״, אם המשרד לא מטפל בו. בחיפוש ״עורך דין ביטוח״, תשע מתוך עשר ההצעות כללו אותו.
- ״טלפון״, ״טופס״, ״אזור אישי״, ״הגשת תביעה״ עם שם של מבטחת, ״מוקד״. אלה אנשים שמחפשים את החברה.
- ״השוואה״, ״מחיר״, ״האם כדאי״, ״מעל גיל 60״. אלה אנשים שקונים פוליסה. ההשלמות ל״ביטוח מחלות קשות״ ול״ביטוח אובדן כושר עבודה״ מלאות בהם.
- ״פלסטינית״, ״ייצוגית״ אם המשרד לא מגיש ייצוגיות, ״דוגמא לכתב תביעה״.
הביטויים שכדאי לקנות, מחולקים לפי סוג הפוליסה:
- ״עורך דין אובדן כושר עבודה״, ״עורך דין לתביעת אובדן כושר עבודה״, ״עורך דין מומחה אובדן כושר עבודה״
- ״עורך דין ביטוח סיעודי״, ״עורך דין לתביעת ביטוח סיעודי״
- ״עורך דין מחלות קשות״, ״עורך דין ביטוח מחלות קשות״
- ״עורך דין נגד חברת ביטוח״, ״עורך דין לתביעה נגד חברת ביטוח״, ״חברת הביטוח דחתה את התביעה״
ביטויים לפי עיר, רק במקומות שבהם המשרד מקבל לקוחות. ההשלמות לאובדן כושר עבודה כללו הצפון, באר שבע וחיפה.
דוגמה עם מספרים
זו דוגמה להמחשה. נתוני הפרסום הם ממדד BoostIt, ושאר המספרים הם הנחות שכל משרד מחליף בנתונים שלו.
| שלב | חישוב | תוצאה |
|---|---|---|
| תקציב מדיה חודשי בגוגל | הנחה | ₪5,000 |
| פניות בחודש | 5,000 ÷ 108 (עלות חציונית לפנייה בענף המשפטי) | כ־46 |
| פניות על פוליסה פרטית שהמשרד מטפל בה | הנחה, 40% | כ־18 |
| תיקים שנחתמים | הנחה, אחד מכל חמישה | כ־3.7 |
| עלות מדיה לתיק חתום | 5,000 ÷ 3.7 | כ־₪1,350 |
השורה שמשנה הכי הרבה היא השלישית. אם רשימת השלילה חלשה ורק רבע מהפניות רלוונטיות, העלות לתיק עולה בכ־60 אחוז. המדד של BoostIt נותן לענף ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ עלות חציונית לקליק של ₪16.4 (טווח טיפוסי ₪12 עד 29), לעומת ₪8.7 בכל הענפים. המדד לא מפרק את הנתון לתביעות ביטוח.
את החישוב עם המספרים של המשרד עושים במחשבון העלות לפנייה ולתיק חתום. רשימת השלילה המלאה נבנית לפי המדריך לבניית מילות שלילה בקמפיין, ומה כלול בניהול הקמפיין בעמוד פרסום בגוגל לעורכי דין.
ביקורות, פרופיל עסק ותשובות AI
מבוטח שבוחר בין שלושה משרדים בודק ביקורות, וההשלמה ״עורך דין אובדן כושר עבודה מומלץ״ מראה שהבדיקה קורית. בתחום הזה יש לביקורות שני קשיים. הראשון, לקוח שקיבל תגמולים על מחלה קשה לא תמיד רוצה שיידעו שהוא חולה. השני, הסכמי פשרה עם מבטחות כוללים לעתים סעיף סודיות.
מה שעובד:
- מבקשים מכל לקוח שתיקו נסגר, לא רק ממי שקיבל סכום גבוה. מדיניות הביקורות של גוגל אוסרת לבקש ביקורות רק מלקוחות מרוצים, ואוסרת ביקורות בתמורה, כולל הנחה.
- מציעים לכתוב על השירות, על ההסבר, על הזמינות ועל הליווי מול המבטחת, ולא על המחלה או על הסכום.
- עונים לכל ביקורת בלי לחשוף פרטים. תגובה היא פרסום, וחובת הסודיות חלה עליה. איך עונים לביקורת שלילית מוסבר במדריך על מענה לביקורת שלילית.
הכללים על ציטוט לקוחות באתר, בהסכמה ובלי הטעיה, נמצאים בעמוד על המלצות לקוחות באתר המשרד.
מבוטחים שואלים גם מנועי AI ״מה עושים כשחברת הביטוח דחתה תביעה״. התשובות שם נבנות מעמודים שעונים על השאלה ישירות ובמבנה ברור, ומפורטלים משפטיים. משרד שיש לו עמוד מסודר על התיישנות ועל אי גילוי, עם הסעיפים בחוק, מגדיל את הסיכוי שהשם שלו יופיע בתשובה. מה כולל העבודה על זה מוסבר בעמוד על נראות המשרד בתשובות של מנועי AI.
קליטת הפנייה, מה לשאול ומתי
הפנייה הראשונה בתביעת ביטוח מגיעה לרוב עם מסמך ביד, מכתב הדחייה. זה יתרון. אפשר לבנות את הטופס והשיחה הראשונה סביבו:
- מה לשאול בטופס. שם, טלפון, סוג הפוליסה, תאריך מכתב הדחייה, ותאריך משוער של האירוע. התאריכים חשובים כי הם קובעים את ההתיישנות, והם מאפשרים למשרד לתעדף פנייה שהזמן שלה קצר.
- מה לא לשאול בטופס. אבחנות, תיק רפואי, אחוזי נכות. אלה מגיעים בשיחה ובפגישה. לפי חוק הגנת הפרטיות, מידע על מצב בריאותו של אדם הוא מידע בעל רגישות מיוחדת, ותיקון 13 שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025 מחמיר את החובות על מי שמחזיק בו. טופס באתר צריך גם הודעה לפי סעיף 11 על מטרת האיסוף ולמי יימסר המידע. הפירוט בעמוד על תיקון 13 ושמירת פרטי פונים.
- מה לומר בתשובה הראשונה. מי יחזור ומתי, ומה להכין, כלומר הפוליסה, מכתב הדחייה וההתכתבות עם המבטחת. אם התאריכים קרובים להתיישנות, אומרים את זה בשיחה ולא בטופס.
מהירות המענה קובעת כאן כמו בכל תחום. מבוטח שקיבל מכתב דחייה מתקשר לשניים או שלושה משרדים באותו יום. מי שחוזר אליו ראשון, ושואל קודם על התאריכים, נראה כמו מי שמבין את התיק. כמה מהר צריך לחזור מוסבר במדריך על זמן המענה לפניות, והתהליך המלא מהפנייה ועד הפגישה בעמוד ניהול פניות למשרד עורכי דין.
איך מודדים כשרוב התיקים נסגרים בפשרה
תיק נגד מבטחת יכול להיסגר בשבועות, אחרי מכתב אחד, או אחרי שנים בבית משפט. הנתונים של הראל מראים שגם מה שמגיע לבית משפט נסגר בדרך כלל בפשרה, ושחלק מהתיקים נסגרים אחרי יותר מחצי שנה. לכן משרד שמחכה לשכר הטרחה כדי לדעת אם השיווק עובד יחכה יותר מדי.
| שכבה | מה מודדים | כל כמה זמן |
|---|---|---|
| פניות | פניות לפי סוג פוליסה ולפי מקור, בנפרד מפניות על ביטוח לאומי ומפניות של מי שמחפש את המבטחת | חודשי |
| תיקים | פגישות, ייפויי כוח והסכמי שכר טרחה שנחתמו, ועלות מדיה לכל תיק חתום | חודשי ורבעוני |
| תוצאות | תיקים שנסגרו, כמה מהם לפני הגשת תביעה, ושכר הטרחה מהם, לפי המקור המקורי של הפנייה | חצי שנתי ושנתי |
השכבה השלישית דורשת שמקור הפנייה יירשם בתיק מהיום הראשון. אם תיק סיעודי נסגר בפשרה שנה וחצי אחרי הפנייה, המשרד צריך לדעת שהוא התחיל בחיפוש ״עורך דין ביטוח סיעודי חיפה״ ולא בהפניה מעמית. את ההחזר על ההשקעה בשיווק מחשבים במחשבון ההחזר על ריטיינר שיווקי, ואת ההגדרה של מעקב שיחות וטפסים במדריך על מעקב המרות.
טעויות נפוצות בשיווק משרד לתביעות ביטוח
- קמפיין על ״עורך דין ביטוח״ בלי שלילה. רוב הקליקים יגיעו מאנשים שמחפשים ביטוח לאומי.
- עמוד אחד לכל סוגי הפוליסות. סיעודי, מחלות קשות ואובדן כושר עבודה שונים בהגדרות, במסמכים ובקהל, ועמוד אחד לא עונה טוב על אף אחד מהם.
- הבטחות על כסף. ״נוציא לך את מה שמגיע לך״ הוא בדיוק מה שכלל 2א והחלטה 83/24 מכוונים אליו.
- הסדר עם סוכן או שמאי שמקבל משהו על כל תיק. סעיף 58, כלל 43 והחלטה 218/24 חלים, והאחריות היא של עורך הדין.
- טופס שמבקש תיק רפואי. הוא מוריד את מספר הפניות ומעלה את הסיכון לפי תיקון 13.
- התעלמות מהתלונה לרשות שוק ההון. המבוטח ישמע עליה ממילא, ויתהה למה המשרד לא סיפר לו.
- מדידה רק לפי שכר טרחה שהתקבל. הנתון מאחר בחודשים ובשנים, ולא עוזר להחליט על התקציב של החודש הבא.
מה אנחנו עושים למשרד לתביעות ביטוח
- עמודים לפי סוג פוליסה ולפי רגע בתיק, בתחומים שהמשרד מטפל בהם, עם הסעיפים בחוק ובלי הבטחות.
- קמפיין בגוגל עם שלילה לביטוח לאומי ולמחפשי פוליסות, קבוצת מודעות לכל סוג פוליסה, ומעקב שיחות.
- פרופיל עסק וביקורות בגוגל מפות עם בקשת ביקורת מכל לקוח בסיום התיק, בלי תמורה ובלי לבחור.
- קליטת פניות מהירה עם טופס שמבקש תאריכים ולא תיק רפואי.
- דוח חודשי על פניות, פגישות ותיקים חתומים, לפי סוג פוליסה ולפי מקור.
הכול בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי ולא לפי ליד או לפי תיק, ולא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מתחילים בבדיקת משפך במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון, שמראה כמה פניות כבר מגיעות למשרד ולאן הן הולכות.
תחומים קרובים
מבוטח שנפגע בתאונה מגיש לעתים קרובות גם תביעת נזיקין נגד מי שגרם לה, וגם תביעה לפי פוליסת תאונות אישיות. הצד הזה מוסבר בעמוד על שיווק למשרדי נזיקין ותאונות דרכים. מי שאיבד את כושר העבודה פונה כמעט תמיד גם לביטוח לאומי, והשיווק לקהל הזה נמצא בעמוד על משרדים שמייצגים מול המוסד לביטוח לאומי. ומי שתביעת המחלות הקשות שלו נדחתה שואל לפעמים גם אם האבחון הגיע מאוחר מדי, שאלה שמובילה לעמוד על משרדים שמטפלים ברשלנות רפואית.
העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על חוק חוזה הביטוח, על ההתיישנות ועל כללי האתיקה הם מידע כללי להמחשה, ואינם ייעוץ משפטי. נתוני הדחייה הם של חברה אחת לשנה אחת ומובאים כדוגמה.
מקורות
- הראל חברה לביטוח, מדדי תביעות לשנת 2024 (נספחים ב1 עד ב3)
- דיוידשילד חברה לביטוח, מדדי תביעות בביטוח נסיעות לחו״ל לשנת 2025
- ביזפורטל, דירוג השירות של חברות הביטוח והפנסיה לשנת 2025 (אוקטובר 2026)
- וואלה ICE, דירוג זמני ההמתנה בחברות הביטוח לפי מדד השירות 2025 (אוקטובר 2026)
- ביזפורטל, תביעת ביטוח שנדחתה, שלבי הערעור והממונה על פניות הציבור (אוגוסט 2026)
- כלכליסט, התלונות לרשות שוק ההון בשנת 2023 (דצמבר 2024)
- חוק חוזה הביטוח, התשמ״א 1981 (סעיפים 6, 7, 22, 23, 27, 28א, 31, 31א)
- טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט 08/2025)
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961 (סעיפים 56 ו־58)
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981
- BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
- Google, מדיניות התוכן שמשתמשים מוסיפים למפות (ביקורות)
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין ביטוח״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין אובדן כושר עבודה״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״תביעה נגד חברת ביטוח״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״תביעות ביטוח״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״התיישנות תביעת ביטוח״, אוקטובר 2026