עמוד כמה עולה עורך דין, איך עונים על שאלת המחיר בלי מחירון

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך שכר טרחה בשיווק משרד עורכי דין, ועוסק בעמוד אחד באתר המשרד, העמוד שעונה על השאלה ״כמה זה עולה״. בעמוד על מחירון באתר המשרד קראנו את כלל 3(ב)(14) והגענו למסקנה שמחירון אסור. כאן אנחנו עוברים לשאלה המעשית שנשארת אחרי המסקנה הזו. איך בונים עמוד שעונה על החיפושים של לקוחות על מחיר, נשאר בתוך כללי הפרסומת, ומביא פניות שמתאימות למשרד.

השאלה הזו שווה עמוד נפרד כי היא אחת השאלות הנפוצות ביותר של לקוחות לפני שהם פונים. בבדיקה שעשינו בהשלמה האוטומטית של גוגל ב־26 באוקטובר 2026, החיפוש ״כמה עולה עורך דין״ נפתח לעשר השלמות, החיפוש ״שכר טרחה עורך דין״ לעשר, והחיפוש ״כמה לוקח עורך דין״ לעשר. כמעט כל ההשלמות הן לפי סוג תיק. הלקוח לא שואל כמה עולה עורך דין באופן כללי. הוא שואל כמה עולה עורך דין לקניית דירה, לענייני גירושין או מול הביטוח הלאומי.

מה לקוחות מחפשים כשהם שואלים כמה עולה עורך דין

ההשלמות האוטומטיות הן לא נפח חיפוש, אבל הן מראות באילו ניסוחים אנשים משתמשים. סידרנו אותן לפי שלוש משפחות של חיפוש, כפי שהופיעו ב־26 באוקטובר 2026 בהגדרות עברית וישראל:

שלושה דברים עולים מהטבלה. הראשון הוא שהביקוש מפוצל לפי סוג תיק, ולכן עמוד כללי אחד על ״שכר טרחה״ לא עונה על אף חיפוש עד הסוף. השני הוא שחלק גדול מהחיפושים נוגע בתחומים שבהם יש תקרה בחוק. ביטוח לאומי, משרד הביטחון, קניית דירה מקבלן ותאונת דרכים מופיעים כולם ברשימה, ובכל אחד מהם החוק או כללי הלשכה קובעים סכום מרבי. השלישי הוא שהשאלה ״כמה לוקח״ היא שאלה של חשדנות. מי שמחפש ״כמה לוקח עורך דין על תאונת דרכים״ חושש שייקחו ממנו יותר מדי, ועמוד שמראה לו מה החוק מתיר עונה על החשש הזה ישירות.

ההשלמות לשאלות ספציפיות יותר מראות עוד שכבה. ״כמה עולה צוואה״ נפתח ל״צוואה הדדית״, ״צוואה נוטריונית״ ו״צוואה פשוטה״. ״כמה עולה גירושין״ נפתח ל״גירושין בהסכמה״, ״גישור גירושין״ ו״אקטואר גירושין״. ״כמה עולה צו ירושה״ נפתח ל״אגרת צו ירושה״ ול״צו ירושה אצל עורך דין״. כלומר הלקוחות כבר מבחינים בעצמם בין סוגי שירות, ובין שכר טרחה לבין אגרות והוצאות. עמוד טוב עושה את ההבחנה הזו בשבילם, בצורה מסודרת. את השיטה למצוא את הביטויים האלה בתחום שלכם, כולל בדיקה בכלי מילות מפתח, פירטנו במדריך על מחקר מילות מפתח.

הקו של כללי הפרסומת, מאמר מסביר ולא הצעת מחיר

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, קובעים בכלל 3(ב) רשימה סגורה של פרטים שפרסומת יכולה לכלול. הפריט שמתיר טקסט חופשי, 3(ב)(14), מתיר ״מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״. אתר האינטרנט מנוי בכלל 3(א)(5) כאמצעי פרסומת. מכאן שעמוד השירות באתר לא יכול לכלול את המחיר של המשרד, וזו המסקנה של העמוד על המחירון.

שני פריטים אחרים באותם כללים פותחים את הדרך לעמוד ״כמה עולה״. כלל 3(ב)(15) מתיר לכלול בפרסומת ״ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר עורך הדין״, וכלל 3(י)(1) מתיר לפרסם מאמרים מקצועיים בלי לשלם עליהם. לפי הקריאה שלנו, הסבר כללי על האופן שבו החוק והלשכה מסדירים שכר טרחה בתחום מסוים הוא מאמר מקצועי. הסבר כזה עוסק בדין, לא בהצעה של המשרד.

מכאן נגזר מבחן פשוט שאנחנו מפעילים על כל משפט בעמוד. אם המשפט עונה על השאלה ״מה החוק קובע, וממה מורכב שכר טרחה בתחום הזה אצל כל עורך דין״, הוא שייך לעמוד. אם הוא עונה על השאלה ״כמה המשרד הזה גובה, או באילו תנאים״, הוא לא שייך לעמוד. הדוגמאות הבאות מראות את ההבדל:

מעל כל אלה עומד כלל 2א, שאוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור, גם אם היא עומדת בשאר התנאים. עמוד ״כמה עולה״ שמציג רק את המקרה הפשוט, ומשאיר את הקורא עם תחושה שגם המקרה שלו פשוט, עלול להטעות. לכן אחד הרכיבים בתבנית שלמטה הוא דווקא הרכיב שמסביר מה מייקר.

מבנה העמוד, תשעה רכיבים בסדר הזה

עמוד ״כמה עולה״ טוב נבנה מלמעלה למטה לפי השאלות שהקורא שואל את עצמו. זה הסדר שאנחנו משתמשים בו, עם מה שכל רכיב צריך להכיל:

1. תשובה ישירה בשתי שורות. המשפט הראשון אומר מה קובע את שכר הטרחה בסוג התיק הזה, ואם יש תקרה בחוק. מי שקורא רק את הפסקה הזו צריך לצאת עם תשובה, גם אם לא עם מספר.
2. מה השירות כולל. השלבים, המסמכים, והמקומות שבהם הלקוח פוגש את עורך הדין. זה מלל חופשי מותר לפי 3(ב)(14).
3. מודלים של שכר טרחה בתחום. מחיר קבוע, שעתי, אחוזים או שילוב, ומה כל מודל אומר ללקוח. בלי הסכום של המשרד.
4. מה מייקר ומה מוזיל. טבלה של גורמים, למשל מספר הצדדים, נכסים בחו״ל, הליך בבית משפט מול הסכמה. זה הרכיב שמונע הטעיה לפי כלל 2א.
5. מה החוק קובע, אם יש תקרה. שם החוק, הסעיף, השיעור והשנה שבה בדקתם את הנוסח.
6. הוצאות שאינן שכר טרחה. אגרות, שמאי, אקטואר, תרגום, נוטריון. ההבחנה הזו נשענת על סעיף 85 לחוק הלשכה, שאוסר תשלום כולל שלא מבחין בין שכר טרחה להוצאות.
7. מה כתוב בהסכם שכר הטרחה. מה הלקוח צריך לראות בכתב לפני שהוא חותם. בתחומים מסוימים החוק עצמו מפרט את זה, כמו שנראה בהמשך.
8. שאלות נפוצות. שש עד שמונה שאלות שהמזכירה שומעת בטלפון, בניסוח של הלקוח.
9. הזמנה לשיחה. מה קורה בשיחה הראשונה, כמה זמן היא לוקחת, ומתי מקבלים הצעה בכתב. בלי ״חינם״ ובלי הבטחה לתוצאה.

כמה החלטות עיצוב מלוות את התבנית. הכותרת הראשית כוללת את הביטוי שהלקוח מחפש, למשל ״כמה עולה עורך דין לקניית דירה מקבלן״, ולא ״שכר טרחה ותנאי התקשרות״. טבלת הגורמים צריכה להיות טבלה אמיתית ולא תמונה, כדי שגוגל ומנועי תשובה יקראו אותה. וסימון FAQPage מתאר למנועי החיפוש את השאלות והתשובות שבעמוד. את הסימון עצמו פירטנו במדריך על נתונים מובנים, ואת מבנה העמוד שממיר באופן כללי במדריך על דף נחיתה לעורך דין.

גורמי המחיר שכדאי להסביר, לפי תחום

הלב של העמוד הוא ההסבר מה משפיע על שכר הטרחה. הטבלה מסדרת גורמים שעורכי דין בתחומים האלה מסבירים ללקוחות בפגישה הראשונה, ושאפשר לכתוב בעמוד בלי סכום. היא לא רשימה סגורה. כל משרד יוסיף את הגורמים שהוא פוגש בפועל:

בתחומים שבהם אין תקרה, הגורמים הם כל התוכן הכספי של העמוד. זה נשמע מעט, אבל זה מה שהלקוח צריך כדי להבין איפה הוא נמצא. מי שקורא שגירושין עם מחלוקת על משמורת דורשים הליכים, חוות דעת ודיונים, מבין לבד שהמקרה שלו לא יהיה במחיר של גירושין בהסכמה. בפלילי יש לגורם הכספי גם צד משפטי. סעיף 84(א) לחוק הלשכה אוסר שכר טרחה התלוי בתוצאות במשפט פלילי, ולכן עמוד פלילי צריך להסביר שאין דבר כזה ״משלמים רק על זיכוי״. הסבר כזה מונע שיחה לא נעימה בהמשך.

התקרות בחוק, איפה הן קיימות ואיך מסבירים אותן

בחלק מהתחומים, עמוד ״כמה עולה״ יכול לכלול מספרים, כי החוק קבע אותם לכל עורכי הדין. לפי הקריאה שלנו, הצגה של המספרים האלה כמידע על הדין, עם הפניה למקור, היא חלק ממאמר מקצועי. סעיף 84(ג) לחוק הלשכה קובע ששכר בגבולות תעריף מקסימלי לא נחשב מופרז, וסעיף 87 מאפשר למי ששילם יותר מהמגיע לפי סעיף 82 לדרוש את היתרה בחזרה. אלה התקרות שמצאנו בנוסח המלא של החוקים:

בביטוח לאומי הטבלה בחוק מפורטת יותר ממה שאפשר להכניס לשורה אחת. סעיף 315ב(א) מבחין בין ארבעה סוגי טיפול, ולכל אחד שתי אפשרויות שהצדדים בוחרים בעת ההתקשרות, אחוז נמוך יותר בתוספת דמי פתיחת תיק, או אחוז גבוה מעט יותר בלעדיהם. הגרף מציג את האפשרות הראשונה לגמלה שאינה לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1, למשל קצבת נכות כללית לפי פרק ט׳.

עמוד ביטוח לאומי שמציג את הגרף הזה עונה על החיפושים ״הגבלת שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״ ו״חוק שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״, שמופיעים בהשלמה האוטומטית. הוא צריך להוסיף שני דברים מהחוק. הראשון הוא שסעיף 315ז מחייב הסכם בכתב שמפרט את התשלום לפי כל שלב, ודף מידע כללי שנמסר לפני ההתקשרות. השני הוא שהתובע רשאי לחזור בו מההסכם בתוך שבעה ימי עבודה, ושאם דף המידע לא נמסר, אי אפשר לדרוש יותר מ־85% מהתשלום המותר. את התחום עצמו, ואת השאלות שהלקוחות שלו שואלים, פירטנו בעמוד על שיווק עורכי דין לביטוח לאומי.

החוק לנכי צה״ל ולנפגעי איבה התקבל בכנסת ב־9 ביוני 2026, והוא מסדיר את התחום מחדש. הוא קובע שהתשלום בעד הטיפול, מעבר לדמי פתיחת התיק, מותנה בהחלטת זכאות, שמשלמים אותו בפריסה של 60 חודשים כשנקבעה נכות של 20% לפחות, ושמע״מ מתווסף על הסכומים. סעיף 20 שלו מחייב למסור טיוטת הסכם ודף מידע לפחות שבעה ימים לפני החתימה, ומאפשר לחזור מההסכם בתוך 14 ימי עבודה. משרד שעובד בתחום צריך לעדכן את העמוד שלו לפי החוק החדש, כי עמוד שמתאר את המצב שלפניו מטעה את הקורא. הסכומים בחוק מתעדכנים כל שנה לפי המדד, ולכן העמוד צריך לציין את תאריך הבדיקה.

בקניית דירה מקבלן חשוב לדייק מה התקרה מכסה. סעיף 6ג לחוק המכר (דירות) עוסק בהוצאות משפטיות שהמוכר דורש מהקונה, כלומר שכר עורך הדין של העסקה, כולל ייצוג המוכר, בעד רישום הזכויות של הקונה. הוא לא קובע את שכר הטרחה של עורך הדין שהקונה בוחר לעצמו. עמוד שמבלבל בין השניים מטעה את הקורא בדיוק בנקודה שהוא חיפש. עמוד שמבחין ביניהם עונה על ״שכר טרחה עורך דין קבלן״ ועל ״שכר טרחה עורך דין קניית דירה מקבלן״ באותו מקום, ומסביר ללקוח למה הוא צריך עורך דין משלו. את התחום פירטנו בעמוד על שיווק משרד מקרקעין ונדל״ן, ואת האחוזים לפי שלב בתאונות דרכים בעמוד על שכר טרחה באחוזים.

דוגמה מחושבת, מה העמוד מסביר בתיק ביטוח לאומי

כדי לראות איך נראה הסבר טוב, הנה דוגמה של פסקה שעמוד ביטוח לאומי יכול לכלול. הנתונים של התובע להמחשה בלבד, והשיעורים לקוחים מסעיף 315ב(א) לחוק הביטוח הלאומי:

1. תובע מקבל קצבת נכות כללית של 3,000 ש״ח בחודש, לתקופה של 60 חודשים לפחות. לפי סעיף 315ד, ״חלק הגמלה״ הוא הקצבה לתקופת הזכאות ולא יותר מ־60 חודשים, כלומר 180,000 ש״ח (3,000 כפול 60).
2. אם הטיפול הוא סיוע בהגשת תביעה, התקרה באפשרות הראשונה היא 11.25% מחלק הגמלה, כלומר 20,250 ש״ח, ועוד דמי פתיחת תיק של עד 961 ש״ח. בסך הכול 21,211 ש״ח.
3. באפשרות השנייה התקרה היא 12.25% בלי דמי פתיחת תיק, כלומר 22,050 ש״ח.
4. אם עורך הדין ייצג את התובע בוועדה רפואית והופיע בה, התקרה עולה ל־13.75% ועוד דמי פתיחת תיק, כלומר 24,750 ש״ח ועוד עד 961 ש״ח, או 15% בלי דמי פתיחת תיק, כלומר 27,000 ש״ח.
5. לכל הסכומים מתווסף מע״מ, לפי סעיף 315ט(א). לפי סעיף 315ה, התשלומים נגבים במועדים שבהם משולמת הגמלה, אלא אם הצדדים הסכימו בכתב על הקדמה בתוך הסייגים של הסעיף.

שלושה דברים הופכים את הפסקה הזו לחלק ממאמר ולא להצעה. היא מציגה את התקרה, ולא את מה שהמשרד גובה. היא מציגה את כל האפשרויות שהחוק נותן, כולל האפשרות שמשתלמת לתובע. והיא מפנה לסעיף שהקורא יכול לבדוק בעצמו. אם המשרד גובה פחות מהתקרה, את זה הוא אומר בהצעה האישית ולא בעמוד.

לדוגמה יש גם צד שיווקי. לפי מדד BoostIt לפרסום ב־Google Ads בישראל, העלות החציונית לקליק בענף ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ היא 16.4 ש״ח, לעומת 8.7 ש״ח בכל התחומים. דוגמה להמחשה. אם עמוד ״כמה עולה״ שמדורג בגוגל מביא 150 כניסות בחודש מחיפושים כמו אלה שבטבלה הראשונה, קניית אותו מספר קליקים בעלות החציונית הייתה עולה 2,460 ש״ח בחודש (150 כפול 16.4). המספר הזה לא אומר כמה פניות העמוד יביא. הוא אומר שעמוד אורגני טוב שווה בערך את מה שהמשרד היה משלם על אותה תנועה בפרסום. את החשבון המלא של תקציב מודעות פירטנו במדריך על עלות פרסום בגוגל לעורך דין.

מהקריאה לפנייה, איך העמוד מביא שיחה

עמוד ״כמה עולה״ שלא מביא פניות הוא מאמר ולא עמוד שיווקי. ההבדל נמצא ברכיב האחרון של התבנית, וברגע שאחרי שהקורא השאיר פרטים. לפי מדד BoostIt, שיעור ההמרה החציוני במודעות בתחום המשפטי הוא 18.4%, והעלות החציונית לליד היא 108 ש״ח. אלה נתונים של קמפיינים ולא של עמודים אורגניים, אבל הם מראים שבתחום הזה אנשים שהגיעו עם כוונה ממירים בשיעור גבוה. עמוד ״כמה עולה״ מושך בדיוק אנשים כאלה.

ההזמנה בסוף העמוד צריכה לתאר את התהליך ולא את המחיר. שלוש דוגמאות לניסוח שעומד בכללים לפי הקריאה שלנו:

• ״בשיחה של רבע שעה נבין באיזה שלב נמצא העניין, ונגיד לכם איך יחושב שכר הטרחה במקרה שלכם.״
• ״אחרי השיחה נשלח הצעה בכתב, שמפרידה בין שכר טרחה לבין אגרות והוצאות.״
• ״בתיקי ביטוח לאומי נמסור לכם את דף המידע הכללי לפני החתימה, כפי שהחוק מחייב.״

הטופס בעמוד צריך להיות קצר, עם שאלה אחת שעוזרת למשרד להחזיר שיחה מוכנה, למשל באיזה שלב נמצא העניין. כלל 3(יב) מתיר טופס פנייה באתר בכפוף לחוק הגנת הפרטיות, ותיקון 13 לחוק נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025. מה הטופס צריך לכלול אחרי התיקון פירטנו בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ואת שאלות הסינון במדריך על סינון פניות.

אחרי שהפרטים נשלחו, מי שקרא עמוד על מחיר מצפה לשמוע מחיר מהר. כלל 5 מתיר לתת למי שפונה מידע על המשרד, ניסיונו ותיקיו, ולפי הקריאה שלנו הצעה אישית לפונה היא חלק מבירור ההתקשרות ולא פרסומת. פירטנו את זה בעמוד על מחירון באתר המשרד. אבל היא צריכה להגיע בזמן, לפני שהפונה ממשיך למשרד הבא שהופיע בחיפוש. את שיחת שכר הטרחה בתוך הפגישה פירטנו במדריך על פגישת הייעוץ הראשונה, ואת ההודעות שאחריה במדריך על מעקב אחרי פנייה. ההודעות האלה הולכות רק למי שפנה ובקשר לפנייה שלו. רשימה של פונים קודמים שמקבלת ״מבצע״ היא כבר דבר פרסומת לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, עם פיצוי של עד 1,000 ש״ח להודעה בלי הוכחת נזק, כפי שפירטנו בעמוד על חוק הספאם. את ההסכם שהלקוח חותם עליו בסוף התהליך פירטנו בעמוד על הסכם שכר טרחה וחתימה דיגיטלית.

עמוד אחד לכל התחומים או עמוד לכל סוג תיק

אחרי שרואים כמה חיפושים יש, הפיתוי הוא לייצר עמוד ״כמה עולה״ לכל צירוף של תחום ועיר. זו טעות. מדיניות הספאם של גוגל מגדירה ״scaled content abuse״ כמצב שבו ״many pages are generated for the primary purpose of manipulating search rankings״, ומגדירה גם דפי מעבר שנוצרו כדי לדרג לחיפושים דומים. עמוד ״כמה עולה עורך דין גירושין בחולון״ שזהה לעמוד של רמת גן, חוץ משם העיר, הוא בדיוק זה. טבלת ההחלטה שאנחנו משתמשים בה:

לפי הטבלה, משרד לדיני משפחה יכתוב עמוד אחד על גירושין, שמבחין בין הסכמה למחלוקת, ועמוד נפרד על הסכם ממון, כי לקוחות מחפשים אותו בנפרד וגורמי המחיר שלו אחרים. משרד שמייצג מול הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון יכתוב שני עמודים, כי החוקים שונים. את השאלה מתי עמוד עיר מוצדק פירטנו במדריך על קידום אתר עורך דין לפי עיר, ואת אופן הכתיבה של עמוד ארוך שלא מדשדש במדריך על כתיבת תוכן לאתר עורך דין.

טעויות נפוצות בעמודי ״כמה עולה״

אלה הטעויות הנפוצות בעמודים כאלה. כל אחת מהן פוגעת או בכללים או בפניות, ולפעמים בשניהם:

• ״זה תלוי״ בלי שום פירוט. עמוד שכל התשובה בו היא ״כל מקרה לגופו״ לא עונה על החיפוש. הקורא חוזר לגוגל ונכנס לעמוד הבא. הגורמים שבטבלה למעלה הם מה שמבדיל עמוד מועיל מעמוד ריק.
• טווח מחירים ״מקובל בשוק״. גם בלי שם המשרד, טווח בעמוד של משרד נקרא כרמז למחיר שלו. הוא גם קשה לביסוס, כי אין מקור ציבורי שמודד את המחירים האלה.
• תקרה שהפכה להבטחה. ״לפי החוק לא תשלמו יותר מ־13%״ הוא מידע. ״אצלנו תשלמו רק כשתקבלו״ הוא התייחסות לשכר הטרחה של המשרד.
• נוסח ישן של חוק. בתחום נכי צה״ל, עמוד שנכתב לפני החוק מ־2026 מתאר מצב משפטי שהשתנה. בביטוח לאומי הסכום היסודי מתעדכן כל ינואר. עמוד בלי תאריך בדיקה הוא עמוד שמתיישן בשקט.
• בלבול בין שכר טרחה להוצאות. עמוד שלא מסביר שאגרות, שמאי ואקטואר משולמים בנפרד יוצר אכזבה בהצעה. ההשלמה ״כמה עולה אגרת צו ירושה״ מראה שלקוחות שואלים על זה בנפרד.
• ״ייעוץ ראשון חינם״ בכפתור. הכפתור הוא חלק מהפרסומת כמו כל טקסט אחר בעמוד.
• עמוד בלי מסלול לפנייה. עמוד שמסתיים בפסקה משפטית ולא בהזמנה לשיחה מביא קוראים ולא לקוחות.
• המלצות עם סכומים. ״חסכו לי עשרות אלפי שקלים״ בציטוט של לקוח הוא התייחסות לתוצאה ולכסף. המלצות כפופות לכלל 3(יא) ולאיסור על רושם מטעה, כפי שפירטנו בעמוד על פרסום המלצות לקוחות.

הטעות השלישית והחמישית קשורות זו לזו. משרד שרוצה להראות שהוא הוגן נוטה לכתוב משהו על המחיר שלו. הדרך לעשות את זה בתוך הכללים היא להסביר את ההבחנות שהחוק עושה, ולתת למספרים האישיים להגיע בהצעה בכתב.

תוכנית של 90 יום לעמודי ״כמה עולה״ במשרד

זו תוכנית עבודה למשרד שמתחיל לבנות עמודים כאלה. היא מניחה משרד בתחום אחד או שניים, ושעורך דין מהמשרד מקדיש כמה שעות לכל עמוד לבדיקה משפטית:

מבחינת אתיקה, כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת לשלוש שנים מיום הפסקתה, כולל רישום של מקומות הפרסום ומועדיו. עמוד באתר הוא פרסומת לפי כלל 3(א)(5), ולכן כדאי לשמור עותק של כל גרסה של העמוד, ובמיוחד של גרסאות שבהן השתנו מספרים בעקבות עדכון החוק. מבחינת שיווק, הבדיקה בשבוע 12 היא המקום שבו מגלים אם העמוד מביא את מי שהמשרד רוצה. את המדידה של פניות לפי עמוד פירטנו במדריך על מעקב אחרי פנייה, ואת האופן שבו אנחנו מקדמים עמודים כאלה בעמוד קידום אתרים לעורכי דין.

איך אנחנו עובדים עם עמודי ״כמה עולה״

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין. בפנקס עורכי הדין רשומים 66,359 עורכי דין פעילים, לפי נתוני הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, והרבה מהם מתחרים על אותם חיפושים של לקוחות. עמוד ״כמה עולה״ שעונה באמת הוא אחת הדרכים הישירות לבלוט בחיפושים האלה, כי הוא עונה על השאלה הראשונה שהלקוח שואל. אנחנו כותבים את העמודים האלה לפי התבנית שבעמוד הזה, ובודקים כל מספר מול הנוסח המלא של החוק. כל מודעה יוצאת בשם המשרד, והמשרד מאשר אותה לפני שהיא עולה. את בניית העמודים בתוך האתר פירטנו בעמוד בניית אתר לעורך דין, ואת המודעות שמפנות אליהם בעמוד פרסום בגוגל לעורכי דין.

התשלום אצלנו הוא ריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא תשלום לפי ליד. בסוף כל חודש המשרד מקבל דוח על מספר הפניות החדשות, כולל אלה שהגיעו מעמודי ״כמה עולה״. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מי שרוצה לראות קודם איפה הפניות שלו נופלות, כולל העמודים שעונים על שאלות של מחיר, יכול להתחיל בבדיקת משפך הפניות. היא במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים לעבוד יחד.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. קראנו את הנוסח המלא של כללי הפרסומת, של חוק לשכת עורכי הדין, של סימן ב׳1 לפרק י״ד בחוק הביטוח הלאומי, של חוק הגבלת שכר טרחה לנכי צה״ל מ־2026 ושל תקנות המכר (דירות) בוויקיטקסט. הסכומים בחוקים האלה מתעדכנים לפי המדד, ולכן לפני שמפרסמים מספר בעמוד כדאי לבדוק את הנוסח העדכני. ההבחנה בין מאמר מסביר לבין פרסום מחיר היא הקריאה שלנו, ולפני פרסום ניסוח גבולי כדאי לשאול את ועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• Google, השלמה אוטומטית לחיפושים ״כמה עולה עורך דין״, ״שכר טרחה עורך דין״, ״כמה לוקח עורך דין״, ״כמה עולה צוואה״, ״כמה עולה גירושין״ ו״כמה עולה צו ירושה״ (hl=iw, gl=il, 26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״שכר טרחה עורך דין״ (26.10.2026)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3 ו־5 (נוסח מלא, נקרא 26.10.2026)
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 81 עד 87
• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה 1995, סעיפים 315א עד 315ט (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה)
• חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו 2026, ס״ח תשפ״ו 634
• כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל״ז 1977
• חוק המכר (דירות), התשל״ג 1973, סעיף 6ג
• תקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), התשע״ה 2014
• חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד 1984, סעיף 63
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• הנהלת בתי המשפט, נתוני עורכי דין פעילים, אוגוסט 2025 (דרך topdin.co.il)
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
• Google Search Central, Spam policies for Google web search (Scaled content abuse, Doorway abuse)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־26.10.2026