מעקב המרות הוא הבסיס של כל פרסום בגוגל לעורכי דין. המודעה, התקציב ומילות המפתח מקבלים החלטות לפי מה שהחשבון סופר כהצלחה. אם הוא סופר לחיצות על מספר טלפון או טעינות של עמוד תודה, הקמפיין לומד להביא עוד מאותו דבר. אם הוא סופר שיחות אמיתיות ופגישות שנקבעו, הוא לומד להביא לקוחות.
אילו פעולות נחשבות המרה במשרד עורכי דין
משרד עורכי דין מקבל פניות בשלושה ערוצים עיקריים: טלפון, וואטסאפ וטופס באתר. לכל אחד יש דרך מדידה אחרת, ולא כולם צריכים להשפיע על הבידינג. גוגל אדס מבחין בין פעולות ראשיות, שנספרות בעמודת ״המרות״ ומשמשות לבידינג, לבין פעולות משניות, שנספרות רק בעמודת ״כל ההמרות״ ונועדו למעקב.
זו מפת הפעולות שאנחנו מגדירים בחשבון של משרד:
| פעולה | איך מודדים | ראשית או משנית | ספירה |
|---|---|---|---|
| שיחה מהמודעה | נכס שיחה במודעה, עם דיווח שיחות של גוגל | ראשית, מעל סף זמן | אחת לקליק |
| שיחה למספר שבאתר | מספר הפניה של גוגל שמוחלף באתר למי שהגיע מהמודעה | ראשית, מעל סף זמן | אחת לקליק |
| לחיצה על מספר טלפון במובייל | אירוע לחיצה באתר | משנית | אחת לקליק |
| טופס פנייה שנשלח | אירוע שליחה מוצלחת, לא טעינה של עמוד | ראשית | אחת לקליק |
| לחיצה על כפתור וואטסאפ | אירוע לחיצה על קישור הוואטסאפ | משנית, או ראשית אחרי בדיקה | אחת לקליק |
| פגישת ייעוץ התקיימה | ייבוא מה־CRM לפי מזהה הקליק | ראשית, כשיש מספיק נתונים | אחת לקליק |
| הסכם שכר טרחה נחתם | ייבוא מה־CRM | משנית בהתחלה, למעקב | אחת לקליק |
בעמודת הספירה כתוב ״אחת לקליק״ בכל השורות, וזה לא מקרי. גוגל עצמה ממליצה על ספירה אחת לכל קליק בפעולות של לידים, כי בדרך כלל רק ליד ייחודי אחד מכל קליק שווה משהו לעסק. לקוח ששלח את הטופס פעמיים אחרי אותו קליק נספר פעם אחת. ההגדרה חלה על כל פעולה בנפרד, ולכן מי ששלח טופס ואחר כך גם התקשר ייספר פעמיים, פעם בטופס ופעם בשיחה. את הכפילות הזו מזהים רק בהשוואה ליומן או ל־CRM. ספירה של כל המרה מתאימה לחנות שמוכרת כמה פריטים, לא למשרד.
שיחות טלפון, הערוץ שהכי קשה למדוד
במודעה של משרד עורכי דין הטלפון הוא בדרך כלל הכפתור הבולט ביותר, ושיחה שלא נמדדה לא קיימת מבחינת הקמפיין. לכן החשבון צריך לדעת על כל שיחה שהגיעה מהמודעה.
גוגל מציעה שלוש דרכים למדוד שיחות. שיחה ישירה מהמודעה דרך נכס שיחה. שיחה למספר שמופיע באתר, שבה תג של גוגל מחליף את המספר של המשרד במספר הפניה דינמי, רק למי שהגיע מקליק על מודעה. ולחיצה על מספר במובייל, שמראה כוונה ולא שיחה. ישראל נמצאת ברשימת המדינות שבהן גוגל מספקת דיווח שיחות ומספרי הפניה, ולכן שתי הדרכים הראשונות זמינות כאן.
דיווח השיחות מראה משך שיחה, שעת התחלה, האם השיחה חוברה, ומספר המתקשר בשיחות של יותר מ־15 שניות. זה המקום לבדוק שיחות שלא נענו. שיחה שלא נענתה בשמונה בערב היא כסף ששולם ולקוח שהלך למשרד אחר.
ברירת המחדל של גוגל אדס היא לספור כהמרה שיחה של 60 שניות ומעלה. הסף הזה הוא החלטה עסקית. כדי לקבוע אותו, מסתכלים ביומן השיחות של המשרד על שיחות שהפכו לפגישה ובודקים כמה זמן הן נמשכו.
וואטסאפ וטפסים
טפסים קל למדוד, ועדיין רבים מודדים אותם לא נכון. אם ההמרה מוגדרת כטעינה של עמוד התודה, כל רענון של העמוד וכל מי שנכנס אליו מתוצאת חיפוש נספר כפנייה. נכון יותר למדוד אירוע של שליחה מוצלחת, כלומר רק אחרי שהשרת אישר שהפנייה התקבלה.
וואטסאפ הוא ערוץ שבו המדידה חלקית, כי השיחה עצמה מתנהלת מחוץ לאתר. מה שאפשר למדוד באתר הוא הלחיצה על הכפתור שפותח את השיחה. לחיצה כזו לא מבטיחה שנשלחה הודעה, ולכן בהתחלה היא משנית. אחרי חודש משווים את מספר הלחיצות למספר ההודעות שהגיעו בפועל, ואם הפער קטן אפשר להעביר אותה לראשית.
מה שלא עושים בשום ערוץ הוא להעביר לכלי המדידה את תוכן הפנייה. שם הפעולה יכול להיות ״טופס נשלח״, אבל לא ״פנייה בנושא גירושין, ילדים״. מזהים של כלי מדידה נחשבים מידע אישי לפי ההגדרה החדשה, ואת מה שצריך לכתוב ליד הטופס ריכזנו בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
מהפנייה לתיק, ייבוא המרות מה־CRM
פנייה היא עדיין לא לקוח. כדי שגוגל תלמד אילו חיפושים מביאים תיקים, צריך להחזיר לה מידע ממה שקרה אחרי השיחה. לזה משמש ייבוא המרות אופליין, ואלה התנאים לפי גוגל:
- תיוג אוטומטי פעיל בחשבון גוגל אדס, כך שלכל קליק יש מזהה (GCLID).
- שדה נסתר בטופס שקולט את המזהה ושולח אותו יחד עם הפנייה.
- שדה מתאים ב־CRM שבו המזהה נשמר בדיוק כפי שהתקבל. גוגל מציינת שיש הבחנה בין אותיות גדולות לקטנות.
- מחזור קצר מספיק בין הקליק להמרה. לפי גוגל, הוא צריך להיות קצר מ־14 יום או מ־90 יום, לפי מקור הייבוא. בחיבור ישיר ל־Salesforce, ל־HubSpot או למסד נתונים החלון הוא 14 יום, ובקובץ, ב־Google Sheets או ב־SFTP הוא 90 יום.
לצד המזהה אפשר להפעיל המרות משופרות ללידים, שבהן נשלחים לגוגל מייל או טלפון בצורה מוצפנת, וגוגל מתאימה אותם לקליק. לפי גוגל, מ־15 ביוני 2026 הייבוא הזה עובר ל־Data Manager API ונחסם בממשק הישן של Google Ads API. כאן החשבון והאתר נוגעים במידע אישי, ולכן ההחלטה מתקבלת יחד עם המשרד ומתועדת בהודעת הפרטיות.
בפועל זה עובד רק אם יש מקום אחד שבו כל פנייה נרשמת עם הסטטוס שלה. את הבחירה במערכת פירטנו במדריך מערכת CRM למשרד, ואת התהליך כולו בעמוד ניהול הפניות במשרד.
חלון ההמרה ומודל הייחוס, שתי הגדרות שמזיזות את המספרים
לכל פעולת המרה יש חלון המרה, מספר הימים אחרי הקליק שבהם פעולה עדיין נזקפת למודעה. לפי גוגל, ברירת המחדל היא 30 יום, ואפשר לקבוע בין יום אחד ל־90 יום, לפי מקור ההמרה. גוגל ממליצה לא לרדת מתחת ל־7 ימים, ומציינת ששינוי חל רק מהיום שבו נעשה. המרות שנפלו מחוץ לחלון הקודם לא יחזרו לדוח.
במשרד עורכי דין לשתי קבוצות הפעולות יש קצב אחר:
| פעולה | מה קורה בפועל | חלון סביר |
|---|---|---|
| שיחה, טופס, וואטסאפ | הפעולה קורה בביקור באתר או במודעה עצמה | ברירת המחדל, 30 יום |
| פגישת ייעוץ שהתקיימה | הפגישה מתקיימת ימים או שבועות אחרי הפנייה | 30 עד 60 יום, לפי היומן של המשרד |
| הסכם שכר טרחה נחתם | בין הפגישה לחתימה יכולים לעבור חודשים | 90 יום, החלון הארוך ביותר שגוגל מאפשרת |
את המספרים בעמודה האמצעית לא לוקחים מהטבלה אלא מה־CRM של המשרד. מוציאים רשימה של תיקים שנפתחו ברבעון האחרון, ובודקים כמה ימים עברו בין הפנייה הראשונה לפגישה ולחתימה. אם רוב החתימות מגיעות אחרי יותר מ־90 יום, גוגל לא תוכל לשייך אותן לקליק בכל מקרה, וזו עוד סיבה לדווח לה על שלב הפגישה.
ההגדרה השנייה היא מודל הייחוס, כלומר איך מחלקים את הקרדיט כשאדם לחץ על כמה מודעות לפני שפנה. לפי גוגל, נשארו שני מודלים, ״לפי נתונים״ (Data-driven), שהוא ברירת המחדל ברוב הפעולות, ו״קליק אחרון״. המודלים שחילקו קרדיט לפי כללים קבועים, כמו קליק ראשון או חלוקה שווה, הוסרו. מי שקורא היום דוח ישן ורואה בו מודל אחר צריך לדעת שהמספרים לא בהכרח ניתנים להשוואה.
שווי להמרה, איך מסבירים לגוגל שפגישה שווה יותר מלחיצה
גוגל אדס מאפשר לתת לכל פעולת המרה שווי. לפי גוגל יש שתי דרכים, שווי קבוע לכל המרה מאותו סוג, או שווי שונה לכל המרה שנשלח עם התג. במשרד עורכי דין השווי הקבוע מספיק, כי הוא מבדיל בין פעולות ולא בין לקוחות.
את השווי מחשבים מנתוני המשרד, לא מהמדד. החישוב הבא מבוסס על המספרים מהדוגמה שבהמשך העמוד, ועל שכר טרחה ממוצע של ₪12,000 לתיק. זו הנחה לצורך ההמחשה בלבד, וכל משרד מציב את הממוצע שלו.
| פעולה | כמה מהן הופכות לתיק | שווי לפעולה |
|---|---|---|
| פנייה אמיתית (שיחה או טופס) | 3 מתוך 30, כלומר 10% | ₪12,000 × 0.1 = ₪1,200 |
| פגישת ייעוץ שהתקיימה | 3 מתוך 9, כלומר שליש | ₪12,000 ÷ 3 = ₪4,000 |
| הסכם שכר טרחה נחתם | כל אחד | ₪12,000 |
השווי לא נכנס לדוח הכספי של המשרד. הוא אומר לגוגל כמה כל פעולה שווה ביחס לאחרות, כדי שבחירה בין חיפוש שמביא שתי פניות לבין חיפוש שמביא פגישה אחת תיעשה לפי מה שמביא תיקים. מי שנותן לכל הפעולות שווי זהה, או לא נותן שווי בכלל, אומר לגוגל שלחיצה על וואטסאפ ופגישה שהתקיימה הן אותו דבר.
שתי טעויות חוזרות כאן. הראשונה היא שווי גבוה לפעולה חלשה, למשל לחיצה על וואטסאפ שהועברה לראשית, שמנפח את סך השווי. השנייה היא שימוש בשכר הטרחה הגבוה ביותר שהמשרד גבה אי פעם במקום בממוצע. אם השווי לא מעודכן פעם ברבעון, הוא מפסיק לשקף את המשרד.
לנקות את הדוח, ביטול פניות שלא היו פניות
גם מעקב שמוגדר נכון סופר פניות שאין בהן לקוח. טופס שנשלח על ידי בוט, שיחה של ספק שמציע שירות, פנייה של מישהו שמחפש עבודה במשרד או פנייה בתחום שהמשרד לא עוסק בו. כל אחת כזו מלמדת את גוגל להביא עוד מאותו סוג.
גוגל מאפשרת לתקן המרות שכבר נספרו. ביטול (Retraction) מוריד המרה מהדוחות לגמרי, ועדכון (Restatement) משנה את השווי שלה. לפי דף העזרה של גוגל, אלה הכללים:
- כל תיקון צריך לזהות את ההמרה המקורית. הדרך המומלצת היא מזהה הזמנה (Order ID), ובלעדיו אפשר להשתמש במזהה הקליק ובשעת ההמרה. בטופס פנייה זה אומר לשלוח עם כל המרה מזהה ייחודי של הפנייה.
- גוגל ממליצה להעלות תיקון לפחות 24 שעות אחרי ההמרה.
- כדי שהבידינג ייקח את התיקון בחשבון, צריך להעלות אותו בתוך 7 ימים מהרגע שההמרה נרשמה.
- תיקונים אפשריים עד 54 יום מההמרה.
- ביטול אי אפשר לבטל, והמרה מהאתר שהוסרה לא חוזרת.
בפועל זה אומר שמישהו במשרד עובר פעם בשבוע על הפניות החדשות ומסמן ב־CRM אילו מהן לא רלוונטיות. משם הרשימה עולה לגוגל כקובץ או בחיבור אוטומטי. משרד שלא עושה את זה עדיין יכול להוריד את רוב הרעש בשתי פעולות פשוטות, שדה מלכודת נסתר בטופס שבוטים ממלאים ובני אדם לא רואים, וסף משך שיחה שמסנן שיחות קצרות.
דוגמה מספרית, מה מעקב שבור עושה לעלות לפנייה
הדוגמה הזו מחושבת על מספרים שהמצאנו לצורך ההמחשה, לא על חשבון של משרד אמיתי. משרד לדיני משפחה מוציא ₪6,000 בחודש על מודעות, והחשבון מראה 75 המרות.
| מה נספר | כמות | עלות ליחידה |
|---|---|---|
| כל ״ההמרות״ בדוח | 75 | ₪80 |
| מתוכן לחיצות על מספר שלא הפכו לשיחה | 30 | |
| מתוכן טעינות כפולות של עמוד התודה | 15 | |
| פניות אמיתיות | 30 | ₪200 |
| פגישות ייעוץ שהתקיימו | 9 | ₪667 |
| הסכמי שכר טרחה שנחתמו | 3 | ₪2,000 |
- כל ההמרות בדוח₪80
- פניות אמיתיות₪200
- פגישות ייעוץ₪667
- הסכמים שנחתמו₪2,000
מספרים שהומצאו לצורך ההמחשה, לא חשבון של משרד אמיתי
דוגמה מחושבת בעמוד, ₪6,000 בחודש למשרד לדיני משפחה
הדוח אומר ₪80 לפנייה, והמשרד משלם בפועל ₪200. לשם השוואה, העלות החציונית לליד בתחום המשפטי בחיפוש בישראל היא ₪108 לפי מדד BoostIt לשנה שבין אוגוסט 2025 ליולי 2026, והמדד סופר בעלות לפנייה רק טפסים ושיחות מדודות, בלי לחיצות על כפתורים. מי שמשווה את ₪80 למדד משווה לחיצות לפניות וחושב שהקמפיין מצוין. מי שמשווה את ₪200, שסופר את אותו דבר כמו המדד, מבין שיש מה לתקן, ומתחיל לבדוק את מילות השלילה בקמפיין ואת התקציב לפי תחום ועיר, כפי שהסברנו במדריך כמה עולה פרסום בגוגל לעורך דין.
הבעיה החמורה יותר היא מה שקורה לבידינג. גוגל ממטבת ל־75 ולא ל־30, ולכן היא תחפש עוד אנשים שלוחצים על מספר ולא מתקשרים.
להשוות למדד בלי לטעות
מדד BoostIt הוא נקודת ההשוואה הישראלית לפי ענף שאנחנו משתמשים בה, וכדאי לקרוא אותו לפי מה שהוא סופר. בקטגוריה ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ המדד מראה עלות חציונית לקליק של ₪16.4, בטווח טיפוסי של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים, בשנה שבין אוגוסט 2025 ליולי 2026. העלות החציונית לליד היא ₪108, כמעט כמו ₪105 בכל הענפים, וברבעון העליון היא ₪67. שיעור ההמרה החציוני בתחום הוא 18.4%, לפי נתוני אפריל עד ספטמבר 2026.
- משפט, נוטריונים ואזרחות₪16.4
- כל הענפים₪8.7
BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף, אוגוסט 2025 עד יולי 2026
הנקודה שחשובה למעקב היא שהמדד סופר אחרת בכל עמודה. לפי BoostIt, שיעור ההמרה כולל לחיצות על כפתורי חיוג ווואטסאפ, כלומר בדיוק את הפעולות שהמלצנו להגדיר כמשניות. בעלות לפנייה לחיצה על כפתור לא נספרת. לכן חשבון שמודד רק שיחות ארוכות וטפסים שנשלחו יראה שיעור המרה נמוך מ־18.4% בלי שזה אומר משהו רע, ואת העלות לפנייה שלו נכון להשוות ל־₪108, כי שם שני הצדדים סופרים את אותו דבר.
חישוב לדוגמה לפי החציונים של המדד:
- 100 קליקים × ₪16.4 = ₪1,640.
- 100 × 18.4% = כ־18 המרות, כלומר כ־₪89 להמרה.
- אם בחשבון שלכם חצי מההמרות האלה הן לחיצות שלא הפכו לשיחה, נשארות 9 פניות, וכל אחת עולה כ־₪182.
החציונים במדד מחושבים כל אחד בנפרד, ושיעור ההמרה כולל לחיצות שהעלות לפנייה לא כוללת, ולכן ₪89 נמוך מ־₪108. החישוב נועד להראות כמה ההגדרה של ״המרה״ משנה את התוצאה, לא לחזות את העלות שלכם. כדי לחשב אותה לפי המספרים של המשרד, יש מחשבון עלות לפנייה ולתיק.
מתי עוברים לבידינג לפי עלות לפנייה
בידינג אוטומטי כמו Target CPA קובע הצעת מחיר לכל חיפוש לפי ההיסטוריה של החשבון, במטרה להביא כמה שיותר המרות בעלות הממוצעת שהגדרתם. לפי גוגל, אפשר להתחיל אותו גם בלי היסטוריה, וכשיש היסטוריה גוגל ממליצה על יעד לפי העלות הממוצעת להמרה ב־30 הימים האחרונים. כדי להעריך את הביצועים גוגל ממליצה להסתכל על 30 הימים האחרונים, עם 30 המרות לפחות. יעד נמוך מדי, לפי גוגל, עלול לגרום לאובדן קליקים והמרות.
המשמעות למשרד היא שהבידינג טוב בדיוק כמו הספירה שהוא מקבל. בדוגמה שלמעלה החשבון מראה 75 המרות בחודש, ונראה שיש מספיק נתונים. אחרי הניקוי נשארות 30 פניות אמיתיות, בדיוק על הסף. אם הופכים את ״פגישת ייעוץ התקיימה״ לפעולה הראשית היחידה, נשארות 9 בחודש, מעט מדי כדי לשפוט את האסטרטגיה בתוך חודש.
| מצב החשבון | מה מגדירים כראשית | איזה בידינג |
|---|---|---|
| פחות מ־30 פניות אמיתיות בחודש | שיחות מעל הסף וטפסים שנשלחו | ידני או מקסום המרות |
| 30 פניות אמיתיות או יותר | שיחות מעל הסף וטפסים שנשלחו | Target CPA לפי העלות בפועל |
| ייבוא פגישות פעיל והרבה פגישות בחודש | פגישות כראשית, פניות כמשניות או עם שווי נמוך | בידינג לפי שווי |
את המספרים בטבלה לקחנו מההמלצה של גוגל להערכת ביצועים, לא מכלל של גוגל להפעלה. משרד קטן יכול להפעיל בידינג אוטומטי מוקדם יותר, כל עוד הוא יודע שבחודשים הראשונים התוצאות יקפצו. את התקציב שנדרש כדי להגיע ל־30 פניות בחודש בתחום ובעיר שלכם אפשר לבדוק במחשבון תקציב פרסום בגוגל.
איך בודקים שהתג באמת עובד
פעולת המרה יכולה להופיע בחשבון ולא לספור כלום. גוגל מציגה לכל פעולה סטטוס מעקב, ושלושה מהם דורשים בדיקה, ״לא מאומת״ (Unverified), ״התג לא פעיל״ (Tag inactive) ו״נדרשת תשומת לב״ (Needs attention). פעולה שאומתה ועוד לא קיבלה המרות מופיעה כ״אין המרות אחרונות״, ועוברת ל״מתעד המרות״ כשהן מתחילות להגיע.
כדי לבדוק פעולה, גוגל מציעה את Tag Assistant מתוך החשבון:
- בתפריט יעדים נכנסים לסיכום, ובוחרים כל ההמרות.
- בעמודת סטטוס המעקב מעבירים את העכבר על הסטטוס ובוחרים פתרון בעיות.
- מזינים את כתובת עמוד הבית או עמוד הנחיתה, לא את עמוד התודה, ומתחברים.
- באתר שנפתח מבצעים את הפעולה, למשל שולחים טופס ניסיון או לוחצים על כפתור הוואטסאפ.
- בודקים בחלון של Tag Assistant אם הפעולה זוהתה, ומסיימים.
לפי גוגל, פעולה שאומתה בבדיקה כזו יכולה להתעדכן בחשבון אחרי כחצי שעה. מי שמשתמש ב־Google Tag Manager צריך לפעמים לבחור קודם בדיבאג של הגרסה החיה.
שלוש בדיקות שכדאי להוסיף, כי Tag Assistant לא עושה אותן:
- טופס שנכשל. שולחים טופס עם שדה חובה ריק. אם נספרה המרה, התג יושב על הלחיצה ולא על השליחה המוצלחת.
- רענון עמוד התודה. אם יש עמוד תודה, מרעננים אותו ובודקים שלא נוספה המרה.
- שיחה מהמודעה. מחפשים את המודעה מהנייד, מתקשרים ומדברים יותר מהסף. השיחה צריכה להופיע בדוח השיחות למחרת.
את טופס הניסיון שולחים עם שם שקל לזהות, כמו ״בדיקה״, ומבטלים אותו אחר כך ב־CRM, כדי שלא ייכנס לספירה של החודש.
למה המספרים בגוגל אדס, באנליטיקס וביומן לא מתאימים
שותף שמשווה את דוח גוגל אדס ליומן של המשרד ימצא כמעט תמיד פער. חלק ממנו תקין, וחלק מעיד על בעיה. אלה הסיבות התקינות:
- תאריך הקליק. לפי גוגל, העמודות הרגילות משייכות המרה ליום הקליק ולא ליום ההמרה. מי שלחץ בסוף החודש והתקשר בתחילת החודש הבא נספר בחודש הקודם. העמודות ״לפי זמן ההמרה״ מראות את היום שבו הפנייה הגיעה, והן אלה שמשווים ליומן.
- עיכוב בדיווח. לפי גוגל, הדיווח יכול להתעכב 24 עד 48 שעות. בודקים חודש אחרי שעברו יומיים מסופו.
- הבדלים בין כלים. לפי גוגל, פערים של עד 20% מול כלי מדידה אחרים צפויים, בעיקר בגלל מודלים שונים של ייחוס.
- פניות שלא הגיעו מהמודעה. היומן כולל גם פניות מהמלצות, מפרופיל העסק ומחיפוש אורגני. גוגל אדס סופר רק את מה שהגיע מקליק על מודעה.
ואלה הסיבות שמעידות על בעיה. גוגל אדס מראה יותר פניות מהיומן, כשאין כמעט פניות מערוצים אחרים, וזה סימן לספירה כפולה או לפעולה משנית שסומנה כראשית. היומן מראה הרבה פניות מהמודעות וגוגל אדס מראה מעט, וזה סימן לתג שלא עובד או לשיחות למספר שלא מוחלף. כשהפער עולה על 20% מחודש לחודש, עוברים על רשימת הבדיקה שבסוף העמוד.
הדוח החודשי, מה השותפים צריכים לראות
דוח של גוגל אדס עם קליקים, חשיפות ושיעור הקלקה לא עונה על השאלה שהשותפים שואלים, כמה לקוחות הגיעו וכמה הם עלו. דוח חודשי שימושי בנוי משש שורות, וכל שורה באה ממקור אחר:
| שורה בדוח | מאיפה המספר | למה זה חשוב |
|---|---|---|
| הוצאה על מודעות | גוגל אדס | הבסיס לכל החישובים |
| פניות אמיתיות מהמודעות | גוגל אדס, פעולות ראשיות, אחרי ביטולים | העלות לפנייה האמיתית |
| פניות שלא נענו | דוח השיחות בגוגל אדס | כסף ששולם ולא נוצל |
| פגישות ייעוץ | CRM | העלות לפגישה |
| הסכמים שנחתמו | CRM | העלות לתיק |
| מה שונה החודש | יומן השינויים בחשבון | כדי לקשר בין שינוי לתוצאה |
כשמשווים לחודש הקודם, מסתכלים על העלות לפגישה ולתיק לפני העלות לקליק. עלייה בעלות לקליק עם ירידה בעלות לתיק היא חודש טוב. ב־Reboost הדוח החודשי בנוי סביב הפניות החדשות, המודעות רצות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה.
רשימת בדיקה, האם המעקב שלכם עובד
אפשר לבדוק את רוב הדברים האלה בלי גישה טכנית, רק עם הרשאת צפייה בחשבון:
- השוו את עמודת ״המרות״ ליומן של המשרד. אם החשבון מראה פי שניים פניות ממה שהמזכירה רשמה באותו חודש, משהו נספר פעמיים.
- בדקו אילו פעולות מוגדרות כראשיות. צפייה בעמוד, גלילה או לחיצה על מספר לא צריכות להיות שם.
- בדקו את הגדרת הספירה. בפעולות של לידים היא צריכה להיות אחת לקליק.
- בדקו את סף משך השיחה והשוו אותו לשיחות שהפכו לפגישה.
- שלחו טופס ניסיון וודאו שנספרה המרה אחת, ושהפנייה הגיעה למייל או ל־CRM.
- בדקו בדוח השיחות כמה שיחות לא נענו, ובאילו שעות.
- שאלו אם מזהה הקליק נשמר עם כל פנייה ב־CRM. אם לא, אין דרך לדעת אילו מודעות הביאו תיקים.
אם רוב התשובות לא ברורות, זו הנקודה שבה כדאי לעצור לפני שמגדילים תקציב. בדיקת משפך הפניות עוברת על כל השלבים האלה בחשבון של המשרד, ומראה כמה מהכסף הולך לפעולות שלא מביאות לקוחות.
מקורות
- Google Ads, הגדרות ספירה של המרות (One או Every)
- Google Ads, פעולות המרה ראשיות ומשניות
- Google Ads, דיווח שיחות ומספרי הפניה של גוגל
- Google Ads, מעקב אחר שיחות למספר שבאתר
- Google Ads, ברירת המחדל של אורך שיחה שנספרת כהמרה
- Google Ads, ייבוא המרות אופליין עם GCLID
- Google Ads, המרות משופרות ללידים
- BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף 2025 עד 2026
- Google Ads, חלון ההמרה אחרי קליק
- Google Ads, מודלים של ייחוס המרות
- Google Ads, שווי המרה
- Google Ads, תיקון וביטול של המרות שנספרו (Conversion adjustments)
- Google Ads, בדיקת פעולות המרה עם Tag Assistant
- Google Ads, הבנת נתוני מעקב ההמרות (תאריך קליק ותאריך המרה)
- Google Ads, אסטרטגיית בידינג Target CPA