דילוג לתוכן הראשי
Reboost

AI Overviews ומצב AI בגוגל, מה משרד עורכי דין צריך לדעת

AI Overviews, או ״סקירת AI״ כפי שישראלים מחפשים אותה, היא התשובה שגוגל כותבת מעל התוצאות הרגילות, עם קישורים לכמה מקורות. משרד עורכי דין לא יכול לבחור אם היא תופיע או מה ייכתב בה, אבל הוא יכול להיות אחד המקורות שהיא נשענת עליהם.

AI Overviews הן התשובה שגוגל כותבת בראש חלק מתוצאות החיפוש, עם קישורים לעמודים שעליהם היא נשענת, ובישראל הן מופיעות גם בעברית. למשרד עורכי דין המשמעות היא ששאלה משפטית יכולה לקבל תשובה עוד לפני שהלקוח רואה את האתר, ולכן המטרה היא להיות אחד המקורות המצוטטים. ההסבר כאן הוא חלק מהעמוד על קידום עורכי דין בבינה מלאכותית, ומתמקד בצד של גוגל, הסקירות בחיפוש ומצב AI.

המדריך מבחין בין שלושה סוגי מידע, ומסמן כל אחד. מה שגוגל עצמה מתעדת, בתיעוד לבעלי אתרים, במרכז העזרה ובבלוג שלה. מה שמחקרים חיצוניים מצאו, כולם מחוץ לישראל, ולכן הם מסומנים כך. ומה שראינו בעצמנו, בעיקר בהשלמה האוטומטית של גוגל ב־23 באוקטובר 2026. לא הרצנו מדגם שיטתי של דפי תוצאות בעברית, כי הסקירה משתנה לפי משתמש, מכשיר ומועד, וכלי אוטומטי לא רואה אותה כמו לקוח. במקום לנחש, אנחנו מתארים מה ידוע ומה לא.

מה זה AI Overviews ומה זה מצב AI

גוגל מתארת שתי תכונות נפרדות. AI Overviews הן סיכום קצר שמופיע מעל התוצאות הרגילות, ונועד לתת ״תמונה מהירה״ של נושא מורכב, עם קישורים למקורות. מצב AI (AI Mode) הוא לשונית נפרדת בחיפוש, שמנהלת שיחה, מקבלת שאלות המשך ומתאימה לשאלות שדורשות השוואה או בירור מעמיק. לפי גוגל, שתיהן עשויות להריץ כמה חיפושים קשורים במקביל, טכניקה שהיא קוראת לה query fan-out, ולכן הן מציגות מגוון רחב יותר של קישורים מתוצאה רגילה. היא מוסיפה ששתי התכונות עשויות להשתמש במודלים שונים, ולכן התשובות והקישורים שלהן לא זהים.

ציר הזמן בישראל:

  • 20 במאי 2025. גוגל הודיעה שהסקירות זמינות ביותר מ־200 מדינות וטריטוריות וביותר מ־40 שפות. באותו יום דיווח TheMarker שהסקירות מגיעות למנוע החיפוש בישראל.
  • 7 באוקטובר 2025. גוגל הרחיבה את מצב AI ליותר מ־35 שפות חדשות וליותר מ־40 מדינות וטריטוריות נוספות, וכתבה שהשאלות במצב AI ארוכות כמעט פי שלושה מחיפוש רגיל.
  • 23 באוקטובר 2026. בדקנו את רשימות הזמינות במרכז העזרה של גוגל. ישראל מופיעה ברשימת המדינות, ועברית ברשימת השפות, גם של AI Overviews וגם של מצב AI.

לצד שתי התכונות האלה יש את Gemini, האפליקציה הנפרדת של גוגל. היא לא חלק מדף התוצאות, ואת ההבדל בינה לבין שאר המנועים פירטנו בעמוד הפילר. כאן העיסוק הוא בחיפוש עצמו.

איך ישראלים קוראים לזה, לפי ההשלמה האוטומטית

השם הרשמי באנגלית הוא AI Overviews, אבל השאלה המעניינת למשרד היא איך הלקוחות שלו, ואיך עורכי דין עצמם, מחפשים את זה. בדקנו את ההשלמה האוטומטית של גוגל בעברית ב־23 באוקטובר 2026:

מה הקלדנו חלק מההשלמות שגוגל הציעה מה זה אומר
סקירת ai סקירת ai בחיפוש גוגל, מה זה סקירת ai בגוגל, איך לבטל סקירת ai בגוגל השם העברי שאנשים משתמשים בו הוא ״סקירת AI״
מצב ai מצב ai בגוגל, מצב ai בכרום, מצב ai בעברית, מצב ai בגוגל נעלם מצב AI מוכר מספיק כדי שאנשים יחפשו אותו בשם
איך להופיע ב איך להופיע ב gpt, איך להופיע ב ai overviews, איך להופיע ב ai, איך להופיע בגוגל בעלי עסקים כבר שואלים איך להיכנס לסקירות
איך לבטל איך לבטל סקירת ai בגוגל, איך לבטל מצב ai, איך לבטל meta ai בוואטסאפ חלק מהמשתמשים לא רוצים את הסקירה
סקירה כללית של ai אין השלמות התרגום המילולי לא נקלט כביטוי חיפוש

שתי מסקנות מהטבלה. הראשונה היא שבעמוד, בפגישה ובדוח ללקוח כדאי לומר ״סקירת AI״ ו״מצב AI״, כי אלה המילים שאנשים מכירים. השנייה היא שהשורה ״איך לבטל״ מזכירה שלא כל משתמש קורא את הסקירה. חלקם גוללים ישר לתוצאות, ולכן התוצאה הרגילה עדיין חשובה.

איך גוגל בוחרת את המקורות

התיעוד של גוגל לבעלי אתרים, ״תכונות AI והאתר שלכם״, הוא המקור הרשמי היחיד על הבחירה, והוא קצר. אלה הקביעות המרכזיות בו, בנוסח שעודכן ב־10 בדצמבר 2025:

  • אותם עקרונות כמו בחיפוש. הקישורים התומכים נבחרים לפי אותן שיטות עבודה בסיסיות של קידום אתרים שחלות על החיפוש כולו.
  • תנאי הסף. העמוד צריך להיות באינדקס וכשיר להופיע בחיפוש עם קטע תיאור. גוגל כותבת שאין דרישות נוספות ואין ״אופטימיזציה מיוחדת״ שנדרשת כדי להופיע בסקירות או במצב AI.
  • אין סימון מיוחד. אין צורך בקבצים חדשים, בקובצי טקסט ל־AI או בנתונים מובנים מיוחדים של schema.org. נתונים מובנים שכבר יש באתר צריכים להתאים לטקסט הגלוי בעמוד.
  • שיטות מומלצות. לאפשר סריקה ב־robots.txt ובשירות האחסון או ה־CDN, לקשר בין עמודים באתר, לתת חוויית עמוד טובה, לשים את התוכן החשוב בטקסט ולא רק בתמונה, ולשמור על פרטי פרופיל העסק בגוגל עדכניים.
  • שליטה. ההוראות nosnippet, data-nosnippet, max-snippet ו־noindex מגבילות את מה שהחיפוש מציג מהעמוד, כולל בסקירות.
  • אין התחייבות. עמידה בכל הדרישות לא מבטיחה סריקה, אינדוקס או הופעה.

מסמך נוסף של גוגל, סקירה של AI Overviews ומצב AI ממאי 2025, מוסיף שלושה פרטים שחשובים במיוחד לתחום המשפטי. הסקירות נועדו להופיע רק כשהמערכת מעריכה שהן מוסיפות על התוצאות הרגילות ויש לה ״ביטחון גבוה״ באיכות התשובה. הן אמורות להציג רק מידע שנתמך בתוצאות איכותיות מהרשת. ובשאלות מסוג YMYL, נושאים שיכולים להשפיע על בריאות, יציבות כלכלית או ביטחון, גוגל כותבת שיש לה ״רף גבוה עוד יותר״ למקורות אמינים, ושבחלק מהשאלות האלה הסקירה תמליץ לפנות לייעוץ של מומחה. על מצב AI אותו מסמך כותב שכשאין ביטחון גבוה באיכות התשובה, הוא יחזיר בדרך כלל רשימת קישורים במקום תשובה כתובה.

מה זה אומר בפועל. אין דרך עוקפת. עמוד שלא מדורג בחיפוש הרגיל, או שגוגל לא מציגה ממנו קטע תיאור, לא ייבחר לסקירה. ועמוד שמדורג הוא מועמד, לא מובטח. העבודה היא אותה עבודה של קידום אתרים לעורכי דין, עם דגש על עמודים שעונים על שאלה אחת בבירור.

אילו חיפושים משפטיים מקבלים סקירה, ומה המשרד יכול לעשות

זו הטבלה המרכזית של המדריך. העמודה הראשונה מביאה סוגי חיפוש משפטיים אמיתיים, כפי שהם הופיעו בהשלמה האוטומטית של גוגל ב־23 באוקטובר 2026. העמודה השנייה מסכמת מה ידוע על הופעת סקירה בחיפוש מהסוג הזה, מגוגל וממחקרים בארצות הברית, ולא מבדיקה שלנו בעברית. העמודה השלישית היא מה שהמשרד יכול לעשות.

סוג חיפוש, עם דוגמה מההשלמה האוטומטית מה ידוע על הופעת סקירה מה המשרד יכול לעשות
שאלת מידע, ״האם צריך עורך דין לצו ירושה״ הסוג שהכי סביר שיקבל סקירה. לפי Pew, ב־60% מהחיפושים שנפתחו במילת שאלה הופיע סיכום AI (ארצות הברית, מרץ 2025) עמוד שעונה בשתי השורות הראשונות, ומפרט אחר כך מתי כן ומתי לא
שאלת הליך, ״איך מגישים תביעה בבית דין לעבודה״ שאלה ארוכה במשפט מלא. לפי Pew, ב־53% מהחיפושים של עשר מילים ומעלה הופיע סיכום, לעומת 8% בחיפושים של מילה או שתיים מדריך שלבים עם מועדים ומסמכים, כתוב ומעודכן בידי עורך דין במשרד
שאלת מחיר, ״כמה עולה עורך דין לקניית דירה״ לא מצאנו נתון ייעודי. Semrush מצאה שחלקם של חיפושים מסחריים ועסקתיים בין החיפושים עם סקירה עלה במהלך 2025 עמוד שמסביר ממה מורכב שכר הטרחה בלי לפרסם מחיר, כי כלל 3(ב)(14) לא מתיר התייחסות לשכר טרחה בפרסומת
שאלת השוואה, ״צוואה הדדית או צוואה רגילה״ שאלה מורכבת, מהסוג שגוגל מפנה למצב AI. אין נתון ייעודי לתחום המשפטי עמוד השוואה עם טבלה, שמסביר מתי מתאימה כל אפשרות
חיפוש מקומי, ״עורך דין גירושין בחיפה״ גוגל לא מפרסמת נתון. בחיפוש כזה מוצגת לרוב גם תוצאה מקומית עם מפה, שנשענת על פרופיל העסק פרופיל עסק בגוגל מלא ומעודכן, ביקורות עם טקסט, ועמוד תחום ועיר אמיתי באתר
חיפוש המלצה, ״עורך דין מומלץ לדיני עבודה״ אין נתון ייעודי. מחקר BrightLocal על ציטוטים בתשובות AI לחיפושים מקומיים מצא שבתחום עורכי הדין פרופיל העסק בגוגל היה המקור הנפוץ ביקורות אמיתיות ונוכחות בפורטלים, כמו שפירטנו במדריך על איך ChatGPT בוחר עורך דין
שם המשרד או שם עורך הדין לפי Semrush, שיעור החיפושים הניווטיים עם סקירה עלה מ־0.74% בינואר 2025 ל־10.33% באוקטובר 2025 לבדוק מה הסקירה כותבת על המשרד, ולתקן במקור כל פרט שגוי
מצב דחוף או רגיש, ״נעצרתי, מה עושים״ לפי גוגל, מצב AI מזהה מצבים רגישים ומעדיף להציג קישורים ותכונות קיימות עמוד עם טלפון גלוי, שעות זמינות ותשובה מהירה, וטיפול נכון בפניות שמגיעות למשרד
חיפושים שהציגו סיכום AI לפי אורך החיפוש
  • עשר מילים ומעלה53%
  • מילה או שתיים8%

Pew Research Center, יולי 2025, ארצות הברית, מרץ 2025

השורות הראשונות הן המקום שבו הסקירה הכי צפויה, וגם המקום שבו היא לוקחת הכי הרבה קליקים, כמו שנראה בפרק הבא. השורות האמצעיות, מקומי והמלצה, הן המקום שבו הלקוח קרוב יותר להחלטה, ושם פרופיל העסק והביקורות קובעים יותר מכל עמוד באתר. ובשורה האחרונה גוגל עצמה מעדיפה לא לענות במקום מי שבאמת צריך עזרה.

איך לבדוק את זה בעצמכם

מי שרוצה לדעת מה קורה בחיפושים של המשרד שלו יכול להריץ בדיקה פשוטה פעם בחודש:

  1. בוחרים 10 עד 15 חיפושים מהסוגים בטבלה, לפי התחום והעיר של המשרד.
  2. מריצים אותם בחלון גלישה פרטית, בטלפון ובמחשב, ורושמים אם הופיעה סקירה.
  3. כשהופיעה, רושמים אילו אתרים צוטטו, ואם המשרד ביניהם.
  4. חוזרים על אותה רשימה בחודש הבא, באותו סדר, ומשווים.

הרישום הוא העיקר. צילום מסך אחד לא אומר הרבה, כי הסקירה משתנה. טבלה של חצי שנה מראה מגמה.

מה הסקירות עושות לקליקים

כאן יש מחלוקת גלויה בין גוגל לבין מחקרים חיצוניים, ושום מחקר מהם לא נעשה בישראל.

מקור מה נבדק הממצא
Pew Research Center, יולי 2025 גלישה של 900 מבוגרים בארצות הברית במרץ 2025 כשהופיע סיכום AI, נלחצה תוצאה רגילה ב־8% מהביקורים בדף התוצאות, לעומת 15% בלי סיכום. קישור בתוך הסיכום עצמו נלחץ ב־1% מהביקורים
Pew Research Center, יולי 2025 אותו מדגם 18% מהחיפושים הציגו סיכום, ו־88% מהסיכומים ציטטו שלושה מקורות או יותר. אחרי דף עם סיכום, המשתמש סיים את הגלישה ב־26% מהמקרים, לעומת 16% בלי סיכום
Ahrefs, פברואר 2026 300,000 מילות חיפוש, נתוני Search Console במחשב, דצמבר 2023 מול דצמבר 2025 נוכחות של סקירה קשורה לשיעור קליקים נמוך ב־58% בתוצאה הראשונה. במחקר הקודם של Ahrefs, באפריל 2025, הירידה הייתה 34.5%
Semrush, דצמבר 2025 יותר מ־10 מיליון מילות חיפוש ונתוני גלישה של Datos, ינואר עד נובמבר 2025 הסקירות הופיעו ב־6.49% מהחיפושים בינואר, כמעט ב־25% ביולי וב־15.69% בנובמבר. כשהשוו את אותן מילות חיפוש לפני ואחרי הסקירה, נמצאו מעט יותר קליקים עם הסקירה
גוגל, אוגוסט 2025 נתונים פנימיים, בלי פירוט שיטה לפי גוגל, נפח הקליקים האורגני הכולל לאתרים ״יציב יחסית״ משנה לשנה, וגוגל שולחת ״מעט יותר קליקים איכותיים״, כלומר כאלה שבהם המשתמש לא חוזר מיד
ביקורים בדף התוצאות עם לחיצה על קישור
  • תוצאה רגילה, בלי סיכום15%
  • תוצאה רגילה, עם סיכום8%
  • קישור בתוך הסיכום1%

Pew Research Center, יולי 2025, גלישה של 900 מבוגרים בארצות הברית במרץ 2025

איך מיישבים את הנתונים. רובם מסכימים על הכיוון, פחות קליקים לתוצאה שמופיעה מתחת לסקירה, בעיקר בשאלות מידע. גוגל מדגישה את הצד השני, שמי שכן לוחץ מתעניין יותר. Semrush מצאה שהסקירות הופיעו בתחילת 2025 בעיקר בשאלות מידע, 91.3% מהחיפושים עם סקירה בינואר, וב־57.1% באוקטובר, כלומר הן מתפשטות גם לחיפושים מסחריים.

מה זה אומר למשרד עורכי דין

ההשלכה תלויה בסוג העמוד. עמוד מידע כללי, כמו ״מה ההבדל בין צוואה לירושה״, צפוי לאבד חלק מהקליקים, כי הסקירה עונה על השאלה הבסיסית. עמוד כזה עדיין שווה כתיבה, משתי סיבות. הוא יכול להיות אחד המקורות שהסקירה מצטטת, ושם המשרד מופיע בקישור. ומי שלוחץ אחרי שקרא את הסקירה הוא לרוב מי שהבין שהמקרה שלו מסובך יותר, וזה בדיוק הלקוח שמשרד רוצה.

עמוד שמכוון לפנייה, כמו עמוד שירות לתחום ועיר, מושפע פחות לפי מה שידוע היום, כי מי שמחפש ״עורך דין גירושין בחיפה״ לא מחפש סיכום אלא מישהו להתקשר אליו. את ההבדל בין שני סוגי העמודים, ואיך בונים עמוד עיר שאינו ספאם, פירטנו במדריך על עמודי תחום ועיר.

מה משרד עורכי דין יכול לעשות

אין כאן טריק. כל הפעולות הבאות הן פעולות שגוגל עצמה ממליצה עליהן, או שנובעות ישירות מהאופן שבו היא מתארת את הבחירה.

עמודים שעונים ישר על השאלה. עמוד שמתחיל בתשובה, בשתי שורות, ורק אחר כך מפרט. כותרת שהיא השאלה שהלקוח שואל. פסקה אחת לכל תת שאלה. סקירה שמריצה כמה חיפושים קשורים מחפשת קטעים שעונים על כל אחד מהם, ועמוד שבנוי כך נותן לה קטעים ברורים. את שיטת הכתיבה הזו, כולל איך בוחרים את השאלות, פירטנו במדריך כתיבת תוכן לאתר.

חתימה ותאריך. תוכן משפטי הוא YMYL, וגוגל כותבת שהרף למקורות בנושאים כאלה גבוה יותר. עמוד שכתוב עליו מי כתב אותו, מתי עודכן ועל איזה חוק או פסק דין הוא נשען, נותן לקורא, ולמנוע, סיבה לסמוך עליו. עמוד בלי חתימה, עם ניסוחים כלליים שיכולים להתאים לכל משרד, לא נותן.

נתונים מובנים שתואמים את העמוד. גוגל לא דורשת סימון מיוחד, אבל סימון רגיל של המשרד, מסוג LegalService, עם שם, כתובת וטלפון זהים לפרופיל, מחבר בין האתר לבין המשרד בעולם. דבר אחד כדאי לדעת. מאז אוגוסט 2023 גוגל מציגה תוצאות עשירות של שאלות ותשובות (FAQ) רק לאתרים ממשלתיים ואתרי בריאות סמכותיים. סימון FAQ באתר של משרד לא יציג שאלות בתוצאה, אבל השאלות עצמן, כטקסט גלוי בעמוד, עדיין עונות לקורא. את רשימת השדות לסימון פירטנו בעמוד הפילר.

פרופיל עסק וביקורות. גוגל מונה במפורש שמירה על פרטי פרופיל העסק עדכניים בין השיטות המומלצות לתכונות ה־AI. בחיפוש מקומי זה המקור שהכי סביר שייקרא. ביקורות עם טקסט שמתאר את השירות, שנאספו בלי תמורה, נותנות למנוע חומר לסכם. את הדרך לבקש ביקורות לפי הכללים של גוגל והלשכה פירטנו במדריך איך לבקש ביקורות.

גישה לסורק. אתר שחוסם את Googlebot, או שמאחורי שירות CDN עם הגדרת חסימה גורפת, לא ייכנס לסקירה. זו בדיקה של חמש דקות, ובאתרים שנבנו מתבנית היא נשכחת.

נוכחות במקורות אחרים. הסקירה מצטטת לרוב כמה מקורות, ובחיפושים משפטיים אחד מהם הוא לא פעם פורטל או אינדקס. פרופיל מלא ועקבי בפורטלים שמצוטטים, בלי לשלם לפי פנייה, מגדיל את הסיכוי שהמשרד יופיע גם כשהאתר שלו לא נבחר. אילו פורטלים מצוטטים ומה מותר לפרסם בהם פירטנו במדריך על פורטלים משפטיים.

מה המשרד לא יכול לשלוט בו

חשוב לא פחות לדעת מה מחוץ לשליטה, כדי לא לשלם על הבטחות.

  • אם תופיע סקירה. גוגל מחליטה, לפי השאלה ולפי רמת הביטחון שלה בתשובה.
  • מה ייכתב בה. המשרד לא כותב את הסקירה ולא מאשר אותה. גם כשהוא מצוטט, הניסוח של גוגל.
  • מי יצוטט. אפשר להיות מועמד טוב, לא להיבחר בוודאות. אותה שאלה בשעה אחרת או במכשיר אחר יכולה להחזיר מקורות אחרים.
  • מקום ממומן בתוך הסקירה. לפי מרכז העזרה של Google Ads, מודעות בתוך הסקירה זמינות רק באנגלית, ברשימה של מדינות שבהן אוסטרליה, קנדה, הודו וארצות הברית, ולא בישראל. מודעות רגילות כן יכולות להופיע מעל הסקירה ומתחתיה בכל השווקים שבהם היא קיימת. את הצד הזה פירטנו בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין.
  • יציאה מהסקירות בלי מחיר. ההוראות שמונעות שימוש בעמוד בסקירה מגבילות גם את התצוגה שלו בתוצאה הרגילה.
  • טעויות. גוגל כותבת בעצמה ש״תשובות AI עשויות לכלול טעויות״. אם הסקירה טועה לגבי המשרד, מתקנים את המקור ושולחים משוב, ואין ערוץ ישיר לתיקון.

זהירות YMYL בתוכן משפטי

הנחיות מדרגי האיכות של גוגל מגדירות YMYL כנושאים שיכולים להשפיע באופן ממשי על הבריאות, היציבות הכלכלית או הביטחון של אנשים, או על רווחת החברה. גירושין, ירושה, פיטורים, חובות והליך פלילי נוגעים בדיוק בזה. לכן, לפי גוגל, הרף למקורות שהסקירה נשענת עליהם בשאלות כאלה גבוה יותר, ובחלק מהן היא ממליצה לפנות לייעוץ.

לזה יש שלוש השלכות על התוכן של משרד:

  1. תוכן כללי שמנוסח בזהירות. עמוד באתר מסביר את המצב הכללי ומפנה לבדיקה של המקרה. ניסוח כמו ״במקרה שלכם תקבלו…״ לא מתאים לעמוד, וגם לא לפרסומת, כי כלל 2א אוסר פרסומת מטעה.
  2. אחריות על מה שנכתב בעזרת AI. משרד שכותב טיוטות בעזרת כלי AI נשאר אחראי לכל מילה. את מה שהלשכה כתבה על שימוש בכלים כאלה, כולל סודיות, פירטנו בעמוד AI וסודיות.
  3. עדכון. עמוד שמתאר מצב חוקי שהשתנה הוא עמוד שמטעה את הקורא. תאריך עדכון גלוי ובדיקה שנתית של כל עמוד מידע הם חלק מהעבודה, לא קישוט.

דבר אחד נוסף. הסקירה עצמה יכולה להיות שגויה בשאלה משפטית. לקוח שמגיע לפגישה עם ״אבל גוגל אמרה ש…״ הוא תופעה שמשרדים כבר מכירים. זו לא בעיה שיווקית, אבל עמוד באתר שמסביר את הנקודה המדויקת, עם מקור, נותן לעורך הדין משהו לשלוח ללקוח אחרי הפגישה.

איך מודדים את ההשפעה

גוגל כותבת שקליקים מ־AI Overviews וממצב AI נספרים בדוח הביצועים של Search Console, תחת סוג החיפוש Web. לא מצאנו בתיעוד מסנן שמפריד אותם, ולכן המדידה עקיפה.

  • חשיפות מול קליקים לפי עמוד. עמוד מידע שהחשיפות שלו עולות והקליקים יורדים, באותו מיקום ממוצע, הוא סימן אפשרי לכך שסקירה עונה במקומו.
  • רשימת חיפושים קבועה. אותה רשימה מהבדיקה החודשית שתיארנו למעלה, עם רישום אם המשרד צוטט. את השיטה המלאה, כולל ChatGPT ושאר המנועים, פירטנו במדריך על מדידת נראות ב־AI.
  • השאלה ״איך מצאתם אותנו״. חלק מהלקוחות קוראים סקירה, רואים את שם המשרד ומחפשים אותו ישירות. בדוחות זה נראה כמו חיפוש של שם המשרד, ורק השאלה בשיחה הראשונה מגלה את המקור.
  • פניות, לא רק תנועה. המדד שקובע הוא כמה פניות הגיעו מגוגל וכמה הפכו לתיקים. ירידה בתנועה לעמודי מידע עם יציבות בפניות היא תוצאה סבירה, ולא סיבה לבהלה. את ההגדרה של המדידה באתר פירטנו במדריך מעקב המרות ושיחות, ואת החישוב של מה שווה פנייה שאבדה אפשר לעשות במחשבון פניות שהולכות לאיבוד.

איפה זה פוגש את שאר העבודה

AI Overviews הן לא ערוץ נפרד שצריך ״לקדם״ בנפרד. הן שכבה מעל אותו חיפוש, ונשענות על אותם נכסים, אתר שעונה על שאלות, פרופיל עסק מסודר, ביקורות ונוכחות עקבית במקורות אחרים. משרד שעבודת הבסיס שלו בגוגל מסודרת נמצא בעמדה טובה גם בסקירות. משרד שהבסיס שלו חסר לא יפתור את זה בעמוד ״מותאם ל־AI״.

גם ההפך נכון. משרד שהלקוחות שלו הם בעיקר עסקים יראה פחות השפעה של הסקירות על הפניות שלו, כי חלק גדול מהפניות מגיע מהמלצות ומרשת מקצועית. בשביל משרדים כאלה כתבנו את המדריך על לינקדאין לעורכי דין. ומשרדים שעובדים עם לקוחות פרטיים, כמו דיני משפחה, ירושות וצוואות ודיני עבודה, הם אלה שבהם שאלות המידע נפוצות במיוחד, ושם הסקירות משנות הכי הרבה.

כשאנחנו מתחילים לעבוד עם משרד, אנחנו בודקים את כל זה בבדיקת משפך. אילו חיפושים מביאים היום פניות, אילו עמודים מאבדים קליקים, מה הסקירה כותבת על המשרד ואילו מקורות היא מצטטת במקומו. מהתמונה הזו נגזר סדר העבודה.

הנתונים על קליקים בעמוד הזה מגיעים ממחקרים בארצות הברית ובשוק הבינלאומי, ולא מישראל. לא הרצנו מדגם שיטתי של תוצאות חיפוש בעברית, ולכן התיאור של מתי מופיעה סקירה מבוסס על מה שגוגל ומחקרים חיצוניים מפרסמים.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

אפשר לשלם לגוגל כדי להופיע בתוך AI Overviews?

לא בתשובה עצמה. המקורות שהסקירה מצטטת נבחרים מתוך התוצאות האורגניות. לפי מרכז העזרה של Google Ads, מודעות רגילות יכולות להופיע מעל הסקירה ומתחתיה בכל השווקים שבהם יש סקירות, כולל ישראל. מודעות בתוך הסקירה עצמה זמינות, לפי אותו עמוד, רק באנגלית וברשימה של מדינות שישראל לא נכללת בהן. מי שמציע ״מקום מובטח בסקירת AI״ מבטיח משהו שאף אחד מחוץ לגוגל לא שולט בו.

צריך קובץ מיוחד או סימון מיוחד באתר כדי להופיע בסקירה?

לא. גוגל כותבת בתיעוד לבעלי אתרים שאין דרישות נוספות כדי להופיע ב־AI Overviews או במצב AI, ושאין צורך בקבצים חדשים, בקובצי טקסט ל־AI או בסימון schema.org מיוחד. התנאי הוא שהעמוד נכנס לאינדקס ויכול להופיע בחיפוש עם קטע תיאור. נתונים מובנים עדיין שימושיים, בתנאי שהם תואמים את מה שכתוב בעמוד.

אפשר למנוע מגוגל להשתמש באתר שלנו בסקירות?

כן, אבל במחיר. ההוראות nosnippet, data-nosnippet, max-snippet ו־noindex מגבילות את מה שגוגל מציגה מהעמוד, והן חלות על כל החיפוש ולא רק על הסקירות. עמוד עם nosnippet מאבד גם את קטע התיאור בתוצאה הרגילה. לגבי Google-Extended, גוגל כותבת שהוא שולט בשימוש בתוכן לאימון ולביסוס תשובות במערכות אחרות שלה, ולא בחיפוש. למשרד שרוצה לקוחות מגוגל, חסימה כזו עולה יותר ממה שהיא חוסכת.

הסקירה כתבה משהו לא נכון על המשרד. מה עושים?

מתקנים במקור. סקירה נבנית מעמודים שגוגל מוצאת, ולכן טעות בכתובת, בתחום או בשעות מגיעה בדרך כלל מפרופיל לא מעודכן, מפורטל או מעמוד ישן באתר. מעדכנים את הפרופיל בגוגל ואת העמודים, ושולחים משוב דרך כפתור המשוב שמתחת לסקירה. אחרי עדכון עמוד אפשר לבקש סריקה מחדש בכלי בדיקת כתובות ב־Search Console. גוגל כותבת שסריקה מחדש יכולה לקחת ימים ועד חודשים.

איך יודעים כמה קליקים הגיעו מ־AI Overviews?

לא בנפרד. לפי גוגל, קליקים מ־AI Overviews וממצב AI נספרים בדוח הביצועים של Search Console תחת סוג החיפוש Web, יחד עם שאר התוצאות. לא מצאנו בתיעוד של גוגל מסנן שמפריד אותם. מה שאפשר לעשות הוא לעקוב אחרי עמודים שבהם החשיפות עולות והקליקים יורדים, להריץ פעם בחודש רשימה קבועה של חיפושים ולרשום אם המשרד הופיע, ולשאול כל פונה איך מצא את המשרד.

מצב AI ו־Gemini הם אותו דבר?

לא. מצב AI הוא לשונית בתוך חיפוש גוגל, שמנהלת שיחה עם שאלות המשך ונשענת על האינדקס של החיפוש. Gemini היא אפליקציה נפרדת של גוגל, עם הגדרות ומקורות משלה. גוגל עצמה מציינת שגם AI Overviews ומצב AI עשויים להשתמש במודלים שונים ולהחזיר קישורים שונים לאותה שאלה. לכן בודקים כל מקום בנפרד, ולא מסיקים מתשובה באחד על השני.

מותר לכתוב באתר ״מופיעים בסקירת ה־AI של גוגל״?

לא כדאי. סקירה משתנה לפי הניסוח, המיקום והמועד, ולכן הופעה אחת לא אומרת שגוגל ״ממליצה״ על המשרד. כלל 2א לכללי הפרסומת אוסר פרסומת מטעה גם כשכל פרט בה נכון לכשעצמו, וניסוח כזה מציג אזכור מקרי כאילו הוא הכרה. אם המשרד מצוטט, עדיף להשתמש בזה כמדד פנימי ולא כטענה שיווקית.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.