מה מחפש מי שנפגע, ומי שקיבל מכתב התראה
ההשלמה האוטומטית של גוגל מ־25 באוקטובר 2026 מחלקת את הלקוחות בתחום לשלוש קבוצות. מי שכבר החליט לפנות לעורך דין מוסיף עיר או ״המלצות״. מי שעוד לא החליט שואל על כסף ועל סיכוי. ומי שנמצא בצד השני מחפש איך מתגוננים. הטבלה מתרגמת כל סוג חיפוש לעמוד שצריך להיות באתר:
| מה מחפשים (השלמה אוטומטית) | מה קרה לפונה | איזה עמוד עונה |
|---|---|---|
| ״עורך דין לשון הרע תל אביב״, ״חיפה״, ״אשדוד״, ״ירושלים״, ״באר שבע״, ״בקריות״, ״צפון״ | כבר בוחר משרד | עמוד עיר עם כתובת, בית המשפט הקרוב ושעות מענה |
| ״עורך דין לשון הרע המלצות״, ״מומלץ״ | בודק מוניטין לפני שיחה | פרופיל עסק עם ביקורות, ועמוד שמסביר איך המשרד עובד |
| ״תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק״, ״סכום״, ״כפל פיצוי לשון הרע״ | נפגע ושואל כמה אפשר לקבל | עמוד על הפיצוי לפי סעיף 7א, עם המספרים המעודכנים ובלי הבטחה |
| ״תביעת לשון הרע תביעות קטנות״, ״בסדר דין מהיר״ | שוקל לתבוע לבד או בהליך קצר | עמוד שמשווה בין המסלולים, ומסביר מתי שווה להביא עורך דין |
| ״לשון הרע בוואטסאפ״, ״בפייסבוק״, ״בעבודה״, ״במשפחה״ | יודע איפה זה קרה, עוד לא יודע מה לעשות | עמוד לכל פלטפורמה ולכל הקשר |
| ״מכתב התראה לשון הרע דוגמא״, ״לפני נקיטת הליכים״ | רוצה לשלוח מכתב, או קיבל אחד | עמוד על מכתב ההתראה, עם הסבר מה הוא עושה ומה לא |
| ״כתב הגנה בתביעת לשון הרע״, ״אמת דיברתי״, ״הגנת אמת דיברתי בלשון הרע״ | נתבע או מאוים בתביעה | עמוד הגנות לפי סעיפים 14 ו־15 |
| ״עורך דין לשון הרע מחיר״, ״כמה עולה תביעת לשון הרע״ | משווה בין משרדים | עמוד על ההליך ומה משפיע על העבודה, בלי מחירון |
שני דברים בולטים ברשימה. הראשון הוא המשקל של העיר. שש מתוך עשר ההשלמות של ״עורך דין לשון הרע״ הן ערים ואזורים, וההשלמה של ״עורך דין לשון הרע ב…״ מוסיפה את הקריות ואת הצפון. כלומר זה תחום מקומי, למרות שהפרסום הפוגע עצמו נמצא ברשת ולא במקום מסוים. השני הוא שהחיפושים על הכסף, ״ללא הוכחת נזק״, ״סכום״, ״כפל פיצוי״, חוזרים בכמה ניסוחים שונים. מי שנפגע רוצה לדעת אם זה שווה את המאמץ לפני שהוא מרים טלפון, ועמוד שעונה על השאלה הזו בכנות מביא פניות שכבר יודעות למה לצפות.
איך ממפים את כל הביטויים האלה לפני שכותבים, ואיך מפרידים בין חיפוש שמחפש מידע לחיפוש שמחפש משרד, מוסבר במדריך למחקר הביטויים של המשרד.
שני צדדים לאותו תיק, ושני משפכים
ברוב תחומי המשפט הלקוח הפרטי נמצא בצד אחד. בלשון הרע משרד אחד יכול לייצג נפגע בחודש אחד ונתבע בחודש הבא, ושני הלקוחות האלה מחפשים, חושבים ומחליטים אחרת. משרד שבונה משפך אחד לשניהם מקבל עמוד שמבטיח לנפגע פיצוי ובאותה פסקה מסביר לנתבע איך להתגונן, וזה לא משכנע אף אחד מהם.
| הנפגע | הנתבע או מי שקיבל מכתב | |
|---|---|---|
| איך הוא מרגיש | פגוע, כועס, רוצה שזה יוסר עכשיו | מופתע, לחוץ, לא בטוח שעשה משהו אסור |
| מה הוא מחפש | עורך דין בעיר, פיצוי בלי הוכחת נזק, איך מורידים פוסט | דוגמה למכתב, כתב הגנה, אמת דיברתי |
| השאלה הראשונה בשיחה | כמה אפשר לקבל, וכמה זמן זה לוקח | כמה זה עלול לעלות לי, ואם כדאי להתנצל |
| מה מחזק אמון | הסבר ברור של סעיף 7א ושל ההבחנה בין עובדה לדעה | הסבר של ההגנות בסעיפים 14 ו־15 ושל ההקלות בסעיף 19 |
| הלחץ בזמן | הפוסט ממשיך להתפשט | מועד בתוך מכתב ההתראה או בכתב התביעה |
| מה אסור להבטיח | סכום או הסרה | דחיית התביעה |
התשובה המעשית היא שני עמודים ראשיים, אחד לכל צד, ושתי קבוצות מודעות עם ביטויים שונים. בטופס הפנייה שאלה אחת מפרידה ביניהם, ״אתם מי שנכתב עליו, או מי שנדרש להסיר או לשלם?״. השאלה הזו קובעת גם מי חוזר לפונה קודם. נתבע שקיבל כתב תביעה עומד מול מועד, ולכן הפנייה שלו דחופה יותר מפנייה של נפגע שגילה פוסט ישן.
יש משרדים שמייצגים בעיקר צד אחד, למשל משרדים שמייצגים כלי תקשורת ועיתונאים. במקרה כזה הצד השני לא נכנס לאתר כלל, והאתר מדבר רק עם הקהל שהמשרד באמת רוצה. גם זו החלטה שיווקית, והיא כדאי שתהיה מפורשת ולא תוצאה של טקסט שנכתב פעם ולא נבדק.
התחרות במספרים
באינדקס עורכי הדין של טופדין 109 עורכי דין הצהירו על לשון הרע כתחום עיסוק. האינדקס משלב שני מקורות, מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025 וספר עורכי הדין של הלשכה מינואר 2023, ולא מציין מאיזה מהם הגיע המספר. מה שכן ברור הוא שההצהרה וולונטרית. בכל התחומים יחד טופדין סופר רק 20,167 הצהרות, מתוך 66,359 עורכי דין פעילים, ועורך דין יכול להצהיר על כמה תחומים. רוב עורכי הדין לא הצהירו על תחום בכלל, ולכן מספר העוסקים בלשון הרע בפועל גבוה יותר.
התחרות בגוגל מגיעה משלושה כיוונים. הראשון הוא משרדים שעושים רק לשון הרע ומופיעים בתקשורת, ואצלם המוניטין בונה חיפושים על השם. השני הוא משרדי ליטיגציה כלליים עם עמוד אחד על לשון הרע, שמדורג מכוח החוזק של האתר כולו. השלישי הוא אתרי מידע משפטי ופורטלים, שתופסים את החיפושים על ״חוק לשון הרע״, ״אמת דיברתי הגדרה״ ו״הוצאת דיבה פירוש״. בחיפושים האלה קשה לנצח אתר מידע גדול, וגם לא חייבים. החיפושים שמביאים תיקים הם אלה עם עיר, עם ״עורך דין״ או עם שם הפלטפורמה.
בפרסום ממומן התחום יקר. לפי מדד BoostIt, העלות החציונית לקליק בקטגוריה המשפטית בחיפוש בישראל היא ₪16.4, בטווח טיפוסי של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים יחד. העלות החציונית לפנייה היא ₪108, קרוב לחציון הכללי של ₪105, כי שיעור ההמרה בקטגוריה המשפטית גבוה, 18.4%. המשמעות היא שכל קליק לא רלוונטי עולה כמעט פי שניים מאשר בענף ממוצע, ובתחום שבו מילת המפתח המרכזית היא גם מושג דתי, יש הרבה קליקים כאלה.
- הקטגוריה המשפטית₪16.4
- כל הענפים₪8.7
מדד BoostIt, 2025 עד 2026
מה העמוד חייב לדייק בחוק
בתחום הזה התוכן באתר הוא גם הוכחה של מקצועיות. מי שקורא עמוד על לשון הרע ומוצא בו סכום ישן, סעיף שגוי או הבטחה שהחוק לא נותן, מסיק מסקנה על המשרד. אלה הנקודות שכל עמוד בתחום צריך לנסח נכון, לפי נוסח החוק בוויקיטקסט:
- ההגדרה. סעיף 1 מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו בשל מעשים או תכונות שמייחסים לו, או לפגוע בו בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. לפי סעיף 3 לא משנה אם הדברים נאמרו במפורש או משתמעים מהפרסום ומהנסיבות.
- הפרסום. לפי סעיף 2 פרסום כולל דברים שנאמרו בעל פה, בכתב או בדפוס, ודבר שהגיע לאדם אחר מלבד הנפגע. לפי סעיף 7 פרסום לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע הוא עוולה אזרחית. זו הסיבה שהודעה בקבוצת וואטסאפ סגורה עדיין יכולה להיות לשון הרע.
- הפיצוי בלי הוכחת נזק. סעיף 7א מאפשר לפסוק עד 50,000 שקל בלי הוכחת נזק, ועד כפל הסכום אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. הסכומים צמודים למדד מספטמבר 1998. לפי Bizportal (ספטמבר 2026) הם עומדים היום על כ־₪80,000 וכ־₪160,000. עמוד שכתוב בו ״עד 50,000 שקל״ בלי הסבר על ההצמדה מטעה את הקורא, ועמוד שמציג את התקרה כסכום שמקבלים מטעה אותו יותר. לפי אותה כתבה, הפיצויים שנפסקים הם בדרך כלל כמה עשרות אלפי שקלים, ומעקב שמצוטט בה מצא ממוצע של ₪28,000 בשנה הנוכחית.
- ההגנות. סעיף 14 מגן על פרסום שהיה אמת והיה בו עניין ציבורי, ושני התנאים נדרשים יחד. סעיף 15 מונה מצבים שבהם פרסום בתום לב מוגן, ובהם חובה חוקית, מוסרית או חברתית (15(2)), הגנה על עניין אישי כשר (15(3)), תלונה לרשות מוסמכת (15(8)) וגינוי או הכחשה של לשון הרע קודמת (15(10)). סעיף 16 קובע מתי יש חזקת תום לב ומתי החזקה הפוכה.
- הקלות. סעיף 19 מאפשר לבית המשפט להתחשב לטובת הנתבע, בין היתר אם חזר על דברים שכבר נאמרו וציין את המקור, אם האמין באמיתותם, או אם התנצל ותיקן.
- הסעדים שאינם כסף. סעיף 9 מאפשר לצוות על איסור הפצה ועל פרסום תיקון או הכחשה על חשבון הנתבע, וסעיף 10 מאפשר צו כזה גם לפני פסק הדין, כשהנתבע מודה שחלק מהדברים לא נכונים.
- הצד הפלילי. לפי סעיף 6, פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע לשני בני אדם או יותר מלבד הנפגע הוא עבירה שהעונש עליה שנה מאסר, ולפי סעיף 8 הנפגע יכול להגיש קובלנה פרטית.
- מה מותר לפרסם. סעיף 13(7) מתיר דיווח נכון והוגן על מה שנאמר בישיבה פומבית של בית משפט, בכפוף לאיסורי פרסום. זה רלוונטי ישירות לבלוג של המשרד, ומוסבר בהמשך.
שני מקרים מהשנה האחרונה מראים איך נראה תוכן טוב בתחום. לפי Bizportal מספטמבר 2026, בית משפט השלום בתל אביב חייב זוג לקוחות לשלם ₪15,000 בגין שלוש ביקורות של כוכב אחד בגוגל על חנות אופטיקה, שכינו את בעליה רמאי ונוכל. עם הפרשי הצמדה, הוצאות ושכר טרחה הסכום הגיע לכמעט ₪33,000. בית המשפט קבע שביקורת צרכנית לגיטימית נשענת על עובדות ומפרידה בין עובדה לדעה. מנגד, ויכוח בחנות שרק לקוחה אחת שמעה לא זיכה בפיצוי, כי לא הוכח נזק ממשי. עמוד שמסביר את ההבחנה הזו מועיל לנפגע ולנתבע כאחד, ומראה שהמשרד קורא פסקי דין ולא רק מצטט סעיפים. איך הופכים פסק דין כזה לעמוד שמדורג, בלי לפגוע באף אחד, מוסבר במדריך על פסקי דין כתוכן.
כשהמוניטין הוא הנושא עצמו
משרד לשון הרע מוכר הגנה על שם טוב. הלקוח שמגיע אליו בודק קודם את השם הטוב של המשרד, ולכן הביקורות של המשרד עצמו נקראות בעין חדה יותר מבתחומים אחרים. החיפוש ״עורך דין לשון הרע המלצות״ מופיע בהשלמה האוטומטית לצד ״מומלץ״ ו״מומלץ תל אביב יפו״, כלומר חלק מהפונים מחפשים חוות דעת של אחרים לפני שהם מחפשים משרד.
גוגל כותבת שהדירוג המקומי נקבע לפי שלושה גורמים, רלוונטיות, מרחק ובולטות, ושהביקורות ומספרן הם חלק מהבולטות. למשרד לשון הרע יש כאן קושי מובנה. חלק מהלקוחות לא ירצו לכתוב ביקורת עם השם שלהם, כי הם רוצים שהפרשה תישכח. לכן צריך לבקש ביקורות מוקדם ובאופן שיטתי, מכל לקוח שהתיק שלו הסתיים ושהסכים, ולקבל שקצב הצבירה יהיה איטי יותר מבמשרד גירושין או תעבורה. איך מבקשים בלי ללחוץ ובלי להפר את כללי הלשכה מוסבר במדריך על בקשת ביקורות, והכללים עצמם בעמוד על המלצות לקוחות.
הביקורת השלילית על המשרד היא מבחן פומבי. משרד שעוסק בלשון הרע ומגיב לביקורת שלילית בטון מאיים, או מרמז לכותב שהוא עלול להיתבע, מראה לכל קורא בדיוק מה הוא לא רוצה לקבל מעורך הדין שלו. תגובה כזו גם עלולה להיות לשון הרע בעצמה, אם היא מייחסת לכותב שקר או התנהגות לא הגונה. הנוסחים שלא חושפים לקוח ולא מסלימים נמצאים במדריך על מענה לביקורת שלילית. כשהביקורת שקרית באמת, המסלול הוא דיווח לגוגל ורק אחר כך הליך משפטי, כפי שמוסבר במדריך על הסרת ביקורת.
יש גם יתרון. משרד לשון הרע מבין את ההבחנה בין עובדה לדעה טוב מכל משרד אחר, וזה נושא שמעניין גם בעלי עסקים שאינם לקוחות. עמוד באתר שמסביר לבעלי עסקים מתי ביקורת היא לשון הרע ומתי היא דעה לגיטימית מביא קוראים שמחפשים בדיוק את זה, וחלק מהם יחזרו כשיקבלו ביקורת כזו.
הכללים שנוגעים במיוחד לפרסום בלשון הרע
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, חלים על כל משרד. בלשון הרע כמה מהם נוגעים בנקודות רגישות במיוחד, כי התיק עצמו עוסק בפרסום ובשם טוב.
| הכלל | איפה הוא פוגש משרד לשון הרע | מה עושים |
|---|---|---|
| כלל 2א, פרסום מטעה | ״פיצוי של עד ₪160,000 בלי הוכחת נזק״ במודעה נקרא כהבטחה | להציג את התקרה כתקרה, עם ההסבר שהפסיקה הרגילה נמוכה בהרבה |
| כלל 3(ב)(14), טקסט חופשי בלי שכר טרחה | חיפושים כמו ״עורך דין לשון הרע מחיר״ ו״כמה עולה תביעת לשון הרע״ | עמוד שמסביר מה משפיע על העבודה, בלי מחיר ובלי ״ייעוץ חינם״ |
| כלל 3(ה) ו־3(ט), שם ותמונה של לקוח רק בהסכמה בכתב | סיפור הצלחה שמזהה את הלקוח מפרסם מחדש את מה שנכתב עליו | בלי פרטים מזהים, גם כשיש הסכמה, אלא אם הלקוח מבקש אחרת |
| כלל 3(י), תוכן ממומן מסומן | כתבה בעיתון מקומי או פוסט ממומן על תיק | סימון ברור שזה תוכן ממומן |
| כלל 3(יא), המלצות | ציטוט של לקוח מרוצה באתר | לפי התנאים בכלל, ובלי פרטים על מה שנכתב עליו |
| כלל 3(יג), עלון | עדכון על פסקי דין חדשים | רק ללקוחות ולמי שביקש |
| כלל 3א, שמירת עותקים | כל מודעה, עמוד ופוסט | עותק נשמר שלוש שנים |
מעבר לכללי הפרסומת יש שלוש נקודות שייחודיות לתחום. הראשונה היא חובת הסודיות לפי כלל 19 לכללי האתיקה. גם כשתיק הסתיים ופסק הדין פורסם, מה שהלקוח סיפר לעורך הדין מחוץ לכתבי הטענות נשאר סודי, ופוסט ״מאחורי הקלעים״ על תיק עלול לחשוף אותו.
השנייה היא הפרסום החוזר. עמוד שמצטט במלואו את הפוסט הפוגע, כדי להראות כמה הוא היה חמור, מפרסם את הדברים שוב, לקהל חדש ובשם המשרד. סעיף 13(7) מגן על דיווח נכון והוגן על דיון פומבי בבית המשפט, אבל בלוג שיווקי שמביא את הציטוט בלי ההקשר, או לפני פסק הדין, לא נהנה מהגנה ברורה. הכלל המעשי הוא לתאר את סוג הטענה, ״ייחוס של מרמה לבעל עסק״, ולא לחזור על הניסוח.
השלישית היא הפנייה היזומה. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל לקוחות, וסעיף 58 אוסר לחלוק שכר טרחה עם מי שאינו עורך דין. משרד שמזהה פוסט פוגעני על עסק ופונה לבעל העסק בהודעה ישירה, ״ראיתי מה כתבו עליך, אפשר לתבוע״, מתקרב לשידול. גם תשלום למי שמפנה לקוחות, למשל חברה שמנטרת אזכורים ברשת ומעבירה ״לידים״, מתקרב לשיתוף שכר טרחה. כל הכללים, עם ההחלטות של ועדות האתיקה, מרוכזים בעמוד כללי האתיקה בפרסום.
פרסום בגוגל שלא משלם על הלכות שמירת הלשון
הבעיה הגדולה בפרסום ממומן לתחום היא שהמילה המרכזית שלו שייכת קודם כל לעולם אחר. מתוך עשר ההשלמות של ״לשון הרע״ באוקטובר 2026, רק ״לשון הרע חוק״ עוסקת בדין. האחרות הן ״בתורה״, ״הלכות״, ״תפילה״, ״יומי״, ״על גוי״, ״לא מדבר אלי״, ״תשחץ״ ו״באנגלית״. גם ״הוצאת דיבה״ משלים ל״פירוש״, ל״תשחץ״ ול״באנגלית״, ו״לשון הרע על…״ משלים לשאלות הלכתיות כמו ״על מת״ ו״על תלמיד חכם״. בלי רשימת שלילה, מודעה בהתאמה רחבה על ״לשון הרע״ משלמת על קליק של מי שמחפש שיעור יומי מחיר שקרוב לחציון של הקטגוריה המשפטית, ₪16.4.
לפני שמתחילים, בונים שלוש רשימות:
- שלילה קבועה. הלכות, הלכה, תורה, תפילה, יומי, שמירת הלשון, גוי, תלמיד חכם, ״לא מדבר אלי״, תשחץ, פירוש, באנגלית, וכל שם של סוג תוכן שהמשרד לא מטפל בו. אם המשרד לא מייצג נתבעים, גם ״כתב הגנה״ ו״אמת דיברתי״.
- ביטויי נפגע. ״עורך דין לשון הרע״ עם עיר, ״תביעת לשון הרע״, ״פיצוי לשון הרע ללא הוכחת נזק״, ״לשון הרע בפייסבוק״, ״לשון הרע בוואטסאפ״, ״מכתב התראה לפני תביעה לשון הרע״. כל אחד עם עמוד נחיתה שעונה עליו.
- ביטויי נתבע. ״כתב הגנה בתביעת לשון הרע״, ״הגנת אמת דיברתי״, ״קיבלתי מכתב התראה״. קבוצה נפרדת, עם מודעות ועמודים משלה.
כמה ביטויים דורשים החלטה ולא כלל קבוע. ״תביעת לשון הרע תביעות קטנות״ מביא פונים שחלקם רוצים לתבוע לבד. התקרה בבית המשפט לתביעות קטנות היא כ־₪40,000 לפי Bizportal, כך שהפונים האלה מכוונים לסכומים נמוכים. משרד שלא לוקח תיקים בהיקף הזה יכניס את הביטוי לשלילה. משרד שמציע ליווי בהכנת תביעה קטנה יבנה לו עמוד נפרד. ״מכתב התראה לשון הרע דוגמא״ ו״doc״ מביאים בעיקר אנשים שמחפשים תבנית להורדה, ושווה לבדוק אחרי שבועיים כמה מהם הפכו לפנייה לפני שממשיכים לשלם עליהם.
שעות הפרסום חשובות כאן יותר מבתחומים אחרים. פוסט פוגעני יכול להתגלות בכל שעה, גם בערב, כשמישהו גולל בפייסבוק או קרא את הקבוצה של הבניין, והחיפוש מגיע מיד אחריו. מודעה שרצה רק בשעות המשרד מפספסת את הרגע הזה. אם המשרד לא עונה בערב, עדיף שהמודעה תפנה לטופס קצר עם הבטחה ברורה מתי חוזרים, ולא לכפתור חיוג שלא יענה. רשימת פתיחה מלאה, עם מה לא לחסום, נמצאת במדריך לבניית רשימת שלילה.
חשבון לדוגמה, תקציב אחד ושני משפכים
הנתונים כאן הם חציונים של הקטגוריה המשפטית במדד BoostIt, ולא נתונים של משרד לשון הרע מסוים. העלות החציונית לקליק היא ₪16.4, שיעור ההמרה החציוני 18.4%, והעלות החציונית לפנייה ₪108.
נניח תקציב מודעות של ₪3,000 בחודש. זה מספר לדוגמה, לא המלצה.
- 3,000 ÷ 16.4 הם כ־183 קליקים.
- 183 × 18.4% הן כ־34 המרות. המספר כולל לחיצות על חיוג ועל וואטסאפ, ולא כל לחיצה הופכת לשיחה.
- 3,000 ÷ 108 הן כ־28 פניות שנמדדו בפועל, כמו טופס שנשלח או שיחה מדודה. זה הבסיס הזהיר לחשבון.
עכשיו מחלקים את התקציב לשני המשפכים. החלוקה כאן היא הנחה להמחשה, 70% לנפגעים ו־30% לנתבעים, ובהנחה שעלות הפנייה זהה בשתי הקבוצות:
| משפך | תקציב בחודש | חשבון | פניות בחודש, בערך |
|---|---|---|---|
| נפגעים | ₪2,100 | 2,100 ÷ 108 | 19 |
| נתבעים | ₪900 | 900 ÷ 108 | 8 |
| סך הכול | ₪3,000 | 27 |
השאלה הבאה היא כמה מהפניות האלה הן תיקים שהמשרד רוצה. בלשון הרע זו שאלה של סכום. לפי Bizportal, הפיצוי הממוצע שנפסק השנה במעקב שמצוטט בכתבה הוא ₪28,000, ותביעה קטנה מוגבלת לכ־₪40,000. מכאן שחלק מהנפגעים יגיעו עם מקרה שלא מצדיק הליך בבית משפט השלום מבחינתם. אם, להמחשה, מחצית מ־19 הפניות של הנפגעים מתאימות למשרד, נשארות כ־10 פניות רלוונטיות, והעלות לכל אחת היא 2,100 ÷ 10, כלומר ₪210. אם רשימת השלילה חלשה ושליש מהתקציב הולך על חיפושים דתיים, מספר הפניות יורד עוד לפני השלב הזה.
אם המשרד עובד עם ריטיינר של, לדוגמה, ₪4,000 בחודש לניהול הפרסום, התוכן והפרופיל, העלות הכוללת היא ₪7,000, והעלות לפנייה מדודה היא 7,000 ÷ 28, כ־₪250. החלק האורגני של העבודה, עמודי העיר והפלטפורמה, אמור להוריד את המספר הזה עם הזמן, כי הפניות ממנו לא עולות לפי קליק. כדי לבדוק את החלוקה בין נפגעים לנתבעים עם המספרים של המשרד שלכם, הכניסו כל משפך בנפרד למחשבון העלות לפנייה ולתיק, ואת התקציב הכולל למחשבון תקציב הפרסום בגוגל.
אילו עמודים האתר צריך
עמוד אחד בשם ״לשון הרע״ לא מספיק. הוא מתחרה באתרי המידע על החיפוש הכללי ומפסיד, ואין לו מה לומר למי שמחפש לפי עיר או לפי פלטפורמה. אלה העמודים שמכסים את החיפושים מהטבלה למעלה:
| עמוד | החיפוש שהוא עונה עליו | מה חייב להיות בו |
|---|---|---|
| עמוד תחום ראשי | ״עורך דין לשון הרע״ | מי המשרד מייצג, איך עובד התהליך, קישור לשני המשפכים |
| עמוד לנפגעים | ״תביעת לשון הרע״, ״פיצוי ללא הוכחת נזק״ | סעיף 7א עם הסכומים המעודכנים, הבחנה בין עובדה לדעה, מה לשמור עכשיו |
| עמוד לנתבעים | ״כתב הגנה״, ״אמת דיברתי״ | סעיפים 14, 15 ו־19, ומה לא לעשות אחרי שקיבלתם מכתב |
| עמוד על מכתב התראה | ״מכתב התראה לשון הרע״ | מה המכתב עושה, ומה ההבדל בין מכתב לתביעה, בלי תבנית להורדה |
| עמודי פלטפורמה | ״בוואטסאפ״, ״בפייסבוק״, ביקורות בגוגל | איך מתעדים, איך מדווחים לפלטפורמה, ומתי כדאי לפנות |
| עמוד על לשון הרע בעבודה | ״לשון הרע בעבודה״, ״תביעת לשון הרע בעבודה״ | מכתב המלצה, הודעה לעובדים, תלונה פנימית, וההגנה של סעיף 15(2) |
| עמודי עיר | ״עורך דין לשון הרע חיפה״ וכדומה | רק בערים שבהן למשרד יש כתובת אמיתית ובית משפט שהוא מופיע בו |
| עמוד ״כמה זה עולה״ | ״עורך דין לשון הרע מחיר״ | מה משפיע על היקף העבודה, בלי מחירון |
עמודי עיר הם המקום שבו קל ליפול לתוכן דק. עמוד שמחליף רק את שם העיר נראה כמו עמוד שנכתב בתבנית, וגוגל מורידה את הדירוג של אתרים שבנויים כך. עמוד עיר טוב כולל את הכתובת, את בית משפט השלום שבו המשרד מופיע, ופסק דין או שניים שניתנו באותו מחוז. איך בונים עמודים כאלה בלי לשכפל מוסבר במדריך על עמודי תחום ועיר. את עמוד המחיר כותבים לפי הכללים במדריך על עמוד ״כמה עולה״.
עמוד הנפגעים צריך לומר דבר אחד שמשרדים נמנעים ממנו, שגם מול גולש אנונימי הדרך קשה. בית המשפט העליון קבע ברע״א 4447/07 מור נ׳ ברק, ב־2010, שאין בדין הישראלי מסגרת דיונית לחשיפת זהות של גולש אנונימי. הצעת חוק שהונחה בכנסת ה־24 ב־2021 ביקשה ליצור מסגרת כזו, ולא מצאנו שהיא נחקקה. פונה שמבין את זה מראש לא מתאכזב בשיחה, ומי שמקבל את ההסבר הזה בכנות סומך על המשרד. גוגל מצדה מפעילה טופס נפרד לדיווח על תוכן מסיבות משפטיות, ועמוד הפלטפורמה יכול להסביר איך הוא עובד ומתי הוא מספיק לבד.
איך מודדים משרד לשון הרע
הספירה הרגילה של ״פניות בחודש״ מטעה בתחום הזה, כי היא מערבבת שני משפכים, וגם פניות שאינן תיקים. אלה המספרים שכדאי לראות בכל חודש:
| מה מודדים | איך | למה זה חשוב בלשון הרע |
|---|---|---|
| פניות לפי צד | השדה ״נפגע או נתבע״ בטופס, ותיוג של כל שיחה | שני המשפכים מתנהגים אחרת, והתקציב צריך לעבור למי שמביא תיקים |
| פניות לפי מקור | מעקב המרות בגוגל, ותיוג שיחות לפי ביטוי | מראה אם החיפושים לפי עיר או לפי פלטפורמה מביאים יותר |
| שיעור הקליקים מחיפושים לא רלוונטיים | דוח מונחי החיפוש, פעם בשבועיים בחודש הראשון | בודק את רשימת השלילה מול החיפושים הדתיים |
| זמן עד מענה | מהשליחה ועד החזרה הראשונה | הפונה בודק כמה משרדים, והראשון שעונה מקבל את השיחה |
| פניות שהפכו לפגישה ולתיק | רישום ידני של המשרד | רק המשרד יודע כמה תיקים נפתחו, והמספר הזה קובע את התקציב |
| ביקורות חדשות בפרופיל | ספירה חודשית | בתחום שבו לקוחות מהססים לכתוב, הקצב הוא מדד בפני עצמו |
לפי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14.8.2025, כל מערכת שמחזיקה פרטי פונים צריכה לעמוד בדרישות החוק. בתיק לשון הרע הפנייה כוללת לא פעם צילומי מסך עם שמות של אנשים אחרים, ולכן מי שנכנס למערכת ומה נשמר בה הם חלק מהמדידה, לא רק מהאבטחה. איך מגדירים את המעקב מוסבר במדריך על מעקב המרות, ומה נכנס לדוח החודשי במדריך על הדוח החודשי.
טעויות נפוצות בשיווק משרד לשון הרע
| הטעות | מה היא עולה | מה עושים במקום |
|---|---|---|
| ״לשון הרע״ בהתאמה רחבה בלי שלילות | קליקים של מי שמחפש הלכות, שיעור יומי או תשבץ | שלילה של המילים הדתיות ושל ״תשחץ״ ו״פירוש״ מהיום הראשון |
| ״עד 50,000 שקל בלי הוכחת נזק״ בלי ההצמדה | מספר לא מעודכן, וקורא שחושב שהמשרד לא מעודכן | הסכום המעודכן, עם הסבר שזו תקרה ולא ממוצע |
| ״נשיג לכם פיצוי״ או ״נוריד כל פוסט״ במודעה | סיכון שהפרסום ייחשב מטעה לפי כלל 2א | תיאור ההליך והשירות, בלי הבטחת תוצאה |
| ציטוט מלא של הפוסט הפוגע בבלוג | פרסום חוזר של לשון הרע, בשם המשרד | תיאור סוג הטענה, וקישור לפסק הדין כשהוא פומבי |
| עמוד אחד לנפגע ולנתבע | עמוד שלא משכנע אף אחד מהם | שני עמודים, שתי קבוצות מודעות ושאלה מפרידה בטופס |
| תגובה מאיימת לביקורת שלילית על המשרד | פגיעה באמון, ולפעמים חשיפה לתביעה | נוסח קצר ועניני, ודיווח לגוגל כשיש הפרה |
| פנייה ישירה לבעל עסק שנכתב עליו פוסט | חשש לשידול לפי סעיף 56 | תוכן שבעל העסק מוצא בעצמו כשהוא מחפש |
| הודעת SMS או מייל לכל מי שפנה פעם | חשיפה לתביעה לפי סעיף 30א על כל הודעה | שליחה רק למי שנתן הסכמה מפורשת |
תוכנית ל־90 יום
ימים 1 עד 30, היסודות. בדיקת משפך שמראה מאיפה מגיעות הפניות היום ומה קורה להן. רשימת השלילה הראשונה, עם המילים הדתיות, לפני שמפעילים מודעה אחת. פרופיל עסק מעודכן בעיר שבה למשרד יש כתובת, עם קטגוריה נכונה ושעות מענה אמיתיות. טופס פנייה עם שלוש השאלות, איפה, מתי ואיזה צד, ומעקב המרות על הטופס, על החיוג ועל וואטסאפ.
ימים 31 עד 60, העמודים. עמוד לנפגעים ועמוד לנתבעים, כל אחד עם הסעיפים הנכונים והסכומים המעודכנים. עמוד על מכתב ההתראה. שני עמודי פלטפורמה ראשונים, לפי מה שהפניות של החודש הראשון הראו, לרוב וואטסאפ ופייסבוק. קבוצות מודעות נפרדות לשני הצדדים, עם עמודי הנחיתה החדשים. בדיקה של דוח מונחי החיפוש פעם בשבועיים והוספת שלילות.
ימים 61 עד 90, ההעמקה. עמוד על לשון הרע בעבודה, עם קישור לעמוד דיני העבודה אם המשרד עוסק גם בו. עמוד אחד או שניים על פסקי דין שפורסמו, עם הנימוקים, בלי לחזור על הניסוחים הפוגעים. בקשת ביקורות מכל לקוח שהתיק שלו הסתיים בחודשים האחרונים ושהסכים. בסוף התקופה, השוואה בין שני המשפכים לפי פניות ולפי תיקים שנפתחו, והחלטה לאן מעבירים את התקציב ברבעון הבא.
מה אנחנו עושים למשרד לשון הרע
- קידום אורגני לעמודי נפגע, נתבע, פלטפורמה ועיר, לפי הביטויים שאנשים באמת מחפשים ובלי עמודים בתבנית.
- פרסום בגוגל עם רשימות שלילה לחיפושים הדתיים, קבוצות מודעות נפרדות לשני הצדדים, ומעקב שיחות שמראה אילו ביטויים הביאו תיקים. המודעות מתפרסמות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה.
- פרופיל עסק וביקורות בגוגל בעיר שבה יש למשרד כתובת, עם תהליך מסודר לבקשת ביקורות ונוסחי תגובה שלא מסלימים.
- ניהול פניות עם טופס קצר שמפריד בין נפגע לנתבע, ותזכורת לעורך הדין לחזור קודם למי שעומד מול מועד.
הכול מתחיל בבדיקת משפך במחיר קבוע, שנזקפת לזכות החודש הראשון. אחריה העבודה נמשכת בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא בתשלום לפי ליד או לפי תיק, כי תגמול לפי הפניה של לקוח מתקרב לשיתוף שכר טרחה שסעיף 58 אוסר. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות לפי מקור ולפי צד.
תחומים קרובים
לשון הרע במקום העבודה, מכתב המלצה שלילי או הודעה לעובדים על פיטורים, מגיעה לא פעם יחד עם תביעה של עובד או מעסיק. השיווק לשם שונה, ומוסבר בעמוד על שיווק למשרדי דיני עבודה. קובלנה פרטית לפי סעיף 8 היא הליך פלילי, ומשרדים שמטפלים בה עובדים לא פעם גם בתיקים פליליים אחרים, כפי שמוסבר בעמוד על שיווק למשרדים פליליים.
העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על חוק איסור לשון הרע הם מידע כללי להמחשה, ואינם ייעוץ משפטי.
מקורות
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין לשון הרע״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין לשון הרע ב״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין לשון הרע מ״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״לשון הרע״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״תביעת לשון הרע״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״תביעה על לשון הרע״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״מכתב התראה לשון הרע״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״אמת דיברתי״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״לשון הרע בעבודה״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״פיצוי לשון הרע״, אוקטובר 2026
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״הוצאת דיבה״, אוקטובר 2026
- חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה 1965
- Bizportal, תביעות לשון הרע, תקרות הפיצוי וממוצע הפסיקה (30.9.2026)
- Bizportal, פיצוי על שלוש ביקורות בגוגל נגד חנות אופטיקה (7.9.2026)
- הכנסת, הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון, חשיפת פרטי מידע של מנוי), פ/2652/24, דברי ההסבר על רע״א 4447/07 מור נ׳ ברק
- Google, דיווח על תוכן מסיבות משפטיות
- Google, איך משפרים את הדירוג המקומי בגוגל
- BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף 2025 עד 2026
- טופדין, אינדקס עורכי הדין בישראל (מאגר הנהלת בתי המשפט 08/2025, ספר עורכי הדין 01/2023)
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כלל 19
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56 ו־58
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (נוסח אחרי תיקון 13)