שיווק לעורכי דין להוצאה לפועל

״הוצאה לפועל״ הוא אחד הביטויים המבלבלים ביותר בשיווק משפטי. אותה מילה מקלידים אדם שחשבון הבנק שלו עוקל ובעל עסק שרוצה לגבות חוב מלקוח. רוב המקלידים לא מחפשים עורך דין בכלל, אלא את האזור האישי באתר של רשות האכיפה והגבייה. משרד שמפרסם על הביטוי בלי להבין את שלושת הקהלים האלה ישלם על כולם, וייקח לקוחות רק מאחד.

שני קהלים תחת אותו ביטוי

הטבלה הבאה היא הכלי המרכזי בעמוד. היא משווה בין החייב לבין הנושה לאורך כל שלבי השיווק, לפי נתוני רשות האכיפה והגבייה לשנת 2025 וההשלמה האוטומטית של גוגל (אוקטובר 2026).

המשמעות המעשית היא שמשרד צריך להחליט באיזה צד הוא עובד, ולומר את זה בעמוד הראשון. משרד שעובד בשני הצדדים צריך שני מסלולים, עם שני עמודי נחיתה, שני קמפיינים ושני דוחות. וכל פנייה של חייב עוברת בדיקת ניגוד עניינים מול רשימת הלקוחות הנושים של המשרד, כי כללי האתיקה המקצועית אוסרים לייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין.

השוק במספרים

רשות האכיפה והגבייה מפרסמת כל שנה דוח פעילות. אלה הנתונים העיקריים מהדוח לשנת 2025:

סוגי התיקים. לפי הדוח, 41% מהמלאי, 798,696 תיקים, הם תביעות על סכום קצוב. 30%, 578,860 תיקים, הם שיקים ושטרות. 17%, 327,584 תיקים, הם פסקי דין. כביש אגרה הוא 7% ומזונות 3%. כ־80% מהתיקים נפתחים ישירות בהוצאה לפועל, בלי הליך שיפוטי לפני כן. לכן הנושה מחפש לפי סוג המסמך שבידו, וההשלמה האוטומטית מראה את זה בדיוק: ״פתיחת תיק הוצאה לפועל פסק דין״, ״שטרות״, ״מזונות״, ״פינוי מושכר״ ו״מסלול מקוצר״.

איפה. המלאי מתחלק לפי מחוזות הרשות כך. חיפה והצפון 33.8%, תל אביב 28.4%, מרכז 25.8%, ירושלים והדרום 12.0%. ההשלמה ל״עורך דין הוצאה לפועל״ מציעה את הצפון, באר שבע, חיפה, אשקלון, אשדוד, ראשון לציון וירושלים. בצד של החייבים, העיר חשובה כי הוא מחפש מישהו קרוב. בצד של הנושים היא חשובה פחות, כי כמעט כל העבודה מול הרשות מקוונת.

כמה עורכי דין. באינדקס של טופדין, שמבוסס על מאגר הנהלת בתי המשפט ועל ספר עורכי הדין של הלשכה, 1,119 עורכי דין הצהירו על הוצאה לפועל וגבייה. זה פי שניים וחצי ממספר המצהירים על חדלות פירעון, 451. האינדקס לא מפריד בין מי שמייצג חייבים למי שמייצג נושים, וזה בדיוק מה שהעמוד של המשרד צריך להבהיר.

הצד של החייב, דחיפות של שעות

חייב מחפש עורך דין כשמשהו נעצר. כרטיס האשראי נדחה בסופר, המשכורת נכנסה ולא הגיעה לחשבון, או שבבדיקה לפני טיסה התברר שיש הגבלה. ההשלמה ל״עיקול חשבון בנק״ מציעה ״ללא התראה״, ״הוצאה לפועל״, ״ארנונה״, ״ביטוח לאומי״, ״העירייה״ ו״במינוס״. כלומר, האדם עוד לא יודע מי עיקל לו את החשבון, וזו השאלה הראשונה שהעמוד צריך לעזור לו לענות עליה.

השעות. חייב שחשבונו עוקל לא מחכה ליום ראשון. אם המשרד לא עונה, הוא שולח הודעה למשרד הבא ברשימה, או לחברה שמפרסמת ״הסדר חובות״ ועונה בכל שעה. מספיק שמישהו יחזור אליו מהר, יגיד לו מה בודקים ויקבע שיחה. על הזמן שבו פנייה מתקררת כתבנו במדריך על זמן מענה לפניות, ועל הודעות אוטומטיות שלא מבטיחות דבר במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד עורכי דין.

״חינם״. ההשלמה הראשונה אחרי ״עורך דין הוצאה לפועל״ היא ״חינם״. חלק מהמחפשים לא יכולים לשלם, ואדם שחשבונו עוקל לא יודע מאיפה ישלם שכר טרחה. העמוד לא צריך להבטיח פגישה חינם, כי זו התייחסות לשכר הטרחה. הוא צריך לומר בגלוי שקיימים גופים שנותנים סיוע למי שזכאי, ולהסביר מה המשרד עושה למי שבוחר בו.

הקשר לחדלות פירעון. לפי הדוח, 33,220 חייבים הוכרזו מוגבלים באמצעים בסוף 2025, ורק 8,471 מהם היו בהליך חדלות פירעון פעיל. חלק מהחייבים שמגיעים לעמוד ההוצאה לפועל צריכים בעצם הליך אחר. משרד שמטפל בשניהם צריך עמוד שמשווה ביניהם, ופירטנו את הצד הזה בעמוד על שיווק לעורכי דין לחדלות פירעון.

הצד של הנושה, עבודה חוזרת מעסקים

נושה הוא לקוח מסוג אחר. הוא לא בלחץ, הוא משווה, ואם הוא מרוצה הוא חוזר עם עוד תיקים. לפי הדוח של רשות האכיפה, כ־72% מהזוכים מיוצגים בידי עורך דין, כך שרוב הנושים כבר מכירים את המסלול. השאלה היא איזה משרד הם בוחרים, ולמה יעברו ממשרד אחר.

הדוח מאפשר לחלק את הנושים לפלחים, ולכל פלח יש מסר וערוץ משלו:

מה הנושה בודק. בעל עסק שבוחר משרד גבייה שואל ארבע שאלות. כמה זה עולה לו, כמה זמן זה לוקח, איך הוא יידע מה קורה בתיק, ומה המשרד יעשה כדי לא לפגוע בקשר עם לקוח שהוא עוד רוצה לשמור. העמוד של המשרד עונה על השאלות האלה עם תהליך, לא עם הבטחות. ״אחוזי גבייה״ הם שיעור הצלחה לכל דבר, ובהחלטה 83/24 קבעה ועדת האתיקה שפרסום שיעורי הצלחה עלול להטעות.

תיקון 77 והחשבון של תיקים קטנים. לפי כלכליסט, התיקון לחוק ההוצאה לפועל שאושר בספטמבר 2024 הגביל את שכר הטרחה בתיקים שבהם החוב נמוך מ־4,500 ש״ח ל־244 ש״ח או 10% מהחוב, הגבוה מביניהם. התיקון קבע גם שמחשב אישי וטלפון נייד של החייב ובני ביתו אינם ניתנים לעיקול, והגביל כניסה לבתים בתיקים של תאגידים לחובות של 35,000 ש״ח ומעלה. כשכמחצית מהתיקים נפתחים בחוב של עד 5,000 ש״ח, משרד שמשווק גבייה לעסקים קטנים צריך תמחור שהלקוח מבין, ועמוד שמסביר אותו.

מכתב התראה כנקודת כניסה. ההשלמה ל״מכתב התראה לפני הוצאה לפועל״ מציעה ״נוסח״ ו״דוגמא״. בעל עסק שמחפש נוסח מנסה לפתור את הבעיה לבד, וזה בסדר. עמוד שנותן מבנה של מכתב, מסביר מתי מכתב מספיק ומתי צריך לפתוח תיק, ומציע לבדוק את המקרה, מביא אליו את בעל העסק לפני שהחוב גדל. זה אותו עיקרון שמתואר במדריך על כתיבת תוכן שמביא פניות.

ערוצים לעסקים. החיפוש בגוגל מביא את הזוכה החד פעמי. העסק שחוזר כל חודש מגיע לרוב דרך המלצה, דרך רואה החשבון שלו או דרך תוכן שקרא. לכן החלק של הנושים בתקציב הולך יותר לתוכן מקצועי, לפרופיל מסודר של המשרד בלינקדאין ובפורטלים, ולניוזלטר למי שנרשם. ניוזלטר כזה כפוף לחוק הספאם, גם כשהנמען הוא עסק.

איך בונים את האתר לשני מסלולים

משרד שעובד בשני הצדדים לא יכול לתת לחייב ולנושה את אותו עמוד. הכותרת שמרגיעה חייב לא משכנעת בעל עסק, והעמוד שמסביר לבעל עסק איך מעקלים לא מרגיע חייב.

בניווט של האתר שני המסלולים מופיעים זה לצד זה, ״קיבלתי עיקול או הגבלה״ ו״אני רוצה לגבות חוב״. ככה כל מבקר מוצא את הדלת שלו בשנייה, וגוגל מבין שיש באתר שני נושאים נפרדים. עמודי עיר נבנים רק בצד של החייבים, ורק במקום שבו המשרד מקבל לקוחות. איך מחליטים מוסבר במדריך על עמודים לפי תחום ועיר, והעבודה עצמה נעשית במסגרת קידום אתרים לעורכי דין.

פרסום בגוגל, שני קמפיינים ורשימת שלילה ארוכה

רוב החיפושים על הוצאה לפועל הם ניווט לאתר הרשמי. ההשלמה ל״הוצאה לפועל״ מציעה ״אזור אישי״, ״טלפון״, ״זימון תור״, ״אזור אישי חדש״, ״אזור אישי כניסה עם סיסמה״ ו״תשלום חוב״. ההשלמה ל״חוב בהוצאה לפועל״ מציעה ״תשלום״, ״בדיקת חוב״, ״תשלום חוב בהוצאה לפועל בכרטיס אשראי״ ו״באינטרנט״. מודעה שמופיעה על אלה משלמת על אנשים שרוצים לשלם או להתחבר.

רשימת השלילה הבסיסית:

• ניווט ושירות עצמי. ״אזור אישי״, ״כניסה״, ״סיסמה״, ״זימון תור״, ״טלפון״, ״בכרטיס אשראי״, ״באינטרנט״, ״טופס״.
• מוסדות וגופים ספציפיים. ״צהל״, ״הדסה עין כרם״, ״עיריית ירושלים״, ״בנק לאומי״, ״חברת החשמל״, ״משרד הרישוי״. אלה חיפושים של אנשים שמחפשים את מחלקת הגבייה של הגוף עצמו.
• מה שאינו משפטי. ״גביית חובות עבריינים״ מופיע בהשלמה, ומודעה של משרד עורכי דין לא צריכה להופיע לידו בשום מצב.

שני קמפיינים. קמפיין לחייבים רץ על ביטויים של אנשים שצריכים עזרה, ״עורך דין הוצאה לפועל״ עם עיר, ״עורך דין חובות בהוצאה לפועל״, ״בקשה לביטול צו הבאה״, ״עיקול חשבון בנק הוצאה לפועל״. במדיניות הפרסום המותאם אישית של Google, מצב כלכלי שלילי הוא קטגוריה רגישה, ומוצרים ותמיכה שעוסקים בחובות מופיעים בין הדוגמאות. לכן אין בו רימרקטינג ואין רשימות לקוחות. קמפיין לנושים רץ על ״עורך דין גביית חובות״, ״גביית חובות מלקוחות״, ״פתיחת תיק הוצאה לפועל פסק דין״ ו״ביצוע שטר חוב בהוצאה לפועל״, בשעות העבודה, ובלי מגבלות הקטגוריה הרגישה. מילות המפתח של כל קמפיין נכנסות כמילות שלילה בקמפיין השני, כדי שלא יתחרו זה בזה. השיטה המלאה במדריך על מילות שלילה לעורכי דין.

חשבון לדוגמה. לפי מדד BoostIt, העלות החציונית לקליק בקטגוריה המשפטית בגוגל בישראל היא ₪16.4, והעלות החציונית לליד היא ₪108. המדד לא מפרק לפי תחום ולא לפי צד. בצד של החייבים החשבון דומה לכל תחום פרטי. בצד של הנושים, ליד אחד שהפך ללקוח עסקי קבוע יכול להצדיק עשרות לידים שלא הפכו. את החשבון עם הנתונים של המשרד עושים במחשבון עלות לפנייה ולתיק, ואת ההשוואה בין ריטיינר לשכר הטרחה שהלקוחות מביאים במחשבון החזר על שיווק.

כל מודעה רצה בשם המשרד ובחשבון של המשרד, והמשרד מאשר את הנוסח. מה כלול בניהול הקמפיינים מפורט בעמוד פרסום בגוגל לעורכי דין.

מה אסור לפרסם, לחייבים ולנושים

• שידול חייבים. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל לקוחות, בעצמו או דרך אחר. פנייה יזומה לחייבים לפי רשימות, מקבוצות ברשתות החברתיות או ממקור אחר, היא בדיוק מה שהסעיף אוסר.
• שידול עסקים. הסעיף לא מבחין בין אדם פרטי לעסק. רשימה של עסקים שנשלחת אליהם פנייה יזומה היא סיכון אתי, ומייל שיווקי בלי הסכמה הוא גם הפרה של חוק הספאם.
• תשלום לפי הפניה. בהחלטה 218/24 קבעה ועדת האתיקה שתגמול שקשור להפניה של לקוח הוא שיתוף אסור. רואה חשבון, חברת ניהול או ״סוכן גבייה״ שמקבלים סכום על כל לקוח, נמצאים במצב הזה. הפירוט בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.
• אחוזי גבייה ושיעורי הצלחה. בהחלטה 83/24 נקבע שפרסום שיעורי הצלחה עלול להטעות. ״גבינו 90% מהחובות״ בצד אחד ו״ביטלנו מאות עיקולים״ בצד השני הם אותו דבר.
• שכר טרחה במודעה. כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר מלל חופשי רק בלי התייחסות לשכר הטרחה. ״גבייה בלי עלות מראש״ ו״שכר טרחה רק מהגבייה״ הם התייחסות לשכר הטרחה.
• שמות של לקוחות. לפי כללים 3(ה) ו־3(ט), שם של לקוח רק בהסכמתו בכתב. בצד של הנושים זה מפתה, כי ״אנחנו גובים עבור חברה מוכרת״ נשמע טוב. בלי הסכמה בכתב, השם לא נכנס, ובצד של החייבים אין לזה מקום בכלל. הפרטים בעמוד על פרסום המלצות לקוחות.

כללי הפרסומת המלאים מרוכזים בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

הפנייה הראשונה, ושני דוחות

פנייה של חייב. השיחה הראשונה מבררת ארבעה דברים:

1. מה קרה ומתי. עיקול, הגבלה, צו הבאה או מכתב, ובאיזה תאריך.
2. מי הזוכה. כדי לבדוק ניגוד עניינים מול הלקוחות הנושים של המשרד, לפני כל דבר אחר.
3. כמה תיקים. תיק אחד מול כמה תיקים מוביל למסלולים שונים, עד חדלות פירעון.
4. מצב כלכלי בקירוב. הכנסה, משק בית ונכסים, כדי לדעת אילו בקשות רלוונטיות.

הטופס באתר מבקש רק שם, טלפון ושם הזוכה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, מגדיר נתוני שכר ופעילות פיננסית של אדם כמידע בעל רגישות מיוחדת, ולכן לא אוספים יותר ממה שצריך כדי לחזור לפונה. הפירוט בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.

פנייה של נושה. כאן השאלות שונות. איזה מסמך יש בידו, פסק דין, שיק, שטר או חשבונית. כמה חובות פתוחים יש לו, ומה גילם. ואם הוא מחפש טיפול בתיק אחד או ספק קבוע. מהתשובה לשאלה האחרונה נגזר כל ההמשך, כי לקוח קבוע צריך הצעה, הסכם מסגרת ודיווח חודשי.

מה נמדד. הדוח החודשי מפריד את שני הצדדים לגמרי. בצד של החייבים הוא סופר פניות לפי סוג האירוע ולפי המקור, וכמה מהן הפכו לתיק חתום. בצד של הנושים הוא סופר לקוחות חדשים, כמה תיקים כל לקוח פתח, וכמה לקוחות חזרו בחודש הבא. משרד שמסתכל רק על מספר הפניות הכולל יראה שהחייבים ״מביאים יותר״, ויפספס שהנושים מביאים את ההכנסה הקבועה. את המעקב הטכני מתארים במדריך על מעקב המרות לעורכי דין, ואת ההפרדה בין המסלולים במערכת בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

ביקורות ופרופיל עסק לשני הצדדים

פרופיל העסק בגוגל משרת בעיקר את החייבים, שמחפשים לפי עיר ורוצים לראות משרד קרוב שעונה. חייב שקיבל עזרה מהירה ביום שבו חשבונו עוקל הוא כותב ביקורת טוב, אבל רבים לא ירצו לחתום בשמם על ביקורת שחושפת שהיו להם חובות. לכן הבקשה לביקורת אומרת שאפשר לכתוב רק על הזמינות או על ההסבר, והתשובה של המשרד לא מאשרת שהכותב הוא לקוח. הבקשה נשלחת לכל לקוח בסיום הטיפול, בלי תמורה ובלי לבחור רק את המרוצים. איך עושים את זה בפועל מפורט בעמוד על גוגל מפות וביקורות לעורכי דין.

בצד של הנושים ביקורות בגוגל משחקות תפקיד קטן יותר. בעל עסק שוקל משרד גבייה לפי המלצה של עמית או של רואה החשבון, ולפי מה שהוא מוצא על המשרד ברשת. כאן עוזרים עמודים מקצועיים באתר, פרופיל מלא בפורטלים משפטיים, ותשובות של המשרד לשאלות שעסקים שואלים את ChatGPT, למשל מה עושים כשלקוח לא משלם. השיטה בעמוד על קידום עורכי דין בבינה מלאכותית.

מה אנחנו עושים למשרד להוצאה לפועל

1. בחירת צד או בניית שני מסלולים. מתחילים בהחלטה עם המשרד, לחייבים, לנושים או לשניהם, ובבדיקה של ניגוד העניינים מול רשימת הלקוחות הקיימת.
2. קידום האתר בגוגל עם עמוד לכל אירוע בצד של החייבים ולכל סוג מסמך בצד של הנושים.
3. פרסום בגוגל בשני קמפיינים נפרדים, עם רשימת שלילה של ניווט, מוסדות וגופים, ובלי רימרקטינג בצד של החייבים.
4. ניהול פניות עם מענה מהיר לחייבים, ושאלה על שם הזוכה כבר בטופס.
5. דוח חודשי שמפריד בין תיקים של חייבים לבין לקוחות נושים, ומודד כל צד במדד שלו.

הכול נעשה בשם המשרד, והמשרד מאשר כל עמוד ומודעה. אנחנו עובדים בריטיינר חודשי, לא לפי ליד או לפי תיק, ולא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מתחילים בבדיקת המשפך במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. משרדים שמגיעים לגבייה מתוך ליווי שוטף של עסקים ימצאו את הצד הזה בעמוד על שיווק לעורכי דין למסחרי וחברות, ומשרדים שמטפלים בתיקי מזונות בעמוד על שיווק משרד לדיני משפחה.

העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על הליכי ההוצאה לפועל הם מידע כללי לפי פרסומי רשות האכיפה והגבייה, ואינם ייעוץ משפטי. הסכומים מתעדכנים מעת לעת.

מקורות

• רשות האכיפה והגבייה, דוח שנתי על פעילות הרשות לשנת 2025
• רשות האכיפה והגבייה, אודות הרשות
• רשות האכיפה והגבייה, חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עלון מידע
• ביזפורטל, בשנת 2024 נפתחו 378 אלף תיקי הוצאה לפועל
• כלכליסט, הגבלת שכר טרחת עו״ד ואיסור על עיקול חפצים בתיקי הוצאה לפועל (תיקון 77), 9 בספטמבר 2024
• חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז 1967 (נבו)
• הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיכום פעילות שנת 2025
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• נשיץ ברנדס, מדריך לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
• Google Ads, מדיניות פרסום מותאם אישית (קטגוריות רגישות)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין הוצאה לפועל״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״הוצאה לפועל״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עיקול חשבון בנק״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״חוב בהוצאה לפועל״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״פתיחת תיק הוצאה לפועל״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״גביית חובות״, אוקטובר 2026

עודכן לאחרונה ב־23.10.2026