כמה פוסטים בחודש משרד עורכי דין צריך לפרסם?

אין מספר שגוגל מתגמלת. בהנחיות לתוכן מועיל גוגל מציגה כסימן אזהרה הפקה של הרבה תוכן על נושאים רבים בתקווה שחלק ממנו יצליח. במשרד קטן, קצב של פוסט אחד בשבועיים שעורך דין בדק לעומק עדיף על ארבעה בשבוע שאיש לא קרא לפני הפרסום. לוח העריכה שאנחנו מציעים במדריך בנוי על שישה פרסומים ברבעון ועל עדכון של עמודים קיימים, כי עדכון של עמוד שכבר מדורג מחזיר לעתים קרובות יותר מעמוד חדש.

מותר לעורך דין לכתוב בבלוג על תיקים שלו?

בזהירות רבה. חובת הסודיות חלה גם בלי שם, כי מי שמכיר את הפרטים יכול לזהות את הלקוח. שם של לקוח מותר באתר רק אם הוא הצהיר בכתב שהבין שהוא חופשי לסרב, לפי כלל 3(ט) לכללי הפרסומת. ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 83/24 שפרסום של אחוזי הצלחה עלול להטעות. פוסט טוב מתאר את השאלה המשפטית ואת השיקולים, עם דוגמה כללית שמסומנת ככזו, ולא את התוצאה של תיק מסוים.

אפשר לכתוב את הבלוג עם ChatGPT?

טיוטה כן, פרסום בלי בדיקה לא. גוגל מגדירה יצירה של הרבה עמודים בכלי AI בלי ערך למשתמש כתוכן בהיקף גדול שמפר את מדיניות הספאם, ואחרי עדכון מרץ 2024 היא דיווחה על 45% פחות תוכן לא מקורי באיכות נמוכה בתוצאות. מבחינת הלשכה, עורך הדין אחראי לכל פרסום, גם כשאחר ניסח אותו. לכן כל טענה משפטית בפוסט נבדקת על ידי עורך דין, ושום פרט של לקוח לא מוזן לכלי פתוח. את הגבולות המלאים פירטנו במדריך על כתיבת תוכן.

עדיף בלוג או עמודי שאלות ותשובות?

תלוי בשאלה. שאלה שהתשובה עליה קצרה ונשאלת בפגישה הראשונה, כמו כמה זמן לוקח הליך או אילו מסמכים להביא, מתאימה לשאלות נפוצות בעמוד התחום. שאלה שדורשת הסבר של מצב, חריגים ושיקולים, כמו האם מותר לפטר עובדת בטיפולי פוריות, מצדיקה עמוד משלה. שאלה עם כוונה לשכור עורך דין, כמו עורך דין דיני עבודה בחיפה, שייכת לעמוד תחום ולא לבלוג בכלל. טבלת ההחלטה במדריך מסדרת את זה לפי סוג השאלה.

מה עושים עם בלוג ישן שיש בו מאות פוסטים חלשים?

עוברים עליו פוסט אחרי פוסט עם הנתונים מ־Search Console. פוסט שמביא קליקים או פניות מעדכנים. כמה פוסטים חלשים על אותו נושא מאחדים לעמוד אחד חזק, עם הפניה קבועה מהכתובות הישנות. פוסט בלי תנועה, בלי קישורים ובלי ערך לקורא מוחקים, ומחזירים עליו קוד 404 או 410. לפני מחיקה שומרים עותק, כי כלל 3א לכללי הפרסומת מחייב לשמור עותק של פרסומת שלוש שנים. התהליך דומה למעבר אתר, ופירטנו אותו במדריך על העברת אתר.

האם בלוג עוזר להופיע בתשובות של AI?

יכול לעזור, אבל לא כי הוא בלוג. גוגל כותבת שכדי להופיע כקישור תומך ב־AI Overviews וב־AI Mode עמוד צריך להיות באינדקס ולהיות כשיר להופיע עם קטע טקסט, ושאין דרישות טכניות נוספות. היא מוסיפה שהתכונות האלה מריצות כמה חיפושים קשורים בתתי נושאים כדי לבנות תשובה. עמוד שעונה בדיוק על תת שאלה כזו, בטקסט ברור, הוא מועמד טוב. אוסף של פוסטים כלליים לא.

בלוג לעורך דין | מתי הוא מביא פניות ומתי לא

קידום אתרים לעורכי דין לא מחייב בלוג, אבל הוא מחייב עמודים שעונים על השאלות של הלקוחות. ״בלוג״ הוא רק הדרך לסדר חלק מהעמודים האלה באתר. ההחלטה האמיתית היא לא אם לפתוח בלוג, אלא איזו שאלה מקבלת איזה עמוד, מי כותב אותו, ומי בודק שהוא נכון ושהוא בתוך כללי הלשכה. המדריך הזה עונה על ההחלטה הזו, ומשאיר את טכניקת הכתיבה עצמה למדריך על כתיבת תוכן לאתר עורכי דין.

התשובה הקצרה

רוב המשרדים לא צריכים בלוג במובן של מדור חדשות שמתעדכן כל שבוע. הם צריכים קבוצה קטנה של עמודים שעונים על שאלות ספציפיות שלקוחות מקלידים לפני שהם מתקשרים, ותהליך קבוע שמוסיף עמוד כזה כל כמה שבועות ומעדכן את הקיימים.

הנתונים של גוגל עצמה מראים את זה. ההשלמה האוטומטית לא מציעה דבר אחרי ״בלוג לעורך דין״ או ״בלוג עורך דין״, ו״בלוג משפטי״ משלים רק את עצמו. אנשים לא מחפשים בלוגים של עורכי דין. הם מחפשים תשובות, ולפעמים התשובה הכי טובה נמצאת בפוסט בבלוג של משרד.

המצב של המשרד	מה עושים
אין עמודי תחום מפורטים	לא פותחים בלוג. בונים קודם עמוד לכל תחום שהמשרד עוסק בו
יש עמודי תחום, ולקוחות שואלים את אותן שאלות בכל פגישה	מוסיפים שאלות נפוצות לעמודי התחום, ועמוד נפרד לשאלות שדורשות הסבר ארוך
יש עורך דין שמוכן להקדיש שעתיים בשבוע	לוח עריכה של 12 שבועות, כמו המתואר בהמשך
יש בלוג ישן עם עשרות פוסטים חלשים	קודם מנקים ומאחדים, ורק אחר כך כותבים חדשים
אין מי שיבדוק תוכן משפטי לפני פרסום	לא מפרסמים. עדיף אתר קטן ונכון מבלוג גדול עם טעויות

מה לקוחות באמת מחפשים

כדי לדעת אם יש מקום לבלוג, מתחילים מהשאלות. בדקנו את ההשלמה האוטומטית של גוגל בעברית ב־23 באוקטובר 2026 לכמה פתיחות של שאלות. התוצאות מראות שלושה סוגים שונים של חיפושים, ורק אחד מהם מתאים לבלוג של משרד.

מצב אישי. ״האם מותר לפטר״ הושלם בעשר אפשרויות, ביניהן ״האם מותר לפטר אישה בהריון״, ״עובד בחופשת מחלה״, ״אישה בטיפולי פוריות״, ״עובד במילואים״ ו״אישה שבעלה במילואים״. ״זכויות עובד ב״ הושלם ל״בפיטורין״, ״בהתפטרות״, ״בשימוע״, ״בתאונת עבודה״ ו״בזמן מלחמה״. ״האם חייבים״ הציג בין השאר ״האם חייבים להפקיד צוואה אצל הרשם״. מי שמקליד את אלה נמצא בתוך בעיה, והוא בדיוק הלקוח שמשרד לדיני עבודה או לירושה מחפש.

ידיעה בחדשות. ״תיקון לחוק״ הושלם בין השאר ל״תיקון לחוק הגנת הפרטיות״, ״תיקון לחוק ההתיישנות חרבות ברזל״ ו״תיקון לחוק פינוי בינוי קשישים״. אלה חיפושים אמיתיים, אבל רוב מי שמחפש אותם רוצה לדעת מה השתנה, והאתרים הגדולים של החדשות והמשפט עונים עליהם תוך שעות. משרד יכול לנצח כאן רק כשהוא מסביר מה השינוי אומר למצב מסוים, ולא כשהוא מסכם את הידיעה.

ניווט לתיק מוכר. ״פסק דין״ הושלם לשמות של תיקים מפורסמים ושל גופים, כמו ״פסק דין בנק המזרחי״ ו״פסק דין רומן זדורוב״. מי שמחפש אותם רוצה את פסק הדין עצמו או את הכתבה עליו. פוסט שמסכם פסק דין מפורסם יקבל לכל היותר קוראים סקרנים, לא לקוחות.

איך אוספים את השאלות של המשרד עצמו, כולל Search Console ומתכנן מילות המפתח, הסברנו במדריך על מחקר מילות מפתח למשרד עורכי דין. הכלל לבלוג פשוט. אם השאלה מתארת מצב שלקוח של המשרד יכול להיות בו, היא מועמדת לעמוד. אם היא מתארת אירוע בחדשות, היא מועמדת רק אם יש למשרד מה להוסיף שאין במקום אחר.

מתי בלוג מביא פניות

פוסט מביא פניות כשמתקיימים שלושה תנאים יחד. השאלה נשאלת על ידי אנשים שעשויים להזדקק לעורך דין. התשובה דורשת ידע שיש למשרד ואין לאתר כללי. והעמוד מוביל את הקורא לצעד הבא, שיחה או טופס, בלי לחץ ובלי הבטחות.

דוגמה להמחשה, לא מתיק אמיתי. משרד לדיני עבודה כותב עמוד על ״האם מותר לפטר עובדת בטיפולי פוריות״. העמוד עונה בשורה הראשונה מה החוק קובע, מסביר מתי נדרש היתר ומה קורה כשמעסיק פיטר בלי היתר, מה עובדת צריכה לשמור מהיום הראשון, ומתי כדאי לפנות לעורך דין לפני שימוע ולא אחריו. בסוף יש קישור לעמוד התחום של המשרד. מי שמגיעה לעמוד הזה נמצאת במצב שבו היא עשויה להזדקק למשרד בתוך ימים.

תשובות AI שמצטטות עמודים

יש סיבה נוספת לכתוב עמודים כאלה. גוגל כותבת שכדי להופיע כקישור תומך ב־AI Overviews וב־AI Mode, עמוד צריך להיות באינדקס ולהיות כשיר להופיע בחיפוש עם קטע טקסט, ושאין דרישות טכניות נוספות או סימון מיוחד. היא מסבירה שהתכונות האלה עשויות להשתמש בטכניקה שהיא מכנה query fan-out, כלומר להריץ כמה חיפושים קשורים בתתי נושאים כדי לבנות תשובה אחת.

המשמעות למשרד היא שעמוד שעונה בדיוק על תת שאלה, למשל מה קורה לפיצויי פיטורים כשעובד מתפטר בגלל הרעה בתנאים, יכול להיות מצוטט בתשובה לשאלה רחבה יותר. התנועה מתכונות ה־AI נספרת ב־Search Console בתוך דוח הביצועים, תחת סוג החיפוש ״אינטרנט״, יחד עם שאר התנועה מהחיפוש. את העבודה על הצד הזה, כולל איך בודקים מה מנועי ה־AI מצטטים, פירטנו בעמוד על קידום עורכי דין בבינה מלאכותית ובמדריך איך ChatGPT בוחר עורך דין.

מתי בלוג הוא בזבוז, ולפעמים סיכון

ההנחיות של גוגל לתוכן מועיל כוללות רשימה של סימני אזהרה לתוכן שנכתב בשביל מנועי חיפוש ולא בשביל אנשים. כמה מהן מתארות בדיוק את הבלוגים הנפוצים באתרים של משרדים:

סימן האזהרה בהנחיות של גוגל	איך זה נראה בבלוג של משרד
כתיבה על נושא רק כי הוא נראה טרנדי	פוסט על כל תיקון חקיקה שעלה בחדשות, גם כשהוא לא נוגע ללקוחות המשרד
סיכום של מה שאחרים כתבו בלי ערך מוסף	שכתוב של ידיעה מאתר חדשות משפטי, באותו סדר ועם אותם ציטוטים
הרבה תוכן על נושאים רבים בתקווה שחלק יצליח	משרד לדיני משפחה שמפרסם גם על מיסוי, נדל״ן ותעבורה
כתיבה לפי מספר מילים כי ״גוגל אוהבת״ אורך	פוסטים ארוכים שהתשובה בהם מופיעה בפסקה הרביעית
שינוי תאריך כדי שהעמוד ייראה טרי	״עודכן היום״ בפוסט שלא השתנה בו דבר מאז שנכתב

ההבדל בין בזבוז לסיכון הוא ההיקף. בפוסט חלש אחד אין נזק מלבד הזמן שהלך עליו. בעשרות פוסטים שנכתבו אוטומטית יש בעיה אחרת.

תוכן בהיקף גדול ומדיניות הספאם

במרץ 2024 גוגל הוסיפה שלוש מדיניות ספאם חדשות, ואחת מהן היא שימוש לרעה בתוכן בהיקף גדול. ההגדרה היא יצירה של הרבה עמודים בעיקר כדי להשפיע על הדירוג ולא כדי לעזור למשתמשים, ובפוסט שהודיע עליה גוגל הבהירה שהמדיניות חלה בלי קשר לשאלה אם התוכן נוצר באוטומציה, בידי אנשים או בשילוב. בין הדוגמאות במדיניות יש שימוש בכלי AI כדי ליצור הרבה עמודים בלי ערך למשתמשים, ושילוב של תוכן מכמה אתרים בלי להוסיף ערך.

באותו חודש יצא עדכון ליבה שגוגל תיארה כמורכב מהרגיל. בעדכון שפרסמה ב־26 באפריל 2024 היא כתבה שבסיום ההטמעה יש בתוצאות 45% פחות תוכן לא מקורי באיכות נמוכה, לעומת 40% שציפתה להם. אתר שמפר את מדיניות הספאם, לפי גוגל, עלול להופיע נמוך יותר או לא להופיע בכלל.

ירידה בתוכן לא מקורי באיכות נמוכה בתוצאות אחרי עדכון מרץ 2024

הירידה שגוגל ציפתה לה40%
הירידה בפועל45%

גוגל, עדכון מ־26 באפריל 2024

מאז גוגל המשיכה לפרסם עדכונים. בלוח הסטטוס של החיפוש מופיעים ב־2026 עדכון ספאם ב־24 במרץ ועדכון ליבה שהתחיל ב־27 במרץ, עדכון ליבה במאי, ועדכוני ספאם ביוני, באוגוסט ובספטמבר. הלוח מציין תאריכים ומשך הטמעה, לא את המטרות של כל עדכון, ולכן אנחנו לא מייחסים לעדכון מסוים יעד שגוגל לא פרסמה. מה שכן ידוע הוא שהמדיניות נגד תוכן בהיקף גדול נשארה בתוקף לאורך כל העדכונים האלה.

פוסטים של אחרים באתר של המשרד

מדיניות חדשה נוספת ממרץ 2024 נוגעת לניצול המוניטין של אתר. היא חלה כשתוכן של צד שלישי מתפרסם באתר בעיקר כדי ליהנות מאותות הדירוג שהאתר צבר, בלי פיקוח של בעל האתר. במשרד זה רלוונטי להצעות של ״מאמרי אורח״ בתשלום על נושאים שאינם קשורים לעיסוק, ובמקרה כזה יש גם בעיה מול הלשכה, כי כלל 3(ח) אוסר על אתר של עורך דין לכלול פרסומות של אחרים, במישרין או בעקיפין.

מה כללי הלשכה אומרים על מאמרים

כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין מתייחסים למאמרים במפורש, ויש להם כמה הוראות שנוגעות לבלוג ישירות. את הטבלה המלאה של הכללים שחלים על כל טקסט באתר ריכזנו במדריך על כתיבת תוכן. כאן מופיעים רק אלה שמשנים החלטות על בלוג:

ההוראה	מה היא קובעת	מה זה אומר לבלוג
כלל 3(י)(1)	עורך דין רשאי לפרסם מאמרים מקצועיים וראיונות ולנהל פורומים, בלי ששילם על כך	בלוג באתר של המשרד מותר
כלל 3(י)(2)	מותר לשלם על פרסום מאמר, בתנאי שייכתב במפורש במקום הפרסום שזו פרסומת	פוסט ממומן באתר אחר מסומן ״פרסומת״
כלל 3(ב)(15)	מותר לפרסם ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שעורך הדין חיבר	עמוד פרסומים שמרכז מאמרים של עורכי הדין במשרד
כלל 2א	אסורה פרסומת שמטעה את הציבור, פוגעת בו או בכבוד המקצוע, גם אם היא עומדת בשאר הכללים	בלי הבטחות לתוצאה ובלי כותרות מפחידות
כלל 3(ח)	אתר של עורך דין לא יכלול פרסומות של אחרים	בלי מודעות של רשתות פרסום בבלוג ובלי תוכן ממומן של גורם אחר
כלל 3(ו)	קישור לאתר אחר רק אם הוא נוגע ישירות לעיסוק המקצועי	קישור לחוק או לפסק דין כן, לאתר שאינו קשור לא
כלל 3א	חובה לשמור עותק של פרסומת שלוש שנים מיום שהופסקה	שומרים גרסאות של כל פוסט, גם כשמוחקים או מאחדים
כלל 3(יג)	מותר לשלוח מידעון לרשימת תפוצה של מי שביקש זאת	פוסט יכול לצאת גם בניוזלטר, רק למי שנרשם

שתי הכרעות של ועדת האתיקה רלוונטיות במיוחד לבלוג. מיכאל טאוסיג, יו״ר ועדת האתיקה הארצית, כתב בעלון האתיקה שהוועדה קבעה שאסור לעורך דין לפרסם מודעה בתשלום כשבאותו עמוד מופיע ״מאמר״ מוזמן שלו, אף שמודעה לחוד ומאמר לחוד מותרים. באותו מאמר הוא כתב שהוועדה החליטה שעורך דין לא יערבב פרסום מקצועי ברשת חברתית עם פרסום אישי. מי שמפיץ את הפוסטים של הבלוג ברשתות צריך לשמור על ההפרדה הזו.

ההכרעה השנייה נוגעת לאחריות. בהחלטה 361/2024 ועדת האתיקה קבעה שעורך הדין אחראי לפרסום גם כשסוכנות ניסחה אותו. לבלוג זה אומר דבר פשוט. אין פוסט שעולה בלי שעורך דין קרא אותו, גם אם כותב חיצוני או כלי AI כתבו את הטיוטה. את הכללים על שימוש בכלי AI ועל מידע של לקוחות פירטנו בעמוד בינה מלאכותית וסודיות במשרד, ואת הכללים המלאים בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

ניסיון, מומחיות ואמינות בבלוג משפטי

ההנחיות שגוגל כותבת למדרגי איכות החיפוש, בגרסה מ־11 בספטמבר 2025, מגדירות נושאים שבהם מידע לא מדויק יכול לפגוע בבריאות, ביציבות הכלכלית או בביטחון של אדם, ומכנות אותם YMYL. ההנחיות קובעות שעמודים בנושאים כאלה דורשים את הבדיקה הקפדנית ביותר. פיטורים, גירושין, ירושה והליך פלילי נמצאים בדיוק שם.

באותן הנחיות גוגל כותבת שאמינות היא החשובה מבין ארבעת המרכיבים שהיא מכנה E-E-A-T, כי עמוד לא אמין מקבל ציון נמוך בלי קשר לניסיון או למומחיות של הכותב. המדרגים מתבקשים לבדוק שלושה דברים. מה האתר והכותבים אומרים על עצמם, למשל בעמוד אודות. מה אחרים אומרים עליהם, ממקורות עצמאיים. ומה רואים בעמוד עצמו. ההנחיות מוסיפות שניגוד עניינים ברור פוגע באמינות.

בבלוג של משרד זה מתורגם לכמה החלטות מעשיות:

חתימה של עורך דין אמיתי על כל פוסט, עם קישור לעמוד שלו באתר. גוגל שואלת בהנחיות לתוכן מועיל אם יש לעמודים שורת מחבר במקום שבו קורא מצפה לה.
תאריך עדכון אמיתי. פוסט משפטי מתיישן כשהחוק משתנה, וקורא צריך לדעת מתי מישהו בדק אותו לאחרונה.
מקורות. הפניה לסעיף החוק, לתקנה או לפסק הדין שהתשובה נשענת עליהם, כך שקורא יכול לבדוק בעצמו.
גבולות התשובה. משפט שמסביר מתי התשובה הכללית לא חלה, ומתי צריך ייעוץ על המקרה הספציפי. זה גם מה שכלל 2א דורש, כי תשובה כללית שמוצגת כוודאית עלולה להטעות.
בלי ניגוד עניינים מוסתר. פוסט שמשווה בין מסלולים משפטיים צריך להציג גם את המסלול שבו לא צריך עורך דין, כשהוא קיים.

את הצד הטכני של חתימה, סימון מחבר ותאריכים בנתונים המובנים כבר פירטנו במדריך על כתיבת תוכן, ולכן לא נחזור עליו כאן.

טבלת החלטה, פוסט, שאלה נפוצה או עמוד תחום

זו הטבלה שבה אנחנו משתמשים כדי להחליט איפה שאלה מקבלת תשובה. העמודה הראשונה מסווגת את השאלה לפי מה שהלקוח רוצה כשהוא מקליד אותה, והעמודה האחרונה מביאה דוגמה מומצאת לצורך המחשה.

סוג השאלה	איפה עונים	למה	דוגמה להמחשה
עורך דין בתחום ובמקום	עמוד תחום, ועמוד מקום רק כשיש נוכחות אמיתית	הכוונה היא לשכור עורך דין עכשיו	״עורך דין דיני עבודה בחיפה״
האם מותר או האם חייבים, במצב מסוים	עמוד נפרד, אם יש לתשובה תנאים וחריגים	יש ביקוש לכל מצב, והתשובה דורשת הסבר	״האם מותר לפטר עובד במילואים״
כמה זמן לוקח, מה השלבים	פרק בעמוד התחום, או עמוד תהליך אחד לתחום	התשובה משותפת לרוב הלקוחות בתחום	״כמה זמן לוקח הליך גירושין״
מה ההבדל בין שני מסלולים	עמוד נפרד	הקורא בשלב החלטה, והתשובה ארוכה	״צוואה הדדית או צוואה רגילה״
כמה עולה	עמוד על הגורמים שקובעים את העלות, בלי מחירון	כלל 3(ב)(14) לא מתיר התייחסות לשכר הטרחה במלל שמציע שירות	״ממה מורכבת העלות של תביעה״
שאלה קצרה מהפגישה הראשונה	שאלות נפוצות בעמוד התחום	התשובה בפסקה אחת, ועמוד נפרד יהיה דל	״מה להביא לפגישה ראשונה״
הגדרה של מונח	עמוד מילון או פסקה בעמוד התחום	שאלה של הבנה, לא של מצב	״מה זה פסק דין חלוט״
תיקון חקיקה או פסק דין חדש	עדכון של העמודים הקיימים, ופוסט רק אם השינוי משנה מה הלקוח צריך לעשות	סיכום חדשות לא מוסיף ערך, שינוי בהנחיה מוסיף	״מה השתנה בהתיישנות לתביעות בזמן המלחמה״
פסק דין מפורסם או אירוע בחדשות	לא כותבים, אלא אם יש למשרד ניתוח שאין במקום אחר	הכוונה היא ניווט או סקרנות	״פסק דין״ ושם של תיק מוכר

הטבלה גם מגינה מפני הטעות ההפוכה, שבה המשרד כותב פוסט לכל וריאציה של אותה שאלה. אם שתי שאלות מקבלות אותה תשובה, הן שייכות לאותו עמוד, ואפשר להזכיר את שתיהן בו. ההיגיון הזה מפורט במדריך על עמודי תחום ועיר בלי ספאם, והוא חל על בלוג בדיוק כמו על עמודי מקום.

לוח עריכה ל־12 שבועות

השיטה הזו בנויה למשרד עם עורך דין אחד שמקדיש שעתיים עד שלוש בשבוע, וכותב או עורך שמסדר את הטקסט. היא לא מבטיחה תנועה או פניות, והיא מניחה שלמשרד כבר יש עמודי תחום. במשרד בלי עמודי תחום, 12 השבועות הראשונים הולכים עליהם.

שבועות	מה עושים	מי	התוצר
1 עד 2	רושמים את השאלות שלקוחות שאלו בשיחות ובפגישות, אוספים השלמות מגוגל ושאילתות מ־Search Console	עורך הדין רושם, הכותב אוסף	רשימה גולמית של 30 עד 60 שאלות
3	ממיינים כל שאלה לפי טבלת ההחלטה, ומוחקים כפילויות	שניהם, שעה אחת	שש שאלות לעמודים חדשים, ורשימה של תוספות לעמודים קיימים
4	עורך הדין מכתיב או מקליט תשובה לשאלה הראשונה, עשר דקות לשאלה	עורך הדין	הקלטה או רשימות, בלי פרטים של לקוחות
5	טיוטה ראשונה, בדיקה של עורך הדין, פרסום	הכותב, ועורך הדין מאשר	עמוד אחד באוויר
6	הוספת שאלות נפוצות לעמוד תחום אחד מתוך הרשימה	הכותב, ועורך הדין מאשר	עמוד קיים מעודכן
7 עד 10	חוזרים על שבועות 4 עד 6 פעמיים, עמוד חדש כל שבועיים ועדכון באמצע	שניהם	שלושה עמודים חדשים ושני עדכונים
11	עמוד חמישי ושישי, או עדכון של עמוד ותיק שמדורג במיקומים 8 עד 20	שניהם	עמודים באוויר
12	בדיקה ב־Search Console ובמעקב הפניות, והחלטה מה להמשיך	הכותב מכין, עורך הדין מחליט	רשימה לרבעון הבא

שלושה פרטים בשיטה חשובים יותר מהקצב. הראשון הוא שעורך הדין מדבר ולא כותב. רוב עורכי הדין עונים על שאלה של לקוח בעל פה בחמש דקות, ונתקעים מול דף ריק שעה. הקלטה קצרה נותנת לכותב את התוכן שרק עורך דין יודע, והטקסט חוזר אליו לבדיקה. שני, כל פרסום נשמר בגרסה עם תאריך, לפי כלל 3א. ושלישי, בשבוע 12 מודדים עמודים לפי פניות, ולא רק לפי קליקים.

איך נראה עמוד אחד מהלוח

כל עמוד בלוח בנוי מאותם חלקים, לפי הסדר:

שורה ראשונה שעונה. השאלה כפי שהלקוח כתב אותה, והתשובה הקצרה מיד אחריה.
התנאים. מתי התשובה נכונה ומתי לא, עם הסעיף או ההלכה שהיא נשענת עליהם.
מה עושים עכשיו. מה לשמור, איזה מועד לא לפספס, ומתי כדאי לפנות לעורך דין.
שאלות קרובות. שתיים או שלוש שאלות שהלקוח שואל מיד אחרי, עם קישורים לעמודים שעונים עליהן.
חתימה ותאריך. מי כתב, מי בדק ומתי.
קישור לעמוד התחום. בתיאור ברור, בלי ״לחצו כאן״.

חלופות לבלוג

לפעמים התשובה הנכונה היא לא לפתוח בלוג בכלל. אלה החלופות, מהקלה לכבדה, ומה כל אחת נותנת:

החלופה	מתי היא מתאימה	מה היא נותנת שבלוג לא
שאלות נפוצות בעמודי התחום	כשהשאלות קצרות וחוזרות	התשובה נמצאת בעמוד שמביא פניות, בלי עמוד נוסף לתחזק
עמוד תחום מפורט	כשאין עדיין עמוד כזה, או שהוא דל	עונה על החיפוש עם הכוונה הכי גבוהה
עמוד תהליך לתחום	כשלקוחות שואלים ״מה הלאה״ בכל שלב	עמוד אחד שמקשרים אליו מכל מקום
מילון מונחים	כשלקוחות לא מבינים את השפה של ההליך	תשובה קצרה לכל מונח, בעמוד אחד
ניוזלטר ללקוחות שנרשמו	כשיש קהל קיים של לקוחות ומפנים	קשר עם מי שכבר מכיר את המשרד, לפי כלל 3(יג)
מאמרים באתרים אחרים	כשלעורך דין יש עמדה בנושא ציבורי	חשיפה וקישור לאתר, כמו שמוסבר במדריך על קישורים לאתר עורך דין

עבור רוב המשרדים הקטנים, הצעד הראשון הוא השורה הראשונה בטבלה. עשר שאלות נפוצות טובות בשלושה עמודי תחום שוות יותר מעשרים פוסטים שאיש לא מקשר אליהם.

איך מודדים אם הבלוג עובד

בלוג נמדד לפי פניות, לא לפי מספר הפוסטים ולא לפי מספר המבקרים. שלוש מדידות מספיקות ברבעון הראשון:

חשיפות וקליקים לכל עמוד ב־Search Console, עם המיקום הממוצע והשאילתות שהביאו אותם. עמוד שמקבל חשיפות על שאילתות שלא תכננתם מראה שאלה שכדאי לענות עליה בנפרד.
פניות לפי דף נחיתה, כולל שיחות ולחיצות על וואטסאפ. בלי המדידה הזו אי אפשר לדעת אם העמוד מביא לקוחות או רק קוראים. את ההגדרה פירטנו במדריך על מעקב המרות לעורכי דין.
ציטוטים בתשובות AI, בבדיקה ידנית של השאלות שהעמודים עונים עליהן, פעם בחודש.

כדי להחליט אם הבלוג משתלם, מחברים את המספרים לכסף. אם עמוד מביא שתי פניות בחודש ואחת מהן הופכת לתיק, אפשר לחשב כמה שווה שעת העבודה של עורך הדין עליו. את החישוב אפשר לעשות במחשבון עלות לפנייה ולתיק, עם הנתונים של המשרד.

מה עושים עם בלוג קיים

הרבה משרדים לא מתחילים מאפס, אלא מבלוג עם עשרות או מאות פוסטים מלפני כמה שנים. לפני שכותבים פוסט חדש, עוברים על הקיימים. הנה ההחלטה לכל פוסט, לפי הנתונים מ־Search Console לשנה האחרונה:

המצב של הפוסט	מה עושים
מביא קליקים או פניות	מעדכנים את התוכן, את המקורות ואת התאריך, ומוסיפים קישור לעמוד התחום
כמה פוסטים על אותה שאלה	מאחדים לעמוד אחד, עם הפניה קבועה מכל הכתובות הישנות
מידע משפטי שהתיישן	מעדכנים, או מוחקים אם הנושא כבר לא רלוונטי
סיכום חדשות בלי תנועה ובלי קישורים	מוחקים, ומחזירים 404 או 410
פוסט עם קישורים חיצוניים אבל בלי תוכן שכדאי לשמור	מפנים לעמוד הקרוב ביותר בנושא

לפני כל מחיקה שומרים עותק עם תאריך, לפי כלל 3א. האיחוד והמחיקה הם בעצם מעבר של חלק מהאתר, ואותם כללים חלים עליהם, כולל מפת הפניות ובדיקה שהכתובות הישנות עובדות. פירטנו אותם במדריך על העברת אתר עורך דין.

אם אתם רוצים לדעת אילו עמודים באתר שלכם מביאים פניות, אילו פוסטים כדאי לאחד, ואיפה חסרות תשובות לשאלות שלקוחות מחפשים, זה חלק ממה שנבדק בבדיקת משפך הפניות.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־23.10.2026

בלוג לעורך דין, מתי הוא שווה את הזמן