סינון פניות במשרד עורכי דין לפני שקובעים פגישה

המדריך הזה הוא חלק מניהול פניות למשרד עורכי דין, והוא עוסק ברגע שבין הפנייה לבין קביעת הפגישה. את השאלה כמה מהר חוזרים לפונה כתבנו במדריך על זמן מענה לפניות, ואת הפגישה עצמה, מהרגע שנקבעה ועד החתימה, במדריך על פגישת ייעוץ ראשונה. כאן נעבור על ההחלטה שבאמצע, למי נותנים שעה של עורך דין, למי שיחה קצרה, את מי מפנים למשרד אחר ואיך אומרים לא בלי להפר כלל.

למה משרד עורכי דין צריך סינון ולא רק מענה מהיר

משרד שמפרסם בגוגל משלם על כל פנייה, גם על זו שלא מתאימה לו. לפי המדד של BoostIt לפרסום בגוגל בישראל, העלות החציונית לפנייה בקטגוריה המשפטית עמדה על ₪108 בשנה שבין אוגוסט 2025 ליולי 2026, ואצל הרבע העליון של המפרסמים על ₪67. העלות החציונית לקליק בקטגוריה הייתה ₪16.4, כמעט פי שניים מהחציון של כל הענפים, ₪8.7. הקליק יקר, אבל העלות לפנייה דומה לשאר הענפים, ₪105. כלומר, הכסף לא הולך לאיבוד בגוגל. הוא הולך לאיבוד אחרי שהפנייה הגיעה, כשהמשרד לא יודע מה לעשות איתה.

פנייה שלא מתאימה עולה פעמיים. פעם אחת בתקציב הפרסום, ופעם שנייה בזמן של עורך הדין, אם היא מגיעה לפגישה. במשרד של עורך דין אחד או שניים, השעה הזו היא שעה שלא הלכה לתיק משלם. סינון טוב לא מקטין את מספר הפניות. הוא מחליט מראש לאן כל אחת הולכת, ומשאיר את השעות של עורך הדין לפונים שהמשרד באמת יכול לעזור להם.

יש גם סיבה שאין לעסקים אחרים. בשיחה הראשונה הפונה מוכן לספר הכול, ועורך דין שמקשיב לכל הסיפור לפני שבדק את שם הצד השני עלול לגלות שהוא כבר לא יכול לייצג אף אחד מהשניים. סינון במשרד עורכי דין הוא לכן גם כלי לניהול זמן וגם כלי אתי, וזה מה שמבדיל אותו מסינון לידים במכירות.

ארבע שאלות הסינון וסדר השאילה

הסדר חשוב יותר מהניסוח. כל שאלה עונה על החלטה אחרת, והתשובה לשאלה הראשונה יכולה לחסוך את השלוש האחרות. זה הסדר שאנחנו ממליצים עליו:

שתי שאלות נוספות נשאלות רק אחרי שהפנייה עברה את הארבע, כי הן לא משנות את ההחלטה אלא את הטיפול:

• איך הגעתם אלינו. התשובה נרשמת בשדה המקור, והיא שמאפשרת אחר כך לדעת איזה ערוץ מביא פניות מתאימות.
• האם עורך דין אחר כבר מטפל בעניין. כלל 27 מחייב עורך דין שמקבל עניין שמטופל בידי אחר להודיע לו, וזה משפיע על ההכנה לפגישה.

שימו לב למה שחסר ברשימה. אין שאלה על סכום, אין שאלה על סיכויים, ואין ״ספרו לי מה קרה״. השאלה הראשונה מבקשת משפט אחד, ומי שעונה לטלפון צריך לדעת לעצור בנימוס פונה שמתחיל לפרט. משפט כמו ״כדי לשמור על הפרטיות שלכם, את הפרטים נשמע מעורכת הדין בפגישה. כרגע אני רק צריכה לדעת את סוג העניין״ עושה את זה בלי להעליב.

איך השאלות נראות בכל תחום

אותן ארבע שאלות מקבלות תוכן אחר לפי התחום. הטבלה מראה מה בודקים בכל תחום ומה נחשב דחוף. היא נבנתה לפי סוגי הפניות שמשרדים מקבלים, ואינה רשימה משפטית של מועדים.

שורת הצד השני היא זו שמשרדים מפספסים בתחומים מסחריים. בעסקת מקרקעין הצד השני הוא לפעמים חברה שהמשרד מייצג בעניין אחר, ולפי כלל 14(ג) אסור לייצג צד אחר בעניין שצד בו הוא לקוח קבוע של המשרד, גם אם המשרד לא מייצג אותו באותו עניין. כלל 14(ד) מחריג עריכת הסכם או טיפול שהצדדים הסכימו עליו בכתב, אבל את ההסכמה הזו מקבלים לפני שמתחילים, ולא מגלים את הצורך בה באמצע הפגישה.

בדיקת ניגוד עניינים בשלב הסינון

את הבדיקה המלאה לפני פגישה, ואת השאלות שהמתאם שואל, פירטנו במדריך על פגישת ייעוץ ראשונה. כאן חשוב מה שקורה עוד לפני כן, בשיחה של חמש הדקות. שלושה כללים קובעים את הגבולות:

1. כלל 14(ב) אוסר לייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין.
2. כלל 14(ג) אוסר לייצג צד אחר בעניין שבו לקוח קבוע של המשרד הוא צד, ומגדיר לקוח קבוע כלקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע.
3. כלל 16(א)(2) אוסר לטפל נגד לקוח בעניין שיש לו זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו.

הכלל השלישי הוא זה שהסינון נועד לשמור עליו. כלל 16(ב) מאפשר לוועד המחוזי להחליט, לפי פניית עורך הדין, שהתייעצות גרידא לא הייתה טיפול בעניין, או שהמידע שהתקבל לא מונע ממנו לטפל. אבל ההחלטה הזו צריכה להינתן לפני שעורך הדין מקבל על עצמו את הטיפול, והיא דורשת פנייה לוועד. הרבה יותר פשוט לא לשמוע את המידע מלכתחילה.

לכן בסינון שואלים על שמות ולא על עובדות. השם של הצד השני נרשם בשדה קבוע, מחפשים אותו במערכת ניהול התיקים ובין הפניות הקודמות, גם אלה שלא הפכו לתיק, ורק אחרי שאין התאמה קובעים פגישה. במשרד שבו הפניות נרשמות במערכת CRM לעורכי דין, החיפוש לוקח פחות מדקה. במשרד שבו הפניות נמצאות בוואטסאפ של השותף, הוא לא קורה בכלל.

שלוש תוצאות אפשריות של הבדיקה

השורה השלישית היא המסוכנת. פונה קודם שהתייעץ עם המשרד לפני שנה ולא שכר אותו עדיין עשוי להיות מישהו שמסר מידע. זו החלטה של עורך דין, לפי כלל 16, ולא של מי שעונה לטלפון.

מה לא לשאול לפני שיש הסכמה ומטרה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, הגדיר מחדש מהו מידע בעל רגישות מיוחדת. רשימת הסוגים בחוק נוגעת כמעט לכל תחום שמשרד עורכי דין עוסק בו:

שלושה סעיפים בחוק הופכים את הטבלה הזו לחובה ולא להמלצה. סעיף 11 מחייב שכל פנייה לאדם לקבל ממנו מידע אישי לשם עיבודו במאגר תלווה בהודעה, ובה האם מסירת המידע תלויה ברצונו, מהי המטרה, מי בעל השליטה במאגר ואיך יוצרים איתו קשר, למי יימסר המידע ולמה, וקיומן של זכות העיון וזכות התיקון. סעיף 8(ב) אוסר לעבד מידע במאגר אלא למטרה שנקבעה לו. ובחוק יש מדרגת עיצומים כספיים גבוהה יותר כשהמידע הוא בעל רגישות מיוחדת.

המסקנה המעשית פשוטה. בשלב הסינון המטרה היא להחליט אם לקבוע פגישה, ולשם כך לא צריך את פרטי המקרה. מי שעונה לטלפון רושם תחום, עיר, מועד, שם הצד השני ומקור, ולא כותב בשדה ההערות את מה שהפונה סיפר על הבריאות או על הנישואים שלו. גם לא מבקשים מספר תעודת זהות בשלב הזה. את ההודעה שצריכה להופיע ליד טופס ובפתיחת שיחה בוואטסאפ, ואת רמות האבטחה של מאגר הפניות, ריכזנו בעמוד על תיקון 13 במשרד עורכי דין.

הצד השני של אותו כלל הוא כלל 19 לכללי האתיקה, שמחייב לשמור בסוד כל דבר שהביא לידיעת עורך הדין לקוח או מי מטעמו, וכלל 20, שמחייב להעמיד את העובדים על חובת הסודיות שלהם. ככל שבשיחת הסינון נאמר פחות, יש פחות מה לשמור ופחות מה לדלוף.

תסריט שיחת סינון בטלפון ובוואטסאפ

התסריט הוא שלד שמי שעונה לטלפון מחזיק מולו. הנוסחים הם דוגמאות, וכל משרד מתאים אותם לתחום שלו ולשם שלו.

פתיחה, 20 שניות. ״משרד [שם], מדברת [שם]. אשאל ארבע שאלות קצרות כדי לדעת למי להעביר את הפנייה. את הפרטים של המקרה תספרו לעורכת הדין, לא לי.״

תחום, שאלה 1. ״במשפט אחד, באיזה נושא?״ אם התחום לא של המשרד, עוברים מיד לסירוב או להפניה, ולא ממשיכים לשאלות האחרות.

דחיפות, שאלה 2. ״יש תאריך קרוב, דיון, מכתב עם מועד, חקירה?״ תשובה חיובית מעבירה את הפנייה לעורך הדין באותו יום, לפני כל ניקוד.

מקום, שאלה 3. ״באיזו עיר אתם, ואם יודעים, באיזה בית משפט העניין?״

הצד השני, שאלה 4. ״מה השם של הצד השני? אנחנו בודקים שאין לנו קשר אליו לפני שקובעים.״ ההסבר הזה חשוב. פונים מבינים בדיקת ניגוד עניינים כשהיא נאמרת בפשטות, וזה מגדיל את האמון במשרד ולא מקטין.

סגירה. ״תודה. אבדוק ואחזור אליכם עד [שעה] עם מועד.״ או, כשהבדיקה מיידית, ״אפשר לקבוע. יש לנו [יום ושעה]. הפגישה [בתשלום או בלי, וכמה זמן].״ את הנוסח לתנאי הפגישה, ואת מה שמותר לומר על שכר טרחה רק למי שכבר פנה, כתבנו במדריך על פגישת הייעוץ.

בוואטסאפ, אותו תסריט נשלח כהודעה אחת. הודעה ארוכה עם ארבע שאלות ממוספרות עובדת טוב יותר מארבע הודעות נפרדות, כי הפונה עונה על כולן בבת אחת. זו דוגמה.

שלום, כאן משרד [שם]. כדי שנעביר את הפנייה לעורך הדין המתאים, נשמח לארבע תשובות קצרות. 1. באיזה נושא, במשפט אחד. 2. האם יש מועד קרוב, דיון או מכתב עם תאריך. 3. באיזו עיר. 4. שם הצד השני, אם יש, לבדיקת ניגוד עניינים. בבקשה אל תשלחו כאן מסמכים או פרטים על המקרה, אותם נשמע בפגישה. פרטי הפנייה נשמרים במשרד לצורך הטיפול בה בלבד, ו[קישור למדיניות הפרטיות].

השורה האחרונה בהודעה היא ההודעה שסעיף 11 דורש, בקיצור, עם קישור לנוסח המלא. ההגדרה של הודעת פתיחה אוטומטית שעושה את זה, ושל תוויות לכל שלב בסינון, מוסברת במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד.

טבלת ניקוד פניות

אחרי ארבע השאלות לכל פנייה יש תשובות, וצריך להפוך אותן להחלטה שאינה תלויה במצב הרוח של מי שענה. הטבלה הזו היא המודל שאנחנו מציעים למשרדים כנקודת התחלה. המשקלות הם הנחה שלנו, ומשרד משנה אותם אחרי חודשיים של נתונים.

שני שערים קודמים לניקוד. פנייה עם ניגוד עניינים נסגרת. פנייה עם מעצר או דיון בימים הקרובים עוברת מיד לעורך הדין, בכל ניקוד. רק מה שעבר את שני השערים מקבל ניקוד:

הניקוד המרבי הוא 9, וההחלטה נגזרת ממנו:

הניקוד לא מודד כמה הפונה ״שווה״. הוא מודד כמה המשרד מתאים לו. פונה עם ניקוד 2 יכול להיות לקוח מצוין של משרד אחר, ולכן הפניה טובה היא חלק מהסינון ולא כישלון שלו.

דוגמה, שלוש פניות באותו בוקר

הדוגמה מומצאת, למשרד דיני משפחה דמיוני בפתח תקווה, כדי להראות איך הטבלה עובדת.

הפנייה הראשונה. אישה מראש העין, גירושין עם שני ילדים, הבעל הגיש תביעה ויש דיון בעוד שלושה שבועות. תחום 3, מקום 2, שלב 2, צורך 2. ניקוד 9, אחרי בדיקה שהשם של הבעל לא מופיע במערכת. נקבעת פגישה השבוע.

השנייה. גבר מאילת, מבקש לדעת אם אפשר לשנות הסכם מזונות שנחתם לפני חמש שנים. תחום 3, מקום 1, כי אפשר בווידאו, שלב 1, צורך 1. ניקוד 6. עורכת הדין מתקשרת לעשר דקות, ומציעה ייעוץ בתשלום בווידאו.

והשלישית. אדם מחיפה שקיבל דוח חניה ורוצה לערער. תחום 0. השיחה נעצרת אחרי השאלה הראשונה, והמתאמת שולחת לו באותו יום את פרטיהם של שני משרדים לתעבורה מרשימת ההפניות של המשרד.

שלוש השיחות לקחו יחד פחות מרבע שעה. בלי סינון, פנייה ג׳ הייתה מקבלת שיחה חוזרת מעורכת הדין, ופנייה ב׳ הייתה מקבלת פגישה של שעה במשרד, שהפונה כנראה לא היה מגיע אליה מאילת.

הפניה לעורך דין אחר לפי כלל 30

פנייה שלא מתאימה לא צריכה להיגמר ב״לא״. משרד שמפנה פונים בצורה מסודרת למשרדים אחרים בונה לעצמו רשת שמחזירה פניות בכיוון ההפוך, והפונה זוכר שעזרו לו גם כשלא קיבלו אותו. אבל להפניה יש כללים משלה, והם חלים גם כשהיא נעשית בשיחה של דקה.

כלל 30 קובע שעורך דין שמעביר עניין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה, אלא אם הוסכם במפורש אחרת. ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בעניין בגלל כלל 14, כלומר בגלל ניגוד עניינים, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין שמקבל את העניין.

סעיף 58 לחוק הלשכה אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת לעסק. ועדת האתיקה הארצית קבעה בהחלטה 218/24 שכל תגמול בזיקה להפניה לגורם כזה הוא שיתוף אסור, גם כשאינו אחוז משכר הטרחה.

כלל 11ב(א) אוסר על עורך דין לתת שירות משפטי ללקוח שהפנה אליו גוף שאינו עורך דין, שפועל למטרת רווח ומפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.

מה זה אומר על הסינון היומיומי? הטבלה מסכמת את המצבים שחוזרים:

מעבירים את הפרטים של המשרד, לא של הפונה

כשמפנים, יש שתי דרכים. אפשר לתת לפונה את הטלפון של המשרד האחר, ואפשר להעביר למשרד האחר את פרטי הפונה כדי שיחזור אליו. הדרך הראשונה פשוטה יותר מבחינת פרטיות. סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות מחייב לומר לפונה, כבר כשאוספים ממנו את הפרטים, למי יימסר המידע ולמה. אם ההודעה ליד הטופס לא אמרה שפרטים עשויים לעבור למשרד אחר, ההעברה אינה חלק מהמטרה שנאמרה. זו הקריאה שלנו בחוק, ולא פסיקה. לכן ברירת המחדל שלנו היא לתת לפונה את השמות, ולהעביר את פרטיו רק כשהוא מבקש זאת במפורש, ולרשום את הבקשה.

כמה עורכי דין יש ברשימת ההפניות

רשימת הפניות טובה מכסה את התחומים שהמשרד מקבל עליהם הכי הרבה פניות לא מתאימות. כדי לבנות אותה כדאי לדעת כמה עורכי דין בכלל מצהירים על כל תחום. לפי מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, ישנם 66,359 עורכי דין פעילים. בספירה של topdin.co.il לפי תחום מוצהר יש בכל התחומים יחד 20,167 הצהרות, ועורך דין יכול להצהיר על כמה תחומים. באותה ספירה 4,265 עורכי דין הצהירו על התחום המסחרי, 3,500 על מקרקעין, 1,323 על דיני עבודה, 1,252 על דיני משפחה ו־864 על פלילים. טופדין מציין שהתחומים נלקחו ממדריך עורכי דין חיצוני ולא אומתו, ולכן המספרים הם הערכה ולא מפקד. ההצהרה היא של עורך הדין עצמו, ורוב עורכי הדין לא הצהירו על תחום, כך שהמספרים מראים את הסדר בין התחומים יותר מאשר את גודלם.

רשימה מעשית למשרד קטן כוללת שניים או שלושה משרדים בכל אחד מחמשת התחומים שמגיעים הכי הרבה בטעות, עם עיר, טלפון ותאריך עדכון. מעדכנים אותה פעם ברבעון, ושואלים מדי פעם פונה שהופנה אם קיבל מענה.

איך אומרים לא, בלי להפר כלל ובלי לאבד את הפונה

כלל 12 לכללי האתיקה קובע שעורך דין רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא לקבל עניין, ואם החליט כך, יודיע לפונה בתוך זמן סביר. פונה שלא שמע מהמשרד שבוע מחכה, ולפעמים מפספס מועד. לכן כל פנייה שנסגרת בסינון מקבלת הודעה באותו יום, בכתב, בערוץ שבו פנתה.

אלה ארבעה נוסחים לדוגמה, לפי סיבת הסגירה:

שני דברים לא נכנסים לשום נוסח. הראשון הוא הסבר לניגוד העניינים, כי הוא חושף את קיומו של לקוח אחר, ומה שהגיע ממנו מוגן לפי כלל 19. השני הוא הצעה להצטרף לרשימת תפוצה. פונה שנסגר בסינון לא נתן הסכמה לקבל פרסומת, ולפי סעיף 30א לחוק התקשורת בית המשפט רשאי לפסוק עד ₪1,000 על כל הודעה שנשלחה בלי הסכמה, בלי הוכחת נזק. את הכללים לדיוור ריכזנו בעמוד על חוק הספאם.

כמה זמן הסינון חוסך, חישוב לדוגמה

המספרים בחישוב הם הנחות להמחשה, חוץ מהעלות לפנייה, שלקוחה מהמדד של BoostIt. נניח משרד שמקבל מגוגל 40 פניות בחודש בעלות החציונית של ₪108, כלומר ₪4,320 בחודש. נניח עוד ש־30% מהפניות, 12 פניות, אינן מתאימות, בגלל תחום, אזור או שאלה כללית.

בלי סינון. נניח שעורכת הדין חוזרת לכל פנייה בעצמה, ושיחה לפנייה לא מתאימה לוקחת לה 15 דקות. 12 כפול 15 דקות הן 180 דקות, שלוש שעות בחודש. נניח שמתוך 12 הפניות, 4 מגיעות לפגישה של שעה לפני שמתברר שהן לא מתאימות. זה עוד 4 שעות. בסך הכול 7 שעות של עורכת דין בחודש. אם שעת עבודה שלה שווה, לצורך הדוגמה, ₪500, אלה ₪3,500 בחודש של זמן שלא הלך לתיקים.

עם סינון. המתאמת מתקשרת לכל 40 הפניות לחמש דקות, כלומר 200 דקות, קצת יותר משלוש שעות של מתאמת. הפגישות עם פניות לא מתאימות יורדות, נניח, לאפס. עורכת הדין מקבלת שיחות של עשר דקות רק עם הפניות בניקוד האמצעי, נניח 8 בחודש, כלומר 80 דקות.

ההפרש. במקום 7 שעות של עורכת דין, שעה ועשרים דקות ועוד שלוש שעות של מתאמת. עם אותו ערך שעה לעורכת הדין, החיסכון הוא כ־₪2,800 בחודש לפני עלות הזמן של המתאמת. כל משרד מכניס כאן את המספרים שלו, ואת החישוב המלא של עלות לפנייה ולתיק אפשר להריץ במחשבון עלות לפנייה ולתיק.

יש מספר אחד שהחישוב הזה לא מראה, והוא הפניות שהסינון פוסל בטעות. פונה שענה ״אחר״ בשאלת התחום ובעצם היה מתאים, או פונה שנראה מחוץ לאזור ובעצם עובר דירה. לכן מודדים גם את הצד הזה, כמו שמוסבר בהמשך. את הכסף שהולך לאיבוד כשפנייה מתאימה לא מקבלת מענה בכלל, מחשבים במחשבון הפניות שהולכות לאיבוד.

להחזיר את תוצאות הסינון לפרסום

סינון שנשאר במשרד חוסך זמן. סינון שחוזר לקמפיין חוסך כסף. כל פנייה שנסגרת נרשמת עם סיבה מרשימה סגורה, והסיבות האלה מראות איפה הפרסום מביא פונים לא מתאימים:

נתון אחד מהמדד של BoostIt ממחיש למה זה חשוב. שיעור ההמרה החציוני בקטגוריה המשפטית עמד על 18.4% בחודשים אפריל עד ספטמבר 2026, אבל המדד סופר גם לחיצות על כפתורי שיחה ווואטסאפ. לחיצה היא לא פנייה, ופנייה היא לא פנייה מתאימה. קמפיין שגוגל רואה בו המרות טובות יכול להביא בעיקר פניות שנסגרות בסינון. רק המשרד יודע את זה, ורק אם הוא רושם את הסיבה.

כשמחברים את תוצאת הסינון למערכת הפרסום, כלומר מדווחים לגוגל אילו פניות עברו את הסינון והפכו לפגישה, הקמפיין לומד לחפש פונים דומים להם. זו עבודה טכנית של כמה שעות, והיא חלק ממה שאנחנו עושים בשירות ניהול פניות.

איך מודדים שהסינון עובד

מדד אחד לא מספיק. סינון קשוח מדי פוסל פונים טובים, וסינון רך מדי לא חוסך כלום. אלה המדדים שכדאי לראות פעם בחודש:

שורת הפסילות השגויות היא זו שמשרדים לא מודדים, כי פונה שנדחה לא חוזר להגיד שהיה מתאים. הדרך לתפוס אותן היא לעבור פעם בחודש על עשר פניות שנסגרו, ולשאול אם ההחלטה הייתה נכונה. עשר פניות לוקחות חצי שעה. את סיבות הסגירה, את השדות שצריך לשמור ואת הדוח החודשי פירטנו במדריך על CRM לעורכי דין.

הטעויות שחוזרות בסינון פניות

• סינון שמתחיל בסיפור. ״ספרו לי מה קרה״ כשאלה ראשונה. אחרי עשר דקות המשרד יודע הכול, ועוד לא בדק את שם הצד השני.
• בדיקת ניגוד עניינים רק בפגישה. הפגישה נקבעה, הפונה הגיע, ורק אז התברר שהצד השני לקוח של המשרד.
• שדה הערות פתוח. מי שעונה לטלפון כותב שם את מה ששמע, כולל פרטים רפואיים ומשפחתיים, ומאגר הפניות הופך למאגר של מידע רגיש בלי שאיש החליט על כך.
• אין סיבת סגירה. פניות נסגרות כ״לא רלוונטי״ בלי לומר למה, ואי אפשר לתקן את הקמפיין.
• שתיקה במקום סירוב. פנייה לא מתאימה פשוט לא מקבלת תשובה, בניגוד לכלל 12.
• הפניה לשם אחד, תמיד אותו שם. זה נראה כמו הסדר, גם כשאין בו כסף, ולא נותן לפונה בחירה.
• ניקוד שאף אחד לא משנה. המשקלות נקבעו ביום הראשון ולא נבדקו מול שיעורי החתימה.
• פונים שנסגרו נכנסים לדיוור. רשימת ״כל מי שפנה״ נשלחת לניוזלטר, בלי הסכמה.

תוכנית ל־90 יום

בסוף 90 יום כדאי לדעת שלושה מספרים, כמה פניות מתאימות מתוך כל הפניות, כמה עולה פנייה מתאימה לפי ערוץ, וכמה שעות של עורך דין הלכו לפניות שלא הפכו לתיק. משרד שיודע אותם יכול להחליט אם להגדיל תקציב או לתקן קמפיין.

איך אנחנו עובדים על זה עם משרד

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי ולא בתשלום לפי פנייה, ולא עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. הפרסום רץ בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. הסינון הוא חלק מהעבודה כי הוא מה שמחבר את הפרסום לתיקים. אנחנו כותבים עם המשרד את התסריט ואת טבלת הניקוד, מגדירים את השדות ואת סיבות הסגירה, ומחזירים את התוצאות לקמפיין.

הדוח החודשי מתחיל במספר הפניות החדשות, ממשיך בכמה מהן עברו את הסינון, ומפרט את סיבות הסגירה לפי ערוץ. מי שרוצה לראות קודם איפה הפניות שלו נופלות היום יכול להתחיל בבדיקת משפך הפניות, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים.

מקורות

• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986 (כללים 11ב, 12, 14, 16, 19, 20, 27 ו־30)
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961 (סעיף 58)
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981, אחרי תיקון 13 (סעיף 3, ההגדרה ״מידע בעל רגישות מיוחדת״, וסעיפים 8 ו־11)
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026)
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24 (תגמול בזיקה להפניה)
• BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף (עלות לקליק ולפנייה, אוגוסט 2025 עד יולי 2026; שיעור המרה, אפריל עד ספטמבר 2026)
• topdin.co.il, נתוני עורכי דין לפי תחום (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, וספר עורכי הדין של הלשכה, ינואר 2023)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־25.10.2026