כתיבת תוכן עם AI לעורכי דין, מהתדריך ועד אישור עורך הדין

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך AI במשרד עורכי דין, והוא עוסק בשאלה מעשית אחת. איך משרד משתמש בכלי AI כדי לכתוב מאמרים, עמודי שירות, פוסטים ומודעות, בלי שגוגל תראה בזה תוכן חסר ערך ובלי שהלשכה תראה בזה פרסומת מטעה. את העקרונות לכתיבת עמוד שעונה על שאלה של לקוח, עם AI או בלעדיו, כבר פירטנו במדריך כתיבת תוכן לאתר של משרד. כאן אנחנו מתמקדים במה שה־AI משנה, כלומר בתדריך לכלי, בבדיקת העובדות ובאישור.

מה גוגל כותבת על תוכן שנכתב בעזרת AI

ל־Google Search Central יש עמוד הנחיות ייעודי לתוכן שנוצר בבינה מלאכותית גנרטיבית, שעודכן ב־1 באוקטובר 2026. העמדה שלו קצרה. AI יכול לעזור במחקר ובבניית מבנה לתוכן מקורי, אבל שימוש בו כדי לייצר הרבה עמודים בלי ערך למשתמשים עלול להפר את מדיניות הספאם. ההנחיה מסבירה גם למה בדיקה ידנית היא חובה ולא המלצה. מודלים גנרטיביים לא שולפים עובדות, ולכן הם יכולים לכתוב משפט שנשמע סמכותי ואינו נכון.

שלושה פרטים בהנחיה רלוונטיים במיוחד לאתר של משרד:

1. הבדיקה חלה גם על מה שהקורא לא רואה בעמוד. הכותרת, תיאור המטא, הנתונים המובנים והטקסט החלופי של תמונות יכולים להופיע בתוצאות החיפוש, ולכן גוגל מבקשת לבדוק גם אותם. תיאור מטא שהכלי כתב והבטיח ״ליווי עד הצלחה״ הוא פרסומת לכל דבר.
2. גוגל מציעה לשקול להוסיף מידע על אופן יצירת התוכן, בדרך שמתאימה לקהל של האתר.
3. תמונות ומוצרים. הדרישות לסמן תמונות שנוצרו ב־AI במטא־דאטה מגיעות ממדיניות Google Merchant Center, ולא נוגעות לאתר של משרד שלא מוכר מוצרים. הן לא חובה כאן, אבל אם האתר משתמש בתמונה שנוצרה בכלי, היא לא יכולה להציג עורך דין או לקוח שלא קיימים, כפי שמוסבר בפסקה הבאה.

עמוד ההנחיות על תוכן מועיל, שעודכן ב־5 באוקטובר 2026, מציע לשאול על כל עמוד שלוש שאלות, מי כתב, איך ולמה. בשאלת ״מי״ גוגל קובעת במפורש שיצירת פרופיל כותב מומצא, כמו תמונה שנוצרה ב־AI, שם בדוי או תואר כוזב, היא סוג של הטעיה שהופך את העמוד ללא אמין. בשאלת ״איך״ היא ממליצה על גילוי כשקורא סביר עשוי לשאול איך התוכן נוצר, ובעיקר כשאוטומציה יצרה חלק מהותי ממנו. ואת שאלת ״למה״ היא מכנה כנראה החשובה מכולן. תוכן שנוצר בעיקר כדי למשוך תנועה ממנועי חיפוש, ולא כדי לעזור למי שנכנס, הוא הפרה של מדיניות הספאם.

לתוכן משפטי יש עוד שכבה. לפי אותו עמוד, בנושאים שיכולים להשפיע באופן ממשי על חייהם או על רווחתם של אנשים, שגוגל מכנה YMYL, התוכן צריך להיות מדויק מאוד ותואם את הקונצנזוס המקובל בקרב מומחים. מתוך ארבעת הרכיבים של E-E-A-T, כלומר ניסיון, מומחיות, סמכות ואמינות, גוגל כותבת שאמינות היא החשובה ביותר. גירושין, פיטורים, ירושה והליך פלילי נמצאים בדיוק בקבוצה הזו.

תוכן בהיקף גדול, ההגדרה שמשרדים נופלים בה

מדיניות הספאם של גוגל, בגרסה שעודכנה ב־28 באוגוסט 2026, מגדירה תוכן בהיקף גדול כמצב שבו עמודים רבים נוצרים בעיקר כדי להשפיע על הדירוג ולא כדי לעזור למשתמשים. הדוגמאות שהיא מביאה, בלשון קרובה למקור:

• שימוש בכלי AI גנרטיביים או בכלים דומים כדי לייצר הרבה עמודים בלי ערך למשתמשים
• איסוף תוכן מפידים, מתוצאות חיפוש או מאתרים אחרים כדי לייצר עמודים, כולל באמצעות החלפת מילים נרדפות או תרגום
• חיבור תוכן מכמה עמודים שונים בלי להוסיף ערך
• הקמת כמה אתרים כדי להסתיר את ההיקף
• עמודים רבים שאין בהם היגיון לקורא אבל יש בהם מילות חיפוש

מה זה אומר למשרד בפועל:

הבעיה של עמודים כאלה לא נעצרת בעמוד עצמו. ההנחיות למעריכי האיכות של גוגל, שנפרט בסעיף הבא, מדרגות כך גם אתר שבנוי מתוכן בהיקף גדול, ולא רק עמוד בודד.

איך מעריכי האיכות של גוגל מסתכלים על טקסט מכלי

לגוגל יש מסמך הנחיות ארוך לאנשים שמעריכים את איכות תוצאות החיפוש. בגרסה מ־11 בספטמבר 2025, סעיף 0.1 מבהיר שאף דירוג בודד לא משפיע ישירות על המיקום של עמוד מסוים. הדירוגים משמשים למדידה ולשיפור של מערכות החיפוש. כלומר המסמך לא אומר מה ידורג, אבל הוא מראה איך גוגל מגדירה עמוד טוב ועמוד גרוע.

שלושה סעיפים נוגעים ישירות לכתיבה בעזרת AI:

בסעיף 4.6.6 יש גם דוגמה שמתאימה למשרד. המסמך כותב שניסוח מחדש יכול להיות בעל ערך, למשל כשמומחה מנסח מחדש מדיניות ממשלתית בשפה פשוטה. זה בדיוק מה שעמוד טוב באתר של משרד עושה. עורך דין לוקח סעיף חוק או נוהל של בית משפט ומסביר אותו ללקוח. ההבדל בין ניסוח מחדש שמקבל את הציון הנמוך ביותר לבין ניסוח מחדש בעל ערך הוא המומחה שעומד מאחוריו.

יש כאן גם חשבון פשוט. לפי הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר, 1,252 עורכי דין הצהירו על דיני משפחה כתחום התמחות. אם כמה עשרות מהם מבקשים מאותו כלי ״כתוב מאמר על הסכם ממון״, הם יקבלו טקסטים דומים מאוד, כי המודל מנבא את הניסוח הסביר ביותר. עמוד כזה לא נותן לגוגל סיבה לדרג דווקא אותו, ולא נותן לקורא סיבה לפנות דווקא למשרד הזה. מה שמבדיל הוא מה שרק עורך הדין יודע, כמו השאלות שחוזרות בפגישה הראשונה והטעויות שלקוחות עושים לפני שהם מגיעים.

כללי הלשכה שחלים על טקסט שכלי ניסח

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) לא מבחינים בין טקסט שעורך דין כתב לבין טקסט שכלי כתב. כל מה שמתפרסם באתר, במודעה או בפוסט בשם המשרד כפוף להם. הכלים נוטים ליפול בכמה כללים מסוימים, כי הם כותבים בשפה שיווקית כללית שלמדו מאתרים של כל התחומים:

שתי החלטות של ועדות האתיקה חשובות במיוחד לטקסט שנכתב בעזרת כלי. בהחלטה 83/24 קבעה ועדת האתיקה הארצית שפרסום שמדגיש אחוזי הצלחה גבוהים עלול להטעות ולעלות כדי עבירה אתית, כי הוא יוצר רושם של הצלחה שלא משקף את השירות בפועל. הנימוק הוא שעורך דין יכול לספור תיק כהצלחה לפי התוצאה, גם כשהתוצאה רחוקה ממה שהלקוח תבע. כלי AI שמתבקש לכתוב ״עמוד משכנע״ יכתוב מספרים כאלה בקלות, כי הוא ראה אותם באתרים אחרים.

ההחלטה השנייה היא 361/2024 של ועדת האתיקה של מחוז הדרום. עורך דין טען שחברת הפרסום שלו אחראית למודעה מטעה. הוועדה כתבה שהטענות האלה והשלכת האחריות על חברת הפרסום אינן סבירות, ושלא ייתכן שעורך הדין המפרסם לא עיין בפרסום לפני הפצתו. אם האחריות לא עוברת לסוכנות, היא בוודאי לא עוברת לכלי.

גילוי הדעת העדכני של ועדת האתיקה, את/60/24 מספטמבר 2026, מוסיף משפט שרלוונטי גם לשיווק. לפי סעיף 42.3, גם כשאין חובה לגלות שימוש ב־AI, עורך הדין צריך לוודא שהשימוש לא יוצר כלפי הלקוח מצג מטעה ביחס לאופן מתן השירות. עמוד שכתוב בו ״כל תיק מקבל יחס אישי של עורך דין ותיק״ בזמן שהבוט והתבניות עושים את רוב העבודה מתקרב לזה. את הרשימה המלאה של כללי הפרסום ריכזנו במרכז כללי האתיקה בפרסום.

פסיקה מומצאת, ומה היא מלמדת על תוכן שיווקי

הסיפורים שהגיעו לעיתונות הם על כתבי טענות, לא על מאמרים באתר. אבל המנגנון זהה, והוא מסביר למה כל מספר במאמר צריך מקור. גילוי הדעת את/60/24 מתאר אותו בסעיף 16. מערכות AI מייצרות ״הזיות״, כלומר מידע מומצא או שגוי לחלוטין, כולל אסמכתאות שלא קיימות ופרשנויות לא נכונות של הדין, בניסוח סמכותי ובטוח.

בגיליון 79 של עלון האתיקה פורסמו שתי החלטות של ועדת האתיקה הארצית על מקרים כאלה:

לפי הערת המערכת בעלון, בזמן הפרסום ההליכים עוד התנהלו בבית הדין המשמעתי. בתי המשפט עצמם כבר הטילו הוצאות. במרץ 2026 חייב בית הדין הארצי לעבודה עורכת דין בהוצאות אישיות של 2,500 ש״ח לאוצר המדינה, ולפי הדיווח ב־Bizportal זו הייתה הפעם הראשונה שהוא הטיל הוצאות כאלה. ב־22 במרץ 2026 חייב בית המשפט העליון את עיריית רמת גן בהוצאות של 30,000 ש״ח, אחרי שתגובה מטעמה הביאה ציטוטים מחוזר מנכ״ל של משרד החינוך שלא קיימים בו. לפי הדיווח בכלכליסט, את הציטוטים המציא כלי AI.

מה זה אומר למאמר באתר? סעיף 32.1 לגילוי הדעת מחייב בדיקה עצמאית ויסודית של כל טענה, אסמכתה, ניתוח, מסקנה או נוסח שמקורם במערכת AI. סעיף 32.2 מפרט שכאשר המערכת מפרשת הוראת חוק, צריך לבדוק את נוסח החוק, את הפסיקה הרלוונטית ואת המצב המשפטי העדכני. גילוי הדעת נכתב על עבודה משפטית, אבל מאמר שמסביר ללקוח כמה זמן לוקח הליך או מה קובע החוק הוא הצהרה משפטית של המשרד. לפי הקריאה שלנו, אותה חובת אימות חלה עליו. סעיף 33 מוסיף שהאחריות המלאה נשארת אצל עורך הדין גם כשהמערכת מתוארת כ״מתקדמת״ או ״אמינה״.

מה מותר להזין לכלי כשכותבים תוכן

כתיבת תוכן שיווקי היא המקום שבו קל לשכוח את חובת הסודיות, כי היא לא נראית כמו עבודה על תיק. לפי גילוי הדעת, אסור להזין מידע מוגבל של לקוח לפלטפורמה פתוחה, ולפי סעיף 38.2 גם עצם קיומו של ייצוג משפטי יכול להיות מידע מוגבל. את ההגדרות, ואת ההבחנה בין כלי פתוח לסגור, פירטנו בעמוד על AI וסודיות במשרד. כאן הן מתורגמות למשימות כתיבה:

השורה השלישית מהסוף חשובה יותר ממה שנראה. כשעורך דין מקליט את עצמו מסביר נושא, ואחר כך מזין את התמלול לכלי, צריך לוודא שהוא לא הזכיר תוך כדי דיבור לקוח מסוים. ״היה לי תיק בשבוע שעבר בנתניה, אישה עם שלושה ילדים…״ הוא בדיוק סוג המשפט שנכנס לתמלול בלי שמישהו שם לב. מוחקים אותו לפני ההזנה. איזה כלי וחשבון מתאימים לעבודה כזו, ומה לשאול את הספק, פירטנו במפה של סוגי כלי AI למשרד ובהשוואה של ChatGPT, Claude ו־Gemini לעבודה משרדית.

תהליך עבודה מהבריף ועד אישור עורך הדין

ההבדל בין עמוד שהכלי כתב לבין עמוד שהמשרד כתב בעזרת הכלי הוא סדר העבודה. עורך הדין לא אמור לשבת מול הכלי. הוא אמור לתת את הידע בתחילת התהליך ולאשר בסופו. כך זה נראה אצלנו, בשבעה שלבים:

שלב 2 הוא מה שהופך את הטקסט לשל המשרד. הוא גם התשובה לשאלה שגוגל מציעה לשאול בעמוד על תוכן מועיל, אם התוכן מציג מומחיות ממקור ראשון ועומק ידע. כשאין ראיון, הכלי ממלא את החסר בממוצע של מה שכתוב ברשת, והתוצאה היא עמוד שנראה כמו עשרות עמודים אחרים.

שלב 7 נדרש לפי כמה מקורות בו בזמן. החלטה 361/2024 קובעת שעורך הדין חייב לעיין בפרסום לפני הפצתו. גילוי הדעת את/60/24 מטיל עליו אחריות לכל תוצר. וכלל 3א מחייב לשמור עותק. עותק כזה הוא גם ההגנה של המשרד אם תגיע תלונה, כי הוא מראה מה בדיוק אושר ומתי. את מי שמוסמך לאשר, ואת הכלים המותרים, כדאי לרשום בנוהל הכתוב שתיארנו בעמוד מדיניות AI למשרד.

תדריך לכלי, תבנית למילוי

תדריך טוב הוא ההבדל בין טיוטה שצריך לכתוב מחדש לבין טיוטה שצריך רק לערוך. הכלי לא יודע מי הקורא, מה המשרד עושה ומה אסור לכתוב, אלא אם אומרים לו. התבנית הזו עובדת בכל אחד מהכלים הכלליים. ממלאים כל שורה לפני שמזינים:

ואחרי התבנית, הבקשה עצמה. אנחנו מנסחים אותה כך, בלי שום פרט על לקוח.

אתה עוזר עריכה של משרד עורכי דין בישראל. כתוב טיוטה לעמוד באתר שעונה על השאלה ״כמה זמן לוקח גירושין בהסכמה״, לפי התמלול המצורף של עורך הדין בלבד. התחל בתשובה במשפט אחד. אל תוסיף עובדות, מספרים, סעיפי חוק או פסקי דין שלא מופיעים בתמלול, ובמקום שבו חסר מידע כתוב [חסר, לבדוק עם עורך הדין]. אל תכתוב אחוזי הצלחה, הבטחות לתוצאה, השוואה למשרדים אחרים, מחירים או שמות של לקוחות. כתוב בעברית פשוטה, בלשון רבים.

השורה של ״לסמן מקומות שבהם חסר מידע״ היא החשובה ביותר בתדריך. היא מחליפה את הנטייה של הכלי להשלים פער בניחוש סביר בסימון שהכותב רואה. גם עם השורה הזו, הכלי לפעמים מוסיף עובדות משלו, ולכן בדיקת העובדות לא מתקצרת בגללה.

רשימת בדיקת עובדות לפני פרסום

הרשימה הזו מוסיפה על הרשימה הכללית שבמדריך לכתיבת תוכן, ומתמקדת במה שכלי AI נוטה לשבש. עוברים עליה על הטיוטה הערוכה, לפני שהיא מגיעה לעורך הדין:

1. כל מספר מסומן ובדוק. סכום, מועד, מספר ימים, אחוז. אם אין לו מקור שאפשר לפתוח, הוא נמחק.
2. כל סעיף חוק נפתח בנוסח עצמו. בוויקיטקסט, בנבו או באתר הכנסת. בודקים שהמספר נכון, שהנוסח עדכני ושהסעיף אומר את מה שהטיוטה מייחסת לו.
3. כל פסק דין נקרא. לפי סעיף 32.2 לגילוי הדעת, מאתרים אותו במאגר מוסמך ובודקים שהוא קיים ושההקשר מדויק. אם אין צורך אמיתי בהפניה, מוחקים אותה.
4. שם ההליך והערכאה נכונים. הכלים מערבבים בין בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני והוצאה לפועל, ובין מונחים מארצות אחרות לבין המונחים בישראל.
5. אין מונחים מדין זר. טקסטים שהכלי למד מהם הם ברובם באנגלית. ״Discovery״ או ״Alimony״ שתורגמו לעברית לא תמיד מתאימים להליך בישראל.
6. אין ביטוי שיווקי שהכלי הוסיף. מוחקים ״מוביל״, ״מנוסה במיוחד״, ״התוצאה הטובה״, ״מומחים ל…״. כלל 2א חל על כל אחד מהם.
7. אין התייחסות לשכר טרחה בעמוד שמציע את השירות, לפי כלל 3(ב)(14).
8. אין לקוח מומצא. כל ״יוסי״, ״רונית״ או ״לקוחה שלנו מחיפה״ שהכלי יצר כדוגמה נמחק, או מוחלף במקרה כללי שמסומן כדוגמה.
9. הכותרת, תיאור המטא והטקסט החלופי נבדקו, כמו שגוגל מבקשת בהנחיה לתוכן שנוצר ב־AI.
10. הנתונים המובנים תואמים את העמוד. שאלות נפוצות בסימון חייבות להופיע בעמוד, ותאריך העדכון זהה.
11. שם המשרד ותאריך הבדיקה מופיעים, בלי מחבר מומצא ובלי תמונה שנוצרה בכלי.
12. עורך הדין אישר בכתב, ועותק של הגרסה נשמר עם התאריך.

הסדר חשוב. בדיקת עובדות לפני שעורך הדין קורא חוסכת את הזמן היקר ביותר בתהליך. עורך דין שמקבל טיוטה עם שלוש טעויות עובדתיות מתקן אותן ומאבד אמון בכל השאר. עורך דין שמקבל טיוטה בדוקה עם רשימת מקורות קורא אותה כמו שהוא קורא טיוטה של מתמחה.

דוגמה, פסקה שהכלי כתב ומה תיקנו בה

כך נראית טיוטה טיפוסית של פסקת פתיחה, כשמבקשים מכלי כללי ״פסקת פתיחה לעמוד עורך דין גירושין״ בלי תדריך. הטקסט הבא הוא דוגמה שכתבנו בסגנון שכלים כאלה מפיקים, ולא העתק של תוצר מסוים.

משרדנו הוא המשרד המוביל בדיני משפחה, עם ניסיון של שנים רבות ואחוזי הצלחה של 95%. אנו מתמחים בגירושין, משמורת ומזונות, ומבטיחים לכל לקוח את התוצאה הטובה עבורו. פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות.

ומה הבדיקה מצאה:

הגרסה אחרי ראיון עם עורך הדין ועריכה, באותו אורך בערך.

רוב מי שמגיע אלינו בשאלה על גירושין רוצה לדעת קודם כמה זמן זה ייקח ומה קורה עם הילדים בינתיים. התשובה תלויה בעיקר בשאלה אם אתם מסכימים על הכול, או שיש מחלוקת על משמורת, מזונות או רכוש. בעמוד הזה נסביר את השלבים, את המסמכים שכדאי להכין ואת מה שבדרך כלל מאריך את ההליך.

הגרסה השנייה לא מבטיחה דבר ולא כוללת אף מספר. היא עונה על השאלה הראשונה של הקורא, ונשמעת כמו עורך דין ולא כמו מודעה. היא גם הרבה פחות דומה לפסקאות של משרדים אחרים, כי היא נשענת על מה שעורך הדין אמר בראיון.

כמה זמן זה לוקח ומה זה שווה, חישוב לדוגמה

השאלה שמשרדים שואלים היא אם התהליך הזה לא מבטל את החיסכון של ה־AI. החישוב הבא הוא דוגמה. שעות העבודה הן הערכה שלנו לעמוד באורך בינוני, ושווי שעת עורך הדין הוא הנחה שכל משרד צריך להחליף בנתון שלו.

החיסכון של ה־AI נמצא כולו בזמן הכתיבה. זמן עורך הדין לא יורד, ובדיקת העובדות אפילו עולה, כי לטיוטה של כלי צריך לבדוק גם דברים שהכותב לא כתב בכוונה. משרד שמנסה לחסוך גם את 75 הדקות של עורך הדין מקבל עמוד שאין בו ניסיון ממקור ראשון, ואף אחד לא אחראי לעובדות שבו.

מול זה, כמה שווה עמוד שמביא פניות? לפי מדד BoostIt לפרסום בגוגל בישראל, העלות החציונית לפנייה בענף המשפטי היא 108 ש״ח, והרבע הטוב של המפרסמים מגיע ל־67 ש״ח. נניח, כהנחה בלבד, שעמוד בדוק מביא 3 פניות בחודש מחיפוש אורגני, ושעת עורך דין שווה 600 ש״ח:

והחשבון ההפוך. בשבוע של פרסום מהיר, כותב בלי ראיון ובלי בדיקה יכול להעלות עשרה עמודים. אם אחד מהם כולל ״אחוזי הצלחה״ או פסק דין שלא קיים, החיסכון של כמה שעות עומד מול תלונה לוועדת האתיקה. ההחלטות 83/24 ו־361/2024 מראות שזה לא תרחיש תיאורטי, גם בלי AI. את החשבון לפי הנתונים של המשרד שלכם אפשר לעשות במחשבון העלות לפנייה ולתיק.

טעויות שחוזרות בתוכן שנכתב בעזרת AI

אלה הטעויות שאנחנו רואים כשאנחנו עוברים על אתרים של משרדים שהתחילו לכתוב עם כלים:

• פרסום ישר מהכלי. טקסט שעבר העתקה והדבקה, עם סימני העיצוב של הכלי, משפטי פתיחה כלליים ושאלה בסוף כל פסקה. בהנחיות למעריכי האיכות, אחד הסימנים לתוכן שנוסח מחדש בכלי הוא ביטוי כמו ״As an AI language model״ שנשאר בטקסט.
• דין זר בעברית. מאמר על ״מזונות אישה״ שמתאר בפועל את הכללים של מדינה אחרת, כי זה מה שהכלי ראה הכי הרבה.
• מספרים בלי מקור. ״ההליך נמשך בממוצע שישה חודשים״ בלי שום בסיס. מספר כזה מטעה את הקורא ונוגע בכלל 2א.
• מחבר מומצא. פרופיל של ״עו״ד מומחה״ עם תמונה שנוצרה בכלי. גוגל קובעת שזו הטעיה, וזה גם מצג כלפי הציבור.
• מקרה ״אמיתי״ שהכלי כתב. סיפור הצלחה עם שם פרטי ועיר, שהכלי המציא כדי שהעמוד ייראה אמין. זה גם מטעה וגם נראה כמו שימוש בפרטי לקוח.
• עמודים כמעט זהים. אותו מאמר בגרסה לכל עיר או לכל תחום משנה, שמתחרים זה בזה. על בלוג קיים מלא בעמודים כאלה, ומה עושים איתו, כתבנו במדריך בלוג באתר של משרד.
• אין עותק של מה שאושר. הטקסט עודכן כמה פעמים בכלי ובאתר, ואף אחד לא יודע איזו גרסה עלתה מתי. כלל 3א דורש עותק לשלוש שנים.
• תיאור מטא שאף אחד לא קרא. הכותב בדק את גוף העמוד, אבל את התיאור שמופיע בגוגל כתב התוסף של האתר אוטומטית.

רוב הטעויות האלה לא נובעות מהכלי, אלא מכך שאף אחד לא הוגדר כאחראי לשלב האישור. זה החלק שהנוהל הכתוב של המשרד צריך לסגור.

90 הימים הראשונים

כך אנחנו מציעים למשרד קטן להתחיל, בלי להוסיף עומס על עורכי הדין:

בסוף 90 הימים יש למשרד מספר אמיתי, כמה זמן עורך דין עולה עמוד אחד, ואפשר להחליט על קצב לשנה הקרובה לפי המספר הזה ולא לפי מה שהכלי מסוגל לייצר. איך בוחרים את השאלות ומחליטים מה קודם הסברנו במדריך מחקר מילות מפתח למשרד. אם העמודים מיועדים גם להופיע בתשובות של מנועי AI, ההבדל בין סוגי התשובות מוסבר במדריך על AI Overviews בגוגל.

איפה Reboost נכנסת

אנחנו סוכנות שעובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי שנע לרוב בין 3,000 ל־7,000 ש״ח, ולא בתשלום לפי ליד. את סדר העבודה שתיארנו כאן אפשר להפעיל בתוך המשרד, או לדרוש מכל ספק תוכן שיעבוד לפיו, כולל מאיתנו. תוכן הוא חלק מהשירות קידום אתרים לעורכי דין, והוא גם הבסיס לשירות נראות בתשובות של מנועי AI.

כל מודעה יוצאת בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. פעם בחודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות ומאיזה עמוד או ערוץ הגיעו, כך שאפשר לראות אילו עמודים עובדים. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר, ולכן התוכן שנכתב למשרד אחד לא מתחרה בתוכן של משרד אחר שלנו. משרד שצריך קודם אתר שאפשר לפרסם בו עמודים כאלה יכול לקרוא על בניית אתר למשרד.

מי שכבר מפרסם תוכן שנכתב בעזרת כלי ולא בטוח מה עבר בדיקה, יכול להתחיל בבדיקת משפך הפניות. זו בדיקה במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון, והיא מראה אילו עמודים מביאים פניות, אילו עמודים מסכנים את המשרד, ומה כדאי לתקן קודם. ואם השאלה הבאה היא הבוט שעונה לפונים באתר, כתבנו עליה בעמוד על צ׳אטבוט לקליטת פניות.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. ההנחיות של גוגל מצוטטות מהעמודים של Google Search Central כפי שנבדקו ב־25 באוקטובר 2026, וההנחיות למעריכי האיכות מהגרסה של 11 בספטמבר 2025. היישום של גילוי הדעת את/60/24 לתוכן שיווקי הוא הקריאה שלנו, כי גילוי הדעת עוסק בעבודה המשפטית ולא בשיווק במפורש. בשאלה על פרסום מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• Google Search Central, הנחיות לשימוש בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית גנרטיבית (עודכן 1.10.2026, נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Google Search Central, מדיניות הספאם, תוכן בהיקף גדול (עודכן 28.8.2026, נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Google Search Central, יצירת תוכן מועיל ואמין שמיועד לאנשים (עודכן 5.10.2026, נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Google, Search Quality Rater Guidelines, גרסה מ־11 בספטמבר 2025, סעיפים 0.1, 2.1, 4.6.5 ו־4.6.6
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24 (אחוזי הצלחה בפרסום)
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024 (אחריות לפרסום שחברת פרסום ניסחה)
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 156/25
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 192/25
• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת עדכני את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026), נוסח מלא
• Bizportal, בית הדין הארצי לעבודה הטיל הוצאות אישיות על עורכת דין בשל פסיקה שלא קיימת (23.3.2026)
• כלכליסט, בית המשפט העליון על עיריית רמת גן וציטוטים מחוזר מנכ״ל שלא קיימים בו (23.3.2026)
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, ובחלק מהתחומים ספר עורכי הדין של הלשכה מ־01/2023)
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־25.10.2026